סיפור הזמירות של שבת
סיפור הזמירות של שבת

סיפור הזמירות של שבת

ירדנה הדס, מורה, סופרת, חוקרת ספרות ילדים.

 על "שַבָּת", מאת חנה בר. איירה ליאת בניָמִינִי-אריאל, סדרת "צלילי-חג", דני ספרים, 1998. 

 

הספר נפתח בשיר "ריחות של שבת", שלא אייחד עליו את הדיבור. אתרכז הפעם בסיפור "זמירות-שבת", שהוא רוב בניינו של הספר, בעמ' 24-4.השבת "מואנשת" בסיפור זה. היא מלכה, הזקוקה ל"שירים ולזמירות, שיבואו לקבל את פניה ולשיר לכבודה" (עמ' 4).

הילדים מורגלים בכך, שלכל חג -  שיריו שֶׁלוֹ. שירי-השבת אינם יוצאים מכלל זה. הם אף נפרדים מן הגן בסופו של יום הלימודים האחרון בשבוע בשירי שבת.הסיפור מחזיר אותם "אגדית" אל ראשיתו של המנהג הנאה, שירי-שבת וזמירות-שבת.על-פי האגדה שבספר, היו כל השירים כולם, לרבות שירי השבת, "שמורים" מלכתחילה "בבית האוצרות שבשמיים".

הסיפור מתאר כיצד ירדו השירים ארצה. ראשיתו של "התהליך" בתפילתה של השבת עצמה:

"אנא, ריבונו-של-עולם, שלח לעולם שירים יפים ונאים, וישירו לכבודי. ישמחו הם בי, ואשמח אני בהם".

כל השירים ("שמחים ועצובים", "שירֵי משחק ושירי חופש" וכו') משתוקקים לרדת לָעוֹלָם ולהיות מוּשָׁרִים. הילדים מבינים מכך, עדיין במעורפל, שהשירה, ככל אמנות, זקוקה לביצוע, להכרה ולתהודה.

המלאךְ, שנשלח לשחרר את השירים ולשגרָם לָעוֹלָם, בוחר באקראי בְּשיר שנקרה לפניו ומשגרוֹ אל השבת. השיר אינוֹ מתאים, כיוון שהוא מספר על יצירותיהם של הגנן, הבנאי, הצייר, הילד הבונה ארמון בחול ומעיף עפיפון בשמיים.השבת משבחת את השיר, אַך שולחת אותוֹ אל הימים האחרים, ששת ימי-המעשה, כיוון שהוא יאה לָהֶם. ואכן, הם מאמצים אותו בשמחה.

התהליך חוזר על עצמו, כמקובל בסיפורת, שלוש פעמים.

בעוד השיר הראשון מתרכז בעשִֹיָיה, משורר השֵני על טיולים ונסיעות ברחבי העולם (על גב-סוס, בים, ביבשה ובאוויר). אף הוא נשלח אל ששת ימי המעשה. אף הוא נקלט בהם יפה.

השיר השלישי עוסק בבדידות ובעצב. המלאך, לתומו, "סבור", ששירה לירית ענוגה תשמח את השבת. ואכן, השיר נוגע ללבה -  אך אינו עוסק בה, בקדושתה ובְּיִיחוּדָה. היא חוזרת ומשגרת אותו אל ששת הימים. שם הוא מתקבל, כקודמיו, בברכה.

השבת מנמקת את החלטתה בכך, ש"יום השבת הוא יום של שמחה. אין בו עצב ואין דִמעה..."

שיר זה מתקשה להתקבל גם אצל הימים האחרים. אולם יש כאלה (ילדה בודדה, ילד שאיבד את כלבו האהוב וציפור שנשברה כנפה) מקבלים אותו, כי "בימים שבהם העצב יורד לעולם" אנו זקוקים גם לשירה עצובה...

הילדים, השומעים את הסיפור, מבינים, כי הלכי-רוח שונים מביאים אותנו להזדקקות ולהזדהות עם סוגי אמנות שונים, המהווים ביטוי לרגשותינו. הם גם נעשים עֵרים לצורך בהתאמה בין נושא ליצירות האמנות המבטאות אותו.רק כשמתערב הקדוש-ברוך-הוא בעניין השירים, מגיעים שירי השבת אל מחוז היעד שלהם. הוא השולח את המלאך הממונה על השירים אל בית הגנזים שלו. שירי השבת מגיעים ליעדם בליל-שבת, ושרים לכבודה. ההרמוניה השבָתִית  מושֶֹגֶת במלואה.

הסיפור שומר על "שוויון זכויות" ושוויון ערך בין שירת-החול הטובה לבין השירים המיוחדים לשבת.

 כשם ששירי חנוכה מתאימים לחג "שלהם", כך מיוחדים שירי השבת ליום-המנוחה השבועי שלנו.

יש בכך משום הכנה לסובלנות ולכיבוד הזולת: גם זכות וגם "חובה", כמפורש בשמו של הנושא השנתי שלנו.

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
15/11/2018
יחד עם מנכ״ל משרד החינוך, שמואל אבואב ויו״ר ת“א ...
8
13/11/2018
לאור המצב הבטחוני, בכפוף להוראות פיקוד העורף - ...
8
12/11/2018
לאור המצב הבטחוני, בכפוף להחלטת פקוד העורף ובתיאום ...
8
6/11/2018
בנוגע לשביתה המתוכננת מחר במשק: הסתדרות המורים לא ...
8
4/11/2018
עמותת המחנכים למלחמה בגזענות ובאנטישמיות
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד