כינור? בגן=ילדים? הייתכן?
כינור? בגן=ילדים? הייתכן?

"שאו=זמרה ותנו תף, כנור נעים עם=נבל" (תהילים, פ"א 3).

עפרה מדקר

עם פתיחת שנת הלימודים תשס"א התבשרנו כי הגן שלנו נבחר להיות חלוץ בפרויקט ניסויי ראשון מסוגו בארץ - "הגן המנגן בכינור". אנחנו, גן "כוכב", התבקשנו לעשות את ה=pilot study, ניסוי החלוץ, ביוזמתו של מנהל הקונסרבטוריון בקרית=ים.

מטרות הפרויקט:

· חשיפת הילדים לעולם הנגינה והמוסיקה.

· לחבב על הילד את שפת המוסיקה.

· הקניית מיומנויות הקשבה, מילוי הוראות ופיתוח האחריות, כדי שיהיה צרכן תרבות/מוסיקה בעתיד.

בשבוע הראשון לפתיחת שנת הלימודים ערכתי, כהרגלי, אסיפת הורים, כאשר מקום ייחודי הוקדש להצגת פרויקט הנגינה בכינור. מנהל בית המוסיקה והמורה לכינור נתנו רקע כללי ליוזמה, תוך הצגת העובדה כי טרם עסקו עם הגיל הצעיר בקבוצות בתוך גן=ילדים וכיצד יש בדעתם לבצע את התכנית תוך הלימה להתפתחות הילד ולצרכיו. ההורים הביעו עניין רב ושאלו שאלות, כגון: האם הכינור אינו כלי קשה מדי לחשיפה ראשונה בגיל הרך? מה יקרה אם ילד מסוים לא ירצה לנגן? האם כל ילד יכול לנגן? וכד'.

מאחר וההורים גילו עניין רב בנושא הקפדנו לעדכן אותם במשך השנה בכל מהלך ומהלך ולשתפם בנקודות שונות ברצף התפתחות התכנית. כגננת האם בגן החלטתי להירתם לטובת הפרויקט וראיתי בו אתגר ממעלה ראשונה ולו בשל הנחישות להפריך דיעה קדומה כי הכינור הוא כלי "אינטליגנטי" מדי עבור ילדים בגיל הרך והן בשל תחושת השליחות להתנסות בפרויקט חדשני בגן=הילדים.

השלב הראשון היה ארגון סביבה חינוכית פונקציונלית, שתשדר נגינה. ואכן, הוקצה חדר ספח נפרד ממרחב הגן הגדול ועוצב כיאה למטרה.

                                               

עפרה מדקר, גננת בקרית=ים ומדריכה פדגוגית במכללת גורדון לחינוך

בשלב השני, עמדנו בפני הבעייתיות בסיווג הילדים לקבוצות הומוגניות ככל האפשר, שהרי השונות בין הילדים בגיל כרונולוגי זהה על פני הרצף ההתפתחותי היא גדולה. ארגון הילדים לקבוצות למידה בגן אינה דומה          לסיווגם לקבוצות נגינה. לאחר חיפושי דרך רבים: מבחני שמיעה ואיתור יכולות מוטוריות וביצועיות, הילדים קובצו לקבוצות של חמישה ילדים על=פי שמות התווים.

בשלב השלישי ערכתי שד"פ (שיקול דעת פדגוגי) כיצד לשבץ את הפרויקט הגני במהלך תכנית העבודה השנתית בגן, על מנת לתת חיזוק, עומק ומשנה תוקף לנגינה. במפגש המרכזי הצגתי את הכינור לעיני הילדים ושאלתי: "מה אתם רוצים לדעת על הכינור?" לילדים היו שאלות רבות, כגון: איך מנגנים בכינור? מדוע לכינור צורה כזו! מדוע נבחר השם כינור? מדוע יש ארבעה מיתרים? מי בונה את הכינורות? ממה עשוי שיער הקשת? מדוע המיתרים שונים בעוביים? אילו מלחינים הלחינו יצירות לכינור!

בעקבות סיעור המוחות קיבצנו את השאלות לקטיגוריות ותלינו על לוח לאורך השנה, כאשר חלון אדום הדגיש את תת=הנושא הנלמד:

· מבנה הכינור.

· תעודת זהות לכינור.

· שפת המוסיקה.

· מבנה היצירה.

· מלחינים ידועים.

· תמונות אמנות.

במילים אחרות, המושג "מבניות" כיסוד מארגן שובץ בתכנית העבודה השנתית. להלן הצצה קטנה במה דברים אמורים בתת=הנושאים:

· מבנה הכינור - הילדים התבוננו בכינור ותארו את מבנהו. מתוך הספרות המוסיקלית מצאנו כי הכינור הופיע לראשונה ב=1550 לערך וכי חלו שינויים במבנהו. בתחילה היה פרימיטיבי ובעל שני מיתרים, שלושה וארבעה מיתרים. המבנה הלך והשתכלל. הילדים ראו כי לכינור מבנה מיוחד ולמדו את שמות חלקיו ותכונותיהם. גוף תהודה חלול עשוי מעץ ומצופה בלכה, עליו נטוי גשר עם ארבעה מיתרים בעוביים שונים, ודרך הפורטה f בוקעים הצלילים וצוואר ארוך וראש.

· תעודת זהות לכינור - ערכנו תעודת זהות לילד בנושא המשפחה ובמקביל ערכנו תעודת זהות לכינור.

שם: כינור

שם משפחה: כלי קשת

הופיע: בשנת 1550 לערך

שפה: שפת המוסיקה - תווים

מקור מן התנ"ך: דוד המלך ניגן בכינור

4 מיתרים: שונים בעובי ומפיקים צליל שונה בגובה. מיתר דק - צליל גבוה, מיתר עבה - צליל נמוך

קשת: צורתה כקשת בשמים, עשויה משיער זנב סוס.

· שפה - בנושא התקשורת בגן שליבנו את תת=הפרק שפת המוסיקה. הילדים נשאלו אילו שפות הם מכירים? עברית, אנגלית, רוסית, שפת הסימנים, תמרורים, שפת המוסיקה. מי משתמש בתווים? מנצח על תזמורת, נגנים בתזמורת, המורה לכינור, מלחינים ואנחנו הילדים.

כמו כן, הילדים התבקשו לצייר ולכתוב מה מזכיר להם צליל הכינור.

מדברי הילדים:

· מזכיר לי אשה רוקדת בלט

· מזכיר לי נסיכה רוקדת ושמחה

· מזכיר לי צלילים גבוהים ונמוכים

· מזכיר לי מכון לריקודים

· מזכיר לי את ואלס החתולים של לירוי אנדרסון

· את צלילי הים השקט

· מזכיר לי תזמורת שמנגנת בחתונה

· איך הפרחים גדלים

· את טיפות הגשם היורדות ורוקדות

· את העלים הנושרים מן העץ

· את הגשם המתחבר לקרני השמש ויוצר קשת יפה בשמים

· איך העצים גדלים ואיך הם שולחים את השורשים לינוק מים

הילדים הכירו את "משפחת כלי הקשת" הכוללת את הכינור, ויולה, צלו וקונטרה בס. בתזמורת הכינורות ממוקמים בקדמת הבמה כיוון שהצליל של כלי הקשת שקט יותר משל כלי הנשיפה וההקשה.

ומכאן, כמתבקש, עסקנו בשאלה מהי תזמורת? באילו מקומות ראיתם תזמורת? מה תפקידה?

· מבנה היצירה - הילדים האזינו ליצירות מוסיקליות, כמו: ואלס החתולים / לירוי אנדרסון, ארבע העונות / אנטוניו ויוואלדי, מכונת הכתיבה / לירוי אנדרסון ועוד.

עד כאן פרק א': אני לומד להכיר את הכינור.

פרק ב': מקולות ועד למנגינה

בעזרת המילון ביארנו את המונח תיבה: "ארגז, קופסה". הילדים ציירו וכתבו אילו תיבות הם מכירים (גיטרה, קופסת נעליים, סיר עם מכסה, בקבוק סגור, מקרר).

הילדים שאלו איך נוצר צליל? ובמה תלוי הצליל? וכך למעשה, חקרנו את הקשר בין צליל למבנה, הפקנו קולות פיאנו ופורטה בכלים שונים ועיצבנו כלי נגינה מחומרים טבעיים.

באמצע השנה התכבדנו בביקור של אורחים רבים ממשרד החינוך ובהם מנהל המחוז, מפקחות, מנהלי בתי=ספר, ראש העיר וסגניו, כאשר קבוצת ילדים ניגנה בהרמוניה את היצירה "יונתן הקטן".

בסיומה של השנה, ההורים הוזמנו לקונצרט שהתקיים בגן ליהנות מהישגי ילדיהם. כל קבוצת ילדים ניגנה יצירה שלמה, התנסתה בחידון של זיהוי צלילים על=פי שמיעה, חידון על מבנה הכינור וזיהוי ויזואלי של התו (שלם, חצי, רבע).

בסיום החגיגות, רציתי כגננת לראות מה הפנימו הילדים מכל הפרויקט ומה הם זוכרים מתוך התהליך. נתתי להם משימה: עליכם להציג לאחרים מה עשיתם במשך השנה בהיכרות עם הכינור.

· מה למדתם עליו? הילדים השיבו באופן גורף: למדנו תווים. הילדים תיעדו בכתיבה ובציור.

· מה יצא לכם שלמדתם תווים? קיבלנו מנגינה וניגנו את יונתן הקטן.

· מי לימד אתכם לנגן? המורה ליאוניד פעמיים בשבוע. הילדים כתבו כותרת - ליאוניד המורה לכינור.

· מה עשה לכם הכינור? גרם לשמחה, הנאה, ציפייה לנגן, התרגשות.

תיעוד שלבי התהליך פורסם בלוח המודעות בגן וההורים נתנו משובים חיוביים ביותר לתהליך, לתוצאות ומעל לכל, לתכנית ייחודית שילדיהם זכו בה.

לסיכום, אם נבדוק את המטרות שהוצבו בתחילת השנה לאור הביצועים, הרי שהיריעה תקצר מהכיל את ההישגים. הילדים נחשפו לצלילי הכינור, הצליחו לנגן יצירה, הכירו תווים ופעמות, ארבעה ילדים רכשו כינור באופן פרטי והחלו לנגן בקונסרבטוריון, ההורים חשים גאוות גן, הנגינה בקבוצות טיפחה תחושת דימוי עצמי חיובי (אני יכול) ופיתחה בהם מיומנויות של שיתוף פעולה והתמדה. ילדים שהיו חלשים בשפה התבלטו בנגינה, כלומר, על=פי תיאוריית האינטליגנציות המרובות של הווארד גרדנר, ניתן לראות כי הנגינה נתנה מענה לילדים בעלי כישורים גבוהים במוסיקה.

ללא ספק, שיא השיאים, ילדי גן "כוכב" הוזמנו לפתוח את קונצרט סוף השנה של הקונסרבטוריון בקרית=ים בשיר של דתיה בן=דור ובקטע נגינה בכינור.

לאור הצלחת הפרויקט בגן, הוחלט בשנת תשס"ב להרחיבו לשני גנים נוספים ויתר על כן, כיתת הגן שתעלה לכיתה א', תמשיך לנגן בכינור במסגרת בית=הספר היסודי, כי...

מוסיקה שומעים בכל מקום,

מוסיקה בכל דקה יום יום,

יש המון צלילים סביב,

וצריך רק להקשיב -

מוסיקה בכל מקום.

ראיון שערכתי עם ליאוניד קופרמן* - המורה לכינור

שאלה: על=פי איזו תכנית או שיטה עבדת עם הילדים?

תשובה: באופן כללי, לא רציתי "לייצר אופניים חדשים" ולפיכך, פניתי למשרד החינוך על מנת לתור אחר תכנית לגיל הרך. מאחר ולא נמצאה תכנית פורמלית כתובה, נאלצתי לתכנן וליצור תכנית מותאמת לגיל הגן. בעצם, באחד המקומות במרכז הארץ היה ניסיון לא מוצלח של נגינה בכינור בגן, כך שלא יכולתי ללמוד מניסיון קודם.

שאלה: מהם אבני הדרך שהצבת לעצמך בבניית התכנית?

תשובה: ראשית, שאלתי מה מטרת הפרויקט, שמא יש למישהו ציפיות מהניסוי, מעבר למה שאני כאדם פרופסיונלי רואה כסביר ונכון. המטרה: קירוב כלל הילדים לעולם הנגינה והקניית ידע מוסיקלי בכינור. לאחר מבדקי שמיעה, סיווגתי את הילדים בסיוע הגננת לשבע קבוצות הומוגניות. כל קבוצה בת חמישה ילדים קיבלה שיעור של 20 דקות, פעמיים בשבוע. התכנית מבוססת על שני עקרונות: 1) שימוש במשחקים מוסיקליים, משחקי האזנה הקשורים לסולפג' ושירה, שדרכם הועברו תכנים ומושגים כמו: פורטה=פיאנו, גובה צליל (גבוה-נמוך), תווים, מבנה הכינור וכד'. 2) התקרבות לכלי דרך הניסיון להפיק צלילים.

כל הילדים רכשו ידע מוסיקלי במסגרת הגן ולבסוף כל ילד הביע עצמו בנגינה על=פי יכולתו.

שאלה: באילו קשיים נתקלת במהלך יישום התכנית!

תשובה: המטרה הייתה לחשוף את כל ילדי הגן לכינור, ללא בחירת הילדים וללא התייחסות לשונות. כידוע, בכל כיתת גן נמצאים על פני הרצף ההתפתחותי ילדים מרמות שונות: מוכשרים, בינוניים, חלשים וכאלה עם קשיי/ליקויי למידה וכד'. לפיכך, הקושי היה להגיע לכל פלח מאוכלוסיית הילדים.

שאלה: מהי ייחודיות הפרויקט?

תשובה: במקומות שונים בארץ נערכו ניסיונות של בחירה דקדקנית של חמישה "כוכבים" מוכשרים מתוך גן=הילדים, כאשר כל ילד מקבל שיעור אינדיבידואלי ואחר=כך מציגים את הגן כ"גן מנגן". הייחוד בפרויקט הנוכחי, שניתנה העשרה לכלל ילדי הגן, ללא בחירה או התייחסות ליכולת מוסיקלית.

המסקנה - ניתן ללמד ילדי גן נגינה בכינור על=פי תווים מנגינות פשוטות, בצוות בליווי מורה. המטרה מבחינתי הושגה בהצלחה מרובה. אני מרוצה מן הניסיון ואופטימי לשפר את התכנית ובעיקר נוכח המשך הפרויקט בכיתה א' עם אותה כיתת גן.

שאלה: מה הוספת לארגז הכלים שלך מתוך ההתנסות!

תשובה: למדתי להתמודד עם הקשיים ולהכיר את היכולות והמגבלות של הילדים בגיל הגן, ובדיעבד, נראה כי מכלול ההתנסות היה נכון ומותאם לילדים. התכנית עשויה לתרום בפיתוח יכולת מוסיקלית וחידוד חוש השמיעה. זהו גיל פרודוקטיבי ללמידת מוסיקה.

                       

* תואר שני באקדמיה למוסיקה וראש מחלקת כלי קשת בקונסרבטוריון קרית ים

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
20/11/2018
הליך הגשת הבקשות למלגת לימודים לשנת הלימודים ...
8
19/11/2018
נוכח החלטת הממשלה שהתקבלה היום בעד קיצוץ רוחבי, ...
8
15/11/2018
יחד עם מנכ״ל משרד החינוך, שמואל אבואב ויו״ר ת“א ...
8
13/11/2018
לאור המצב הבטחוני, בכפוף להוראות פיקוד העורף - ...
8
12/11/2018
לאור המצב הבטחוני, בכפוף להחלטת פקוד העורף ובתיאום ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד