השמעת מוסיקה אמנותית (קלאסית)
השמעת מוסיקה אמנותית (קלאסית)

ציפי כהנוביץ'

בגני=הילדים ובמעונות גוברת לאחרונה הנטייה להשמיע מוסיקה קלאסית בעיתות הפעילות השונות. נוהג זה מעורר שאלות אחדות:

מה ערכה של השמעת מוסיקה כרקע בלתי מחייב לפעילות של משחקי=חדר ועבודה בחומרים? האם ללוות בה את קבלתם של הילדים בבוקר ואת לכתם הביתה? האם נשמיע כל מוסיקה קלאסית, מוכרת ושאינה מוכרת, לילדים?

התבקשתי להציג את עמדתי בתגובה לשאלות אלה והרי היא לפניכם:

א. מוסיקה קלאסית כרעש=רקע

מוסיקה קלאסית שאינה מוכרת לילד והמושמעת באוזניו ברקע של פעילות אחרת בה הוא ממוקד, היא בבחינת רעש=רקע. כיצד?

אנו גורסים כי על מסרים ויזואליים בסביבתו החינוכית של הילד להיות רלוונטיים עבורו, לקוחים מתוכני חייו ונושאים משמעות לגביו, שאם לא כן הם בבחינת תפאורה נטולת=משמעות ועל כן - מיותרת ובלתי=רצויה. מוסיקה קלאסית שאינה מוכרת לו, נתפסת על ידו כאובך של צלילים; היא אינה נושאת כל משמעות עבורו כקשורה לתוכני חייו ולכן היא בבחינת גריית=יתר שמיעתית, או בכינוי אחר - רעש=רקע, שהיזקו רב מתועלתו. רעש אקוסטי נובע מעומס של צלילים בסביבה השמיעתית של הילד. גודש צלילי זה גורם לגריית-יתר של מערכת העצבים ולכל התופעות הנפשיות, הפיזיולוגיות וההתנהגותיות הנובעות ממנה, אולי יותר מכפי שעושה זאת גודש ויזואלי ולכן הוא מזיק ומיותר בגן. מחקרים רבים הוכיחו את השפעת המוסיקה על ההתנהגות. התייחסות רחבה לנושא זה נמצא בספרם של שולמית והנס קרייטלר "הפסיכולוגיה של האמנויות" (ספריית פועלים, 1980).

                                               

ציפי כהנוביץ', מורה לריתמיקה המדרשה למוסיקה, מכללת לוינסקי לחינוך, תל=אביב

 

שונה המצב באשר להשמעת שירי ילדים ברקע הפעילות היומיומית בגן: רצוי מאוד להשמיע שירים מוכרים, שכן הם "מדברים" אל הילד. אך גם שיר שאינו מוכר - השמעתו רצויה, שכן הוא נושא מסר מובן ומשמעותי עבורו. גם בהסח הדעת יקלוט הילד משהו ממנו ובכל השמעה - יותר ועם המלים יתפוס גם את המנגינה, שהיא בדרך כלל נוחה לקליטה וכך יתרחב מבחר השירים שיכיר. אלא שחשוב להקפיד על השמעה שקטה, כדי למנוע נזק התנהגותי.

עתה נחזור לדון בהשמעת מוסיקה קלאסית.

ב. הבעיות הנלוות לרעש=רקע

כידוע, למוסיקה קלאסית, כל עוד אינה מוכרת לילד, אין מסר או מובן חד=משמעי, כמו לשיר, הנקלט בקלות בזכות משמעותו המילולית. בגלל העדר משמעות תוכנית, דרושים קשב והאזנה דרוכה, כדי לעקוב אחר ההתרחשות המוסיקלית שביצירה, כלומר - להכיר אותה. הילד בגיל הרך אינו "פנוי" ואינו מסוגל ליצור הכרות עם יצירה בלתי מוכרת, כאשר היא מושמעת ב"רקע" פעילויות שונות שבהן הוא נתון. הוא אינו מאזין לה, כי עדיין אינו יכול למקד את הקשב בשני מסרים חושיים בו=בזמן, הראייתי והשמיעתי, אם אינם קשורים ותומכים זה בזה. מחקרים מוכיחים כי ילדים צעירים נמשכים לגירויים ויזואליים, הנסמכים לגירויי=מגע ומתעלמים מגירויים שמיעתיים, המצויים בסביבתם, כגון מוסיקה זרה להם, במיוחד אם אינם מושכים אותם ואינם מלווים בגירוי ויזואלי או תנועתי.

זאת ועוד: המוסיקה היא מעין שפה, בעלת מסרים ייחודיים לה; בכל יצירה יש תנועת צלילים מלודית, קצב ומשקל, מהירויות שונות, ניגודים של גוון, עוצמה, הרמוניה ומירקם; לכל יצירה יש אופי ומצב=רוח משלה, הנובע ממיזוג מרכיביה המוסיקליים וממהותו של הגוף המבצע. הילד הרך, הממוקד בפעילות כלשהי בעוד מוסיקה בלתי מוכרת מושמעת בסביבתו, אינו מסוגל להבנות את היצירה, שכן התפיסה המוסיקלית מתרחשת בתהליך מורכב, המושתת על הזיכרון השמיעתי, אשר מעבד ומארגן את האינפורמציה הצלילית וכל זאת באופן רטרואקטיבי, שכן כל צליל נמוג מיד לאחר הישמעו. מסיבה זו שמיעה ללא קשב איננה האזנה ולכן אינה אפקטיבית; למידה בדרך זו אינה משמעותית, במובן זה שהילד אינו מארגן את היצירה בקוגניציה המוסיקלית שלו ואינו רוכש או מרחיב את מבחר היצירות המוסיקליות שהוא מכיר, למרות שזו כוונתנו, אלא נשאר מוקף באובך סמיך של צלילים בלתי=מאורגנים.

מסיבות אלה השמעת מוסיקה אמנותית בלתי מוכרת, היוצרת רעש=רקע חסר משמעות בעת פעילות, מחייבת את הילד ואת המבוגרים שאיתו, לגייס עוצמות=קול מיותרות ולהגביר את המאמץ הקולי, כדי לקיים תקשורת מילולית. הדבר פוגם במיתרי הקול, משפיע לרעה על סגנון התקשורת, מעצים את מעגל הרעש ומורט את העצבים (ראה רשימה ביבליוגרפית).

ג. המסר הסמוי של מוסיקה קלאסית כרקע

אנו, המשמיעים לילד מוסיקה אמנותית בלתי מוכרת לו, כרקע המלווה את פעילויותיו, משדרים בדרך זו את המסר הסמוי הבא (הנלווה לעיתים למוסיקת מעליות או סופרמרקט): "אל תשים לב למוסיקה הזו; היא לגמרי בלתי מחייבת; בעת שאתה שומע מוסיקה מסוג זה אתה רשאי להתעלם ממנה ולעשות כל דבר אחר". עמדה זו מנוגדת לגישה התרבותית, המתייחסת בכבוד למוסיקה האמנותית והמייחדת מקום, זמן וקשב להאזנה לה.

זאת ועוד: שעות הפעילות האינדיווידואלית נועדו, בין היתר, לאפשר מרחב מחיה אמוציונאלי לכל ילד. אין, על כן, לכפות על כל הילדים בשעות אלה את מצב הרוח המוסיקלי שבוחרת הגננת.

טרם נמשיך בעניין זה, נחרוג אל עניין הקרוב לו.

ד. מוסיקה לשעת המנוחה והשינה

השמעת מוסיקה בעת המנוחה והשינה, יוצרת אצל הילד, על=פי מחקרים שונים, אסוציאציה בין מוסיקה קלאסית לנטישה. דברים אלה מכוונים להשמעת מוסיקה לעת ערב, כאשר ההורים משכיבים את הילד לישון, משאירים אותו לבדו בסביבתו האפלולית ועוזבים לחדר אחר או אל מחוץ לבית. באשר למנוחת הצהריים במעון - ייתכן שהדי התניית הנטישה, שרוכש הילד בביתו, מלווים אותו גם בעת המנוחה במעון. מכל מקום - מוסיקה קלאסית המושמעת בהקשר זה, יוצרת בילד, ללא ספק, התניה ואסוציאציה לשנים ואולי לתמיד, בין מוסיקה קלאסית ונמנום. התניה זו רודפת לעיתים את המבוגר, מבלי שהוא מודע לה, גם בעת שבתו באולם הקונצרטים. האמנם בכך אנו רוצים?!

לא ולא, אלא להשרות נמנום ורגיעה במעון אנו מעוניינים. לכן, יש הנוהגים להשמיע למטרה זו קטעי מוסיקה רגועה. אך גם את אלו אין לנצל למטרה זו, כי היוצר, בהלחינו מוסיקה רגועה, לא התכוון להרדים את מאזיניו!

את הילדים נרגיע ונרדים בשירי=ערש בלבד, שכן לכך נועדו, המבוצעים בשירתה המרגיעה של המטפלת, בקולה המנחם והבא מהלב, או בהקלטה איכותית. כל גננת שמגלה אכפתיות בעניין זה, תמצא מבחר איכותי של קלטות, בעברית ובשפות אחרות (אפשר גם להביא מטיול בחו"ל...) של שירי ערש.

 

 

ה. כן! למוסיקה הקלאסית בגן

השמעת מוסיקה קלאסית בגן ובמעון היא רצויה מאוד. היא מעשירה את עולמם התרבותי של הילדים ותורמת להנאתם, אם משמיעים אותה בתנאים מסוימים ונאותים, כפי שנפרט:

כדי שהמוסיקה הקלאסית לא תיתפס כרעש=רקע על=ידי הילד, עם כל ההשלכות השליליות הנלוות, על היצירות המושמעות ברקע הפעילות היומיומית בגן להיות מוכרות לו מלכתחילה. ואיך? ההכרות עם יצירה חדשה תתקיים במסגרת שיעור המוסיקה ותתרחש בתהליך המסייע לתפיסה המוסיקלית ותומך בה, כלומר תוך עירוב החושים, התנועה, הרגש, השכל וההנאה. לאחר=מכן, בעת השמעתה ברקע הפעילות היומיומית, הילד יהנה ממנה: היא לא תיתפס כרעש=רקע על כל מגרעותיו; המפגש איתה לא ילווה בהתעלמות, אלא יעורר בו שמחה, ביטחון והנאה, כמו בעת פגישה עם מכר ותיק.

למרות הנאמר עד כה, יש מקום להשמיע בגן גם מוסיקה קלאסית בלתי מוכרת, בתנאי שתהיה בעלת אופי מרגיע: איטית ושקטה; מחקרים (ר' רשימה ביבליוגרפית) הוכיחו שעוצמת השיחה בקבוצה מושפעת מאופי המוסיקה המושמעת לה: ככל שהיא מהירה וחזקה - כך תהיה השיחה קולנית יותר וכשהיא רגועה - האווירה נרגעת.

לסיכום: בשעות הפעילות בגן רצוי להשמיע קטעי מוסיקה קלאסית מוכרים, שאותם למדו הילדים בשיעורי המוסיקה. נשמיע אותם במשך פרקי זמן קצרים ובמצבים מבוקרים וללא גרימת עומס אקוסטי וגריית=יתר. במשך הזמן ילך ויגדל רפרטואר היצירות המוכרות לילדים, שנשמיע כרקע לפעילות היום=יומית בגן.

לצד היצירות המוכרות נשמיע בעת הפעילות גם יצירות בלתי מוכרות, בתנאי שיהיו בעלות אופי רגוע.

האזנה מעשירה ומהנה!

 

 

רשימה ביבליוגרפית

קרייטלר, שולמית והנס (1980). הפסיכולוגיה של האמנויות. תל=אביב: ספרית פועלים.

Doss., Stephanie (1995). The Effects of Background Music on the level of Conversation in an Eating Establishment. Missouri Western State College.

Stratton, V.N., & Zalanovski, A. (1984). The Effect of Background Music on Verbal Interaction in groups. Journal of Music Therapy, 21, 16-26.

 

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
22/05/2018
כנסים נופשים ואירועי תרבות
8
17/05/2018
צום קל וחג שמח
8
14/05/2018
המשך הביטוח הסיעודי במסגרת פוליסה פרטית
8
14/05/2018
בעקבות דרישת הסתדרות המורים: יו"ר ועדת החינוך ...
8
10/05/2018
כזכור, הסתדרות המורים הכריזה לפני כשבועיים של ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד