עושים שבת
עושים שבת

עושים שבת
בראייה רב-תחומית ובגישה פלורליסטית
דורית שרון
מפקחת גנ"י מנח"י -  ירושלים.


בדו"ח ועדת שנהר (בראשות פרופ' עליזה שנהר), שהוקמה כדי לבדוק את לימודי היהדות בחינוך הממלכתי, נכתב בין היתר: "יש לעשות את הפלורליזם של החינוך הכללי למנוף, להעמקה תרבותית ולהעשרה והתנסות חינוכית משמעותית, תוך הענות לאתגרי התקופה... יש לחתור ללימוד מקצועות היהדות באופן שידגיש את אופיים של המקצועות ההומניסטיים כמנחילי תרבות וערכים המעניקים כלים לבניית השקפת עולם... תוך חיפוש והדגשה של המרכיבים הרלוונטיים, המשמעותיים והאקטואליים לתלמיד בן ימינו ומתוך התאמה לגילו".
במקביל הוגדרו מטרות החינוך בגן-הילדים הממלכתי ביחס לשבת וחגי ישראל בתכנית המסגרת (סילבוס) שראתה אור בשנת תשנ"ה.
המטרות  הן:
1. לטפח יחס לסמלי השבת ומשמעויותיהם -  סמלים בסביבת הילד וסמלים בעלי משמעות ערכית ולאומית.
2. להקנות ערכים הקשורים בשבת כמו: ערך המנוחה בשבת, יחסים בין אדם לחברו, עזרה הדדית.
3. לטפח הכרת מנהגי עדות ודתות שונות ביחס לשבת ולטפח סובלנות ויחס של כבוד כלפיהם.
4. לטפח זהות ותחושת השתייכות חברתית, לאומית ומסורתית של הילד.
5. להכיר בחשיבות מסורת השבת בשימור אחדות העם וקיומו במשך אלפי שנות גלות.
6. להכיר את המאפיינים המייחדים את השבת משאר ימות השבוע.
בעקבות הדברים הללו הקמנו בירושלים צוות מוביל של גננות יע"ד -  יהדות, ערכים, דמוקרטיה. במסגרת צוות זה התקיימו דיונים והתגבשו הצעות בנושא השבת בגן-הילדים הממלכתי -  בראייה רב-תחומית ובגישה פלורליסטית. כידוע, השבת זכתה לכבוד ראוי בגן-הילדים בארץ מימיו הראשונים -  שירי השבת הראשונים (המושרים עד היום בגן-הילדים) נכתבו עוד בראשית המאה.
הגננות נהגו לציין את יום השבת כשונה מכל ימות השבוע. השוני נתפס בכל החושים: הקולות אחרים, המראות, הריחות, הצבעים, הטעמים, הקצב, המגע עם בני-משפחה וחברים. כך גם יום השישי בגן-הילדים ניכר בייחודו ובשוני שלו מיתר ימות השבוע בסדר היום, בתוכן היום ובפעילויות המלווֹת את היום.
עם זאת הרגשנו, שיש טעם וצורך לבחון את הנושא מחדש, לאסוף רעיונות חדשים ולהעשיר את החוויות והפעילויות של הילדים. האפיון המרכזי בחגיגות שבת מתמצה בביטוי עונג-שבת, שמקורו בספר ישעיהו פרק נ"ח פס' י"ג: "וקראת לשבת עונג". אפיון זה הנחה אותנו בדיונים ובסדנאות עם צוות גננות יע"ד בעיר ירושלים, כשעסקנו בבחירת תכנים מהמקרא, הספרות, המוסיקה, האמנות הפלסטית, הטבע והמדע והצענו דרכים רבות ומגוונות המאפשרות לילדים להתנסות התנסות חווייתית מעשירה ומעמיקה, כשלנגד עינינו גישה פלורליסטית להנחלת התרבות והערכים היהודיים בגני-ילדים ממלכתיים. מיגוון תחומי התוכן ושפע ההצעות לפעילויות -  בכל הנוגע לתיכנון ימי שישי וקבלות שבת בגנים -  נועד לשמש מצאי לבחירת הגננת בהתאם להשקפת עולמה, טעמה האישי והתייחסותה לקהילייה בה היא עובדת.
הגישה הפלורליסטית תיבחן הלכה למעשה בשיתוף ההורים, בכיבוד השוני ובפתיחות לגוונים הרבים שמאפיינים את השבת בבתי הילדים.
להלן נביא הצעות והמלצות שגובשו בצוות המוביל ואורגנו על-פי תחומי תוכן ועניין.
סיפורי המקרא
חשיפתו של הילד לספר הספרים ולתכנים המובאים בו היא מרכיב חשוב בגיבוש המטען הלאומי והתרבותי שלו ולכן בגן ינתן דגש בעיקר לחוויה האישית והחברתית במפגש עם הסיפור המקראי וגיבוריו.
רבות מן הגננות נוהגות לספר בשעת קבלת שבת סיפור תורה. יש הנוהגות לעשות זאת במפגש מקדים ולאפשר לילדים לבטא את הסיפור בדרכים שונות כמו: ציור, הדבקה, המחזה ועוד. ראוי להזכיר את חומרי הלמידה, העוסקים בסיפורי האבות, שיצאו מטעם האגף לתכניות לימודים ירושלים תשנ"ב.
אגדות חז"ל
חשוב להפגיש את ילדי הגן, בהתאם לרמתם והתפתחותם, עם מבחר של סיפורי אגדה מדברי חז"ל ולחבב עליהם סיפורים אלה. ניתן להשתמש בלקט אגדות חז"ל לגיל הרך, "סיפורים מימים עברו", שיצאו מטעם האגף לתכניות לימודים והאגף לחינוך קדם-יסודי (תשנ"ט) ולהעזר בהצעות לדיון ולהפעלה של הילדים בעקבות האגדות ובמקרה זה אגדות שבת, המדגישות את קדושתה של השבת, הערך בשמירתה והערך שבמנוחה בשבת.
עיבודים לסיפורים מן המדרש וההלכה, כמו: "השבת שאיחרה לבוא", "חלות שנאפו בנס", "פרה שומרת שבת" ועוד, ניתן למצוא בספר: "סיפורים לקראת שבת", בעריכת מירי ברוך, שיצא בהוצאת ספרים "קוראים" (1998).
סיפורים ברוח התקופה
על יד סיפורים שהפכו למסורת בגני-הילדים, כמו: "שמלת השבת של חנהל'ה" ו"יוסי וחלות השבת", חשוב שגננות יספרו לילדים סיפורים ברוח התקופה הנותנים ביטוי לשבת אצל האוכלוסייה החילונית (שכמעט ולא נכתב עליה).
לאחרונה יש נסיונות לתאר את השבת של המשפחה החילונית: הספר "שבת שלום", שכתבה נירה הראל ואייר דודו הראל, בהוצאת עם עובד, הוא אסופה של סיפורים. תוכנם מבוטא על הכריכה האחורית שבה נכתב:
"מה עושים ילדים בשבת? אחד, נוסע לטיול, אחד משחק בבית, אחד מתרחץ בים, אחד צופה בטלוויזיה ואחד הולך לבית-הכנסת.
"ומה מרגישים ילדים בשבת? אחד נהנה, אחד משתעמם, אחד שמח, אחד עצוב ויש מי שמחכה דווקא ליום שלישי. ילד ילד והשבת שלו".
ואכן הספר מציע סיפורים על בילויים בשבת עם בני המשפחה, טיולים וביקורים אצל סבא וסבתא, על קבלת אורחים ועוד, תוך מתן ביטוי לרגשותיו של הילדים כלפי השבת.
הסיפור "שבת הגשם" מתאר את כעסו של הילד על כך שאינו יכול לצאת עם הוריו לטיול בשל הגשם. הפיצוי היה כשהצטרף אליהם למיטה ו"תיכף נעשה לי חם ונעים. כל כך נעים, שהכעס בלב שלי כאילו נמס לאט לאט, עד שנעלם", או "אבא ואמא לא היו עסוקים ולא אמרו אל תבלבל את המוח... די דיבורים... לא עכשיו... היה להם פנאי והיתה להם סבלנות".
ספר אחר, "בשבת בבוקר", שכתבה תמר ברגמן, מתאר משחק דמיוני משותף ומהנה בין בני המשפחה בבוקר.
פתגמים ואמרות חז"ל
הגננת בוחרת פתגמים ואמרות בהקשר לסיטואציה משמעותית המתרחשת בגן, או בעקבות סיפור או מנהג הקשור לשבת. הילדים יכולים להעתיק, לכתוב, לצייר, או לעטר את הפתגם, לאסוף פתגמים ו/או לקחת הביתה. פתגמים לדוגמה: "באה שבת -  באה מנוחה", "שבת שלום ומבורך", "מי שטרח בערב שבת -  יאכל בשבת", "שינה בשבת - 
תענוג", "נרותיה של שבת הם כבודה", "הכנסת שבת -  כהכנסת אורח", "לא דומים פניו של אדם כל ימות השבוע לפניו בשבת", "וקראת לשבת עונג" ועוד...
שירים ומזמורים
רצוי לחשוף את הילדים למיגוון שירים ומזמורים ברוח ההלכה, המסורת וברוח התקופה.
על יד מזמורים כמו: "שלום עליכם מלאכי השרת" ו"לכה דודי לקראת כלה" ועוד, שירים משנות ה-40 כמו:
"את האבק מכל פינה נסיר לכבוד שבת", "עוד מעט יירד אלינו יום שבת הטוב" ועוד.
ושירים ברוח התקופה שיש בהם ביטוי אישי ורגשי כלפי השבת כמו:
"שבת בבוקר", שכתבה תרצה אתר: "שבת בבוקר! יום יפה, אמא שותה המון קפה... אפשר לטייל לירקון לשוט שם בסירה..."
או "שבת ארוכה", שכתבה נורית יובל: "כל יום אני קם לי לאט חוץ מאשר בשבת. בבוקר שבת זה בטוח לא מתרגזים -  ההורים לא רצים למשרד..."
אפשר להכין אוגדן "שירים ומזמורים לשבת" ובו אסופה של שירים בליווי ציור לכל שיר המרמז על תוכנו של השיר כדי שהילדים יוכלו לדפדף באוגדן באופן אישי, לבחור שיר ולשיר להנאתם.
ניתן לצלם כל שיר (או סיפור) חדש שנלמד, לתת את הדף עם השיר לילד לאפשר לו לצייר או לעטרו כרצונו ולקחת הביתה, כדי לשתף את הוריו ומשפחתו בשיר או בסיפור החדש.
"דור לדור יביע אומר"כדי להביא לידי ביטוי את אופיה של השבת במשפחות השונות הצענו להכין אוגדן בשם "השבת שלי", שבו יתבקשו ההורים לכתוב כיצד הם נוהגים לבלות את השבת במשפחתם. אל סיפורים אלה אפשר לצרף ציורי ילדים, תמונות מצולמות, או כל דרך הנראית להם. אפשר להעביר את אוגדן "השבת שלי" בין משפחות הילדים. ההורים יכולים לעיין ולקרוא לילד את הסיפורים שכתבו אחרים ולהוסיף את הסיפור שלהם. גם הגננת יכולה לקרוא מן האוגדן או לאפשר לילד לספר בעצמו על השבת שלו. בדרך זו הילדים וההורים לומדים להכיר את הביטויים השונים והמשותפים לשבת במשפחות השונות, לומדים לכבד ולגלות סובלנות למנהגי המשפחות לגבי סעודת שבת, המאכלים,
 עריכת השולחן, המפגש המשפחתי, מראה הבית בשבת, הדלקת הנרות, הקידוש, שתיית היין, ביצוע החלה, האירוח, הבילוי, המנוחה, העיסוקים, השירים, הסיפורים וכו'. כמו כן הגננת יכולה להזמין הורים, סבים וסבתות כדי שיספרו כיצד נהגו לבלות את השבת בביתם או שניתן לבקש להקליט את הסיפורים ולהשמיעם לילדים בגן.
סיפורו של חפץ
הגננת מעודדת את הילדים להביא ביום שישי חפץ מן הבית שיש לו משמעות מיוחדת או קשר לשבת ולספר על החפץ.
חפצים שהובאו על-ידי הילדים היו: כיסוי לחלה שרקמה סבתא, פמוטים שהובאו מחוץ-לארץ, גיטרה שאחד האבות נוהג לנגן בה בשבת והילד מאוד אוהב אותה, צעיף של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים ועוד.
ניתן להפנות את תשומת-לבם של הילדים למוטיבים העיטוריים השונים שעל החפצים כמו: פרחים, גפן, מנורה, מגן דוד, אריות, כתובות שונות ועוד. הילדים יכולים לצייר, לכייר, להדביק וכו' בהשראת החפץ.
השבת באמנות
אמנים רבים נתנו ביטוי לשבת בציוריהם בתקופות שונות בארץ ובארצות אחרות והשתמשו בטכניקות שונות.
התמונות מבטאות הלכי רוח, השקפות עולם, ערכים, אמונות וגישות חברתיות ותרבותיות ביחס לשבת. חשוב לחשוף את הילד למיגוון היצירות ולהעשיר בכך את עולמו, דמיונו וטעמו ולאפשר לו לחוות חוויה אסתטית המעודדת ביטוי אישי ויצירתי מהנה.
המלצות לתמונות שאפשר להביא לילדים בגן:
* "ליל שבת", שמן, מאת איזדור קאופמן, וינה, 1900 לערך:
בתמונה נראית אשה, לראשה מטפחת לבנה, יושבת על כסא. על יד הכסא שולחן עטוף במפה לבנה ועליה שני פמוטים ונרות דולקים המפיצים אור בחלל החדר. הנרות משתקפים במראה שעל הקיר.
ניתן להתייחס עם הילדים לנושא התמונה, לפרט את מרכיבי היצירה: דמויות, חפצים, להתבונן בדמות ובמעשיה, לבטא את ההרגשה המתעוררת בעקבות התבוננות בדמות, מה בדמות מעביר את ההרגשה. להתייחס לחפצים, מיקומם בחדר, החומר ממנו עשויים, המקום שבו מתרחשת הסיטואציה, להתייחס לסביבה, לצבע השולט, להשפעת הצבעים על האווירה ועוד.
הילדים יוכלו להתייחס לשם שנתן האמן לתמונה. הילדים ינסו לצייר בעקבות התמונה או שינסו לצייר ולבטא את השבת שלהם.
הגננת יכולה לספר על האמן, היכן חי, התקופה שבה צייר, החומרים שבהם השתמש ולחשוף את הילדים לתמונות נוספות שלו, כמו: "ברכת הנרות" או לחשוף את הילדים לטכניקות והיבטים אחרים של השבת אצל אמנים אחרים.
כמו: "שבת", רישום, מאת מארק שאגאל, 1946. בתמונה נראות אם ובִּתה כשידיהן על עיניהן, לוחשות תפילה לאורם של נרות דולקים. ניתן להתייחס עם הילדים לדמויות האם והבת, כיצד ביקש האמן לתאר אותן, לשולחן המרמז על ארוחת שבת, לזמן הנותן את ביטוים במראה הניבט מחלון הבית, לטכניקה שבה בחר האמן לצייר בהשוואה לטכניקה ולתמונה של איזדור קאופמן, למשל.
תמונות נוספות: "שבת בצפת", שמן, מאת משה קסטל, 1940.
"כניסת שבת", מאת מוריץ אופנהיים, ציור מסוף המאה ה-19.
"קבלת שבת", ריקוע נחושת, מאת בוריס שץ, ירושלים תרע"ט ועוד.
בישול ואפייה
ההכנה לקראת שבת מתאפיינת בטעמיה וריחותיה. יש גננות הנוהגות לאפות חלות או עוגה עם הילדים, יש שהילדים מביאים איתם מהבית, ויש שהורים מכינים עוגה עם הילדים בגן, או תבשיל המאפיין את השבת שלהם והילד אוהב באופן מיוחד. הילדים עוקבים ומשתתפים בהכנה. רצוי לתעד עם הילדים את אופן ההכנה ואת הכלים והחומרים שבהם השתמשו. ניתן להעזר, עם הילדים, בספרי בישול ואפייה ולאגוד את המתכונים בגן לאוגדן "מבשלים בגן" או "אופים בגן".
תחומי היצירה והמשחק
יצירה: בנוסף להצעות לפעילות הילדים בעקבות סיפור, שיר, פתגם, תמונה, אמנות וכו', הגננת יכולה להציע לילדים מיגוון אפשרויות ליצירה הקשורות לשבת, כמו: הכנת פמוטים מחומרים שונים, כיסויים לחלות, גביעי יין, שזירת פרחים, עיטור בקבוקים ועוד ולהתייחס לצבעוניות ברוח המסורת ולשימוש בצבעים המסמלים קשר למסורת, להסביר ולנמק לילדים, כמו: כחול כהה, אדום יין -  כצבע הפרוכת, לבן כצבע הטוהר, זהב צבע המסמל אור וכדומה. להשתמש בחומרים מתאימים כמו: קרטון כוורת, ניירות דמויי קלף, רדידי נחושת וחמרן ועוד. להתייחס לקומפוזיציה מסורתית, כמו: סימטריה, שילוב כתב עברי, הוספת עיטורי צמחים או מוטיבים המופיעים על חפצים ועוד, כפי שמציעה ברוריה
ברק בספרה "בחן ובהידור", חלק 7.
משחק סוציודרמטי: רצוי להוסיף ל"בית הבובות" או "משק הבית" חפצים הקשורים לשבת: פמוטים, כוסיות יין, כיסוי לחלות וכו' כדי שהילדים יוכלו להשתמש בהם במשחקם כרצונם ויש לאפשר להם להכין ולנקות את הבית.
כמו כן ניתן להוסיף ל"דוכן המכירות" או ל"חנות" אביזרים או חפצים שמקובל לקנות אותם לשבת, כמו: עיתונים, פרחים, עוגות וכדומה.
משחקים: מקור נוסף לעונג שבת הם המשחקים. ילדים יכולים להכין בעצמם משחקים הקשורים לשבת ולשחק בהם, או לקחת הביתה ולשחק עם בני המשפחה.
למשל: משחקי מסלול למיניהם, משחק זכרון או דו-קלף. הילד מצייר זוגות חפצים, מאכלים וכו' על כל כרטיס בנפרד או דו-קלף מלים שיש להתאימן. הוא יכול לעשות זאת גם באמצעות המחשב. או פזל של ציור שצייר על קרטון ביצוע הניתן לגזירה לחלקים ולהרכבה ועוד.
יומן השבוע
הגננת יכולה להכין עם הילדים יומן שבועי או להעזר בלוח השנה ובתחילת כל שבוע לתעד באמצעות ציור או תמליל המוכר לילדים את האירועים המיוחדים שיתקיימו במהלך השבוע, כמו: ימי הולדת, טיולים, ביקור במוזיאון,ריתמיקה וכו'.
בסיום השבוע אפשר להתייחס לאירועים שחלפו ולאפשר לילדים להביע את רשמיהם וחוויותיהם מהשבוע שהחלף, כמו: הדבר המשמח שקרה לי השבוע... נהניתי מאוד מ... הסיפור הטוב ששמעתי השבוע... ההצגה... העבודה שאהבתי
מאוד לעשות... וכו'.
פתיחת שבוע וסיכום שבוע עוזרים לילדים להתמודד עם הזמנים, עם תחושת הריתמוס והשינויים בחיי היום יום לקראת המנוחה בשבת ואגירת כוחות לעשייה מחודשת וחוויות חדשות בשבוע חדש.
קבלת-שבת בגן
האירוע המרכזי המקובל בגנים ביום שישי מתבטא בעריכת מסיבה לכבוד שבת המכונה בגן-הילדים "קבלת-שבת", אך קבלת-שבת במובנה ההלכתי היא ביום שישי לפנות-ערב כאשר השולחן ערוך, הנרות מפיצים אור ובני הבית נוהגים ללכת לבית-הכנסת ולקבל את השבת בתפילות ומזמורים.
כדי לתת לילדים את ההרגשה שהגיע יום שישי והיום שונה מימי השבוע האחרים, רצוי לערוך בבוקר יום שישי, יחד עם הילדים, את שולחן השבת. תוך כדי העריכה יכולה הגננת לטפח את הטעם האסתטי של הילדים, להתייחס לעיצוב השולחן ולבחירת המפה, החפצים, מיקום החפצים על השולחן וכו' בהשוואה לעיצוב שולחנות אחרים לאירועים כמו:
ימי הולדת, "סדר פסח" וכו'. כמו כן יש להתייחס לחפצים ולמשמעויותיהם: פמוטים, נרות, כוס היין, בקבוק היין, הסידור, החלות והכיסוי שלהן וכן הפרחים, הכיבוד, סיפור או חפץ, שהובא על-ידי אחד הילדים.
במשך היום, עד לאירוע החגיגי "קבלת שבת", הילדים יהיו עסוקים בהכנות כמו: נקיון, משחק, יצירה, אפייה וכו'
ממיגוון ההצעות שהוזכרו לעיל. ניתן לחגוג עם הילדים את קבלת-השבת בסיום היום או באמצעו של היום.
מומלץ ליצור מסגרת ל"קבלת-שבת" שיש בה פתיחה וסיום וטכס קבוע של מאפייני קבלת-השבת על-פי המסורת:
הדלקת נרות, טעימת יין, ביצוע ואכילת החלה עם המשמעויות ההלכתיות הנלוות לפעילויות. השוני יתבטא בתכנים שכל גננת בוחרת על-פי ההצעות כמו: סיפור או תמונת אמנות או שיר, פתגם, או סיפורו של חפץ, סיכום שבועי או "השבת שלי" וכו'. כמו גם אמצעים שכל גננת בוחרת כמו: ריקודים, תיאטרון בובות, תיאטרון צלליות, המחזה, משחקי חברה, משחקי פנטומימה ועוד. בכוונה להעשרת עולמו של הילד, ולהכרה בחשיבותה של מסורת השבת, בדרך חווייתית ומהנה.
לסיום, נביא את דברי הרב מרדכי קפלן שהשווה בין האמנות לחיים:
"כשם שהאמן אינו מושח במכחולו ללא הרף אלא עוצר מדי פעם להתבונן במוצר, כך בחיים: השבת עוצרת את שטף היום יום כדי להתבונן מחדש בחיינו וכמו הצייר, לאחר האתנחתא מן העבודה מגיעים אנו לשבוע הבא בראייה ובמרץ מחודשים". שבת שלום!

 

מקורות
אריאל, ש"ז. נתיב מאיר, אנציקלופדיה להליכות ומנהגים בישראל, הוצ' מסדה תשכ"ט.
הכהן, דבורה והרב מנחם. חגים ומועדים, הוצ' כתר 1979.
טלר, דינה. השבת שלי, הוצ' התנועה ליהדות מתקדמת בישראל, תשנ"ג.
יונאי, יוסף. תכנים יהודיים, משרד החינוך, ירושלים תשנ"ב.
ברוך, ל'. עורך, ספר השבת, דביר, תשכ"ה.
מאיר, מיכאל. בין מסורת לקדמה, מרכז זלמן שזר, ירושלים תש"ן.
משרד החינוך, התרבות והספורט, עם עולם, תרבות יהודית בעולם משתנה, אוגוסט 199.
משרד החינוך, התרבות והספורט, האגף לחינוך קדם-יסודי, תכנית מסגרת לגן-הילדים, ירושלים תשנ"ה.
משרד החינוך, התרבות והספורט, האגף לחינוך קדם-יסודי, תרבות יהודית בעולם משתנה, ת"ל, אוגוסט 1995.
משרד החינוך התרבות והספורט, האגף לחינוך קדם-יסודי, "סיפורים מימים עברו", לקט אגדות חז"ל, ת"ל, תשנ"ט.
ניר, נחמה. שבת, חומר הדרכה לגני-ילדים ממלכתיים, משרד החינוך, כסלו תשל"א.
נסים, רות. בשבילי הגן, חלק א', משרד החינוך והתרבות, תשנ"ב.
שביד, אליעזר. היהדות והתרבות החילונית, הקיבוץ המאוחד, תשמ"א.
שביד, אליעזר. ספר מחזור הזמנים, עם עובד, 1986.
ברק, ברוריה. בחן והידור, חלק 7, מסורת יהודית חזותית, ברק 1996.
ילקוט שבת, מדור הקיבוצים.
גלילי, זאב. משעל, מרים. שבת, הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, הוצ' אביבים בע"מ.
n

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
19/07/2018
פעילויות הקרן לקידום מקצועי
8
17/07/2018
בעקבות סכסוך העבודה שהסתדרות המורים הכריזה לפני ...
8
12/07/2018
הנוגעים לפעילויות וקבלת שירותים מהסתדרות המורים
8
11/07/2018
מתנגדים לביטול הסייעות הרפואיות בגני הילדים
8
10/07/2018
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד