ואולי יש חיה כזאת? נגיעה בעולם
ואולי יש חיה כזאת? נגיעה בעולם

 

נילי אפשטיין

"הצלחנו להגיע אל הירח, אבל אל נשמתו של הילד הקטן, אל מצוקות הבדידות והפחד שלו, עוד לא הצלחנו להגיע"...

ימימה טשרנוביץ=אבידר

"לפני שאני נרדם, אני כבר לא פוחד מהמפלצות שיש לי בחדר, כי הן חברות שלי, אני מדבר אתן והן ישנות מתחת לשמיכה שלי.

זה בגלל שאנחנו הרבה זמן יחד ואנחנו מכירים אחד את השני.

עכשיו יש לי שלוש מפלצות אבל אם תגיע רביעית, אני חושב שאני אפחד ממנה כי אני לא מכיר אותה. אבל אם היא תהיה אתי כמה לילות, אנחנו נתחבר ואז אני אכיר אותה ולא אפחד יותר".

*דן, בן 5

"יש לי חלומות רעים, איש אחד מפריע לי להתרכז בלימודים ובכלל בחיים ובגלל זה יש לי בתיק טיגריס והוא מגן עלי מהאיש הבלתי נראה הזה, כך אני יכול ללמוד בשקט. אבל אתמול שכחתי אותו בבית ובגלל זה היה לי מאוד קשה בבית=הספר.

בבית בניתי לי תיבה קטנה שם הוא ישן ומגרש את כל החלומות הרעים שלי.

הטיגריס שלי גם אוכל איתי כל יום ארוחת ערב.

בגלל שהוא איתי, החלומות הרעים שלי הופכים לחלומות עם סוף טוב, כי כל הדרקונים תמיד מפסידים בסוף ב'מלחמה' כי אני מנצח אותם".

*גיל, כיתה א'

האם קיימת חיה כזו?

מי מאתנו, הורים, מחנכים, מטפלים, לא נתקל בפחדים, מצוקות ושאלות אין ספור העוסקות ביצורי דמיון מובהקים המציקים לבני השלוש? אך מפלצות, מכשפות וחיות רעות מטרידות גם את מנוחתם של ילדים בגילאים מאוחרים יותר. מדפי ספרות הילדים בכל העולם ואצלנו, עמוסים בשירים וסיפורים על מפלצות ויצורי פרא למיניהם המשקפים פחדים חבויים בגילאים אלה.

בסדר היום העמוס שלנו, לא תמיד נמצאת לנו השהות לגעת בטרדות ומצוקות רגשיות, אך לא רק מטעמים אלה...

                                               

* מסיפורי הילדים שעסקו בנושא ה'חיות' בבית=ספר מגילות. השמות בדויים.

בעבודת מחקר שנערכה בגן חובה ממלכתי בירושלים, במסגרת עבודתי במכללת דוד ילין, נבדקו השפעותיהם של תכנים אמנותיים על ילדים בגן. בעת יצירת חיית חימר, העלו הילדים סיפורים אשר חשפו דאגות, טרדות ומועקות במידה בלתי צפויה.

הסתירה בין התכנים הקשים אשר הועלו על=ידי ילדים והבוקר שטוף האור, בגן ממלכתי מאורגן ומסודר, עוררה בצוות החינוכי תחושה קשה.

כמחנכים העובדים עם הגילאים הצעירים, אנו מודעים לפחדי ילדים ברמות אלה ואחרות. האם לא ראוי וכדאי לפַנות יותר זמן ותשומת=לב ל"אמת הסמויה מן העין" (1) המבקשת ביטוי?

אני מודעת לשאלות רבות שהופנו אלי על=ידי גננות ומחנכות, המעידות על חשש לגעת בתחומים הנראים רגישים והמיועדים למיומנותם הטיפולית של אנשי מקצוע בלבד. ברצוני להדגיש, כי עבודה מסוג זה שאני מציעה, נוגעת ברבדים רגשיים משותפים לילדים והיא נתמכת ומתאפשרת בתיווכם של תכנים אמנותיים. תמיכת האמנויות יוצרת מעקפים סובלימטיביים הנוגעים בתחומי הרגש. ייצוג, דימוי וסמל הם המתווכים המקלים על המפגש וההידברות עם המועקות החבויות. היצע אמנותי נבון ואחראי, המאפשר התנסויות חווייתיות, יצירה עם מיגוון חומרים, היכרות עם סגנונות וטכניקות עבודה - תורם לתחושת ביטחון ההולכת ונרקמת, יוצר סוגי דיאלוג בין הילד לבין עצמו, בינו לבין חבריו, בינו לבין הצוות החינוכי ובינו לבין הוריו והקהילה הקרובה. באווירה של תמיכה, עידוד והבנה הנוצרת בתמיכת האמנויות - ניתן להגיע לאותה אמת סמויה, להכירה ולהבינה.

"חיות הנפש" - פיתוח נושא מעולם הרגש בתמיכת האמנויות

התשתית העיונית

בשנת 1998 נפלה לידי הזכות כמדריכה בנושאי שילוב אמנויות בגן ובבית=ספר, לקיים הלכה למעשה את אמונתי בנחיצות הנגיעה בתחומי הרגש בתמיכת האמנויות.

הנושא 'חיות הנפש', אשר הוצע על=ידי, התקבל על=ידי הצוות החינוכי בחטיבה הצעירה בבית=ספר 'מגילות' בקליה, בהנהלתה של הגב' אתי שיק.

התשתית העיונית מתבססת על גישת הביבליותרפיה כפי שהיא מוצגת בספרו של א' כהן (2) על החשיבה הילדית ואיפיוניה, המוצגת בספרו של פרופ' נוי (3) ועל רעיונות של ו' דול, המתוארים בספרו: 'השקפה פוסט=מודרנית על חינוך' (4).

                                               

* מתוך 'הנסיך הקטן', אכזופרי, א"ס; עמ' 68.

בספרו 'סיפור הנפש - ביבליותרפיה הלכה למעשה' (שם, עמ' 381, 382) מתייחס א' כהן לפחדים המופיעים אצל ילדים ומפרשם ברוח תורתו של יונג:

"'הצל' עליו מרחיב יונג את הדיבור מייצג דחפים ונטיות פראיים חייתיים שירש האדם מתקופות חיים קדומות. ה'צל' מגלם את הדמוני ואת ההרסני שבטבע האדם שנדחו על=ידי התרבות, הוטל עליהם טאבו, אך הם מוסיף לארוב לאדם במסתרי נפשו. מכאן פורצות הדמויות המפחידות של החלום - הדרקונים, המפלצות והדמונים, המשמשים השלכה של היסודות היצריים והקמאים שבנפש האדם... חיות הטרף למיניהן מסמלות, על=פי יונג, את כוחות ה'צל', את האינסטינקטים שמקורם קמאי והם מאיימים ומפחידים. הדרקונים, המפלצות והחיות המאיימות על האדם הם גילומו של ה'צל' הזה שבנפש..." (שם, עמ' 382, 383).

כהן מאזכר בספרו גם את שכטר ומקולי (עמ' 382) האומרים: "מעניין שפחדים ראשוניים מפני החושך, נטישה לילית, מפלצות ובעלי=חיים שהילד נתקל בהם רק לעיתים נדירות, כמו נחשים או אריות, ממשיכים להתקיים גם בחברה של ימינו, המוארת היטב והמאוכלסת בצפיפות... בהקשר זה, כמה מהתגובות ואפילו הפחדים של הילד המודרני מזכירים את העולם הארכיטיפי הממשיך להתקיים בתוכנו..."

א' כהן מציע דרכים להתמודדות עם הפחדים השונים על=ידי קריאה והידברות עם החומרים הביבליותרפיים העוסקים בנושא, בנימה של הומור, איוורור רגשות, הסחת דעת ועוד: "ניתן להביא לפני הילדים מיגוון של ספרי ענקים ומפלצות, לדפדף בהם, להקרין לפניהם סרטי מפלצות, לתת להם בובות מפלצת נוסח ה'חבובות' למיניהן, ליצור מעיסת נייר מפלצות, לכתוב שירים וסיפורים על מפלצות וראה זה פלא - תוך כדי פגישה, משחק יצירה מתחילים הפחדים להשתחרר....

גישתו של א. כהן תומכת ומחזקת את אמונתי כי יש לגעת בעולם הרגש תוך מעורבות אחראית וזהירה של האמנויות ובהשראתן.

ואכן, נושא ה'חיות', אשר נבנה והתפתח במהלך שנת עבודה, התבסס בעיקר על הנגיעה וההתמודדות עם חיות ומפלצות הנפש המשותפות לכל הילדים. בהמשך לדבריו של א' כהן, ברצוני להדגיש כי שילובם של תכנים אמנותיים מגוונים - ציור, פיסול, סרטים, מוסיקה, דרמה וספרות - עם אווירה של שותפות חברתית ומעורבות הצוות - כל אלה איפשרו תהליכי התמודדות עם "מפלצת איומה" שהסתיימו... באילופה.

מחקרים של פרופ' נוי, העוסקים בחשיבה ילדית ומאפייניה(3) מציינים, מגלים כי היא שונה ומיוחדת מצורת החשיבה הבוגרת. מדובר בצורת חשיבה חושית, דינמית, נראית ככאוטית, לא לינארית ובלתי צפויה. זוהי חשיבה יצירתית, גמישה, בעלת מורכבויות הנוגעות בתחומי רגש, שכל ודמיון ומחברות ביניהם. צורת חשיבה זו קרובה במהותה לחשיבה היצירתית המתייחדת במאפיינים עיקריים דומים כמו דמיון, גמישות, נזילות ויכולת צירופית. חשיבה יצירתית 'מטפלת' בתחומי החוויה הרגשית ומעבדת אותה באופנים המיוחדים לה לצורה אמנותית, תהליך שניתן להגדירו כתימסור, עיבוד, תרגום של הרגש לצורה. באופן דומה עוסקים ילדים בגיל הרך בעיבוד עולמם הפנימי ומציאת דרכים תקשורתיות לביטויו. בספרו 'הפסיכואנליזה של האמנות והיצירתיות' (עמ' 161-160), מציין פרופ' נוי כי בסיסי החשיבה כוללים תהליכים ראשוניים ומשניים. הראשוניים אוניברסליים, ומהווים את מרכיבי החוויה והרגש שאינם דורשים לימוד ופענוח. תהליכים אלה נענים לחוויה האמנותית יצירתית: "התהליך הראשוני נוטה מטבעו להציג את תוצריו בצורה מוחשית: דימויים חזותיים, חוויות שמיעה ותחושות ריח או מגע וזאת בשונה מהתהליך המשני הנוטה להציג את תוצריו בעיקר בצורה מופשטת: רעיונות, מהלכי מחשבות, הכללות ומושגים מופשטים. כמו כן הוא מתייחס למקורותיה של החשיבה האנושית ואומר: "המניע העיקרי ליצירתיות הוא הצורך לעיבודו של העולם הפנימי והמאמץ לשלב בין עולם הרגשות, החוויות והזכרונות האישיים לבין העולם המציאותי. שילוב זה מחבר את פעילויותיהם של התהליכים הראשוניים עם המשניים...". צורת עיבוד מיוחדת זו, המאפיינת את חשיבתם של הילדים ואת אופני החשיבה היצירתית, מסבירה, לפחות במידת=מה, את התחושה הטובה המלווה את הילדים כשהם פועלים במחיצת המוזות".

ניתן לשלב תכנים אמנותיים מגוונים בכל נושא הנלמד בגנים ובבתי=הספר. שילובים אלה תואמים את צורות התובנה הילדיות, יוצרים מוליכי זרימה לאופני העיבוד והתרגום הילדיים ובעיקר הופכים את המידע האמור להילמד לרלוונטי ובעל משמעות.

ו' דול, מחבר הספר 'השקפה פוסט=מודרנית על חינוך' (4), מצטט בספרו משפט שנאמר על=ידי רורטי: "הואיל והעצמי והמציאות הם יחסיים, אין לנו אלא להבטיח כי השיחה נמשכת" (שם, עמ' 76). חשיבותו של הדיאלוג מקבלת משמעות נוספת במצבי חוסר הוודאות המאפיינים את חיינו העכשוויים. על הדיאלוג אומר דול:

"עלינו להפוך לנושאים ונותנים טובים יותר - עם עצמנו, עם מושגינו, עם סביבתנו, עם אחרים. אבדן הוודאות עשוי לעורר אותנו לקיים דיאלוג ולתקשר עם אחרים..." (עמ' 76)

'חיות הנפש', נושא שמקורו בחוסר ודאות, הניע את הילדים והצוות החינוכי לקיים דיאלוג רב=פנים. התכנים האמנותיים - ציור, פיסול, ספרות, שירה, מוסיקה וכו' - איפשרו צורות דיאלוג מגוונות. ההיכרות עם שפת האמנות החזותית, בעיקר, יצרה הזדמנויות של עבודה עם מערכת טקסטואלית בלתי מוכרת. אבני השפה הציורית והפיסולית, אשר שימשו את הילדים לבניית היצורים השונים, תמכו בבניית שפה ייחודית שאיפיינה את השיח היצירתי, המילולי והתקשורתי.

מהלך הדברים - שראשיתו מפגשים עם מפלצות מאיימות וסופו בהפיכתן לידידות

(פרישה מפורטת של הנושא, ראו נספח בעמ'       )

מי הן חיות הנפש? האם הן קיימות?

נעקוב אחר השלבים של חשיפת חיות הנפש מחושך לאור:

גילוי ראשוני של יצורים מאיימים:

סדרה א':

ציורי הילדים שנעשו עם תחילת הנושא חשפו והוציאו לאור תמונות מחשבה מטרידות. בציורים נראים יצורים בלתי מוכרים המתאפיינים גם במיתאר קווי חד - מעין שיניים ועיניים גדולות וגם במערכים כתמיים כהים, מהם זורמים ומהם יציבים. יצורי חושך אלה התגלו בשלביו הראשוניים של הנושא. ניתן לראות כיצד הילדים משתמשים בכלים אמנותיים בסיסיים שנרכשו, כמו כתם וקו (הכתם, צורה שגבולותיה משתנים והיא פתוחה לדמיון. הקו - כמייצג משמעויות רגשיות מגוונות - נעים, חד, סוער, מפחיד, מרגיע).

אלה יצורים ראשוניים, היוליים, המיוצגים בכתמיות גושית אפילה. עיניים ושיניים מבצבצים באופנים שונים מתוך הכאוס.

חשיפה מורכבת יותר של חיות הנפש

סדרה ב':

היצירה וההתנסות העקבית בחומרים שונים והחוויות המשותפות, שהועשרו עם המפגש הספרותי, הניבו מבחר שונה בצורתו המצביע על צעד נוסף של הילדים ביכולתם לחשוף ולשפוך אור על אותם יצורי חושך החבויים בתוכם.

ביצורים אלה כבר מבחינים בצורה, בגוף ובחלקי גוף שהתפתחו מתוך הכאוס הראשוני. הילדים מגששים בזהירות כשבידם כלי ביטוי אמנותיים בהם הם משתמשים באופן בטוח ומושכל יותר.

היצורים הנחשפים אינם מוכרים. כל ילד והיצור שלו, אותו הוא משחרר לאט מתוך האפילה האופפת אותו. אמצעי הביטוי הבולטים הם קווים חדים, משוננים וכתמים כהים. עיניים ושיניים מעצימות את המראה המאיים.

כתם קו וצבע

סדרה ג:

ההיכרות ההדרגתית עם "אבני" השפה הציורית הניבה שילובים מסקרנים של 'חיות הנפש'. בחיות הקוויות=כתמיות, מופיע שילוב של צורות אמורפיות דמיוניות, עם דימויים מאיימים, חדים, משוננים ועוקצים. יחד עם זאת מפציע גם חיוך.

הצורה הכתמית האמורפית, שגבולותיה משתנים, משחררת את חרצובות הדמיון ומחזקת את היכולת היצירתית בייצוגו.

הקו על משמעויותיו הרגשיות נחשף לעיני הילדים עם ההתבוננות ביצירות אמנות ושילובו של הסיפור המאויר 'אהרון והעיפרון הסגול'. (             )

שילובם של הקו והכתם בציורי הילדים ויישומם היצירתי המיידי בציוריהם נראים בבירור.

קריאה בטקסטים הנלווים לעבודות מגלה כי אף הם עוסקים בנושאים של מוות, פגיעות, סכנות ופחדים שונים.

קולאז' - בהשראת חיות מיתולוגיות

סדרה ד':

הקולאז' - צורת ביטוי יצירתית במיוחד - איפשר לילדים, לאחר כשלושה חודשי עבודה, ליצור חיות המורכבות מחלקים שונים כיד דמיונם ורצונם.

סיפורי המיתולוגיה היוו את ההשראה למעשה הקולאז'. הסיפורים עוסקים בצירופים של חיות ובני=אדם כמו פגאסוס (סוס מכונף), קנטאור (חציו אדם, חציו סוס) והמינוטאור (חציו אדם, חציו שור). צפייה בקטע מתוך הסרט 'פנטסיה', העוסק ביצורי כלאיים מיתולוגיים אלה, היוותה העשרה והרחבה צורנית ורעיונית. הקולאז' זימן כתיבה ילדית אינטואיטיבית. כבר בשלבים מוקדמים של הנושא הביעו הילדים את רצונם לבטא גם באופן מילולי את רחשי לבם לגבי החיות אשר הלכו ונחשפו. שם, סיפור, תיאור, נאמרו ונכתבו גם בעזרת הצוות. סיפורים אלה נקראו במליאה והיוו חלק נכבד בבניית הדיאלוג והשותפות אשר הלכו ונוצרו בקרב הילדים.

שלושה עקרונות משמעותיים מאפיינים את העבודה:

הבחירה בתכנים רלוונטיים לילדים, כמו חיות הנפש, מאפשרת דרך עבודה שונה לחלוטין. מהלך הנושא אינו נקבע מראש והוא נפתח לכיוונים הנראים כאוטיים ובלתי צפויים. תשומת=לב המוקדשת על=ידי הצוות החינוכי למחוזות החוויה והרגש הילדיים ותיגבור המערך החינוכי להבעתם וייצוגם, יוצרים נכונות להתמודדות עם תכנים לימודיים בלתי שגרתיים.

העבודה עם תכנים רלוונטיים הנובעים מהילדים משנה מיידית את האווירה. הילדים מתעניינים, משתפים פעולה, יוזמים ומפעילים. התחושה המתגבשת היא של רצון ומוטיבציה, סקרנות ועירנות. כשאנו מתייחסים לילדים כמקור ההשראה והם הופכים ל'גיבורי היום' (כפי שמכנים זאת ברג'יו אמיליה) ניכר השינוי בסביבה החינוכית על מרכיביה השונים.

שימוש בדיאלוג כדרך עבודה ניתן להבחין בבירור בהשפעתם של דיאלוג, פרשנות, הידברות, רב=שיח, ההופכים לנכסי אמת בחיי הגן ובית=הספר. ההיחשפות האיטית של חיית הנפש על שלביה וגילגוליה, הניעה את הילדים לחיפוש דרכי הידברות ותקשורת ברבדים שונים.

בתחילה נוצר דיאלוג סובייקטיבי ראשוני, שהשתכלל והתגבש לשפה משותפת המובנת לכל.

המפגש עם טקסטים אמנותיים הוסיף לילדים כלים לבניית הדיאלוג. העבודה השיתופית הרחיבה והעמיקה את השיח הפנימי והעניקה לו משמעויות נוספות.

שיתוף ההורים גם כצופים מעודדים וגם כשותפים בסדנאות ובעבודות חקר הוסיף עומק ליכולת ההידברות ואיכויותיה.

המפגש עם טקסטים אמנותיים מגוונים, כמו יצירות אמנות, סרטים, מוסיקה, יצר מיגוון דרכים לביטוי וייצוג של חיות הנפש: המוּרכבוּת, זוויות המבט השונות, האפשרויות הרעיוניות=צורניות, המצרפים והמחברים, פיתחו תבונת ראייה וכלים יצירתיים לביטוי, הבעה ודרכי התמודדות. רכישת הכלים האמנותיים וההתנסויות היצירתיות - נסכו תחושת ביטחון ותמיכה ביישום ועיבוד הרעיונות לדימוי, ייצוג וסימול.

עולם הידע הועשר - הילדים נחשפו לתרבויות קדומות שעניינו ירתקו את הילדים;

ההכרות עם יצירות אמנות פנטסטיות, שעסקו בחיות, עוררו הזדהות עם עולם דמיוני שהזין את דמיונם של הילדים.

התהליך ומשמעותו - על "דידה", חיית הקולאז', כמייצגת את התהליך ומשמעותו.

ציור דידה, סידרה ה'

תגובות ילדים:

- "יכולים פשוט לתת להם אוכל ואז הם יהיו חברים שלנו..."

- "לפעמים שמטיילים בג'ונגלים אפשר להתיידד עם האמא והגורים של החיה כשהאבא הולך לטייל..."

- "מלמדים אותם משחקים..."

- "אפשר לחנך אותם להתנהג יפה..."

- "אפשר גם ללטף..."

- "אני לא מפחדת מהחיות האלה כי יש להן צבעים מאוד יפים ויש להן כל מיני דברים שלא שייכים אליהן, כי זה חיות דמיוניות..."

- "זה מוזר שנבהלים מהחיות שעשינו בעצמנו, אבל אחרי זה מצליחים להתגבר עליהן בקלות. מה שכיף, שבהתחלה קצת אפשר להיבהל ובייחוד לשים אותן מול מי שעובדת אתנו ולהבהיל אותה... כאילו..."

התגובות תועדו בשלביו האחרונים של הנושא.

עיקרו של התהליך אותו חווינו מתמצה בדידה, חיית קולאז' ש'אהבה לאכול אנשים' (כדברי הטקסט המפרש שנכתב על=ידי יוצרה). דידה הינה חיה המורכבת מגוף דג, ראש כרישי משהו, כשעל ראשה מצויר סרט. מה עושה סרט על ראשה של מפלצת מאיימת? הסרט המצויר הינו תוספת מכוונת - סממן תרבותי, מתוק (סרטים על ראשי בנות, מתנות ועטיפות) ובלתי מאיים לחלוטין. מה משדר הצירוף המוזר הזה? ומה המסר?

דידה מסכמת את התהליך שעבר יוצרה - אילופה של סוררת, חיית חושך מאיימת השוכנת במעמקים בלתי נודעים. חשיפתה והוצאתה לאור בעזרת קו, צבע וכתם, איפשרו היכרות, הידברות ואילוף. הסרט שנקשר לראשה של מפלצת משדר מסר של כוח ואופטימיות, חיוך וקריצה.

סיכום - המתייחס לוודאות שמקורה באי=וודאות

"...קיים מחוז רב=דמיון ומרתק שבו אין לאיש בעלות על האמת ולכל אחד הזכות להיות מובן..."

קונדרה (דול, ו', השקפה פוסט=מודרנית על חינוך, עמ' 181)

העבודה המוצגת מעל דפים אלה מתארת מסע שהחל במגעים זהירים ב"מצוקות הבדידות והפחד". ציר המסע ומטרתו העיקרית - לגעת בכאב, לבנות וליישם דרכים אמנותיות לבטאו, לשתף חברים, ליצור ולחוות כדי ללמוד ולדעת. למסע היו שותפים הצוות החינוכי, מנהלת בית=ספר, הורים ועמיתים. גיבורי המסע ומנתביו היו הילדים. היוזמות, ההרפתקאות והחוויות נוצרו בהשראתם, כמו השבילים ומסלולי ההליכה. אנו מצידנו, הבאנו את הציוד והכלים - ההיצע האמנותי - בעזרתם ניתן היה לבצע את הרעיונות הילדיים, להכיר ולדעת את תמונות החשיבה והנפש הנדירות אשר קרמו עור וגידים מול עינינו במהלכו של המסע.

ברצוני להדגיש כי שנת עבודה מיוחדת זו התאפשרה ביוזמתה הברוכה של מנהלת בית=הספר, הגב' אתי שיק, אשר נרתמה לאתגר, איפשרה עבודה בלתי שגרתית, זרמה עם הרעיונות, תמכה ועודדה. נושאים בלתי מקובלים מעין אלה לא תמיד זוכים בעידוד או בתמיכה. לפיכך התעשרנו כולנו בשנה של עבודה חינוכית יוצאת דופן, יצירתית ומלאת חוויות והפתעות.

כמחנכים, מצאנו עצמנו בסופה של שנת העבודה שונים ממה שהיינו בתחילתה.

מעבר לכל החוויות המשותפות לנו ולילדים, נוכחנו בבנייתו של תהליך מרגש במיוחד אחריו יכולנו לעקוב מקרוב - תהליך הוצאה לאור של חיות החושך המטרידות והפיכתן לחיות מאולפות. צורת העבודה בנתה אצלנו מודעות חינוכית שונה.

בכך ניתן לסיים ולברך את כל אלה שעשו במלאכה ובעיקר את הילדים, אשר לימדו אותנו לנוע במרחבי אותו "מחוז רב=דמיון ומרתק שבו אין לאיש בעלות על האמת ולכל אחד הזכות להיות מובן..."

ביבליוגרפיה

(1) אכזופרי, א"ס. הנסיך הקטן, עם עובד, 1961.

(2) כהן, א'. סיפור הנפש - ביבליותרפיה הלכה למעשה, הוצאת אח בע"מ.

(3) נוי, פ'. הפסיכואנליזה של האמנות והיצירתיות, מודן, 1999.

Shallcross, D. & O’nill, S. “Seneational Thinking / Learning Model for Creativity”, 1994.

(4) דול, ו'. השקפה פוסט=מודרנית על חינוך, ספריית פועלים, 1999.

 

פיתוח הנושא

· חלוקה לנושאי משנה באוריינטציה רב=תחומית

· הצעות לפעילויות בכל אחד מנושאי המשנה

1. הצגת ציורים ותבליטים שנמצאו במערת לאסו ואחרות (מלפני כ=20,000 שנה לפחות).

· ציור ופיסול חיות קדומות.

· ביטוי בפחם, בוץ, סוגי אדמה, דבק, חומר. עיצוב חיה אישית בחימר.

· תצוגה של ציורי הילדים, ופסלי החיות.

· שיחה במליאה על חשיבתם המאגית של אנשי המערות.

2. מיון החיות לקבוצות בעלות מכנה משותף, שיום הקבוצה והוספת איפיונים סביבתיים שונים.

·  כתיבת שמות.

· עבודה קבוצתית - דיון בעקרונות המיון, בשיום ובמאפייני הסביבה.

· הוספת המאפיינים מחומרים שונים שנבחרו על=ידי ילדי הקבוצה.

· תצוגה של קבוצות חיות לפי מיון שונה וסביבה שונה.

3. יצירת כתמים ובהשראתם גילוי חיה המספרת סיפור. שימוש בקו לתחימת הצורה המבוקשת והוספת פרטים.

· בניית כתמים מצבעי גואש + חומרים, קווים לתחימה והדגשה.

· שיחות קבוצתיות - מה מספרות החיות הכתמיות.

· כתיבה "הבעתית' של ילדי הגן וכיתות א' על גבי שקפים והוספת ציור בעקבותיה.

· תצוגה של כתמי חיות וסיפוריהן.

4. צפייה בקטע מתוך 'פנטסיה' לוולט דיסני. קטע זה מציג את הפסטורלית לבטהובן כשהדמויות המופיעות בו הן חיות מיתולוגיות. דיון ושיחה בעקבות הסרט.

· חיות מיתולוגיות - סיפור קולאג' - ושיום החיות.

· המצאת שמות חדשים לחיות המיתולוגיות.

· קולאג' - צילומים מתוך עיתונים, חיבור והוספה של אלמנטים שונים.

· כתיבת 'סיפורים' בהשראת החיות המיתולוגיות ביחידים ובקבוצות.

· תצוגה של הקולאג'ים.

5. הצגת יצירות אמנות שונות העוסקות בנושא 'חיות'.

· כתיבת ההתרשמויות והסיפורים בעקבות היצירות.

· דיון במליאה בסיפורים שמאחורי היצירות, ציור וכתיבת סיפור בעקבות היצירות.

6. הצגת הספר אהרון והעפרון הסגול כמסע הרפתקאות קווי. משמעותם של סוגי קווים שונים ובאילו מהם משתמש המאייר כדי ליצור מפלצת.

· קריאה, דיון ועיון בספר מאויר.

· עיבוד קווי למפלצות עבודה משותפת, קבוצתית בקו - יצירת מפלצת גדולה.

· דיון במליאה, התבוננות באיורי הספר ואבחנה בכל פרטי האיורים.

· האזנה לפסטורלית לבטהובן והכרות עם סוגי קווים.

7.0 חיות ומפלצות: חיבור הידע שהצטבר

· מהן המפלצות? מה טיבן? טובות, רעות? מהן הדרכים לטפל בהן? שיחות במליאה ובקבוצות קטנות.

· עבודה קבוצתית - יצירת מפלצת באמצעות קווים.

· תצוגת המפלצות הגדולות הקוויות.

8. ביקור בפינת החי, התבוננות בחיות, תנועה, תנוחה, התרשמות. כתיבה 'הבעתית' - איזה בעל=חיים הייתי רוצה.

· ביקור בפינת החי.

· ציור החיות של פינת החי במקום.

· החיה שלי - פיסול.

· הורים משתפים פעולה בעבודת החקר - החיה שלי.

 

9. קריאה ותצוגת ספרים.

· הגורילה אנטוני בראון, הוצ' אדם, 1986.

· Put me in the Zoo

· ארץ יצורי הפלא, מוריס סנדק.

· הדרקון בקופסת השעון - ג'ין קרייג, עם עובד.

· Edith Hemilton - mithology.

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
5/09/2018
הנחיות ליישום הסכם אופק חדש למורי של"ח
8
5/09/2018
עלון 5
8
27/08/2018
בקרת התקן הרב תחומית תיערך אחת ל -5 שנים
8
23/08/2018
הקפאת ניהול עצמי בחט"ב בשנת תשע"ט
8
14/08/2018
מכתבה של מזכ"לית הסתדרות המורים למנהלת האגף ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד