לאן צועדים ילדי הגן? יום עיון
לאן צועדים ילדי הגן? יום עיון

נערך בתאריך 20.12.01

היוזמה לארגון יום העיון היתה של המועצה הלאומית לשלום הילד. חברו אליה האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך (הסניף הישראלי של אומ"פ) ותכנית שוורץ - לימודי מוסמך לגיל הרך.

צוין בתכניה שהמועצה הלאומית לשלום הילד, בשיתוף עם קרן ואן=ליר מהולנד, יזמה והקימה את רשת הארגונים למען ילדים צעירים בישראל - רל"י. הרשת כוללת כ=70 ארגונים וגופים העובדים עם ילדים צעירים (מלידה ועד גיל 8). הרשת פועלת לקידום הידע, ההשקעה ומערכות השירותים לילדים הצעירים, תוך דגש על עיצוב מדיניות כוללת והגברת שיתוף הפעולה בין כל הגורמים העוסקים בנושא*.

יושבי ראש המושבים היו חברי כנסת: תמר גוז'נסקי, יו"ר הוועדה לקידום מעמד הילד, ענת מאור, יו"ר ועדת המדע של הכנסת וזבולון אורלב, יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט. פתחו ובירכו מנכ"לית משרד החינוך, הגב' רונית תירוש, שמילאה את מקום השרה לימור לבנת, שהיתה עסוקה בענייני תקציב המשרד. ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד, וד"ר יעל דיין, יו"ר האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך. הגב' טליה מבור, מרכזת רשת הארגונים למען ילדים צעירים בישראל ואנשי מקצוע ואקדמיה, מומחים לגיל הרך שנשאו הרצאות קצרות.

ייחודו של יום העיון בכך שהתכנסו תחת קורת גג אחת פוליטיקאים, ראשי גופים וולונטאריים ואנשי חינוך ואקדמיה. היתה תחושה שמתגבשת שדולה לטובתם ורווחתם של ילדי הגיל הרך. נכחו בקהל אנשי מטה ופיקוח של האגף לחינוך קדם=יסודי חברות המחלקה לגננות בהסתדרות המורים וגננות נציגות בסניפים, מדריכות בחטיבות הצעירות, וקהל רב של מחנכים.

להלן נסקור את עיקרי הדברים והמסרים שנשמעו ביום העיון על=ידי המנכ"לית, חברי=הכנסת וראשי האגודות כמו כן נביא מספר הרצאות שנישאו על=ידי מומחי מקצוע ואנשי אקדמיה.

 

                                               

* פרטים ומידע נוסף: המועצה הלאומית לשלום הילד, טלפון: 6780606=02, פקס: 6790606=02

מנכ"לית משרד החינוך, הגב' רונית תירוש, פתחה בהתנצלות מטעם שרת החינוך הגב' לבנת לימור, שנאלצה להעדר מיום העיון בשל עיסוקיה בדאגה לתקציב המשרד.

תירוש התייחסה לחשיבות הגיל הרך כתשתית לחינוך ולחשיבותה של הגננת כאחראית לטיפוח הפוטנציאל של הילדים כבסיס להתפתחות עתידית.

· ציינה את חלוקת האחריות והנטל בין המדינה לבין הרשויות ואת אחריותן של הרשויות למבני הגנים ולרכוש שהם תשתית ערכית לחינוך הילדים לשמירת הרכוש ולכבודו, ערך שיכול להתקיים כשהסביבה מעוצבת ומתוחזקת.

· התייחסה למעורבות ההורים הצעירים, שיודעים מה הם יכולים לדרוש מהמערכת. חשוב שמול ההורים - המורים יקרינו חזות מקצועית חזקה ויחד עם זאת הקשבה, מינון נכון של מקצועיות והיענות עשויים ליצור שיתוף פעולה מפרה ואיזון הולם בין המורים לבין ההורים.

· בדבריה על הרצון לחדש במערכת הגיל הרך ציינה את כוונת המשרד להכניס יועצות לגנים במהלך רב=שנתי ואת הנחיית המשרד למטה הגיל הרך להכשיר גננות להדרכת ילדים בנושא הקריאה והכתיבה ולנצל את החוויה הגנית ואת המשחק והיצירה לשיח אחר ולמימוש הפוטנציאל הקיים בילד.

ח"כ תמר גוז'נסקי, יו"ר הוועדה לקידום מעמד הילד, הדגישה את חשיבותו של פוטנציאל העובדים במערכת כמובילי שינויים - לכן חשוב לשמוע ולהקשיב למה שאומרים הגננות, המפקחות וההורים - ולהיענות לכך, כדי לקדם את חינוך הילדים. היא ציינה שהבעיות הנשמעות לא יכולות להיבחן רק אם זה טוב למערכת. צריך לבחון מה טוב לילדים?

גוז'נסקי הביעה את דעתה האישית בשאלה זו ושאלה: ומה באמת טוב לילדים? האם להזדרז ובגיל מוקדם לעשותם כמונו המבוגרים, יודעי קרוא וכתוב? או שמא מה שטוב לילדים הוא שילדותם תהיה ילדות ושיקבלו כל דבר כמו שמתאים להם בצורת חוויה ומשחק?

היא התייחסה למגמת הלחץ אפילו מצד ההורים שהילדים הקטנטנים יהיו "ממש גדולים". "אנו מכירים את החסכים בתחום הרגשי", אומרת גוז'נסקי. "אני חסידה של הילדות, לתת לילדים להיות ילדים..."

גוז'נסקי הזכירה לכולנו כי עדיין לא כל גילאי 3=4 נמצאים בגני=ילדים ומקווה שמשרד החינוך ימצא את המשאבים למימוש חוק חינוך חובה חינם לגילאי 3=4.

כמו כן היא הזכירה את חוק חינוך חובה לגילאי לידה-שלוש, חוק שקיים כבר שנים אך אינו ממומש.

ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, בירך את האכסניה, "מכללת רמת=גן", המכללה היחידה בארץ שיש בה חטיבה משפטית לזכויות האדם וזכויות הילד. מכללה זו העמידה לרשותנו את מקום ההתכנסות.

· ד"ר קדמן הפנה קריאה לראש ממשלת ישראל לא לגעת בתקציב משרד החינוך. אם רוצים להשקיע בתשתיות - גם הילדים הם תשתית והון אנושי שיש לנו. על כל קיצוץ נשלם ביוקר. האמריקאים הגיעו מזמן למסקנה שכל דולר המושקע בחינוך חוסך 6.5 דולרים בעתיד.

· ילדים בישראל נמצאים במערכת החינוך מגיל שלוש שנים. הגיע הזמן שגם במערכת החינוך יהפכו את הפירמידה וישקיעו קודם כל בבסיס, במסד.

· אסור שמערכת גני=הילדים תיתפס לשמרנות ודבקות בדפוסים קיימים. הרבה דברים משתנים ויש לעודד עשייה חדשה, יצירתיות ויזמות. אנו מעוניינים לתת לגיטימציה לפלורליזם ולשלול לגיטימציה מגישה מונוליטית המנופפת בדגל אחד שאין בלתו. אין לאף אחד את האמת האחת והיחידה.

ד"ר קדמן הציע שמשרד החינוך והעומדות בראשו יאפשרו הבעת דעה חופשית ללא חשש, החל מהגננת הזוטרה ועד למפקחת הבכירה. הוא מקוה שיום העיון יפתח את הראשים והלבבות על מנת שגני=ילדים באלף השלישי יתפקדו במודלים כאלה שטובת הילד הוא השיקול העליון לנגד עיניהם. הלוואי ואלף פרחים יפרחו ולא רק פרח אחד.

ד"ר יעל דיין, יו"ר האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך, הציבה את תפקיד האגודה להיות שדולה העובדת לקידום צורכיהם והתפתחותם של ילדים בגיל הרך. וציינה את הנסיונות שנעשים לעורר מודעות של אנשי ציבור ואנשי אקדמיה לעניין זה.

· היא הציגה את הבעיה כי הגיל הרך "לא מספיק חשוב" בעיני קובעי המדיניות והאחראים להקצאת משאבים וזאת, לדעתה, משום שבגיל הרך קשה להציג תפוקות (איננו יכולים להעלות את ציוני הבגרות על=ידי הצעת פרויקט חדש). אנו עוסקים ברווחת הילד, בריאותו והתפתחותו הרגשית - תחומים שקשה לבדוק ולכמת.

ההתכנסות של אנשי שדה, אנשי אקדמיה, פוליטיקאים וראשי שדולות ציבוריות זו הזדמנות להעלות שאלות עקרוניות ולבחון מהם הקריטריונים שיש בידינו כשאנו באים לדבר על מסגרות חינוכיות מתאימות לגיל הרך.

ד"ר אשר בן אריה - מהמועצה לשלום הילד וביה"ס לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית

ילדים בגני=ילדים והמדיניות החינוכית - בין פולקלור ומדע

ד"ר אשר בן=אריה העלה לדיון את השאלה: כיצד נקבעת מדיניות חינוכית? להבהרת שאלה זו הוא הציע ארבעה מושגים:

· כוח הידע - Power of Information.

לכוח הידע יש שני פנים, חיובי ושלילי: המחזיק ידע בידיו ואינו משתף אחרים - זה הפן השלילי. משטר מתוקן לא יכול לסבול החזקת ידע בידי גורמי שלטון והסתרתו מהציבור.

כל ידע קיים נבדק ומואר לעיני הציבור כולו - זה הפן החיובי של כוח הידע, שצריך להוביל גם לקביעת המדיניות.

מכאן נגזרים שלושה תסריטים אפשריים לקביעת מדיניות:

· המדיניות המבוססת על אידאולוגיות, תפיסות ואמונות של קובעי המדיניות. כל מדיניות הנקבעת על סמך תחושות, אמונות ואינטואיציות - זה פולקלור.

· כאשר המדיניות נקבעת על בסיס תפיסות והערכות של המצב הקיים, לאחר שנערך סיקור של המצב הקיים ומתקבל ידע ועל פיו נקבעת מדיניות - זאת קביעת מדיניות על בסיס אמונה.

· כאשר המדיניות נקבעת תוך התבססות על המצב הקיים לשם תיכנון העתיד - זאת קביעת מדיניות מתוך שאיפה.

בשלושת התסריטים בא לידי ביטוי גם כוחו של הידע. במידה וקיים ידע - אך מוטל עליו הכוח השלילי של חסיון ואי שיתופם של אחרים הנוגעים בדבר, הדבר בלתי נסבל מבחינה ציבורית ומבחינת שלטון תקין.

וכעת באופן ספציפי למדיניות החינוך לגילאי 5=6, הביא ד"ר בן=אריה נתונים מהשנתון שהוא עורך. "מדובר על 135,000 ילדים, המחזור הגדול שידענו עד כה", סיפר ד"ר אשר בן=אריה והוסיף, "לצערי לא הצלחתי להשיג נתונים על מספרי ילדים בגילאי 5=6 הלומדים בכל אחת משלוש המסגרות: גנים אוטונומיים (רגילים), אשכולות גנים וחטיבות צעירות. רציתי לעדכן נתונים מה השתנה, מה נוסף וכו'.

"רציתי גם לבדוק את ממוצע התלמידים בכל כיתת גן בשלוש המסגרות. לצערי לא קיבלתי את כל המידע.

"השאלה המהותית היא עד כמה יש לנו באמת ידע מהן מסגרות הולמות לגילאי 5=6?, האם מישהו חקר זאת? האם נערכה השוואה בין המודלים השונים מבחינת משמעותם לילדים?

"על=פי התפיסה שהוצגה לעיל מדיניות החינוך לגילאי 5=6 מבוססת כרגע על פולקלור. זה לא בריא. הגיע הזמן שנכין מדיניות על בסיס של מדע ושאיפה.

"אם שאיפה היא הבסיס של עבודת משרד החינוך היינו צריכים לראות ניסיון למפגש רב=אגפי ורב=תחומי במשרד אחד והדבר לא קיים.

"משרד החינוך ימצא בחברי המועצה הלאומית לשלום הילד שותפים נאמנים למאבק ציבורי למען הילדים בגילאי 5=6".

ח"כ ענת מאור, יו"ר ועדת המדע של הכנסת, סיכמה את הדיון. שלושה דברים עלו בדיון על מודלים חינוכיים לגני=ילדים:

· אם מישהו הרגיש העדפה של מודל זה או אחר - לא זו הכוונה. הדגש הוא על מתן לגיטימציה לקיומן של שלוש המסגרות.

· בחוזר מנכ"ל משנת 1992 ניתנת לגיטימציה לכל המסגרות, גם לגן אוטונומי, גם לכיתות א' בתוך גני=ילדים וגם לחטיבות צעירות בבתי=הספר, כמו גם חטיבות צעירות עצמאיות.

המסר היוצא מכנס זה שכל הדרכים לגיטימיות. אם מישהו מתכוון לשנות, חובת ההוכחה עליו. לא ייתכן לתת העדפה תקציבית למסגרת זו או אחרת.

· יש קביעה מן העבר שהחינוך בגן=הילדים אינו פולקלור ואינו מדע - הוא מקצוע ראשון במעלה שהרשויות חייבות להשקיע בו מדע ומחקר.

יש לראות את הגן כמוסד מוביל ומשפיע על חינוך הילד שיגדל להיות אדם מאושר. עין צופייה לגיל הרך.

הערת העורכת

במהלך יום העיון באו לביטוי תחושות תסכול של קבוצת מדריכות ומחנכות העובדות בחטיבות צעירות שהיו בקהל. הם בקשו להגיב והביעו את מורת רוחן מהעדר ייצוג נאות של אנשי החטיבות הצעירות ושל האגף לחינוך יסודי שהחטיבות משתייכות אליו. הן טענו לגישה חד=צדדית של הדוברים בכנס.

חשבנו שראוי לתת מקום, בחוברת זו, לאנשי החט"צ, להשמיע דברים ולשתף את הקוראים בניסיון שלהם בעבודה החינוכית במסגרת החטיבות הצעירות.

 

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
17/07/2018
בעקבות סכסוך העבודה שהסתדרות המורים הכריזה לפני ...
8
12/07/2018
הנוגעים לפעילויות וקבלת שירותים מהסתדרות המורים
8
11/07/2018
מתנגדים לביטול הסייעות הרפואיות בגני הילדים
8
10/07/2018
8
4/07/2018
עובדי הוראה יקרים, בעקבות הודעת משרד הבריאות לפיו ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד