להיות ילד
להיות ילד

להיות ילד
נורית יובל -  מאיירת, סופרת, עורכת
עיצוב ואיורים: דני קרמן.
איורים: אבנר כץ; גיל-לי
אלון-קוריאל; נורית יובל.
בהוצאת קמחי.

 

סדרה בת 12 כרכים בעריכת יחיעם פדן ופרופ' עמירם רביב. תשעה מהם מכילים אנתולוגיה של יצירות ספרותיות לפי נושאים ושלושה -  כרכים של הצעות להפעלה.
עד כמה אנחנו משוחחים בחוג המשפחה? בהרבה בתים חוזרים ההורים מן העבודה, ונוסח הדברים שהם מחליפים עם הילד הוא כדלהלן:
"מה היה היום בגן/בית הספר ?" בסדר.
"צריך להביא מחר כובע לטיול". בסדר.
"רחצת ידיים? הכנת שיעורים?"
"כן".
וכך עוד משפט או שניים וכל אחד פורש לפינתו.
והרי שיחה אמיתית, אומר לנו פרופ' עמירם רביב, כזו שאנו מנהלים עם ידידים על כוס קפה, היא אחרת לגמרי:  יש בה אמפאתיה לזולת, השתתפות בחוויותיו, התעניינות והזדהות. כדי לקשור קשר לא די במנת משכל גבוהה (אַי-קיוּ, קרי:
atouQ ecnegilletnI), נחוצה גם בִּינַת הַלֵּב (אִי-קיוּ, קרי: atouQ lanoitomE), שבָּהּ היכולת להיכנס לזמן מה לנעלי הזולת ועולמו.

כניסה לעור הזולת והשתתפות בחוויותיו היא מכישוריהם של הסופרים המתארים את גיבוריהם. הם עשו זאת עוד בטרם שהפסיכולוגים ניסחו תיאוריות של אינטראקציה חברתית, אך אם יש ביצירות הספרותיות תכנים כה רבים לבריאות נפשית -  טוב נעשה אם נשתמש באמצעים המגוונים שלהן להגיע אל רבדי הנפש ולסייע לה. הסיוע יכול להיות בהעשרה רגשית וחשיבתית, בפיתוח המשָֹגָה וכושר התמודדות ובהנחלת הבנה משמעותית של המתרחש או ביטוי למכאובים. זו גם המגמה שעמדה בפני העורכים, אשר ליקטו יצירות עכשוִויות מקשת גדולה של כותבים ויצרו כַּר נרחב לחידוש הקשר בין הורים לילדיהם.
זאת ועוד: בדרך כלל נוהגים המחנכים לחפש ברשימת הספרים המומלצים את אלה שיענו על הנושאים העומדים לפניהם, אם על-פי דרישת משרד החינוך ואם בתגובה על בעיות המתעוררות תוך כדי עבודה עם הילדים המסורים בידיהם. ואילו סדרה זו באה להציע, לדברי העורך יחיעם פדן, עבודה הפוכה: הספרות הטובה תרעיד את הלבבות בשמחה ובעצב ודרך זה תגענה הגננות אל נושאי העיסוק ותוכלנה להרחיב ולהפליג.

היצירות מחולקות לספרים לפי נושאים: המאבק בין התלות בהורים והדרישה לעצמאות (בכרך: "מעשה בילדה בודדה"), שליטה עצמית ("זדון הטוב וזדון הרע"), דחיית סיפוקים ("הכל בבת אחת"), הבלטת זוויות הראייה השונות של ילדים ומבוגרים ("מה שחשוב למי"), התייחסות אל רגשות אשם ("חצי קילו בוץ") ומצבי בדידות ("אין לי עם מי לשחק"), קנאת אחים ("יש מקום בלב"), פחדים ("הנמר שמתחת למיטה") וכאב ("עמדתי בצד ובכיתי"). הנגיעה בנושאים אלה והשיחות המתפתחות סביבם הן חלק מההשקעה הנחוצה להכשרת הילד לחיים בחברה אנושית, בתוך המרחב העירוני הצפוף והמאיים שלנו.
אל תשעת כרכי האנתולוגיה נלווים שלושה כרכים של הצעות הפעלה ("החתול בצנצנת", "סל האהבה" ו"מקום קסום"), מותאמים לנושאים הנדונים ופתוחים לכל רעיון נוסף שיעלה היוצר הקטן. המגמה היא לעודד ולפתח את היצירתיות, הייחודיות ומקוריות המחשבה, שבלעדיהן קשה היום להתברג בשוק החיים. ההתנסות בחומרים פשוטים המצויים בכל בית מאתגרת את הדמיון הרבה יותר מלחיצת כפתור על מתג צעצועי הסוללות וחלק ניכר של ההפעלות אינו דורש כל ציוד פרט לַדיון ולַשיחה המשפחתית, שחשיבותה כבר נזכרה לעיל. האיורים המפרטים את שלבי הביצוע של ההמצאות והמלאכות אינם שרטוטים סכימאטים העשויים להרתיע, אלא באים במידת האפשר מעולם הפנטסיה, עולם היודע להציע עושר דימויים נוסף. היוצר הקטן אינו נדרש להיות מושלם, הוא רשאי שלא לדייק ומותר לו "לצאת מהקווים", כי בסופו של דבר, האנושות הגיעה עד הלום רק בזכותם של אנשים ש"יצאו מן הקווים".
ה"קווים" אינם רק אֲתרים על הסרגל או תיחומים לצביעה והדבקה. הקווים הם המסגרות והגדֵרות שמנתבים את חיינו ואת יחסינו החברתיים. הם קיימים, אי אפשר בלעדיהם ותהליך החינוך מכשיר אותנו להסתגל אליהם ולפעול בתוכם. וכי אפשר להתקיים בחברה ללא מידה של איפוק וכיבוש דחפים אלימים? קיומם של "קווים" מתיר לנו גם למרוד בהם, לצאת מהם, או להישען עליהם ברגעים שאיננו יודעים בדיוק אם לנו הם או לצרֵינו. גם זאת לומדים אנו בדרך של ניסוי וטעייה וההפעלות המוצעות יסייעו ביד הילד ובני המשפחה להגיע אל רגשותיהם, לתעל אותם לנתיבים חיוביים ולמצוא את מקומם.
בצד כל היצירות וההפעלות יש, באותיות קטנות, הצעות לדרכי שימוש בהן. אך מטרתם הראשונה של כל האלמנטים בסדרה היא לשעשע ולאפשר לַרוח להמריא. כי לפני כל ההנחיות המלומדות, יש לפנינו מבחר ספרותי משובח, איורים טובים, הנחיות חכמות ותרגילי דמיון ואלה פועלים באלף דרכים נוספות. אין ספק שכל קורא או מנחה ימצא עוד ועוד רעיונות.
האיורים יפהפיים ונוכחים במידת הטעם הטוב לעומת הטקסט, שאותו הם מעשירים בדימויים נוספים. הם מוסיפים את סיפוריהם של הציירים לאלה של המשוררים והסופרים. "בימינו", אומר המעצב דני קרמן, "לא נדרש מהצייר למסור תיאור מפורט של בעל-חיים כדי שהצופה ילמד לזהות אותו. זאת עושים הצלמים, הטלוויזיה והאנציקלופדיות. הצייר מתבקש להביא את בעל-החיים שלו שראה, הגה והמציא".
וכך באו אל התיבה הזאת עוד ועוד בריות מופלאות.
ההפקה מושקעת ומוקפדת ועיקר כוחה של הסדרה הוא בַּאיזון השקול מאוד שבין כל מרכיביה: היצירות עצמן, אתגרי ההמצאה, פינות ההנחיה והייעוץ, האיורים המעולים והרווחים והאוויר הטוב שבין כל אלה.

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
22/05/2018
כנסים נופשים ואירועי תרבות
8
17/05/2018
צום קל וחג שמח
8
14/05/2018
המשך הביטוח הסיעודי במסגרת פוליסה פרטית
8
14/05/2018
בעקבות דרישת הסתדרות המורים: יו"ר ועדת החינוך ...
8
10/05/2018
כזכור, הסתדרות המורים הכריזה לפני כשבועיים של ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד