טקס חגיגת יום-הולדת בגן-הילדים
הסתדרות המורים בישראל
טקס חגיגת יום-הולדת בגן-הילדים

היום יום-הולדת

טקס חגיגת יום-הולדת בגן-הילדים

שרה תאומים -  מפ"א, גני ממ"ד האגף לחינוך קדם-יסודי.

 

"... אנחנו זקוקים לטקסים.

"'מה זה טקס?' שאל הנסיך הקטן.

"'גם זה מן הדברים שהוזנחו יתר על המידה, ענה השועל.

"והרי זה מעשה המבדיל יום אחד מכל יתר הימים ומייחד שעה אחת מכל השעות האחרות..."

 

טקס חגיגת יום-הולדת הפך לנפוץ ומקובל בגני-הילדים בארץ. עם השנים תפס טקס זה מקום של ממש בהווייתו של גן-הילדים -  ויום-ההולדת הפך לחג של ממש: שירים רבים נכתבו לכבוד יום-ההולדת, דיקלומים, סיפורים וכמו כן הלך והתפתח ריטואל שלם, טקס של ממש, הנחגג באופנים שונים ובצורות שונות ומגוונות.

במאמר זה אנסה לעמוד מקרוב על אופיה של חגיגת יום-ההולדת בגן-הילדים, תוך נסיון לבחון כיצד מתפתח הטקס, מהם הסמלים, הערכים והתכנים העומדים מאחוריו, איזה מטרות הוא משרת וכיצד.

יום ההולדת -  הרקע בעבר ובמקורות

יום-ההולדת, כיום, הינו חג לכל דבר ובוודאי סיבה למסיבה.

דקדוק מעמיק במקורות היהודיים חושף איזכורים שונים והתייחסויות מעניינות ליום-הולדתו של האדם.

אנסה להציג כאן כמה מן המקורות התנ"כיים והמדרשיים העוסקים בעניין זה.

המקור הראשון, כבר בפרשת "וישב", בראשית מ', כ': "... ויהי ביום השלישי יום הֻלדת את-פרעה, ויעש משתה לכל-עבדיו, וישא את-ראש שר המשקים ואת-ראש שר האפים בתוך עבדיו...". על-פי מקור זה, פרעה חוגג יום-הולדת ועורך מסיבה של ממש... ("ויעש משתה לכל עבדיו").

חוץ מאיזכור זה, לא מופיע טקס חגיגת יום-הולדת פעם נוספת בתנ"ך. אולי מדובר ב"מנהג גויים" קדום, מימי פרעה, שלא אומץ לחיקה של התרבות היהודית.

בספר האגדה מובאת מחלוקת בין בית הלל לבית שמאי באשר למשמעות הסמלית שיש ללידתו של אדם:

"הללו אומרים: נוח לו לאדם, שלא נברא, יותר משנברא, והללו אומרים: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, עכשיו, שנברא, יפשפש במעשיו, ויש אומרים: ימשמש במעשיו..." רוח הדברים מעידה, כי לידתו של אדם אינה "סיבה למסיבה" וניתן להבין, כי ביום השנה להיוולדו של אדם ראוי לו יותר שיהיה יום של חשבון נפש, של התבוננות פנימית ובדיקה עצמית, בבחינת "דע מאין באת ולאן אתה הולך".

לעומת זאת, יום לידתו של האדם הראשון -  ראשיתה של האנושות בכלל, זוכה להתייחסות של ממש במדרש ובאגדה: "ר' נחמיה אומר, מנין שאדם אחד שקול כנגד כל מעשה בראשית?, שנאמר: 'זה ספר תולדות אדם ביום ברוא אלוקים אדם...' ולהלן הוא אומר: 'אלה תולדות השמים והארץ בהבראם'... מה להלן בריאה ועשיה אף כאן בריאה ועשיה..." (אבות דרבי נתן, ל"א).

ממדרש זה עולה, כי יום לידתו של אדם עומד בקנה-מידה אחד עם מעשה בראשית כולו ומכאן שהולדת האדם הוא מאורע של ממש.

במסכת אבות, פרק ה', מובא: "יהודה בן תימא היה אומר: בן חמש שנים למקרא, בן עשר שנים למשנה, בן שלוש עשרה למצוות, בן חמש עשרה לגמרא, בן שמונה עשרה לחופה, בן עשרים לרדוף, בן שלושים לכח, בן ארבעים לבינה, בן חמישים לעצה, בן שישים לזקנה, בן שבעים לשיבה, בן שמונים לגבורה, בן תשעים לשוח, בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם..." 

המשנה באבות מעידה, כי הגעה לגיל מסוים יש לה משמעות. לכל זמן ועת ויום-ההולדת, בשנים שונות במהלך חייו של אדם, מהווה נקודת-ציון -  כל גיל כפי המתחייב ממנו.

מתוך המקורות הללו עולה, כי ההתייחסות ההיסטורית במקורות היהודיים ליום-ההולדת היא בעלת פנים שונות. מחד גיסא, אין עדות לדמויות יהודיות שערכו מסיבות יום-הולדת. מאידך גיסא, מפרעה למדנו, כי מדובר במנהג קדום מימים ימימה. מעניין לבחון את המנהג הארץ-ישראלי בתקופת התלמוד ואת תפיסת יום-ההולדת כפי שעולה מהתלמוד הירושלמי, מסכת ראש השנה, ג', ח':

"לא במהרה אדם נופל ביום גינוסא שלו..." -  זהו יום של התחזקות, התעודדות, התרוממות. "לא במהרה אדם ניזוק ביום מולדתו, שאז המזל השולט ביום ההוא עוזר לו".

ביום זה יש השפעה ממרומים וסייעתא דשמייא...

לסיכום, יום-הולדתו של האדם נתפס כיום חשוב ביהדות ובעל ערך, מעין "ראש שנה פרטי" לכל אדם.

יום בו ראוי לאדם לעשות עם עצמו חשבון נפש. לתקן את שנדרש "תיקון", אך זהו גם יום של שמחה, יום טוב, יום שהמזל שורה בו ולידת האדם -  סמל האנושות, כמוה כבריאת העולם כולו.

לפיכך, יום זה מצא דרכו כיום יוצא דופן, כחג של ממש, גם בגן-הילדים. ראוי לחנך כבר בגיל הרך את הילדים הצעירים, להכיר ולהפנים את המשמעות המיוחדת של יום-ההולדת. זהו יום אישי, חשוב ומרגש עבור כל ילד וילד.

 זהו יום, המייחד את הילד, כפרט, ומפרידו משאר ילדי הגן -  יום בו הוא ורק הוא יחיד ומיוחד, יום בו הוא עומד במרכז תשומת-הלב. ביום זה אין הילד זקוק ל"הישגים מיוחדים" כדי לזכות ביחס חיובי, כדי לעמוד ב"מרכז העניינים".

זהו יום בו שמחים וחוגגים את הולדתו, היום בו הגיח הילד לאוויר העולם מאורע טבעי אך

מכריע זה הוא סיבה להתכנסות יחד, כל החוגגים בגן, למסיבה לכבודו. זהו שלב חשוב מאוד בבניית אישיותו של הילד, בטיפוח בטחונו ובבניית הערך העצמי שלו.

הידיעה שהוא בעל ערך וחשיבות בזכות עצמו, לא בזכות שום הישג או מעשה, רק על עצם "היותו הוא", ועל כך יש לו הזכות הטבעית לכבוד ולמקום של ממש, הזכות לאהבה ולקבלה ללא תנאים.

יום בו מטפחים אצל הילד את תחושת השייכות והרגשת החשיבות: "אתה מיוחד", "אתה נחוץ", "אתה חשוב"   בהיותך אתה.

יום-ההולדת מסמל גם את מעגל החיים: סופה של שנה ותחילתה של שנה חדשה בחייו של אדם.

זמן לסכם, לערוך חשבון נפש: מה קרה עד כה ומה נאחל לעצמנו לשנה הבאה. אם כן, יום-ההולדת הוא יום מיוחד וחשוב וחג לכל דבר.

 

אספקטים פסיכולוגיים וחינוכיים

שמגר והנדלמן (1991) מציינים שלושה אספקטים מרכזיים הבאים לידי ביטוי בחגיגת יום-הולדת בגן. אספקטים אלה משקפים את מקומו של החג בגן, ואת החגיגה בפרט, ככלי חיברות (סוציאליזציה) בתהליך ההתפתחותי, החינוכי והפסיכולוגי אצל הילדים בגיל הרך. האיפיונים הפסיכולוגיים הללו מקבלים ביטוי ואיפיון בפרטים רבים ובמרכיבים השונים של החגיגה.

אינדיבידואציה של הילד -  תהליך התפתחות האינדיבידואציה של הילד הוא תהליך פסיכולוגי חשוב שרבות  נכתב עליו בשדה הפסיכולוגיה ההתפתחותית.

מרגרט מאהלר (1969) מתווה מודל התפתחותי דינמי לפיו בשנות הילדות הראשונות רוכש הילד זהות עצמאית ומופרדת.

 תהליך זה קשור בהתפתחות של מנגנוני האגו השונים (חשיבה, תפיסה, ביקורת מציאות וכו') הקשורים בבשלות ובבגרות של הילד. מנגנונים אלה, אם מתפתחים כראוי, מאפשרים לילד תפקוד נפרד ופיתוח זהותאינדיבידואלית. זהו תהליך חיוני קריטי בהתפתחות ובעיצוב הזהות של האדם. במובן זה, טוענים שמגר והנדלמן (1991), משמש טקס יום-ההולדת "קטליזטור חינוכי" בהתפתחות הזהות האינדיבידואלית.

בחג יום-ההולדת, להבדיל מבחגים אחרים בגן, זוכה ילד יחיד ובודד להיות "בעל השמחה". מהות החג היא למעשה קיומו הנפרד, ציון הולדתו כאדם יחיד ועצמאי. הריטואל הנחוג בגן מעמיד את הילד, לאורך היום כולו, "במרכז תשומת-הלב", "כשחקן יחיד" בזירה. הוא מוקד תשומת-הלב ומכל עבר מרעיפים עליו חיזוקים חיוביים וביטויי קבלה והערכה.

מבחינה זו מסייע חג זה לפיתוח זהותו האינדיבידואלית של הילד.

המעבר מגיל לגיל -  (קטגוריית גיל). האספקט השני אותו מציינים שמגר והנדלמן (1991) קשור ביכולת הפשטה והתפתחות קוגניטיבית המאפשרת את תפישת סולם הגיל. אספקט זה מקבל גם הוא ביטוי בחג יום-ההולדת. התכנים אליהם מכוונת הגננת קשורים בהבנת המושג "גדילה", "בגרות" ולמעשה היא מסייעת לילדים להפנים את מהות המעבר מגיל לגיל.

ביטוי לכך בחגיגה מתקבל בסיפור הביוגרפיה של הילד: הנראטיב של הילד, בעיקר אם הוא מלווה בתמונות ובאמצעי המחשה אחרים, מאפשר לילדים ללמוד, להבין ולהפנים את משמעות מילות שיר היומולדת המפורסם: "הופ טרללה, גדלתי בשנה".

המעבר ל"גיל חדש" טומן בחובו מעבר לשלב אחר בחיים. התפתחות, גדילה. כל שנה שעוברת מיתוספת לשנותיו של החוגג והופכת אותו לבוגר יותר, חזק יותר ובעל מיומנויות ויכולות רבות יותר.

בגנים בהם נהוג ל"חוד חידות חשבון" ולשחק משחקים סימבוליים הקשורים במניין שנות החוגגים, מתעצמת התובנה של יום-ההולדת כחג המשקף מעבר מקטגוריית גיל אחת לקטגוריה אחרת.

זהו שלב חשוב בהתפתחות הקוגניטיבית בפרט ובבשלותו של הילד בכלל.

תפיסת זמן -  (הרצף: עבר -  הווה -  עתיד). האספקט השלישי קשור בתפיסת המשכיות הזמן.

בשלב ההתפתחותי בו נמצא הילד בגן טרם התפתחה אצלו תפיסת זמן. קשה לילד לתפוס את מרחק הזמן שבין  "שבוע שעבר"   ל"לפני שנתיים"...

יום-ההולדת הוא חג פרטי אישי, המציין מאורע בחייו של הילד כפרט, כאירוע על רצף הזמן "הפרטי שלו".

במובן זה קל יותר לילד להפנים תפיסת זמן כאשר מדובר בחייו שלו ו"בהיסטוריה הקצרה הפרטית שלו".

בשלב זה הילד עדיין רך בשנים וטרם התגבשה אצלו זהות מוחלטת וברורה של העצמי.

וויניקוט (1931) מדבר במשנתו על "חוויית הקיום המתמשך" Continuity of Being((, החיונית בפיתוח  Selfבחוויית ה-ו של הילד. במובן זה, יום-ההולדת כחג בגן משקף אבן-יסוד בתפיסה החינוכית המכוונת את הילד להפנמת "רציפות מתמשכת של זמן", קשר חזק בין הזמנים: עבר, הווה, עתיד.

במובן זה טקס יום-ההולדת משלב בהווייתו מרכיבים משלושת הזמנים: העבר -  מקבל ביטוי בסיפורי המשפחה והילד.

 הריטואל החגיגי כולו מתקשר לחוויית ההווה, ליום-ההולדת העכשווי הנחוג ברוב הדר. העתיד מקבל ביטוי בסדרת הברכות והאיחולים ובכיבוי הנרות תוך בקשת משאלה לעתיד...

כך נשזרים יחד בטקס עבר, הווה ועתיד כחוויה מלוכדת והמשכית המאפשרת לילד חוויה מחזקת לתחושת הקיום המתמשך, עליה מדבר וויניקוט.

לסיכום, שלושת האספקטים הללו מעמידים את חג יום-ההולדת כיום חג המאפיין מרכיבים חינוכיים ופסיכולוגיים חשובים. אלה מאפשרים לסייע בתהליך ההתפתחותי הפסיכולוגי של הילד בגיל הרך, בגן-הילדים (שמגר והנדלמן 1991).

 

חגיגת יום-ההולדת בגן-הילדים הדתי

חגיגת יום-ההולדת נחוגה בגנים כולם במגזרים השונים: בכל גן נצבע הטקס בצבעים הייחודיים לקבוצת השייכות של הגן ובהתאם למגזר אליו הוא שייך. המגזרים השונים משקפים מערכות ערכים נפרדות, המוצאות ביטוי בחינוך הגיל הרך, באופי שהן מעצבות ובדגשים השונים שכל מערכת ערכית כזו מכתיבה.

אנסה לתאר את האספקטים המיוחדים המאפיינים את חג יום-ההולדת בגני-הילדים הדתיים תוך נסיון להבין אלו עקרונות חינוכיים מנחים את הגננת בעבודתה החינוכית, בהיותה גורם "מתווך" המהווה "נציג חינוכי" של הזרם או המגזר אליו הגן משתייך.

גן-הילדים החרדי: ישנה נטייה ברורה להעניק ליום-ההולדת בגן אופי דתי. התוכן המלווה את החג שואב מהתפיסה הדתית מסורתית והדבר בא לידי ביטוי באופי החג בכלל ובריטואל ובחלקי הטקס השונים בפרט.

המהות, התוכן שמודגש, קשור בהיות הילד בוגר ולפיכך יכול לקבל על עצמו עולן של מצוות נוספות. המעבר לגיל בוגר קשור לקבלת אחריות ולקבלת מחויבות לשמירת מצוות רבות יותר.

אל החגיגה בגן מוזמנות בדרך כלל נשים בלבד. באופן כללי הנטייה ברוב הגנים במגזר החרדי היא לחגוג ללא שיתוף ההורים, שכן ברוב המקרים לילד בגיל הגן אחים ואחיות רבים נוספים והדבר מהווה טורח על האם.

גם הברכות ב"סבב הברכות" בטקס משקפות ביטוי לערכי החברה: "שתהיה גדול בתורה", "שתלך בדרכים ישרות", "שה' ישלח לך בריאות" וכיו"ב -  הן ברכות שגרתיות בגן החרדי.

יתר חלקי הטקס: הכסא, השירים, המשחקים, העוגה והנרות וכו' דומים בכל המגזרים.

גן-הילדים בחינוך הממלכתי-דתי: מתצפיות בגני חמ"ד עולה הנסיון לקשר את חגיגת יום-ההולדת לשיגרת החיים המקובלת בגן ולצקת תוכן בעל אופי דתי כמאפיינים ליום החג. נוהג מקובל בגנים הללו הוא לערוך את מסיבת יום-ההולדת ביום שישי ולשלב את חגיגת יום-ההולדת עם "קבלת השבת". יום שישי בגן נושא אופי חגיגי מצד עצמו: בימי שישי תמיד נהוג לפרוש מפות לבנות, לקשט באגרטל עם פרחים, להביא כיבוד מיוחד וכיו"ב.

 שילוב יום-ההולדת ביום השישי בשבוע מאפשר להקל הן על ההורים והן על הילדים ולהיות פחות לטורח בכל הקשור להוצאות כספיות, להכנות למחויבויות ולדרישות הגן. כאשר לילד או לילדה יש יום-הולדת הם נבחרים להיות "אמא ואבא של שבת", מושג אשר בגן-הילדים הדתי משמעותו שהם "בעלי תפקידים" בטקס קבלת השבת. כך זוכים הילדים החוגגים להיות במרכז העניינים ובה בעת להיות שותפים מובילים גם בהנחלת ערכי השבת, בהיותם "השחקנים הראשיים" בטקס קבלת השבת בגן.

הבוקר, בגן הדתי, נפתח בתפילת שחרית. הילד החוגג יום-הולדת מוזמן תמיד להיות שליח הציבור -  החזן. הוא עומד במרכז "הריכוז" מאחורי הדוכן המיוחד ומנחה את התפילה.

הבת -  "אמא של שבת", מוזמנת בטקס קבלת השבת להתעטף במטפחת לבנה ולהדליק את נרות השבת.

הריטואל הקבוע של השירים, המשחקים, הברכות וכל השאר משתלבים גם הם במהלך הטקס. בסיום הטקס, בשונה מעט מבגנים האחרים, הילדים הולכים ליטול ידיים ולברך לפני הארוחה. שוב, ילדי יום-ההולדת הם המזמינים ליטול ידיים.

לאחר הארוחה ייבחר על-פי רוב "חתן יום-ההולדת" לזמן את הזימון המקדים את ברכת המזון -  הברכה שלאחר הארוחה. כך משתלבים ילדי יום-ההולדת במקום מרכזי ומיוחד תוך שהם מובילים מהלכים ופעולות קבועות בגן, הקשורים לאופי הדתי שהחינוך בגן הממ"ד נושא.

גם בחינוך הממלכתי-דתי התוכן המהותי המקושר לבגרות טומן בחובו עול ומחויבות בקבלת מצוות. גם בגנים הללו נשמעים הדים לאיחולים המייעדים את הילד הרך להמשיך ולהיות "גדול בתורה", להמשיך "לקיים מצוות", להיות "נאמן לעמו ולמשפחתו" וכיו"ב.

סיכום: יום ההולדת, חג לפרט.

טקס יום-ההולדת הוא טקס אחד מני רבים בגן ויש ביכולתו ללמד יותר מהיותו טקס וחג, על הערכים, המסרים החינוכיים והתכנים העומדים מאחוריו. להבדיל מחגים אחרים, הנושאים אופי לאומי חברתי, יום-ההולדת ניצב כ"חג מסוג אחר". חג לפרט. חג אינדיבידואלי, אשר בסיסו בהצבת הילד כיחיד במרכז ולאפשר לו "חגיגה" של ממש המבטאת דווקא צד בתהליך האינדיבידואציה, פן ייחודי יותר, נפרד ומכאן חשיבותו הרבה במישור החינוכי והפסיכולוגי.

החג בגן, צבעוני וססגוני, פונה אל הילד בגיל הרך במישור התפיסתי המובן לו וברגישות ובגמישות המתאימים כדי לחדור אל לבו של הילד הרך ולאפשר לו חוויה חינוכית.

יש בו, בטקס יום-ההולדת בגן, הכוח לעצב זכרון חי וחשוב, שכפי הנראה ננצר בלבו של הילד לשנים ארוכות.

ואסיים בשאלתו של הנסיך הקטן: "מה זה טקס?... -  הרי זה מעשה המבדיל יום אחד מכל יתר הימים ומייחד שעה אחת מכל השעות האחרות..."

 

 

מקורות:

ספר בראשית, מקראות גדולות -  תנ"ך, ירושלים וניו-יורק, הוצאת שוקן, תרצ"ז.

אביגל, מ', 'החג -  החג, מהותו וערכו בחינוך'. בתוך קובץ מאמרים בהוצאת אורים, תשי"ח.

אנטואן דה-סנט אכזיפרי, 'הנסיך הקטן', תל-אביב, עם-עובד, הדפסה שתים-עשרה, תשנ"ח1998-.

ארני פדהצור זיוה, 'התכונה לחג ולחגיגה בגן'. בתוך קובץ מאמרים בהוצאת אורים, תשי"ח.

ביאליק חיים נחמן, רבניצקי ישראל, 'ספר האגדה': מבחר האגדות שבתלמוד ובמדרשים. תל-אביב, הוצאת דביר, תשכ"ב.

בן-ארי, נ', 'חגינו'. בתוך קובץ מאמרים בהוצאת אורים, תשי"ח.

הלפרן יעקב ניב, 'החג בחינוך ילדינו'. בתוך קובץ מאמרים בהוצאת אורים, תשי"ח.

הד הגן, בטאון הגננות בישראל, כסלו תשנ"ו, דצמבר1995-.

זנדבנק-וילף עליזה, 'הגן כגורם ליצירת הווי של חג בבית'. בתוך קובץ מאמרים בהוצאת אורים, תשי"ח.

לוי מרים, 'הורים כהלכה', ירושלים, ראובן מס, תשנ"ב1991-.

לוין גדעון, 'המשפחה, מעון היום וגן-הילדים', ת"א, רשפים, תשנ"ד1993-.

מגדל מיקי, צייק, ע', 'יום הולדת לבני שנתיים-שלוש', ירושלים, הוצאת החברה למתנ"סים, תש"ן1989-.

מיימון יהודה לייב, 'חגים ומועדים' -  מהדורה מורחבת ומתוקנת, ירושלים, מוסד הרב קוק, תשי"ב.

מלר ורדה, 'הגן, הגננת והקהילה', ת"א, הוצאת תלפיות, 1988.

מרדכי, ב', 'על חגים וחגיגות'. בתוך קובץ מאמרים בהוצאת אורים, תשי"ח.

מרים רות, 'החג והילד'. בתוך קובץ מאמרים בהוצאת אורים, תשי"ח.

רבינוביץ אסתר, 'החג בגן והתכונה אליו'. בתוך קובץ מאמרים בהוצאת אורים, תשי"ח.

רבינוביץ אסתר, 'יום הולדת בגן'. בתוך קובץ מאמרים בהוצאת אורים, תשי"ח.

שך אפרים, 'חגים וימי זכרון'. ירושלים, משרד החינוך והתרבות, תשל"ד-ה.

:doG fo snedraG ,nerdlihc fo snedraG .6891 .T .A ,nellA

 .ynamreG yrutneC htneeteniN ni sretneC eraC yaD dna snetragredniK

.054-334 :91 ,yrotsiH laicoS fo lanruoJ

,"tneraP hguone doog A" .miehletteB onurB

.8891 ,skoob egatniV ,kroY weN :gnireaer dlihc no koob A

ygololaedI tsinoiZ fo noitpircsnI cilobmyS ehT .7891 .T ,namlednaG-veloD

,seidutS lacigoloporhtnA :learsI sterE fo ecaps eht ni

.ynablA .482-752 .pp ,grebdloG .H .de

 fo seidutsisiciV dna sisoibpmyS namuH nO .9691 ,steragraM relhaM

:nodnoL .sisohcysP elitnafnI ,1 .loV .noitaudividnI

.sisylanA-ohcysP fo etutitsnI dna sserp htragoH

:ycarcuaeruB fo noitarbeleC .1991 .D ,namlednaH ,L ,ragmahS

.213-392 ,)A( ,ygolonhtE .snetragredniK ilearsI ni seitraP yadhtriB

 .doohdlihC fo sredrosiD no setoN lacinilC .1391 .W.D ,ttocinniW

 n .nnamenieH :nodnoL

 

חדשות

8
8/04/2014
פעילות ארגון הגימלאים למען הגימלאים
8
1/04/2014
בכל הצמתים בהם אתם נמצאים, אתם משכילים לשלב תמיד ...
8
1/04/2014
מפתח לפעילויות הקרן לקידום מקצועי
8
30/03/2014
מזכ"ל הסתדרות המורים, יוסי וסרמן, התייחס ...
8
30/03/2014
עובדי הוראה, אשר היו אמורים לעבוד ביום ו', 28.2.14 ...
עבור לתוכן העמוד