הרלוונטיות של המטרות שלשמן הוק
הרלוונטיות של המטרות שלשמן הוק

גילה רם

בתוקף תפקידי בעבר הקודם, כמנהלת המחלקה לגננות, בהסתדרות המורים, הייתי חברה בוועדת ההיגוי שתיכננה את ניסוי החטיבות הצעירות בראשית שנות ה=70. כמו כן כיהנתי כחברה בוועדת הארבעה, שנבחרה מתוך ועדת ההיגוי כדי ללוות את ניסוי החטיבות הצעירות שהתחיל בשנת 1974.

לקראת הכנת כתבה זו בדקתי מה היו המטרות ו/או הבעיות שהביאו להחלטה לערוך את הניסוי ולבחון את הרלוונטיות של המטרות הללו לימינו אלה.

מה הביא להקמת חטיבות צעירות?

ועדה פרלמנטרית, שנתמנתה על=ידי הכנסת לבחינת מבנה החינוך היסודי והעל=יסודי בישראל - ועדת רימלט (על שם יושב=הראש שלה, ח"כ רימלט) הגישה את מסקנותיה לכנסת בשנת 1968. בין היתר המליצה הוועדה בעמ' 236, סעיף ז, ב ולהלן ציטוט: "רצוי לבדוק את האפשרות לצרף גני=ילדים של גילאי 5 למסגרת בית=הספר היסודי ולקבוע בו יחידה חינוכית לגיל הרך המורכבת מכיתת הגן ומכיתה א', או מכיתת הגן ומכיתות א'=ב'". "בהצעה יש משום שילוב אורגני של גילאי 5 במסגרת הכיתות הראשונות של בית=הספר היסודי, בלי לפגוע באופיה של כיתת הגן לגילאי 5".

על סמך מסקנות אלו החליט שר החינוך דאז, יגאל אלון ז"ל, להקים ועדה שתבדוק את ההמלצות.

בכתב המינוי לחברי הוועדה ששלח מנכ"ל המשרד דאז, מר אלעד פלד, ביום 4.1.73, נאמר: "הניסוי ייערך ב=15-10 חטיבות לגיל הרך, שבחלקן מוצמדות למוסדות החינוך היסודי ובחלקן לגני=הילדים".

פרופ' דינה פייטלסון ז"ל נתמנתה ליו"ר הוועדה ולמרכזת הניסוי, הועדה היתה במעמד של ועדת היגוי, שתפקידה להכין את הניסוי.

בחודש פברואר 1976 יצאה לאור חוברת "ניסוי החטיבות הצעירות - דו"ח מעקב של שתי שנות הניסוי הראשונות - תשל"ד=תשל"ה" בעריכתה של פרופ' דינה פייטלסון.

בין היתר, נכתב בדו"ח:

"ניסוי החטיבות הצעירות הוא תולדה של יוזמות בשדה והלכי רוח בקרב הפיקוח ובפרט הפיקוח על גני=הילדים, בשנים שקדמו לניסוי. יוזמות והלכי רוח אלו נבעו מצד אחד מממצאים בפסיכולוגיה ההתפתחותית, אשר ראו בשלב ההתפתחות בגילאי 8-5 שלב התפתחותי נבדל ורגיש, שונה מהותית מהילדות המוקדמת מחד גיסא ומהילדות המאוחרת מאידך גיסא.

הרגשת רבים הייתה כי קשה להבין את הטעם להעברת הילד ממוסד חינוכי אחד למשנהו (מגן לבית=הספר, תוך כדי שלב רגיש זה*, בשעה שבישראל (בניגוד לארצות רבות) שני המוסדות גם יחד הם חלק של מערכת החינוך הממלכתית. יתר על כן, הודגש שמסגרת חינוכית של שנה אחת בלבד (גן חובה) אינה מאפשרת מיצוי מלא של הפוטנציאל הטמון במסגרת זו ופוגמת בהמשכיות הרצויה במעשה החינוכי (פאיינס גליק, 1968; נפתלי ופניני משאט, 1972; ניר יניב, 1973)". (דו"ח המעקב, עמ' 1).

ד"ר ד' פייטלסון מסתמכת גם על דבריה של ד"ר שרה פאיינס גליק, ששמשה יועצת מדעית לועדה כפסיכולוגית ומומחית לגיל הרך. ד"ר פאיינס גליק נתנה דגשים לאספקטים ה"גניים" בין היתר כתבה:

"בני גיל 4 זקוקים לגן, אפילו כאשר הילד גדל בבית טוב. דברים שאינם באים על תיקונם אצל הילד בגיל 4-3 אי אפשר שוב לתקן בגיל מאוחר יותר...

"... רצוי שלא להפריד את גיל 6-5 מגיל 5-4 כי יש בחינוך משותף של גילים אלה ברכה, במיוחד לקטנים.

"... תפקיד הגן הוא לפתח כשרים חברתיים, אמוציונליים ושכליים של הילד ולאו דווקא פיתוח אינטלקטואלי, כגון לימוד ראשית הקריאה והכתיבה, תפקיד שמחייב כיתות א' "פעלתניות" או "גניות" שבהן אמנם לומדים קרוא וכתוב לפי התכנית, אבל העבודה בהן מבוססת על יצירה, עשייה ומשחק כנהוג בגני=הילדים.

במהלך עבודת הוועדה נסעו חלק מחבריה, וביניהם גם אני, לאנגליה ללמוד מהחינוך לגיל הרך אצלם. במערכת החינוך הבריטית היו קיימות שתי המסגרות: מסגרת שכללה את גילאי 8-5, ה=Infant School ומסגרת של בית=ספר מגיל 5 עד גיל 12 (גן - ו'). אחת השאלות  שצריך  לשאול  היא  מדוע  נעשה  הניסוי  רק  בבתי=הספר ולא נעשה במסגרת

                                               

* בטיוטה פרלימנרית שהכינה ד"ר ד' פייטלסון והונחה על שולחן הוועדה ביום 20.2.73 נאמר: המעבר מלווה לעיתים בקשיי הסתגלות לא מעטים, שכן סדרי החיים בבית=הספר היסודי מותאמים בדרך=כלל לצרכיהם המיוחדים של ילדים בגיל גבוה יותר ומכבידים לכן על הילד הצעיר. המעבר החד לאווירת בית=הספר אף עלול להעמיד את הילד בפני דרישות בתחום הלימודי והחברתי אשר אין עדיין בכוחו להתמודד עמן".

גני=הילדים? דובר בזמנו גם על נושא שהוא לא כל=כך לכבודנו. בתקופה ההיא היה הוויכוח הגדול על הקמת חטיבות הביניים שהפכו את בית=הספר היסודי לשש שנתי (א'-ו') ונאמר כי הכנסת גני=הילדים לבתי=הספר היסודיים תשמש פיצוי למנהלים על כי נלקחו מבתי=הספר שלהם כיתות ז'-ח'.

לשמחתנו טענה זו ירדה מן הפרק ואינה קיימת היום. אני מאמינה כי רוב בתי=הספר שיש בהם חטיבות צעירות, היום, עושים עבודתם מתוך נאמנות לעובדה, שיש בהם חטיבות צעירות, ולא משום סיבה אחרת.

נסכם את הגורמים שהביאו להקמת החטיבות הצעירות בשנות ה=70.

· גילאי 8-5 - שלב התפתחותי נבדל, רגיש ושונה.

· בחטיבה קיימת האפשרות לרב=גיליות (גן=הילדים היה בזמנו חד=שנתי לגילאי חובה - 6-5).

· קשיי מעבר מהגן לבית=הספר ובעיות הסתגלות.

· סיכויים להישגים לימודיים יותר טובים.

נבחן את הרלוונטיות של הגורמים הנ"ל בימינו.

· קיימות תיאוריות חדשות בפסיכולוגיה התפתחותית, שמתייחסות לרצפים בתחומי ההתפתחות של הילד ולפרופיל התפתחותי הממקם ילד אחד בו זמנית במקומות שונים בתחומים השונים של הרצף ההתפתחותי, לכן הדגש על גילאי 8-5 כשלב התפתחותי מוגדר ומובן פחות רלוונטי.

· גני=הילדים התרחבו למבנה תלת=שנתי לגילאי 6-3, דבר המאפשר רב=גיליות במסגרות גני=הילדים ואכן מרבית כיתות הגן הן דו=גיליות - 5-4 או 4-3.

· המעבר מהגן לבית=הספר התמתן. בזמנו גן=הילדים היה מאוד פתוח והיווה, בית חם לילדים, מול כיתה א' פרונטאלית של טורי שולחנות, כסאות, לוח וגיר. בשנות ה=60 וה=70 המערכות כמעט ולא הכירו זו את זו. לא פלא שנושא המעבר לבית=הספר, היה אז, כל=כך קריטי. במהלך השנים התרחש שינוי גדול בכיתות א' לא מעט בהשפעת גן=הילדים. לכן "המעבר" כיום אינו כל=כך קריטי.

המבנים הפיזיים, הציוד ודרכי ההוראה בכיתות א' השתנו כך שהמעבר מהגן לבית=הספר נעשה הרבה יותר נוח. כמובן גם נערכים לקראתו על=ידי תכניות מיוחדות של יצירת קשרים בין שני המוסדות בקהילות שונות.

חלו שינויים גם בהכשרה: בסמינרים ובמכללות קמו המסלולים לגיל הרך שהכשירו מחנכות לגיל הרך, דהיינו גננות ומורות לכיתות א'-ב'. מסלולי מו"ג ואולי זו דווקא התרומה הגדולה של החטיבות הצעירות למערכת. כל מחנכת מכירה את שתי המסגרות. הגננת יודעת לאן הילדים עוברים והמורה יודעת מאין הילדים באים. כל בוגרת המסלול לגיל הרך עברה הכשרה מעשית גם בגן, וגם בכיתות א'-ב', הכשרה המלווה בלימודים תיאורטיים.

למעשה, אפשר לאמר שהמטרות והנימוקים שהביאו להקמת החטיבות הצעירות לא קיימים היום, להוציא נושא אחד שדווקא הוא לא נבדק. השאלה היחידה שלא נדונה היא: האם החטיבות הצעירות אכן תרמו לילדים בתחום הלימודי ובהישגים הלימודיים, יותר מגני=הילדים.

לאור כל האמור לעיל מן הראוי לבחון מחדש את הנושא ולתכנן את המדיניות העתידית על סמך מבדקים ומחקר. מדיניות חינוך חייבת להתבסס על מידע.

אנו, אנשי מקצוע, מומחים לגיל הרך רוצים לשתף את האחראים לקביעת מדיניות חינוכית במשרד החינוך וברשויות המקומיות, בדילמות ושאלות המעסיקות אותנו.

א. האם אנחנו מרוצים מתיפקודו של גן=הילדים בכלל ומגן לגילאי 6-5 בפרט?

ב. האם החטיבה הצעירה תורמת לילדים יותר מגן=הילדים רגיל ובאילו תחומים?

ג. האם עלות החטיבות הצעירות, שהן יקרות יותר כלכלית, מהגנים הרגילים, מצדיקה את עצמה.

ד. מה קרה לכיתות ב'? מדוע הן לא נמצאות במרבית החטיבות ולא נהנות מהמשאבים המיוחדים, מהמבנה הפיזי וכיו"ב, אם אכן הניסיון הוכיח שמסגרת אופטימלית היא רק של רק שני גילאים? עולה השאלה שמא כדאי יותר להקים חטיבה צעירה לכיתות א'-ב' ולהשאיר את גילאי 5 בגן, במקום להוציא את ילדי כיתה ב' ממסגרת החט"צ? גם אפשרות זאת שווה בדיקה.

ה. מה מידת שביעות הרצון של המחנכים, המורות והגננות בחטיבה לעומת במסגרות רגילות של גן וכיתה א'.

ו. מה מידת שביעות הרצון של ההורים? האם הם חפשיים לבחור את המסגרת?

ז. היום קיים מבנה חדש לילדי הגן, "אשכול גנים", אפשר וצריך להשוות את שלוש המסגרות.

אלו רק חלק מהשאלות אותן, מן הראוי, לחקור, לבדוק ולהשוות ביניהן.

לסיכום: המערכת היא לא של הגננות, המורות, הפיקוח או ההורים. המערכת היא של הילדים ולמענם היא קיימת.

הגיע הזמן, לאחר 30 שנה, לערוך מחקר רציני, לבדוק ולהשוות את המסגרות השונות, לזהות את ייחודן ואת תרומתן לחינוך ילדים בגיל הרך.

 

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
17/05/2018
צום קל וחג שמח
8
14/05/2018
המשך הביטוח הסיעודי במסגרת פוליסה פרטית
8
14/05/2018
בעקבות דרישת הסתדרות המורים: יו"ר ועדת החינוך ...
8
10/05/2018
כזכור, הסתדרות המורים הכריזה לפני כשבועיים של ...
8
9/05/2018
היערכות לפתיחת שנה"ל
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד