חינוך לשוויון בגן-הילדים - הא
חינוך לשוויון בגן-הילדים - הא

 אמא של יעל יוצאת לדוג
 ואבא של יובל מבשל דגים

 חינוך לשוויון בגן-הילדים -  האומנם?
 נורית לוי-קולני הדסה שאול-שי
 גננות באשדוד.
 
 המאמר הינו תמצית עבודה אקדמית במסגרת לימודים לתואר שני.
 גן-הילדים מצטייר, על פניו, כמוסד חינוכי בו קיים שוויון בין המינים. העיקרון המכתיב את הפעילויות המתרחשות בגן הינו אפשרות הבחירה החופשית ומכאן, שכל פעילות, משימה או משחק פתוחים לבנים ולבנות כאחד -  בנים יכולים ללכת לשחק בפינת בובות או להשחיל חרוזים ובנות יכולות להיכנס לפינת הקוביות או הנגרייה. לילדים כולם מוצעת האפשרות לעסוק בבישול ובאפייה, ובנים כבנות נדרשים לפעולות של סידור, ניקיון, עריכת שולחנות  והדחת כלים, במסגרת היותם תורנים. המשחקים, עבודות-היצירה והמפגשים מיועדים לכלל התלמידים ללא  הפרדה על-פי מין (בניגוד לשיעורי ההתעמלות בבתי-הספר, למשל) והשיקול המכתיב עיסוק זה או אחר הוא רצונו  האישי של הילד.
 אך האם אלה הם פני הדברים גם במישור הסמוי? האם בחירת הילדים בעשייה זו או אחרת תלויה במשאת-נפשם בלבד? האם התייחסות הגננת אל חניכיה והתנהגותם שוויונית היא? האם אכן מחנכת הגננת למתן הזדמנות שווה לשני המינים ולביטולם של סטריאוטיפים מיניים ? במאמר זה נבקש לענות על שאלות אלו.
 
תפקידי מין -  תורשה או חיברות?
לטענתה של ד"ר ג' רפפורט (1995) לנשים, כמו לגברים, אין כלל "מהות" מוּלדת במובן של תוכני חשיבה והתנהגות או של רצונות מיוחדים: בתחום הידע, הערכים, הרגש וההתנהגות, נשים וגברים מגיעים לעולם הזה כלוח חלק.
מחקרים עדכניים בנושא הבדלי התנהגות ושוני בנטיות בין המינים מראים כי לרוב ההבדלים שטחיים ולמעשה התנהגותם של גברים ונשים דומה יותר מכפי שמקובל לחשוב.
מכאן, שגבר ואשה אינם נולדים עם התנהגות המותאמת למינם. התנהגות זו היא בגדר תפקיד הנרכש באמצעות למידה. מה שנתפס כטבע הנשי או הגברי אינו אלא תוצאה של מערכת אמונות והשקפות.
התרבות והחברה נוטלים חלק בעיצוב ההבדלים בין המינים ובשיוך תפקוּדי-המין. באמצעות תהליכי החינוך והחיברות (סוציאליזציה) מוטמעת החלוקה בין נשים וגברים לשני סֶטים של תפקידים חברתיים שונים, הלא הם תפקידי המין (
Sex Role).
סביבה חברתית אומנם אינה קובעת את ההתנהגות, אך מאוד משפיעה עליה בכך שהיא נותנת עידוד להתנהגות מסוימת או, להבדיל, מטילה סנקציות על התנהגות החורגת מן הנורמה החברתית. מכאן, שלא ניתן לדבר על צורה אחת של להיות אשה או גבר. בכל חברה ותרבות, בתהליך הסוציאליזציה, תתהווה זהות מינית נשית וגברית שונה ותגובש חלוקת תפקידים ייחודית.
על מנת למנוע "בלבול" בין תפקידי המין אימצה לעצמה כל חברה סטריאוטיפים מיניים כדי להבחין בין תפקוד נשי ובין תפקוד גברי.
את המושג "סטריאוטיפ" נגדיר כנורמה וכאמונה, שקיימת לגביה שכיחות גבוהה של הסכמה כללית. מכאן, שסטריאוטיפ מיני הינו הסכמה גורפת לגבי המאפיינים השונים המגדירים ומתארים "זכרים" ו"נקבות".
במהלך השנים נתגבשו סטריאוטיפים לגבי התכונות והכישורים המאפיינים כל מין ומין ולגבי ההתנהגויות המצופות מנשים ומגברים. לסטריאוטיפים אלו השפעה על החינוך כבר בגיל הרך.
סטריאוטיפים מיניים בגן בדיון במהותם של תפקידי המין הודגש מקומו של תהליך החיברות בהנחלת הזהות המינית לילדים ולמתבגרים. תהליך זה ראשיתו בבית (כאשר הורים מלבישים את בִּתָם בבגדים ורודים ורוכשים לה בובות ואילו את בנם הם מלבישים בצבעי תכלת ונותנים לו מכוניות למשחק) והמשכו -  בגן-הילדים, במיגוון דרכים:
לדעת משה סמילנסקי (1995) עצם היות הגננת אשה גוררת בעקבותיה עידוד של "התנהגויות נשיות" כגון צייתנות, שקט, פסיביות, נימוס, סדד וניקיון. כתוצאה מכך בנות מסתגלות ביתר קלות לדרישות הגן.
דרך נוספת היא דבריה והתבטאויותיה המילוליות של הגננת. בקשותיה מהילדים לשאול בבית איזו אמא מוכנה לאפות עוגה למסיבה ואיזה אב יוכל לבוא ולכוון את אנטנת הטלוויזיה, מחדדות אצל הילדים את  ההבחנה בדבר תפקידים היאים לנשים ותפקידים היאים לגברים.
גם אופן הפנייתה את הילדים לפעילויות ("ארז, עזור לי בבקשה להזיז את השולחן") והחיזוקים בהם היא מחזקת את חניכיה ("תראו את יעל, אף פעם היא אינה מרביצה" לעומת "יובל, איזה מגדל יפה בנית") מעצבים את תפיסתם בדבר התנהגות נשית רצויה לעומת התנהגות גברית מקובלת.
השרשת מסר הזהות מועבר גם בדרכים שאינן מילוליות -  כמו, למשל, התנהגות הגננת. הדגמת משחק דיג בפני בנים תוך שימוש בביטויים כגון "כמו שאבא יוצא לדוג" ופעילות רקמה בפני הבנות משפיעות על בחירתם של הילדים לעסוק בפעילות זו או אחרת. גם מעשים שאין הגננת עושה (כגון, עבודות קידוח, החלפת נורות או סיוד) מונעים היווצרותו של מודל חיקוי אחיד לשני המינים גם יחד.
 קישוט הגן והאביזרים המצויים בו מסייעים אף הם בעיצובה של הבניה מינית מסוימת. התמונות על קירות הגן ואלו המופיעות על אריזות המשחקים יש בכוחן להבהיר למי מיועדים המשחק / הפינה ואילו תפקידים יש לכל אחד מן המינים שם.
 גם לספרי הילדים חלק בתהליך הסוציאליזציה לתפקידי מין בגן. שולמית קאופמן (1976) חקרה ומצאה, כי בספרי ילדים קיימים מספר דגמים, החוזרים על עצמם שוב ושוב:
 
l הדמויות הגבריות מתוארות פעמים רבות כקשוחות, אינטליגנטיות, יציבות ועצמאיות. הנשים והילדות, לעומת זאת, מצטיירות כלא-אינטליגנטיות, חסרות יציבות נפשית, פסיביות, מדוכאות ותלותיות.
  -  רוב הדמויות בסיפורים היו גבריות (כ-2/3) ומיעוט הנשים שכן מתוארות עוסקות במשק בית או במקצועות"נשיים" מסורתיים, שיוקרתם החברתית נמוכה. (ראוי לציין כי התפלגות זו, בין המינים ובין המקצועות, אינה תואמת את המתרחש במציאות.)
  -  כאשר הסיפור מתאר קושי כלשהו, הרי שהנשים מתקשות לעמוד בתלאות החיים בעוד הגברים נוקטים יוזמה ומביאים הקלה במצב (למשל הסיפור "פרח לב הזהב").
 
l כאשר מתוארת משפחה שלמה הרי שהיחסים בה הם כמעט תמיד חד-כיווניים (אם ובת, אבא ובן) ולכל הורה תפקיד ייחודי ביחס לילדים: אל האם פונים כאשר זקוקים לתמיכה רגשית ולתזונה ואל האב פונים כאשר יש צורך בהתייעצות "מקצועית" או "אינטלקטואלית".
 אמצעי נוסף להעברת השדר הוא שירי ילדים ומשחקי האצבעות הנהוגים בגן, כמו למשל "סבתא בישלה דייסה" ו"חנל'ה אופה קטנה".
 אל הטקסט הכתוב בספרי הילדים נלווים גם איורים, אשר לדעת יעל דיין (1989) בכוחם לאשש את אותם דימויים בדבר זהות מינית נשית וגברית.
 התוצאה הינה הצגתה של תמונת עולם מאובנת, מיושנת וארכאית, אשר אינה משקפת נאמנה את המציאות והתמורות המתרחשות בה ואשר מעוותת את מטרות החינוך.
 עמדותיה הסטריאוטיפיות של הגננת משפיעות לא רק על האופן בו תחנך ותעודד התנהגויות מסוימות בקרב בנים ובנות, אלא גם על אופן תפיסתה והערכתה את הבעיות של תלמידיה.
 מעבודתה של אהובה יבין-ארנון (1995) עולה, כי גננות מדרגות בעיות של תלות כפחות חמורות אצל בנות ושל  קשיי ריכוז כפחות חמורים אצל בנים. משום שבעיות של חוסר ריכוז ותלות הן אופייניות למינים השונים על-פי הסטריאוטיפים המיניים, הרי שהן אינן רואות בכך דבר חריג, המצריך התייחסות וטיפול מיוחדים. מכאן, לתפיסותיה המוקדמות של הגננת בדבר תפקידי מין והשלכותיהם התכוניות וההתנהגותיות ישנה השפעה לא רק על המסרים אותם היא "משדרת" לחניכיה, אלא גם על אופן גיבוש ציפיותיה מהם, על אופן שיפוטה אותם ועל אופן טיפולה בבעיות "הצצות בשטח".
סיכום
הגן, אם כן, אינו נטול מסרים בדבר זהות מינית מובחנת. למסרים אלו יש השפעה על הילד ועל דרך עיצובו את זהותו המינית כבר בראשית חייו.
 מצב זה הוא מסוכן, שכן אופן התייחסות הגננת לתלמידיה אינו נובע עוד מבחינה ומהיכרות אינדיווידואלית עם הילד או הילדה (כפי שמתבקש מעצם תפקידה החינוכי), אלא מתפיסתה הכוללת את קבוצת הבנים וקבוצת הבנות. בחינוך הסטריאוטיפי-מיני נוצר מצב בו הגננת מעודדת התפתחותו של צד אחד באישיותו של הילד הרך,תוך בלימת "צדדיו" הנוספים. התוצאות הן החמצת הילדים כפרטים, עיכוב התפתחותם המלאה והנצחת המצב הקיים בדבר חלוקת תפקידים על-פי מין. למעשה, החינוך אינו יוצר את אי-השוויון, אלא מנציח אותו.
עוד משתמע, כי למרות שהבנות נתפסות כסובלות העיקריות מן התפיסה המסורתית הרווחת, הרי שגם לבנים יש מה להפסיד.
משום כך חשוב למהר ולהכיר בהשלכותיהם ההרסניות של המסרים המיניים ולהביא לשינוי משמעותי במצב הקיים. זאת על-ידי רביזיה במדיניות הכוללת של מערכת החינוך, אשר תכלול עירור המודעות לנושא, בנייתו של תהליך חיברות מחודש, הדוגל במערכת שוויונית לחלוקת תפקידי-מין על בסיס כישורים אישי (ולא על בסיס שיוכי מולד) וכמובן -  "הצטיידות" באורך-רוח, שכן התהליך הוא איטי וממושך.
יחד עם זאת חשוב לזכור, כי אין זה רק תפקיד של מערכת החינוך והגננת לחנך לשוויוניות, גם לתקשורת, לתרבות המקומית, לסביבה ולקבוצת הגיל ישנו תפקיד בכך!
 
 
 ביבליוגרפיה
 1. דיין יעל, סטריאוטיפים מיניים בגן, הד הגן, חוברת נ"ד, ספטמבר 1989, עמ' 22-18.
 2. יבין-ארנון אהובה, הקשר בין מאפייני הגננת והתייחסותה השונה לבעיות של בנים לעומת בנות בגן, מצא מין את שוויונו, הוצאת משרד החינוך, הממונה על שוויון בין המינים, ירושלים, טבת התשנ"ה.
 3. פרופ' סמילנסקי משה, עיצוב הזהות המינית בגן ובבית-הספר היסודי, מצא מין את שוויונו, הוצאת משרד החינוך, ירושלים, טבת התשנ"ה.
 4. קאופמן שלומית, סטריאוטיפים מיניים ותפקידי מין בספרי לימוד וקריאה ישראלייםהמיועדים לגיל הרך, אוניברסיטת תל-אביב, ת"א 1976.
 5. ד"ר רפפורט גיזי, מה נותר מן הטיעון שישנם הבדלים מוּלדים בין המינים, מצא מין את שוויונו, הוצאת משרד החינוך, ירושלים, טבת התשנ"ה.
 6.
Connel, R.W., 1987. Gender andpower, Polity press,ch.3,pp.47-61.
 7.
Chodorow, N., 1974. "Family structure and feminine personality" ,in: Zimbalist Roaldoand L. Lamphere (eds),Woman. Cultureand Society.Stanford,California,StanfordUniversitypress.pp.43-66.
 8.
Weitzman, 1984. Sex-role socialization: A focus on women. In: J. Freeman , women: A feminist Perspective. Paloalto:mayfield.pp.157-159.
 9.
Thorne , B. and Luria, Z., 1986. "Sexuality and Gender in children's Daily worlds",SocialProblems,Vol.33,pp.176-190.n

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
15/11/2018
יחד עם מנכ״ל משרד החינוך, שמואל אבואב ויו״ר ת“א ...
8
13/11/2018
לאור המצב הבטחוני, בכפוף להוראות פיקוד העורף - ...
8
12/11/2018
לאור המצב הבטחוני, בכפוף להחלטת פקוד העורף ובתיאום ...
8
6/11/2018
בנוגע לשביתה המתוכננת מחר במשק: הסתדרות המורים לא ...
8
4/11/2018
עמותת המחנכים למלחמה בגזענות ובאנטישמיות
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד