מוסיקה בגיל הרך: בחירת חומרים
מוסיקה בגיל הרך: בחירת חומרים

מאמר זה נכתב כתוצאה מדיוני צוות החינוך המוסיקלי במסלול לגיל הרך במכללת לוינסקי במשך שנה"ל תש"ס. חברות הצוות: קלאודיה גלושנקוף, רבקה ברומברג, איה גל, עודדה הררי, ציפי כהנוביץ, רונית קורן, אסתר קרפ וצביה ראובן.

כתבו והביאו לדפוס: קלאודיה גלושנקוף ואיה גל.

* "טין טין טן לגדול ולקטן".

* "שיר ורננה לעונות השנה".

* "שירים קטנים לילדים גדולים".

* "קלקלטת מנגנת - לילדים ולגננת".

המשפטים שלעיל הם שמות בדויים לשירים שלא נכתבו, אך יכלו בהחלט להיות חלק משמות של קלטות חדשות או דיסקים מקוריים הקורצים לנו מן המדפים. בשוק מוצף בחומרים נודעת חשיבות רבה לבחירה מנומקת ומושכלת.

במאמר זה נעסוק בשירים המשלבים מוסיקה וטקסט ונציע שיקולי דעת איכותיים לבחינתם. אנו נתייחס לשיר בהופעותיו השונות: כשיר כתוב, כשיר מושר וכשיר מוקלט.

למטרה זו נערכנו, צוות של מחנכים למוסיקה בגיל הרך במכללת לוינסקי, לנסח קריטריונים ולהציע שיקולי דעת לבחירת שירים אותם כדאי להשמיע.

אנו נשתדל לסדר, להרחיב ולארגן את הקריטריונים באופן שיהיה לעזר לכל מי שירצה לבחור שירים מולחנים לשם השמעה לילדים.

שימוש בקלטות אודיו בחיי הגן

השמעת שירים מתוך קלטות מסחריות עונה על צרכים שונים בחיי הגן:

* מעשירה את התכנים החינוכיים הנלמדים.

* מעודדת ביצוע פעילויות חינוכיות שונות.

* מרחיבה את רפרטואר השירים שהילדים יודעים לשיר.

* מאפשרת לילדים לבטא את רגשותיהם.

* משמשת כמוסיקת רקע לפעילות שאינה קשורה לתוכן השיר, כגון ארוחה, משחק וכד'

* יוצרת אווירה רצויה (תוססת, מרגיעה, חגיגית וכד').

* משמשת כחומר גלם לאירועים שונים בגן, כגון חגיגה.

השמעת הקלטת מתחילתה ועד סופה וחוזר חלילה הופכת את המוסיקה למוסיקת רקע בלבד וכך היא מקבלת צביון סתמי וחסר ערך, גם אם השירים עצמם טובים.

אנו ממליצים שהגננת תבחר מתוך הקלטת את השירים בהתאם למטרות השונות. בחירה זו תעשה לא רק לפי תוכן השיר אלא על=פי קריטריונים של איכות השיר ושל תרומתו החינוכית: האם השיר מתאים ליכולותיו של הילד ומפתח אותן?

בחירת שירים

בחנויות קיימות קלטות רבות של אוספי שירים לשימוש בגן=הילדים ומספרן הולך ורב מדי שנה. רוב הקלטות מרכזות שירים לנושא מסוים. הריבוי בכמות והשוני באיכות מעמיד את הגננת בפני האחריות לבחור למען הילדים חומרים מתאימים וטובים.

לעיתים קרובות נעשית הבחירה בהשפעת אותם שיקולים הגורמים לנו לרכוש כל מוצר אחר: זמינות, מחיר, שם המחבר, מראה מצודד, כיתוב על העטיפה, המלצת המורה למוסיקה, המלצת חברות ובמקרים רבים - שיווק אגרסיבי. למשל: גננות רבות יקנו קלטת בעקבות "השתלמות" המאורגנת על=ידי גורמים מסחריים וקושרת פעילויות לשירים הנמצאים בקלטת.

ביקורת בעיתונות הקשורה לגיל הרך הייתה עשויה לעזור לגננת ולכן נראה לנו שיש צורך בביקורת מקצועית שתבחן את הקלטות הרבות היוצאות לשוק ותיתן בסיס מקצועי=חינוכי לבחירתן.

קריטריונים לבחינת שירים

המורה למוסיקה תבחר לעיתים קרובות את השירים הרצויים לה מתוך היבט של התפתחות מוסיקלית. הגננת, לעומת זאת, נוטה בדרך כלל להתייחס בראש ובראשונה לתוכנו המילולי של השיר. אמנם, במאמר הזה אנו רוצות להדגיש קריטריונים מוסיקליים, אולם אין אנו פטורות מהתייחסות, ולו קצרה, לתמליל.

התמליל - הטקסט השירי

הרמה הספרותית=אמנותית של מילות השיר מתבטאת בכמה מישורים:

* התוכן: שיר טוב יתקשר לחיי הילד ויצייר תמונה חווייתית מזווית ראייה מעניינת וייחודית. שימוש באלוזיות או יצירת פואנטה יהפכו את השיר למושך יותר. קיימים גם שירים ללא תוכן ספרותי, כגון: שירי שטות, שירי רחוב, ושירים בעלי איפיונים צליליים. למשל: אנדנדינו  סופה לקה טי נו.

* רובד השפה: יש לשים לב לסוג השפה ולאחידות הסגנון. השפה יכולה להיות רחובית (אני תכף מנגב בשרוול, המילים: יהודה אטלס, הלחין: מתי כספי), גבוהה (אם יִרשו נוּריוֹת את מקומם של נרקיסים, כתבה והלחינה: נעמי שמר), יום=יומית (מי יכול לשים יד על הראש, כתבה והלחינה דתיה בן דור), ארכאית (הס פן תעיר,  כתב ח"נ ביאליק והלחין יצחק אדל) וכד'.

* המבנה: בא לידי ביטוי בחלוקה הפנימית של השיר, באורך השורות, בחריזה, בחזרות מול השינויים. תפקידו לתת מסגרת ברורה שתהלום את התוכן.

* דרכי עיצוב של התוכן השירי: המימד המילולי מציע אפשרויות רבות להדגיש ולעצב את המסר. שימוש באמצעים אלה מעשיר את השיר ומעלה את רמתו האמנותית. למשל: שימוש בדימויים, במצלול (למשל, אונומטופיאה או חזרה על הברה), מטפורות, האנשה וכד'.

ספרות ענפה נכתבה על הקריטריונים לבחינת איכות שירי ילדים. על כן לא נרחיב בנושא זה (שלושה מקורות עיקריים צוינו בביבליוגרפיה המומלצת).

הלחן

כאן נתייחס לאיכות הלחן, לרמתו האמנותית והתאמתו ליכולות הקוליות של הילד.

איכות הלחן

המלודיה (מנגינה) בשירי ילדים היא בבחינת יצירת אמנות. עליה להיות ברורה וקליטה, אך עם זאת היא חייבת לכלול בתוכה יסוד מקורי ומעניין. לעיתים קרובות נוח לנו לשמוע אותן מנגינות מוכרות חוזרות שוב ושוב בשירים שונים, אולם עלינו להבין שבכך אנו מצמצמים את העולם המוסיקלי של הילדים במקום לפתח ולהרחיב אותו. מנגינות חוזרות על עצמן אופייניות לשירי פסטיבלים שונים. ברור שהצד החזק של שירים אלה איננו האיכות האמנותית שהרי כוונתם לפנות למכנה משותף רחב שלעיתים הוא גם הנמוך ביותר.

שירי הפסטיבלים כבודם במקומו מונח, אולם מקומם במסגרת החינוכית הוא שולי ושנוי במחלוקת.

כדי לפתח את טעמם האמנותי של הילדים יש לחשוף אותם לשירים מסוגים שונים, בסגנונות שונים, מאת אמנים שונים, המעלים רעיונות מגוונים. כלומר: להשמיע תבניות מוסיקליות מגוונות ומנגינות איכותיות.

(בשטח המוסיקה המולחנת לילדים קיים בשנים האחרונות פרדוקס: ככל שנכתבים יותר שירים חדשים, כך הם חוזרים על עצמם יותר ויותר מבחינה מוסיקלית).

להלן נביא מספר מאפיינים ללחנים טובים של שירי ילדים:

* השירים קצרים.

* חלקי השיר ברורים ומעטים, למשל: בית ופזמון.

* ישנה חזרה על תבניות בולטות, למשל תבנית מיקצב מיוחדת (כד קטן, כד קטן) או תבנית מלודית אופיינית (נד נד, נד נד).

* בעת החזרה על התבניות עשויים להיות שינויים קטנים ומעניינים: תוספת של צליל, סיום שונה, הארכת המיקצב וכד'. לדוגמה: "איך יודעים שבא אביב", מאת דתיה בן=דור (איך יודעים שבא אביב, מסתכלים סביב, סביב).

* מגלים מקוריות ונמנעים מבנאליות.

* יש בהם תחושה של אחדות וזרימה. דבר מוביל לדבר, המרכיבים משתלבים זה בזה ויוצרים שלמות.

* יש בהם מרכיבים המגרים את הדמיון המוסיקלי (הפסקות, הדגשות, סיום פתוח, צליל זר ועוד).

התאמת הלחן ליכולת הקולית של הילד מאפשרת לילד לבצע שיר בשירה עצמאית, נקייה (בלי "לזייף") ובמיקצב מדויק. לשם כך על השיר לעמוד בקריטריונים הבאים:

* מינעד השיר לא יעלה על אוקטבה; מומלץ יותר מינעד של סקסטה (שישה תווים רצופים).

* כיוון המנגינה (עלייה וירידה) יהיה ברור. מנגינה "גלית" קשה יותר לביצוע.

* כדאי שהצלילים יהיו סמוכים ככל האפשר ולא יהיו ביניהם קפיצות גדולות (מירווחים גדולים).

* השיר יהיה סילאבי (צליל אחד לכל הברה).

* המשפטים יהיו קצרים.

* המיקצב יהיה פשוט תבניות המיקצב תהיינה ברורות.

* משקל זוגי קל יותר לביצוע מאשר משקל משולש (משקל משולש הוא, למשל, משקל של ולס).

* השיר יכלול מספר צלילים מצומצם וקבוע (סולם מסוים) וביניהם צליל אחד מרכזי (טוניקה). השיר יימנע ממעבר לסביבות צליליות זרות (מודולציות, סטיות טונאליות).

קריטריונים מוסיקליים מאפשרים שירת ילדים, אך כדאי להוסיף שקיימים שירים איכותיים שהם מורכבים יותר, אשר יכולים לשמש להאזנה ולהפעלה של ילדי הגן.

אפשר לסווג את השירים לשלושה סוגים מבחינת יכולת הביצוע:

* שיר לביצוע על=ידי הילד עצמו:

על המחנכת ללמוד את השיר בעצמה וללמד אותו לילדים. אפשר להיעזר בביצוע המוקלט, אך המטרה היא שהילד בסופו של התהליך יהיה מסוגל לשיר את השיר באופן עצמאי, בשירה נקייה, מדויקת ובהיגוי ברור.

* שיר להאזנה המושר על=ידי המחנכת:

על המחנכת ללמוד את השיר בעצמה ולהיות מסוגלת לשיר אותו בשירה נקייה ומדויקת, תוך שינויי מיפעם (מהירות), עוצמה וכד' לפי הבנתה. עליה להתאים פרמטרים אלה ליכולות המוטוריות של הילדים.

השתתפות הילד באה לידי ביטוי במשחק, בתנועה, בריקוד, בתזמור, וכד'. לעיתים יצטרף הילד בקולו לחלק מהשיר.

* שיר מוקלט להאזנה:

השיר מוכן מראש ומאפשר הפעלה של הילדים. המיפעם (מהירות) מתאים ליכולות המוטוריות של הילדים.

השירה ברורה, נקייה, מדויקת.

ההתאמה בין התמליל ללחן - זוויות שונות

1. התאמה מבנית

* האם הפסוקים המוסיקליים מתאימים לפסוקי הטקסט?

* האם החזרות בלחן עוקבות אחרי חזרות התמליל?

* האם יש הבדל מוסיקלי בין חלקים שונים בשיר, למשל בית ופזמון?

אם אין התאמה מובהקת בין המוסיקה לטקסט, כדאי לבדוק אם המלחין נתן בכך הדגשות משלו או פרשנות אישית לתמליל. לדוגמה: תמליל השיר "ליצן קטן" מאת שרה לוי=תנאי:

ליצן  קטן,  נחמד,

רוקד עם כל אחד.

ליצן קטן שלי,

אולי תרקוד איתי?

בלחן בחרה המלחינה לחזור על המשפט האחרון (אולי, אולי, אולי תרקוד איתי? אולי, אולי, אולי תרקוד איתי?), ולהפוך אותו למעין פזמון, בו חוזרת המילה "אולי" מספר פעמים. ייתכן כי המלחינה רצתה להדגיש כאן את בקשתו של הילד, או את תחושת הציפייה שלו לריקוד עם הליצן. זוהי פרשנות באמצעות הלחן.

2. התאמת הרמה האמנותית

רצוי שמידת התחכום והייחודיות של הלחן תהיה תואמת לרובד השפתי ולתחכום של הטקסט. לפנינו שיר פעולה פשוט, שנכתב והולחן על=ידי שרה לוי=תנאי:

נסדר מעגל גדול

ונצאה במחול

כף נמחא, כף נמחא

נסתובבה בשמחה.

בשיר כזה נצפה למנגינה ברורה, לא מתוחכמת, שהתבניות שלה צפויות מראש ואינן מסיחות את הדעת מן ההוראות המילוליות.

לעומת זאת, אם השיר עשיר בתוכן, בדימויים וכו', נצפה למנגינה עשירה יותר. לדוגמה נביא בית אחד מתוך: "שעון בן חיל" (תמליל: לוין קפניס, לחן: משה וילנסקי).

איזה שעון בן חיל?

אשר איננו נח!

ביום וגם בליל

דופק, דופק הוא כך:

טיק=טק, טיק=טק, טיק=טק!

הלחן של רבים מן השירים הטובים הוא ייחודי לתמליל ונועד רק בשבילו. אי אפשר להעבירו בהצלחה לתמליל אחר. לעומת זאת, ישנם לחנים שהם סכמטיים יותר, לא ייחודיים או מודולריים וניתן להתאים אותם לטקסטים שונים. דוגמה ללחן כזה הוא הלחן של נורית הירש לשיר "עושה שלום במרומיו". זוהי מנגינה בעלת אופי עממי=חסידי, הדומה להרבה מנגינות בסגנון זה ומשתמשת בתבניות אופייניות לסגנון זה. אפשר בקלות לקחת פסוק אחר מן התנ"ך, שההטעמות המילוליות שלו דומות ולשיר אותו בהצלחה לפי אותו לחן. התאמה כזאת לא תפגע במסר של השיר.

נסו למשל לשיר במנגינה זו את הפסוקים מתוך תהילים כ"ג:

ה' רועי לא אחסר.

בנאות דשא ירביצני

על=מי מנוחות ינהלני

נפשי  ישובב

וכו'...

לפעמים, מתוך רצון להקל על לימוד טקסט מסוים, יש נטייה לקחת מנגינות סכמטיות כאלה ולהתאימן למילים אותן רוצים ללמד. התאמה כזאת נעשית בעיקר על בסיס היות המנגינה קליטה וללא התחשבות בסוג המנגינה ובאיכותה.

דוגמה למנגינה ייחודית נוכל למצוא ב"שיר המסכות" (זקן יורד לי עד ברכיים...) שכתב לוין קפניס והלחין נחום נרדי, ובו יש התאמה מובהקת - ולכן אמנותית - בין המנגינה לטקסט בכמה אופנים: יש שינוי אופי בין הבית לבין הפזמון; אורך הפסוק המוסיקלי בבית מתאים לתיאור הזקן הארוך, השפם הארוך, הצמה הארוכה; הקיצביות של הפזמון מתאימה לאופי הליצני והשמח של המילים; בקריאה "חה=חה" שבטקסט יש גם קריאה במוסיקה; בבית יש מנגינה בעלת אופי דיבורי ובפזמון מנגינה בעלת אופי ריקודי. יהיה קשה מאוד למצוא תמליל אחר שמנגינה זו תתאים לו באותה מידה.

3. התאמת הטעמות הלחן להטעמות הטקסט

אחת הבעיות שאנו נתקלים בהן היא חוסר התאמה בין ההטעמות שבמוסיקה לבין ההטעמות הנכונות של המילים. הדבר קורה בעיקר כשהמנגינה סכמטית, או כשיש חוסר מודעות להנגנה הטבעית של השפה.

דוגמה לשיר לקוי מבחינה זאת הוא השיר "יונתן הקטן" לפי לחן עממי גרמני.

על=פי הלחן הידוע מתקבלות ההטעמות הבאות:

יונתן הקטן

רץ בבקר אל הגן

הוא טיפס על העץ

אפרוחים חיפש.

בעוד שההטעמות הנכונות בעברית צריכות להיות:

יונתן הקטן

רץ בבקר אל הגן

הוא טיפס על העץ

אפרוחים חיפש.

מאחר, שאחת מהמטרות שלנו היא קידום השימוש הנכון בשפה, בוודאי שלא נתמוך בשיר מסוג זה כחלק מפעילות חינוכית בגן.

דוגמה לשיר שיש בו התאמה נכונה בין ההטעמות המוסיקליות לבין הטעמות הטקסט הוא השיר "הקיץ עבר"

הקיץ עבר, החום הגדול.

שנה חדשה באה לכל.

רוחות מנשבות, נודדות צפורים,

הולכים ובאים הימים הקרים.

                                (כתב שמואל בס,  הלחין עמנואל עמירן)

כדי לבדוק אם הטעמת המילים נשמרת בלחן כדאי לקרוא קודם את הטקסט ללא המוסיקה ולחוש בזרימה הטבעית שלו ורק אז לראות אם המוסיקה משמרת זרימה זו.

הביצוע הקולי

השיר המוקלט מוסיף ומרחיב את האפשרויות, שמזמנת שירת המחנכת, בדרכים אחדות:

* חושף את הילדים לשיר אמנותי הדורש יכולת שירה מקצועית (שיר להאזנה)

* מאפשר את העשרת הביצוע על=ידי קולות נוספים או ליווי כֵּלי

* מאפשר להשמיע את אותו שיר בגרסה  נוספת.

* מאפשר לגננת להיעזר במקרה שיש לה בעיות קוליות קבועות או זמניות

לכן, בשירים מוקלטים יש חשיבות רבה לאופן הביצוע ולאיכותו: קוליות צלולה, היגוי ברור ושירה נקייה ומדויקת, בעלת איכות של הבעה והתייחסות לתוכן, לאופי ולסגנון.

ההבעה יכולה להתבטא במהירות, בעוצמה, בהדגשות, בזרימה ובעצירה ובגוון הקול.

רצוי לבחור באוסף שירים שכל אחד מהם מתייחד בהבעתו.

לפעמים נעדיף זמר בעל קול פחות צלול, מפני שהביצוע שלו חי ואקספרסיבי.

אם ההקלטה נועדה לכך שהילדים יצטרפו אליה בשירה, יש לבחור בביצוע בו המהירות וגובה הצליל מתאימים ליכולת הביצוע של הילדים.

חשוב לשים לב גם להגיה נכונה ולשימוש בעברית נכונה. לצערנו לא כל הוצאה לאור מקפידה על היבט חשוב זה ולעיתים אנו שומעים טעויות בהתייחסות לזכר ולנקבה, טעויות בהגיית אותיות בג"ד כפ"ת ועוד. לדוגמה, אפשר לשמוע בביצוע מוקלט "מגיע" בצירה במקום בפתח, "הביט" בצירה במקום בחיריק, "בחנכה" בשווא נע במקום בפתח.

לעיתים שרים בקלטת על=פי גירסה מילולית רווחת, מבלי שנבדקה הגירסה המקורית אותה כתב המשורר. לדוגמה, בשיר "היורה" מאת י' הילפרין וי' אנגל הגירסה הנכונה היא:

גשם גשם משמים

קול המון טיפות המים

אך בקלטות לא מוקפדות אפשר למצוא את הטעות הנפוצה

גשם גשם משמים

כל היום טיפות המים

דוגמה טובה לעניין זה יכולה לשמש הזמרת חוה אלברשטיין, המקפידה במיוחד על הגיה נכונה ועל עברית מדויקת.

העיבוד

העיבוד המוסיקלי של השיר כולל בתוכו כמה מרכיבים:

* בחירת המהירות, גובה הצליל, מי ישיר (זמר, זמרת, ילדים, כמה זמרים, מקהלה וכד').

* יצירת פתיחה, סיום וקטעי ביניים בין הקטעים המושרים.

* יצירת האווירה הצלילית של השיר, על=ידי בחירת ההרמוניה (אקורדים שילוו את השיר), תבנית קיצבית שתאפיין אותו, גיוון הכלים המלווים את השירה וכל תוספת אחרת לקול השר.

העיבוד הוא חלק חשוב מן המופע האמנותי של השיר ועל המעבד לשקול בכובד=ראש כל פרט מן המרכיבים שהוזכרו למעלה.

בעבר הלא=רחוק, כאשר היה צורך לזמן נגנים לאולפן כדי להקליט שיר עם ליווי בכלים, היה צורך לבחור בכלי הנגינה המתאימים ולכתוב לכל אחד מהם את סוג המוסיקה המתאים לו. באופן טבעי, הייתה התאמה ייחודית בין העיבוד לשיר.

כיום, עם התפתחות מכשירי הקול האלקטרוניים (סינתסייזרים), אין צורך בנגנים בכלים שונים והרבה יותר זול ונוח להפיק את הליווי בכלי האלקטרוני. הבעיה היא, שכמו בכל כלי ממוחשב, יש גם בכלי האלקטרוני מספר תבניות ליווי קבועות ומתוכנתות מראש ומי שאינו רוצה להשקיע יצירתיות ומאמץ, או מעוניין לפשט ולהוזיל את הפקת הקלטת, משתמש שוב ושוב באותן תבניות.

השיקול המסחרי גורם אף לכך, שאין פונים לאמן יוצר או לאיש מקצוע בתחום המוסיקה כדי להפיק את העיבוד, אלא למישהו שיש לו שליטה בכלי האלקטרוני.

התוצאה היא שרשרת של שירים שהעיבוד בהם חוזר על עצמו, שבלוני ולא ייחודי לכל שיר. עיבוד כזה גורם לשיר להיות אחד ברצף של שירים דומים במקום לקבל את המסגרת הראויה לו כיצירה אמנותית בפני עצמה. השירים לובשים מעין "תלבושת אחידה". תופעה זו עלולה לפגוע בהתפתחות טעמם של הילדים, רגישותם לדקויות ויכולתם היצירתית.

לעיתים פוגשים בעיבודים אמנותיים בעלי ערך מוסיקלי גבוה אך מורכבים ומסובכים. השיר בעיבודים אלו הוא רק השראה ליצירה מוסיקלית עצמאית הנבנית סביבו.

בתוך מירקם מסובך קשה לילד לזהות את השיר. היכולת לזהות מקור שעבר שינויים רבים מבשילה בגיל מבוגר יותר, לאחר גיל הגן. הילד נהנה יותר לשמוע שיר מוכר היוצר אצלו תחושת ביטחון. מקוריות ויכולת "משחק" במנגינה שאותה אנחנו, המבוגרים, מעריכים וממנה אנו נהנים, איננה מסבה הנאה לילד ולעיתים אף מעוררת אצלו התנגדות.

מסיבות אלו חשוב למצוא עיבוד טוב ואמנותי, אך להקפיד שהמנגינה תהיה ברורה וקלה לזיהוי.

סיכום

במאמר זה ניסינו להראות כי בחירת שירים מוקלטים להשמעה בגן דורשת בחינה ובדיקה מדוקדקות.

תפקידנו כמחנכים הוא לארגן את הסביבה המוסיקלית באופן כזה, שתלמידינו יזכו להתמקד בחומרים הטובים ביותר והחשובים ביותר להתפתחותם ולחינוכם. האזנה ממוקדת היא התורמת להתפתחות הילד.

שאלה נכבדה היא, כמובן, מה הוא מקום טעמה האישי של המחנכת בבחירת החומרים. שאלה זו קיימת בכל תחום וגם בתחום המוסיקלי. לשמחתנו מבחר החומרים הטובים הוא גדול ורחב וכל מחנכת יכולה לבחור על=פי טעמה ואינה מחויבת להשתמש בחומרים שאינם מוצאים חן בעיניה. מכל מקום - חשוב שהגננת תפתח את יכולת הבחירה שלה, וכך תוכל ללקט מתוך שפע הקלטות הקיים חומרים איכותיים בלבד.

אנו מקוות כי הקריטריונים שפירטנו במאמר זה ולו בקצרה, יהיו לעזר לקהל המחנכים של הגיל הרך.

לקריאה נוספת

ברוך, מ' (1985).  סוגיות  וסוגים בשירת ילדים,  ספריית "אוניברסיטה משודרת", משרד הביטחון - ההוצאה לאור.

גולדברג, ל' (תש"ז). הסיפור והשיר לילד בגיל הרך,  הד הגן,  שנה  י"ב, חוב' ג'-ד', עמ' 19-16.

גלושנקוף, ק' (1999). היכולת הקולית בגיל הרך, בתוך: נ' שחר ואח', נוף=צליל. ת"א. מכון מופ"ת, עמ' 82-75.

צ'וקובסקי, ק' (1985). משתיים עד חמש - ההתפתחות הלשונית של ילדים. תרגום: ל' גולדברג, ת"א: ספריית הפועלים.

שלונסקי, א' (1943). פירושים קטנים: ספרות ילדים או ספרות ילדותית. על המשמר 17/9/1943.

Campbell, P.S. (1991). The Child-song genre: a comparison of Songs by and for Children, International Journal of Music Education 17, pp. 14-23.

Child, W.C. (2000). Monroe Beardsley’s Three Criteria for Aesthetic Value: a Neglected Resource in the Evaluation of Recent Music, Journal of Aesthetic Education, vol. 34/2, pp. 49-63.

Jordan-DeCarbo, J. (2000). The Influence of Music in the Preschool Classroom, Early Childhood Connections, Spring, pp. 42-49.

 

           

 

           

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
19/07/2018
פעילויות הקרן לקידום מקצועי
8
17/07/2018
בעקבות סכסוך העבודה שהסתדרות המורים הכריזה לפני ...
8
12/07/2018
הנוגעים לפעילויות וקבלת שירותים מהסתדרות המורים
8
11/07/2018
מתנגדים לביטול הסייעות הרפואיות בגני הילדים
8
10/07/2018
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד