האם המחקר משמש כבסיס לקביעת המ
האם המחקר משמש כבסיס לקביעת המ

פרופ' מרים רוזנטל

הנחה מקובלת במערכות חינוך מתוקנות היא שמדיניות החינוך נועדת לאפשר השגת מטרות חינוכיות והתפתחותיות עבור הילדים המתחנכים במערכת ועבור החברה בכללותה.

המחקר נועד לספק ידע:

על הקשר בין היעדים הספציפיים העומדים בפני מערכת, הגנים למשל, לבין מטרות=העל עבור הילדים המתחנכים בגנים ועבור החברה בכלל ועל הקשר בין היעדים והמטרות לבין דרכי הלמידה ושיטות החינוך הננקטות בגן.

שם ההרצאה: "האם המחקר משמש כבסיס לקביעת המדיניות לגני=ילדים?", מנוסח בצורת שאלה שראוי לפצלה לשתי שאלות הממקדות את הנושא:

· האם המחקר האמפירי יכול לשמש כבסיס... ואם כן איך? או

· האם המחקר האמפירי צריך לשמש כבסיס... ואם כן למה?

התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית: כאשר מעצבי מדיניות חינוכית נדרשים לקבל החלטה בסוגיה כלשהי, הם יכולים להעזר בידע שהצטבר במחקרים אמפיריים שנעשו בעבר והם רלוונטים לסוגיה הנידונה. במידע שמתקבל ממחקר אמפירי שהם יוזמים אותו. וזאת בתנאי שהשאלות המחקריות בנויות כך שהן מוליכות לתשובות חד=משמעיות.

למותר לאמור, שהעובדה שמעצבי מדיניות יכולים להעזר במחקר כבסיס לקביעת מדיניות איננה אומרת שהם אכן יעשו זאת. ישנם כוחות שונים שאינם נוגעים כלל לחינוך הפועלים על מעצבי מדיניות חינוכית, כגון: כוחות פוליטיים, כלכליים, חברתיים (יוקרה), שעשויים להפוך את הידע המחקרי, אפילו אם הוא חד=משמעי, לבלתי רלוונטי להחלטות שתתקבלנה.

· התשובה לשאלה השנייה גם היא חיובית: מדיניות חינוכית רציונלית חייבת להתבסס על ידע מחקרי אמפירי ולהיות מושתתת על הגדרה ברורה ומלובנת היטב של מטרות הפעילות החינוכית ויעדיה. ההגדרה צריכה ללבן ולבדוק מטרות סותרות ולהשוות בין מטרות המוגדרות על=ידי בעלי עניין שונים - מחנכים, הורים, אנשי דת ומעצבי מדיניות ומתכננים חברתיים וכלכליים. כמו כן עליה להיות מבוססת על ידע, בדוק אמפירית, על מאפייני הפעילות החינוכית שתורמים להשגת המטרות החינוכיות שהוגדרו כחשובות ועל המאפיינים שמכשילים השגת מטרות אלו.

ללא התבססות על מחקר אמפירי, מעצבי המדיניות לא יוכלו לדעת אם המדיניות החינוכית שקבעו תורמת להשגת המטרות שלמענן היא עוצבה או להיפך - מכשילה את השגתן, אם המטרות מתיישבות זו עם זו או מתנגשות זו בזו בדרך להשגתן וכן הלאה.

במצב כזה עיצוב המדיניות פרוץ ונתון להשפעות ולחצים של כוחות שאין להם כל נגיעה לחינוך.

התבססות על מחקר אמפירי חשובה לא רק לעיצוב מדיניות חינוכית רציונלית. הממסד החינוכי במאה ה=21 צריך, יותר מאשר בעבר, ליידע הורים בדבר מטרות הפעילות החינוכית ולנמק את העדפותיו למודלים חינוכיים שונים.

באשר לסוגיה הספציפית שנידונה כאן היום, אפשר לבסס את המדיניות על ידע שכבר קיים בעולם ועל ידע שיתקבל ממחקר שיצא לבדוק את מערכת גני=הילדים בישראל.

(א) ידע רב הצטבר במחקרים שנערכו ברחבי העולם על מסגרות חינוכיות לגיל הרך, שהוא רלוונטי לעיצוב מדיניות "החטיבות הצעירות" (החט"צ).

כך, למשל, קיים ידע מחקרי לגבי האופן בו משפיעים מאפיינים ארגוניים=מבניים שונים של מסגרות לגיל הרך על: השגת מטרות חינוכיות ותהליכים חינוכיים במסגרת החינוכית.

השגת מטרות חינוכיות=התפתחותיות

לדוגמה:

גודל הקבוצה - התפתחותם הלשונית והקוגניטיבית של ילדים בגיל הרך הנמצאים במסגרות מרובות=ילדים (מעל 25), אינה מגיעה לרמה האופטימלית אותה יכולים הילדים להשיג בקבוצות קטנות יותר.

התיחסות לתהליכים חינוכיים

לדוגמה:

מרבים לדבר אצלנו היום על התייחסות אינדיבידואלית לילד; התייחסות כזו מחייבת: הכרות טובה של המחנכת את צרכיו ויכולתו של כל ילד וילד בקבוצה ובעקבותיה יכולת להתאים את הפעילות החינוכית בכיתה לצרכים ויכולות של כל ילד וילד.

נשאלות שאלות: האם התייחסות כזו אפשרית בכיתות של 100-60 ילד?

- האם התייחסות כזו אפשרית כשחלק ניכר מהזמן מבלים הילדים בפעילות המונחית על=ידי סייעת שייתכן ואין לה הכשרה מספקת לתפקיד חינוכי?

לדוגמה האוטונומיה של המחנכת: ממחקר קלאסי שנעשה בשנות ה=70 המוקדמות על=ידי ברברה טיזרד, באנגליה, מתייחסת לאוטונומיה שהארגון נותן למחנכת. המחקר הצביע על כך שמחנכות שהמסגרת בה עבדו איפשרה להם אוטונומיה רבה יותר בעיצוב הפעילות החינוכית, ניהלו שיחות מעשירות יותר עם הילדים והילדים שהתחנכו אצלן פיתחו שפה מורכבת ועשירה יותר מאשר ילדים בקבוצות של מחנכות שקיבלו פחות אוטונומיה.

בקיצור, ניתן להציג שאלות לגבי המטרות של החט"צ ולבדוק עם המחקר הקיים כבר בספרות המחקרית חינוכית של החט"צ עד כמה המבנה הארגוני מאפשר את השגתן.

ב. יש מקום ליזום מחקר ישראלי מקומי שיבדוק את תרומת המבנה של חט"צ להשגת המטרות החינוכיות שהוא אמור להשיג.

נראה לי שחשוב, ואפילו חיוני, לפני שמפעילים לחצים ליישום גורף של מודל החטיבות הצעירות, לערוך שלושה סוגי מחקרים שיתמקדו בסוגיות שונות ושיאפשרו להנהיג מדיניות חינוכית רציונלית:

1. מחקר תיעוד.

2. מחקר הערכה.

3. מחקר השוואתי עם מודלים אלטרנטיביים (כמו המבנה הגני המסורתי, או כמו "אשכול גנים").

הידע שיתקבל ממחקרים אלו (א) יהווה בסיס להחלטות רציונליות בדבר קידום מודלים שונים לחינוך לגיל הרך.

(ב) יוצג להורים כדי שיוכלו לשקול ולבחור בצורה רציונלית את המודל החינוכי המתאים לילדם.

1. מחקר תיעוד

1.1 תיעוד המטרות החינוכיות של מעצבי המדיניות לחטיבות צעירות והשוואתן עם המטרות החינוכיות כפי שהמורות והגננות רואות אותן.

1.2 תיעוד היבטים מבניים=ארגוניים הרלוונטיים לעבודה החינוכית: גודל הכיתות וארגון הזמן, המרחב והפעילות החינוכית. הכשרה ותנאי עבודה של הצוות החינוכי ותחלופת צוות.

1.3 תיעוד חוויות הילדים בתנאים ארגוניים=מבניים שונים - כולל חוויותיהם של ילדים עם קשיי קשב וריכוז ובמיוחד חוויות התורמות להרגשה נינוחה של הילד בכיתה, למוטיבציה שלו ללמוד ולהתפתחות יחסים חברתיים טובים עם ילדים אחרים.

1.4 תיעוד חוויות של המחנכות בתנאים האמורים ובמיוחד חוויות המקלות או מקשות על יכולתן של המחנכות לקיים את התכנית החינוכית ועל המוטיבציה שלהן להתמיד ולהשקיע בעבודה החינוכית, כמו גם תיעוד שביעות רצונן הכללית של המחנכות.

1.5 תיעוד תגובות ההורים ושביעות רצונם מהמודל בו מתחנכים ילדיהם.

2. מחקר להערכת הישגי הילדים

2.1 האם הישגי הילדים תואמים למטרות החינוכיות שהוצבו למודל?

2.2 זיהוי היבטים מבניים וארגוניים: גודל קבוצה, תנאי עבודה וכו', התורמים להשגת המטרות וכאלו המקשים על השגת המטרות החינוכיות.

2.3 מה מידת הקשר בין חוויות הילדים והצוות שתועדו לבין המידה בה המודל משיג את מטרותיו מבחינת תפקוד הילדים והישגיהם?

3. מחקר השוואה עם מודלים אלטרנטיביים

3.1 השוואת שביעות הרצון של הצוות וההורים במודלים השונים.

3.2 השוואת חוויותיהם של ילדים ותפקודם במודלים השונים.

3.3 השוואת ההצלחה בהשגת המטרות החינוכיות במודלים השונים.

3.4 השוואת היבטים תקציביים=כלכליים ומידת ההצלחה של איגום משאבים.

ייזום של מחקר ישראלי שישמש בסיס רציונאלי לתיכנון ועיצוב מדיניות חינוכית הוא צו השעה.

 

 

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
5/09/2018
הנחיות ליישום הסכם אופק חדש למורי של"ח
8
5/09/2018
עלון 5
8
27/08/2018
בקרת התקן הרב תחומית תיערך אחת ל -5 שנים
8
23/08/2018
הקפאת ניהול עצמי בחט"ב בשנת תשע"ט
8
14/08/2018
מכתבה של מזכ"לית הסתדרות המורים למנהלת האגף ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד