ה"אני מאמין" החינוכי
ה"אני מאמין" החינוכי

ה"אני מאמין" החינוכי
דע מאין באת ולאן אתה הולך
תמר אשר , מדריכה פדגוגית, מכללת דוד ילין

גדעון לוין (1995), במאמרו על אני מאמין בחינוך בגן-הילדים מציין כי "עצם העובדה שמחנכים מדברים על 'אני מאמין' שלהם מעידה על כך שהחינוך אינו מדע והדבר יוצר לנו בעיה -  בעיה אישית, בעיה חברתית, בעיה פוליטית ובעיה אינטלקטואלית ובאחת: בעיה של משמעות" (עמ' 238). כמדריכה פדגוגית המכשירה גננות התלבטתי רבות כיצד ניתן להכשיר את הסטודנטיות להתמודד עם בעיות אלו ולגבש לעצמן תשובות לשאלות:
"מה הן המטרות החינוכיות שלי?" או "מהו ה'אני מאמין' החינוכי שלי?".
קיוויתי שהתמקדות בנושא זה תביא לחשיבה ולדיון של הסטודנטיות לגבי ה"אני מאמין" החינוכי שלהן.
בדרך כלל כששאלתי סטודנטיות "למה הן לומדות חינוך לגיל הרך?" קיבלתי תשובות כמו: "כי אני אוהבת ילדים" או "גם אמא שלי גננת ותמיד ידעתי שזה מה שאני רוצה", או "האמת, אני אוהבת את יום העבודה הקצר".
 תשובות אלו מעידות כי הסטודנטיות לא שאלו את עצמן מהו ה"אני מאמין" החינוכי שלהן, "אני מאמין" שיעזור לגבש את המטרות החינוכיות העתידות ולכוון את עבודתן. קיוויתי שהעמקה בסוגיית ה"אני מאמין" תפתח ערוץ התדיינות לגבי השאלה "לאן אני הולכת?".
ס. שטראוס (1998)* טוען כי סטודנטים שעבדו כמורים עוד לפני השלמת לימודיהם וסיום הכשרתם הפורמלית, פעלו באופן מאוד דומה לפני סיום הלימודים ולאחר שקיבלו את תעודת ההוראה. לעומת זאת, כאשר הם נשאלו לדעתם לגבי סוגיות חינוכיות היה הבדל בתשובותיהם לפני ההכשרה ולאחריה. שטראוס מבחין בין שני "מודלים מנטליים": "המודל המנטלי המעשי" ו"המודל המנטלי המדובר". עבודת המורה בשטח משקפת את "המודל המנטלי המעשי" וניתן להבינו בעיקר דרך תצפית בעבודת המורה בכיתתו. "המודל המנטלי המדובר" בא לידי ביטוי כאשר המורה נשאל מהן התיאוריות עליהן הוא מתבסס או מהו הרציונאל לעבודתו.
"המודל המנטלי המעשי" לא השתנה בצורה משמעותית בעקבות ההכשרה ואילו "המודל המנטלי המדובר" השתנה מאוד במהלך ההכשרה וכנראה היה מושפע ממנה.
נשאלת השאלה, מדוע הכשרת המורים אינה גורמת לשינוי בהתנהגות המורה? איך ניתן לתכנן את תהליך ההכשרה כך שישפיע על הסטודנטים לפתח את המודל המנטלי המעשי שלהם? כדי לענות על שאלה זו חשוב לדעת יותר על המודל המנטלי המעשי. כיצד הוא נוצר ומתפתח וממה הוא מורכב? שטראוס מציין כי המודל המנטלי המעשי נוצר כתוצאה מכל שנות הניסיון של הסטודנטים כמשתתפים פעילים במערכת החינוך במהלך חייהם כתלמידים. במשך שתים-עשרה שנים נחשפים הסטודנטים לדמויות חינוכיות שונות, לדרכי הוראה שונות ולחוויות חינוכיות משמעותיות יותר או פחות. ניסיון זה יצר את המודל המנטלי המעשי שהנחה את התנהגותם של הסטודנטים כששימשו בתפקיד המורים. גם כששימשו בתפקיד לפני סיום ההכשרה וגם לאחר סיומה. חוקרים חינוכיים רבים (
Giroux & Simon, 1988; Hargreaves & Fullen, 1998; Britzman, 1986)  עסקו בסוגיה זו. "המודל המנטלי המעשי", שהוא בדרך כלל לא מודע ו"המודל המנטלי המדובר", שהוא ברובו מודע, מהווים שניהם מרכיבים שיוצרים את ה"אני מאמין החינוכי" (educational belief system)  לורטי (1975), היה בין החוקרים הראשונים שהציעו לבדוק את הניסיון הקודם של המורה כתלמיד לשעבר, כמרכיב המשפיע ביותר על ה"אני מאמין החינוכי" שלו.
מחקרים אלה חיזקו אצלי את ההנחה שכמדריכה פדגוגית אני חייבת להכיר בחשיבות הרבה של החוויות הקודמות של הסטודנטיות כאשר היו תלמידות במערכות החינוך. הדמות החינוכית הקיימת אצל כל סטודנטית נבנתה כבר שנים רבות לפני שהגיעה למכללה. התחלתי להבין שהסוגיה שהעסיקה אותי -  גיבוש תשובה לשאלה "לאן אתה הולך?" -  חשובה פחות, כנקודת התחלה, מאשר השאלה "מאין באת?". תפקידי כמדריכה פדגוגית צריך אמנם להתייחס לגיבוש המטרות החינוכיות של כל סטודנטית, כלומר להתייחס לראייה העתידית, אך ראייה כזו המלווה בדיאלוג פתוח ומעמיק תוכל להתרחש רק אם אתייחס גם לעברן של הסטודנטיות. אם עד עכשיו חיפשתי דרכים שונות ומגוונות לדיון וגיבוש של סוגיית ה"אני מאמין החינוכי" של הסטודנטית, הרי עתה התחלתי לחפש דרכים שיעוררו את מודעות הסטודנטית למודל שכבר בנתה.
תיכננתי תכנית הדרכה, שמטרתה היתה החיפוש אחר ה"אני מאמין החבוי". התכנית כללה מספר צעדים: הצעד הראשון היה התייחסות לזכרונות ילדות. כאשר מתאמנים בהעלאת זכרונות, מְפַתחים את היכולת להיזכר וכתוצאה מכך מרחיבים את מאגר האינפורמציה המודעת על העבר האישי. השתמשתי בתרגילים שונים, בהם ביקשתי מהסטודנטיות להיזכר בסיטואציות שונות מהעבר כמו: חוויה ממגרש המשחקים, זיכרון מחיי הגן, זיכרון של ריב בילדות, חוויה משמעותית עם גננת או מורה או מבוגר אחר. לעתים קרובות, כאשר הסטודנטיות שמעו את זכרונות חברותיהן לכיתה, הן הצליחו להיזכר בעצמן באירועים שקודם-לכן נשכחו מזכרונן ולא היו בתודעתן.
צעד נוסף בתהליך ההדרכה היה "טיול" אל הלא מודע באמצעות דמיון מודרך. כאשר דמיון מודרך בנוי כך שהמודרך חופשי לבנות דימויים אסוציאטיביים ואישיים הוא שואב זכרונות מהתת-מודע אל המודע. לדוגמה, הסטודנטית מתבקשת לדמיין את עצמה הולכת בשדה פתוח ולפתע היא מוצאת קופסה. היא פותחת את הקופסה ומגלה חפץ שמעורר בה חיוך. בעקבות תרגיל זה מספרת כל סטודנטית מהו החפץ שמצאה ומה משמעותו בחייה.
הדיון מוביל כל סטודנטית להכרות עמוקה יותר עם עצמה. בעקבות כל תרגיל כזה, רשמו הסטודנטיות ביומנן את המחשבות והרגשות שעלו בזמן ההדמיה המודרכת. כך הצטברה ביומן אינפורמציה עשירה מחוויותיהן וזכרונותיהן.
העלאת הזכרונות מאפשרת לסטודנטיות להרכיב את חלקי התמונה שיוצרים את המודל החינוכי של כל סטודנטית ואת דמות המחנך שבנתה והפנימה במהלך השנים. דרך זו איפשרה דיון רפלקטיבי מעמיק יותר בסוגיית ה"אני מאמין החינוכי". דרך עבודה זו גרמה ליתר מעורבות ומחויבות של הסטודנטיות ללימודים העיוניים ולהתנסות החינוכית שלהן.
רק הסתכלות אל העבר -  הזכרונות, החוויות והרשמים -  שבוצעה באמצעות תרגילי זיכרון ודמיון מודרך ובאמצעות דיונים ושיחות על ה"אני מאמין" שכבר קיים אצל כל סטודנטית, איפשרה לי לפתוח בדיאלוג עם כל אחת ולהתייחס לשאלה "לאן אני הולך?".
אם נוכל כמדריכות פדגוגיות המכשירות עובדי הוראה להתייחס לשאלה "מאין באת?" קיים סיכוי שנצליח להשפיע גם על המודל המנטלי המעשי של הסטודנטית ולא רק לבנות מודל נוסף -  מודל מנטלי מדובר -  שאומנם יאפשר לה להשתמש בשפה מקצועית יותר אך לא ישפר את רמת המקצועיות בעבודה.

 

מקורות
לוין, ג' (1995). אני מאמין בחינוך בגן-הילדים. הד הגן, ג', אדר ב'.
מבורך מ. (1994) מודל מנטלי בפעולה של מורים מנוסים, טירונים ופרחי הוראה -  לגבי מהי למידה -  מחקר דוקטורט בהנחיית פרופ' סידני שטראוס אונ. ת"א.
Lortie, D. C. (1975). Schoolteacher: A Sociological Study, University of Chicago Press.  
Britzman, D. P. (1986). 'Cultural Myths in the Making of a Teacher: Biography and Social Structure in Teacher Education' in
 
Harvard  Educational Review, Vol. 56, pp. 442-472.
Giroux, H. A. and Simon, R. (1988). 'Ideology, Popular Culture and Pedagogy' in Curriculum and Teaching, Vol. 3, No. 1&2, pp. 3-8.
Hargreaves, A. and Fullen, M. (1998). What's Worth Fighting for in Education? Open University Press.

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
17/05/2018
צום קל וחג שמח
8
14/05/2018
המשך הביטוח הסיעודי במסגרת פוליסה פרטית
8
14/05/2018
בעקבות דרישת הסתדרות המורים: יו"ר ועדת החינוך ...
8
10/05/2018
כזכור, הסתדרות המורים הכריזה לפני כשבועיים של ...
8
9/05/2018
היערכות לפתיחת שנה"ל
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד