גן דליה גן נדרה
גן דליה גן נדרה


 גן דליה מאמירים וגן נדרה מריחאנייה ממשיכים במפגשים בין שתי הקהילות*
 חסיה שוורצמן


 חסיה שוורצמן כותבת:
 אתמול, בתאריך 10.5.99, הוזמנתי להשתתף במפגש נוסף בין ילדי והורי הגן בריחאנייה לבין ילדי הגן וההורים באמירים. כל-כך ריגש אותי המפגש, גם משום שהגננות ממשיכות שנה נוספת את המפעל הבין-קהילתי, גם משום שזכרו להזמינני ובעיקר התרגשתי מהתוכן ומהחוויה של המפגש עצמו. אני כותבת להד-הגן בקצרה על המפגש המרגש ושולחת מספר תמונות שצילמתי שם על מנת לחלוק את החוויה אתך  ועם קוראי הד-הגן.
 גם השנה המשיכו הגננות לערוך מפגשים משותפים, ובנוסף עבדו בכל אחד משני הגנים על השילוב הבינתרבותי באמצעים נוספים, כהמשך לפעילויות מהשנה הקודמת. ביום שני 10.5.99 הוזמנו ילדי ריחאנייה והוריהם ליום בילוי משותף ביער יפהפה הנמצא במרכז הישוב אמירים. ביער זה נמצאים גם מוסדות ציבור, כמו המועדון והמזכירות של הישוב. הנכנס ליער פנימה יוכל לצעוד בשביליו בין סלעים ופינות חמד. הוא ימצא ספסלים לישיבה ומקומות  עם מיתקני משחק של הקרן הקיימת. ביער זה אירגנו שתי הגננות, נדרה ודליה, יום פעילות עשיר ורב-משמעות. המטרה המרכזית היתה להמחיש לילדים את משמעות המושג: שיתוף פעולה.
בשלב ראשון ישבו מעורבים ילדי שני הישובים על גבי שמיכות וממעל נפרש אוהל ענק. היתה פתיחה עליזה בשתי שפות, עברית וצ'רקסית. מכאן יצאו הילדים לפעילויות, חלקן חופשיות במיתקני המשחק, חלקן מכוונות, למשל:
פינת ליטוף עם בעלי-חיים (שרקנים, עכברים ועוד). פעילות זו נערכה על-ידי מדריכות מטעם "קרן קָרֵב" העובדות באיזור, או הכנת תליונים עשויים מעץ עם שמות הילדים המקושטים על-ידי הילדים. פעילות זו אורגנה מראש ובוצעה בעזרת אמהות. כמו כן היו עוד מרכזי פעילות. את הפעילות המרכזית התנדב להוביל, יחד עם הגננות, משה  קליין, העומד יחד עם דן-לסרי, בראש פרויקט הדרכה ייחודי לגננות בגליל בשם: "הפדגוגיה של הלא נודע". לעזרתם "גויס" אב שהוא עולה חדש מרוסיה.
 משה קליין פתח את הפעילות בסיפור המבטא את חשיבות שיתוף הפעולה בין אנשים. הוא הציב לילדים אתגר -לבנות פסל סביבתי, אשר יהווה מקום לביקורי ההורים והילדים ביער בזמנם הפנוי.
הבעיה שהציג משה לילדים היתה כיצד ניתן להעביר סלעים כבדים למקום המיועד לבניית הפסל. לילדים היו הצעות רבות. חלקם אמרו שהם יכולים לגלגל אבן לבד... היו שערכו נסיונות לדחוף אבנים. נשאלה השאלה האם רק ילדי  אמירים לבדם יכולים להשתתף בהקמת הפסל? הנסיון הוכיח שהדבר קשה. היו נסיונות להביא אבנים קטנות.
 המסקנות של הילדים הביאו לפעילויות משותפות, עד שכרכו חבל, שהוכן מראש, מסביב לאחד הסלעים וילדים ניסו למשוך בחבל ולהזיז את הסלע. תחילה ניסו ילדים מעטים שאמרו "אין בעיה, אני יכול גם לבד עם החבל"... המציאות הובילה לפעילות מתמשכת, אשר אליה נקראו לאט לאט כל הילדים. וביחד ובעזרת משה קליין והאב שהתנדב הובאו הסלעים ונבנה פסל סביבתי, אשר עליו צוינו בצבע שמן שמות שני הגנים ותאריך בנייתו. כל הילדים הוסיפו סביב הפסל אבנים קטנות והבטיחו זה לזה להגיע עם המשפחות לפיקניק במקום.
היתה זו חוויה שהסתיימה בסיכום של הילדים:
 ללא עזרת כל הילדים משני הגנים אי-אפשר היה להקים מבנה כזה. אגב, הילדים הקפידו שההורים לא יעזרו להם למשוך את הסלעים. בסיום המפגש שיחקו הילדים על המדשאה הגדולה. ההורים ישבו יחד בצל העצים והחליפו ביניהם מספרי טלפון לביקורים הדדיים.
לקראת סוף השנה מתכננים טיול משותף של שני הגנים משני הישובים. בטיול ישתתפו ההורים, הילדים והגננות. התמונות המצורפות יעידו יותר מאלף מילים. שתי הגננות הצנועות ראויות לציון לשבח על פעילותן המשותפת והבלתי נלאית.
 
 *ראה מאמר: מפגש בין תרבויות במרום הגליל, חסיה שוורצמן הד-הגן ד' תשנ"ט.

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
11/12/2018
על רקע הרצח המחריד של אימאן עווד, האישה ה 25 ...
8
11/12/2018
עדכון בנושא קיזוז יום היערכות בחופשת הקיץ
8
4/12/2018
הסתדרות המורים משתתפת היום במאבק החשוב נגד אלימות ...
8
2/12/2018
התנהלות חד צדדית של משרד החינוך
8
27/11/2018
בדיון הבהרתי כי בתחום הגנים יש לנו הרבה אתגרים, ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד