צמחים טורפים
צמחים טורפים

צמחים טורפים
הדרה שטינמץ
גננת בגן י"א ממ"ד, עמישב, פ"ת

בכל שנה אינני מוותרת על נושא יפה, לדעתי הכי יפה שקיים. זהו נושא הפרח.
הפרח מצוין גם במקורות: "כשושנה בין החוחים", "חבצלת השרון, שושנת העמקים" (שיר השירים). אין ספור לסיפורי האגדות, לשירים ולדקלומים על הפרחים.
כשאני מעבירה נושא זה בגן אני מתמקדת בפרחים עצמם. תוך כדי יציאה לטבע, התבוננות, חקירה, מעקב, רישומים, מציאת מקורות מידע ותיעוד הפרחים על-ידי צילומים.
בנוסף לכך, אני מביאה לגן פרחים מתורבתים שלא גדלו בסביבת הגן וגם עליהם עובדים לפי השיטה הנ"ל.
תוך כדי חקירה נגלה שלא כל פרח פורח באותו איזור ובאותו מזג-אוויר. ולאחר איסוף מקורות מידע נגיע למסקנה על מיקומם של הפרחים.
נסכם שיש פרחים הגדלים באיזור ההר, במדבר, במישור החוף ובשפלה. נשתמש כמובן במפת הארץ -  מפה גדולה, נכיר את הצבעים של האזורים השונים ונמיין פרחים לפי אזורים שונים.
נרחיב גם על הפרח באמנות, כעיטור וכקישוט במוטיבים כלליים וכד'.
תוך כדי חוויות נפלאות שחווינו בלימוד הנושא, נזדמן לי להשתתף בהרצאה באוניברסיטת תל-אביב מפי ד"רדני יואל, על צמחים טורפים. את האמת, הרבה לא ידעתי קודם-לכן והרצאה זו בליווי שקופיות והסבר נהדר פתחה בפני אפיק חדש -  להפגיש את הצמחים הטורפים עם הילדים בגן.
רכשתי את הצמחים הטורפים ולמחרת הבטחתי לילדים להביא לגן צמחים מאוד מיוחדים, צמחים שלא רואים בבתים, בגינות, צמחים שצריכים ללמוד עליהם כדי להכיר אותם. כאן עוררתי את סקרנותם הטבעית של הילדים.
למחרת הבאתי את הצמחים הטורפים לגן.
ביקשתי מהילדים להתבונן בהם. איפשרתי להם נקודות תצפית מזוויות שונות: מלמעלה, מלמטה, להסתובב מסביבם, כי בכל זווית ובכל כיוון אפשר לראות חלקים שונים של הצמח. עודדתי אותם להסתכל בתוך הצמחים (זו דרך לגלות שהצמחים טורפים, כי כשמסתכלים לתוך המלכודת רואים זבובונים, פרפרים וכד'). בשלב הזה נשמעו צהלות: יש בפנים פרפר, יש בפנים זבוב, היתוש נפל לתוך הצמח.
בשלב הבא ביקשתי מהילדים שישאלו כל מיני שאלות המתעוררות אצלם והמעניינות אותם.
השאלות היו מפתיעות ומעניינות מאוד:
כיצד נפל הפרפר לתוך הצמח? (בשלב זה הילדים אינם יודעים שאלו צמחים טורפים).
אם הפרפר נפל לתוך הצמח, מדוע הוא לא יוצא החוצה?
מדוע יש צמחים סגורים וצמחים פתוחים?
מדוע יש לצמח כמו שיניים או ציפורניים חדות?
היו המון שאלות שאת כולן תיעדנו בדפדפת, שתהווה את מקורות המידע הנרקמים בזה אחר זה.
לאחר שלב השאלות הצעתי לקבוצת הילדים שנעביר את אחד הצמחים, הכדנית, למקום אחר, בחוץ למשל, ונוכל לצפות בו גם בחוץ (הקפדתי לשים אותו בחוץ על האדמה ליד מקור של זבובונים) וביקשתי מהילדים שיעקבו ויסתכלו ויקפידו מאוד לא לזוז ולהיות שקטים.
חיכינו לא יותר מחצי דקה כשזבובון קטן התקרב אל הכדנית, הריח את הצוף הנמצא במכסה הכדנית ותוך חלקיק השנייה נפל לתוך מלכודת הכדנית. הילדים התפרצו בצעקה "הזבוב נפל פנימה" . כעת, הרמנו בזהירות את מכסה הכדנית וראינו את הזבובון מנסה להחלץ מן המלכודת. הילדים עקבו בדריכות אחרי הזבובון שניסה לטפס, החליק
ונפל פנימה.
את אותה תצפית ערכנו גם עם השופרית, הטללית והחמאית (הילדים בשלב זה אינם מכירים את שמות הצמחים ושאלו צמחים טורפים).
שיא השיאים של הצמחים הטורפים היא הדיוניאה. גם אותה שמנו בין החרקים המעופפים, בתקווה שנוכל לראותה נסגרת ולופתת את החרק. משום מה הוצרכנו לחכות הרבה זמן.
כל ילד סיפר את שראה: ראיתי שהצמח נסגר על הזבוב וסוגר את הקוצים שלו והזבוב לא יכל לצאת. ילדה אחת נזכרה שראתה עכבר לכוד בתוך מלכודת דבק ואמרה שקרה לזבוב מה שקרה לעכבר. בשלב זה הילדים היו נרגשים מאוד וסיפרו לחבריהם את אשר ראו.
הילדים קיבלו דפים ועפרונות צבעוניים ותיעדו בציור את מה שהם ראו. עודדתי אותם להשוות בין הציורים ולספר לחבריהם את מה שציירו. אני מתעדת במצלמה את הילדים המציירים.
בשלב הבא אני מרכזת את הילדים הנ"ל ושואלת אותם מה ראיתם?
כאן קיבלתי השערות מעניינות:
-  הזבוב לא יכל לצאת מן הצמח, זה כמו בית-סוהר.
-  עוד לא ראיתי צמח שתופס זבוב והזבוב לא יכול לצאת.
ילדה אחרת אמרה שהיא לא מאמינה שזה קורה באמת -  זה רק בחלומות.
עודדתי אותם לשער השערות -  הכוונה לספר ולדבר על מה שהם חושבים ומרגישים.
השלב הבא היה לחכות יום ויומיים ולראות מה קרה לחרק.
לאחר שלושה ימים הדיוניאה נפתחה והמחזה היה פשוט מדהים: מן הזבוב נשאר רק השלד. בכדנית התהליך ארוך יותר. לאחר שבוע נוכל לראות את שלד הפרפר.
ושוב שיערו הילדים השערות:
-  הזבוב מת ונשארו רק הכנפיים שלו.
-  לזבוב לא היה אוויר ולכן הוא מת.
כך אנו חוקרים וצופים, שואלים שאלות ומשערים השערות, מציירים ובודקים את הצמחים מספר פעמים ביום.
התהליך עד שלב זה לוקח שלושה ימים. בסיכומם של שלושה ימי חקירה, תצפית והשערות גיליתי לילדים שלצמחים אלה קוראים צמחים טורפים וביחד נחפש מקורות מידע שיתנו לנו מידע על צמחים טורפים אלה.
הגשתי בפני הילדים משימה, בשיתוף עם ההורים, שיחפשו בכל מיני ספרים, בספרי טבע, באנציקלופדיה, דרך האינטרנט (עם עזרת ההורים כמובן), הפניתי אותם לספרייה הנמצאת במתנ"ס המקומי וביקשתי מאמא שעובדת בחברה להגנת הטבע שתחפש ביחד עם בנה חומר על צמחים טורפים.
מה אוֹמַר ומה אספר. למחרת "הוצפתי" בחומר נפלא. הילדים נכנסו לגן וכל ילד הגיש את מקור המידע וקראנו ביחד. יש לציין שילדים הלכו עם ההורים לספרייה, צילמו חומר על צמחים טורפים, טרחו והביאו בשמחה לגן.
ילדים אחרים הביאו מתוך האנציקלופדיה חומר מצולם. והאם העובדת בחברה להגנת הטבע הביאה לי את חוברות "טבע הדברים" ו"ילדי טבע הדברים", שבהם ישנן כתבות עם צילומים מרהיבים, בקיצור חגיגה בגן.
באותו יום הילדים השוו בין מקורות המידע שהביאו, אני הקראתי את החומר, הילדים ציירו, העתיקו, פיסלו ועבדו, הכל סביב הצמחים הטורפים.
את כל החומר תייקנו באותה דפדפת והוספנו שער בכריכה "צמחים טורפים".
הכנו תעודת הכרות עם הצמחים הטורפים ורשמנו את שמותיהם.
מתוך התבוננות בצמחים הטורפים ולאחר עיון במקורות המידע צצו שאלות של חקר: היכן גדלים הצמחים הטורפים?
-  מדוע אנו לא רואים בטבע צמחים טורפים?
-  מה היה קורה אילו היו הרבה צמחים טורפים בסביבתנו?
-  מה היה קורה לחרקים הנלכדים על-ידי הצמחים הטורפים?
-  מדוע הצמחים הטורפים לוכדים את החרקים, הרי את משקה אותם?
כל שאלה ושאלה קיבלה את תשובתה והכל בעזרת מקורות המידע.
היכן גדלים הצמחים הטורפים: בדקנו ומצאנו שהכדנית גדלה באזורי קו המשוה, באזורים טרופיים, ששם חם מאוד ולח מאוד והכדניות פשוט מטפסות על גזעי העצים. הצמחים האחרים גדלים באזורי אקלים שונים אך בעיקר בביצות. בארצנו האקלים שונה מזה שבארצות החמות והלחות. לכן מגדלים את הכדניות במשתלות ומנסים לראות כיצד הם יתפתחו פה. ואכן הכדניות, התאימו את תנאי חייהן לאקלים בארצנו. ואם נדע לתת
להן תנאים נאותים -  השקייה מרובה במים מזוקקים, זילוף יום-יומי של מים, הרטבת העלים, שמירה מפני קור והרבה אור, הם יתפתחו ויעמדו בתנאי האקלים בארץ.
מה קורה לחרקים הנלכדים על-ידי הצמחים הטורפים? לאחר עיון במקורות מידע שהביאו הילדים -  גילינו שלאחר שהצמח לוכד את החרק הוא מפריש מיץ עיכול ומעכל את כל החומרים החלבוניים והמינרליים שיש בחרק ונפתח כשגמר לעכל אותו (הדיוניאה) ומה שמתגלה לעינינו זה השלד של החרק. זהו מזון משובח לצמחים הטורפים ומעודד את התפתחותם.
כיצד החרק נמשך למלכודת: נעזרנו במקורות מידע ולמדנו שיש צוף במכסה וכשהחרק ניגש לצוף, אין לו נקודת אחיזה ומיד נופל למלכודת החלקה ולא יכול לצאת ממנה.
משמעות שמות הצמחים:
כדנית -  מלשון כד, שופרית -  מלשון שופר (ארוכה ומאורכת),
חמאית -  מלשון חמאה בגלל האופי השמנוני של העלים.
דיוניאה -  שם לועזי, והוא אחד משמותיה של האלה ונוס במיתולוגיה היוונית.
הדגשנו שצמחים טורפים אינם מסוכנים לבני-אדם ולחרקים גדולים, הם אינם רעילים ובאזורים הטרופיים הקופים שותים את מיץ הכדנית לרוויה.
למותר לציין כי "הצמחים הטורפים" היו מוקד עלייה לרגל של משפחות שלמות, הורים, אחים ואחיות ואפילו סבים וסבתות באו לצפות ביפי הבריאה.
"מה רבו מעשיך ה'".

ספרות עזר מעודכנת על צמחים טורפים:

יואל, ד. (1982) כיצד לוכד צמח הנאדיד את טרפו? טבע וארץ. כ"ד/5 208-206.
יואל, ד. (1992) דיוניאה. צמח החודש, הגנים הבוטניים, תל אביב. גליון מס' 109.
יואל, ד. (1994) טורפים בעולם הצמחים. טבע הדברים. גליון 2, עמ' 57-34.
יואל, ד. (1995) מה? יש צמחים טורפים? טבע הדברים לילדים. גליון 1 עמ' 26-16.
יואל, ד. (1996) צמחים טורפים כצמח נוי. גן ונוף. כרך נ"א גליון ג'. עמ' 23-22.
יואל, ד. (1997) צמחים טורפים על אדן החלון. גן ונוף. כרך נ"ב גליון ד'. עמ' 23-20.
אתר עשיר במידע ותמונות באינטרנט:
http://www.labs.agilent.com/bot.cp_home/slides/teach.htm

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
22/05/2018
כנסים נופשים ואירועי תרבות
8
17/05/2018
צום קל וחג שמח
8
14/05/2018
המשך הביטוח הסיעודי במסגרת פוליסה פרטית
8
14/05/2018
בעקבות דרישת הסתדרות המורים: יו"ר ועדת החינוך ...
8
10/05/2018
כזכור, הסתדרות המורים הכריזה לפני כשבועיים של ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד