אומרים שיש כמה דרכים להגיע לרו
אומרים שיש כמה דרכים להגיע לרו

תיאוריות שונות - מודלים דומים לשיפור האינטראקציה של אנשי החינוך באמצעות הדרכה המתבססת על צפייה משותפת בווידיאו

ד"ר קלודי טל

מטרת המאמר היא להצביע על האוניברסליות המאפיינת את החשיבה האנושית. המחשה חיה לאוניברסליות זו באה לידי ביטוי בדמיון מופלא שאני מוצאת בין מודל ההדרכה באמצעות וידיאו המתואר בצורה כה רהוטה במאמרן של גת ופריד ("הד הגן", כסלו, תשס"ב) לבין מודל הדרכה המתבסס בחלקו על תיאוריית התיווך (על=פי פוירשטיין וקליין), שאף הוא יצא לאור כחוברת באמצעות מופ"ת (הדרכה כתיווך לקראת אוטונומיה - טל, בכר, ויסבורט, סנדרוביץ ושמר, 2001).

בגיליון "הד הגן", שיצא לאור בכסלו תשס"ב, התפרסם מאמרן של ליהי גת ודבורה פריד המתאר מודל שיטתי להכשרת מדריכים באמצעות הווידיאו. התכנית המתוארת במאמר "מיועדת לאנשי חינוך בכירים העוסקים בהדרכה במסגרות חינוכיות" (עמ' 57). תכנית זו מיועדת בראש ובראשונה לתרום לשיפורן של האינטראקציות היומיומיות של המחנכות עם הילדים במסגרות החינוכיות.

מאמרן של גת ופריד מציג שני נושאים מרכזיים:

1. מאפייני האינטראקציה התורמים להתפתחות תקינה של ילדים. הקריטריונים גובשו על בסיס ממצאי מחקר המקשרים אותם להתפתחותם של הילדים.

2. מודל מעשי לפיו מתנהלת ההדרכה באמצעות הווידיאו.

תהליך ההדרכה המתואר כוונתו להגביר את מודעותן של המחנכות למאפייני האינטראקציה ביניהן לבין הילדים ולחזק אינטראקציות איכותיות המתאפיינות על=ידי "התנהגות רגישה ותגובתית של המחנכת". עם הקריטריונים המגדירים אינטראקציה איכותית (רגישה ותגובתית) בין מחנכת לילדים נמנים: דיבור, הבעת רגשות של המחנכת, גרייה מעשירה לקידום ההתפתחות ודפוסי פיקוח של המחנכת על התנהגות הילדים (עמ' 59-58).

ההדרכה באמצעות וידיאו כוללת צפייה משותפת של המדריך עם המחנכת המודרכת באינטראקציות מוסרטות של הגננת המתעדות אפיזודות יומיומיות במסגרת החינוכית. הצפייה בווידיאו מאפשרת לחלק את האפיזודה הנצפית ליחידות קטנות (תהליך המכונה בספרות המקצועית Microteaching). תכנית ההדרכה באמצעות וידיאו כוללת סדרת מפגשים קבועים המתקיימים לאורך שנה לפחות. המחנכת המודרכת מצולמת חמש פעמים לפחות ואחר=כך מתקיימת צפייה דו=שבועית בקטעים המוסרטים.

מודל ההדרכה המתואר בחוברת שהוצאה על=ידי מופ"ת (הדרכה כתיווך לקראת אוטונומיה) מסתעף מגישת ההדרכה שפותחה על=ידי פרופ' פנינה קליין וכונתה MISC (Mediational Intervention for Sensitizing Caregivers, 1991). מטרת תכניתה של קליין הייתה "להגביר את שכיחות ההתנהגויות הגלויות המהוות מרכיבים של אינטראקציה איכותית" (Alony & Klein, 1993).

הקריטריונים המרכזיים, המאפיינים אינטראקציה איכותית בתכנית של קליין, מתבססים על תיאוריית ההשתנות הקוגניטיבית: כוונה והדדיות, תיווך של משמעות, תיווך של משמעות רגשית, ויסות או ביקורת ההתנהגות, תיווך של הרגשת יכולת והרחבה.

בחינת ניסוח המאפיינים שמגדירים אינטראקציות איכותיות מגלה דמיון מופלא בין הקריטריונים המוצגים על=ידי גת ופריד לבין עקרונות התיווך.

בטבלה המופיעה למטה מוצגים הקריטריונים השייכים לשני המודלים זה לצד זה.

מודל ההדרכה של גת ופריד           

עקרונות תיווך (על=פי קליין)

תגובתיות רגישה   

כוונה והדדיות

דיבור

תיווך משמעות

הבעת רגשות של המחנכת

משמעות רגשית

דפוסי פיקוח של המחנכת על התנהגות הילדים

ויסות או ביקורת ההתנהגות

גרייה מעשירה לקידום ההתפתחות

טראנסצנדנטיות - הרחבה

תכנית ההדרכה של קליין נועדה תחילה לקדם את ההתפתחות הקוגניטיבית של הילדים על=ידי שיפור האינטראקציה בין הוריהם (בעיקר האמהות) לבינם. בעבודת ה=מ.א. של טל (1992), בהנחיית קליין, נעשה ניסיון להוכיח שאינטראקציה איכותית בין אמהות לתינוקות (דהיינו אינטראקציה שכוללת שכיחות גבוהה של עקרונות תיווך) מגדילה את הסיכויים שתתפתח התקשרות בטוחה (ATTACHMENT) של הפעוטות עם אמותיהם בנוסף לשיפור התפקוד הקוגניטיבי שלהם. תכנית ההדרכה שנבדקה באמצעות העבודה של טל נערכה ב"פסיעות ראשונות" בגבעת אולגה בין השנים 1991-1989. תכנית זאת כללה סדרה של עשר פגישות הדרכה שנוהלו על=ידי מדריכות התפתחותיות על בסיס כחמש הסרטות וידיאו של אפיזודות משחק חופשי בין האמהות לתינוקותיהן בתחנות "טיפת חלב". בפגישות ההדרכה שהתקיימו באווירה תומכת ומקבלת האמהות הונחו לזהות את המאפיינים החיוביים באינטראקציה שלהן עם תינוקותיהן כמו גם את המאפיינים הדורשים שינוי או שיפור. ההדרכה באמצעות הווידיאו איפשרה התבוננות חוזרת על אותה אפיזודה או חלק ממנה למיקוד במאפייני אינטראקציה ספציפיים, להדגשת התנהגות, להשוואה בין קטעים דומים ולהשוואה בין קטעים שונים.

המדריכות ההתפתחותיות שהנחו את האמהות עשו זאת בעקבות השתלמות שהתמקדה בהדרכה בעקרונות התיווך ובליווי מתמיד של הדרכה=על=הדרכה. טכניקת ההדרכה בווידיאו, שנוסתה על=ידי טל בגבעת אולגה, פותחה על ידה במהלך התכנית ולא התבססה על מודל תיאורטי כלשהו.

הטכניקה גובשה למודל הדרכה שנוסה בהצלחה בתכנית "פסיעות ראשונות" בגבעת אולגה. המודל אומץ על=ידי האגף לחינוך קדם=יסודי של משרד החינוך. במקביל להדרכה בווידיאו, שהתבססה על גישתה של קליין כפי שיושמה על=ידי טל, פותחו חומרי קריאה להורים: הספר "פסיעות ראשונות", שנכתב על=ידי קורין וביטון ופורסם בהוצאת ידיעות אחרונות בשנת 1995 וחוברת שיועדה למדריכות "פסיעות ראשונות" ברחבי הארץ, שנכתבה על=ידי גבעון וצורן1.

כחלק מהמאמץ שהוקדש על=ידי משרד החינוך להעמיק את ההדרכה המתמקדת בניתוח אינטראקציות שתועדו באמצעות וידיאו, התקיימו בתחילת שנות ה=90 השתלמויות אינטנסיביות למדריכות המחוזיות2 של המחלקה לגילאי לידה עד שלוש באגף לחינוך קדם=יסודי. במסגרת ההשתלמויות האלה למדו המדריכות המחוזיות לנתח שתי רמות של אינטראקציות: 1. אינטראקציות בין אמהות לתינוקות; 2. אינטראקציות הדרכה בין מדריכות התפתחותיות לבין אמהות.

על מנת להגביר את מודעותן של המדריכות המחוזיות לפוטנציאל הטמון בשיטת ההדרכה בווידיאו ולהעצים את רגישותן והאמפטיה שלהן עם המודרכות, נערכו סימולציות הדרכה שבהן חלקן שימשו כמדריכות ואחרות כמודרכות. הסימולציות תועדו ותהליך ההדרכה התרחש תוך צפייה וניתוח הסימולציות.

בעקבות השתלמויות אלה, הקימה כל מדריכה מחוזית קבוצת הדרכה במחוזה שבמסגרתה יישמה את גישת ההדרכה שנלמדה ביסודיות במסגרת ההשתלמות הארצית.

                                   

1. דבורה פריד וקלודי טל קראו והעירו לפני צאתה לאור של החוברת.

2. בהשתלמויות אלה הפסיכולוגים דן קורין וקלודי טל שימשו כמנחים.

עם השנים, העבודה האינטנסיבית במסגרת פרויקט "פסיעות ראשונות" הולידה נדבכים נוספים לתכנית הראשונית שהתבססה על MISC (גישת ההדרכה של פרופ' קליין). מבחינה תיאורטית, הודגשו יכולותיו של הלומד ונעשה ניסיון לארגן טוב יותר את התיווך הרגשי ואת הקשרים שבין התיווך הרגשי לבין התיווך הקוגניטיבי. בד בבד פותח גם החלק הנוגע להדרכה ולניתוח האינטראקציה בין מדריכים למודרכים.

"המטרייה התיאורטית", שממנה צמחה שיטת "ההדרכה כתיווך לקראת אוטונומיה", הושלמה עם השילוב שבין תיאוריית התיווך לבין תיאוריית "ההכוונה העצמית" של גרולניק, דיסי וראיאן (1997). גישה תיאורטית זו מדגישה את יכולותיו המולדות של הפרט ומעלה על נס את החינוך המטפח למידה והתנהגות הצומחות מתוך מוטיבציה מופנמת של הפרט להבדיל מפעולות הנעשות למען השגת רווחים חיצוניים.

השילוב שבין תיאוריית התיווך לבין תיאוריית ההכוונה העצמית הוביל להגדרה של פרופילים של אינטראקציה - צורות של ארגון החלות על עקרונות התיווך המאפיינים מחנכים ומדריכים והצומחים מתוך תפיסות העולם החינוכיות של כל אחד מהם.

החוברת "הדרכה כתיווך לקראת אוטונומיה" היא פרי של עבודה אינטנסיבית של צוות פיתוח שעבודתו מומנה על=ידי מכון מופ"ת. בחוברת מתוארת שיטת ההדרכה המורחבת המשלבת בין תיאוריית התיווך לבין תיאוריית ההכוונה העצמית. חוברת זו נועדה לשמש מדריכים פדגוגיים במכללות להוראה. לשם כך, מוצגים בה גם שני פרקים המתארים ניתוח של אינטראקציות הוראה ואינטראקציות הדרכה בסיטואציות שונות: ניתוח של אינטראקציית הוראה עם ילדי חטיבה צעירה בעת ניהול של פעילות מדעית וניתוח של אינטראקציה בין גננת לבין ילדים בני שלוש המדגימה פעילות המתמקדת בהתמודדות עם כעס.

לסיכום, ניתן להיווכח שגישת למידה (גישת התיווך או גישת ההשתנות הקוגניטיבית) מצד אחד ואוסף של ממצאי מחקר מצד אחר הולידו במקביל שיטה דומה מאוד של ניתוח וניהול הדרכה בסיטואציות חינוכיות. הדמיון בין השיטות מתבטא הן בקריטריונים המשמשים לניתוח האינטראקציות והן בטכניקת ההדרכה באמצעות הווידיאו.

ביבליוגרפיה

גת, ל. ופריד, ד. (תשס"ב). הדרכה באמצעות הווידיאו במסגרות חינוכיות לגיל הרך. "הד הגן", חוברת ב', שנה ס"ו.

גבעון, ד. וצורן, נ. (1998 ). פסיעות ראשונות - נושאים בהתפתחות תינוקות מגיל לידה עד שנה. מדריך למנחי קבוצות הורים. האגף לחינוך קדם=יסודי והאגף לתכניות לימודים.

טל, ק. (1992). השפעת התערבות מוקדמת באמצעות העקרונות של תיאוריית התיווך על דפוס ההתקשרות ועל התפקוד הקוגניטיבי בגיל שנה. עבודת מ.א., המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר=אילן.

טל, ק., בכר, א., ויסבורט, ד., סנדרוביץ, ר. ושמר, א. (2001). הדרכה כתיווך לקראת  אוטונומיה. הוצאת מופ"ת.

קורין, ד. וביטון, ר. (1995).  פסיעות ראשונות, ידיעות אחרונות.

Grolnick. W., Deci, E. & Ryan, R. (1997). Internalization within the family: The self determination perspective. In J. Grusec & L. Kyczynski, (Eds.). Parenting and children’s internalization of values. N.Y.: Wiley.

Klein, P. (1991). Molar assessment of parental intervention in infancy and early childhood: new evidence. In R. Feuerstein, P. Klein & A. Tannenbaum (Eds.). Mediated Learning Experience: Theoretical, Psychosocial and learning implications. Freund Publishing House.

Klein, P. & Alony, S. (1993). Immediate and sustained effects of maternal mediating behaviors in infancy, Journal of Early Intervention, 17(2).

 

 

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
22/05/2018
כנסים נופשים ואירועי תרבות
8
17/05/2018
צום קל וחג שמח
8
14/05/2018
המשך הביטוח הסיעודי במסגרת פוליסה פרטית
8
14/05/2018
בעקבות דרישת הסתדרות המורים: יו"ר ועדת החינוך ...
8
10/05/2018
כזכור, הסתדרות המורים הכריזה לפני כשבועיים של ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד