כהנא מת, והוא חי בישראל
כהנא מת, והוא חי בישראל

כהנא מת, והוא חי בישראל

ד"ר עמי פדהצור ודפנה קנטי

דפנה קנטי היא תלמידה לתואר שלישי בחוג למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה

ד"ר עמי פדהצור מהחוג למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה

 

התמיכה בעקרונות הכהניזם ואפילו במנהיגותו של כהנא וב"כך" גבוהה היום בעשרות אחוזים מכפי שהשתקפה בסקרים במחצית שנות השמונים, שנות הפריחה של מפלגתו

 

באוקטובר 2000, זמן קצר לאחר פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה, ועמה גם ההתקוממות של רבים מאזרחי ישראל הערבים, החלו להופיע בחוצות הערים במדינת ישראל שלטים שכותרתם "כהנא צדק". קירות בשכונות רבות בירושלים כוסו בשלטים צהובים אשר כללו מסרים דומים ולוו בתמונתו של הרב כהנא, המנהיג הימני קיצוני ביותר שהיה במערכת הפוליטית הישראלית מאז קום המדינה, ובסמלה של מפלגתו "כך", אגרוף ומגן דוד. אחד השיאים בהתעוררות הכהניסטית ניכר ביוני 2001. שעות אחדות לאחר פיגוע ההתאבדות בדולפינריום בתל אביב, שגבה את חייהם של 21 בני נוער, החלו בריונים, אחדים מהם לבושים בחולצות צהובות, להתגודד ליד מסגד חסן בק ביפו, שהתאספו בו מוסלמים לתפילה. הבריונים השליכו אבנים וחפצים על המתפללים וליוו את פעולותיהם בקריאות קצובות "מוות לערבים".

ההופעה המחודשת של הכהניזם בחברה הישראלית מעוררת כמה שאלות, ובראשן השאלה כיצד נשמרה הרלוונטיות שלה בחברה הישראלית יותר מ12- שנה לאחר פסילתה של "כך" מהתמודדות בבחירות, עקב מסריה הגזעניים והאנטי דמוקרטיים, 11 שנים לאחר רצח מנהיגה מאיר כהנא ב1990-, וכשבע שנים לאחר שהוכרזה כבלתי חוקית ופעילותה נאסרה תחת הפקודה למניעת טרור. במאמר זה נבקש לבחון אם שורשי הכהניזם בחברה הישראלית עדיין עמוקים, ומהם המאפיינים העיקריים של התומכים בה.

 

                                     *

 

הקיצוניות הימנית אינה זרה לחברה ולפוליטיקה בישראל. למעשה, עוד קודם להקמתה של המדינה ב -1948 פעלו בפלשתינה זרמים רעיוניים לאומניים ובראשם הזרם הרוויזיוניסטי, שפלגים שלו הושפעו מהפשיזם האירופי (נאור, 2001: 75). אלא שבעשורים הראשונים לאחר הכרזת העצמאות ירד מעמדם של פלגים אלו והזרם הפוליטי הלאומני מצא את משכנו בתנועת החירות.

מלחמת ששת הימים, שבסופה שלטה ישראל בשטחי ארץ נרחבים ובכללם באתרים בעלי חשיבות תיאולוגית לזרמים רבים ביהדות, יצרה תשתית נוחה לצמיחה מחודשת של קיצוניות ימנית יהודית, שקיבלה את עיקר ביטויה בפעילות של קבוצות חוץ-פרלמנטריות, ובראשן תנועת המתנחלים גוש אמונים, ומפלגות פוליטיות דוגמת התחייה, המפד"ל, צומת ומולדת. אך לצד תנועות ומפלגות אלו,  שניתן להגדירן כממוקדות בנושא אחד (Single Issue), שהוא התרחבותה הטריטוריאלית של מדינת ישראל וההתיישבות בשטחים הכבושים, הופיעה גם "כך" בראשות הרב מאיר כהנא.

כהנא, שנולד בברוקלין ב -1932 ,צמח על ברכי האידיאולוגיה הרוויזיוניסטית ששולבה בתפיסה יהודית אורתודוקסית. מלבד הכשרתו כרב אורתודוקסי היתה לכהנא הכשרה אקדמית בתחום המשפט ועיסוקו העיקרי היה כתיבה עיתונאית. בשנות השישים החל להקדיש את מרבית זמנו לפעילות פוליטית והיה לתומך פעיל במלחמת וייטנאם. בשנת 1968 יסד את ה"ליגה להגנה יהודית" (The Jewish Defense League) בארה"ב. מטרתו המוצהרת של הארגון היתה להגן על יהודים מגילויים של אנטישמיות. יחד עם הפעלת הארגון, פעל כהנא גם לפיתוחה של משנה אידיאולוגית שנועדה להוות בסיס לפעילותו. לימים הפכה משנה זו, שנשענה על יסודות הלאומנות היהודית הרוויזיוניסטית, תוך שילוב אלמנטים מיליטנטיים וגישות אנטי-ממסדיות, לאידיאולוגיה של מפלגת "כך" בישראל.

ככל שמעמד הליגה בארה"ב התמסד גבר גם המרכיב האלים בפעילותה, עד לנקודה שבה הובהר לכהנא, על-ידי רשויות החוק האמריקאיות, כי אם לא יעזוב את המדינה יהיה עליו לעמוד למשפט ולתת את הדין על מעשיו. הרב, שהבין את חומרת הבעיה, בחר לעזוב את מולדתו ולהגר לישראל. בספטמבר 1971, זמן קצר לאחר בואו לארץ, גיבש סביבו חוג אוהדים והקים ארגון חדש, "הליגה להגנה יהודית בארץ ישראל", שלאחר תקופה קצרה הפך למפלגת "כך", רשימת הליגה. גם בישראל לא זנח כהנא את המרכיב האלים בפעילות הארגון. אך בה בעת ניסה את כוחה של מפלגתו בבחירות לכנסת, החל ממערכת הבחירות לכנסת השמינית ב -1973. לבסוף, בבחירות לכנסת ה -11 ב -1984 , לאחר שלושה ניסיונות שלא עלו יפה, הצליחה המפלגה לזכות ב1.2%- מסך הקולות הכשרים, שהקנו לכהנא מושב בפרלמנט הישראלי.

ניסיונותיו המתמשכים של חבר הכנסת החדש להעביר את רעיונותיו לפסים אופרטיביים ולתת להם ביטויים חקיקתיים, הביאו את הפרלמנט הישראלי לשנות את חוק יסוד הכנסת ולכלול בו את סעיף 7א שנועד, בין השאר, למנוע ייצוג של מפלגות גזעניות ואנטי-דמוקרטיות. חוק זה היווה את הבסיס לפסילתה של "כך" מהמתמודדות בבחירות לכנסת ה -12. התמיכה ב"כך" היתה צפויה לגדול בבחירות אלה במאות אחוזים. סקרי דעת הקהל  שפורסמו בעיתונים הגדולים שבועות ספורים קודם לבחירות 1988 ניבאו ל"כך" שלושה עד חמישה מנדטים.

בנובמבר 1990 ניחתה על המפלגה מכה נוספת, קשה יותר. בעת ביקור בארה"ב נרצח כהנא בידי מתנקש ממוצא מצרי. כתוצאה ממותו של המייסד והמנהיג הבלתי מעורער של המפלגה נקלעה זו למשבר פנימי שסופו היה בפיצולה לשתי תנועות: "כך" בראשות, אוהדיו ותלמידיו של כהנא, ו"כהנא חי" בראשות בנו בנימין, שנרצח מאוחר יותר בפיגוע ליד עפרה.

בראשית 1994 ניכר היה כי שתי התנועות עומדות לפני חיסול מוחלט. בעקבות הטבח במערת המכפלה בחברון, שביצע הד"ר ברוך גולדשטיין, בעבר מחסידיו של כהנא, הכריזה ממשלת ישראל על שתי התנועות כעל ארגוני טרור. בכך מנעה למעשה את המשך פעילותן. ואכן, בשנות התשעים ניכר היה כי שלוש המהלומות שספגה "כך" פוררו אותה כמעט לחלוטין וכי כל שנותר ממנה היא קבוצת פעילים שהתרכזה ביישוב היהודי בחברון, שעוררה מעת לעת פרובוקציות שנועדו לצוד את עיני התקשורת.

מהם, אם כן, מאפייניה של האידיאולוגיה הכהניסטית שאיפשרו לה לשרוד לאורך השנים, וככל הנראה גם לגייס תומכים חדשים למעלה מעשור לאחר סילוקה של "כך" מבית המחוקקים הישראלי ומותו של האידיאולוג הראשי שלה?

 

                                        *

 

במשך שנים רבות נטו חוקרי הפוליטיקה הישראלית לצמצם את מושג הקיצוניות הימנית במדינה ולהגדירה על בסיס מרכיב אחד בלבד, מקסימליזם טריטוריאלי והשאיפה להחיל את ריבונות ישראל על השטחים שנכבשו במלחמת 1967 (לדיון בנושא ראו: ונטורה ושמיר, 1991: 34 Galnoor, 1980; Diskin, 1980;). עניין זה נבע כאמור מהתמקדותן של תנועות ומפלגות רבות בסוגיית סיפוח שטחי יהודה, שומרון ועזה, והגדלת ההתיישבות בהם. עבודתו החלוצית של שפרינצק (Sprinzak, 1991), חשפה את העובדה כי לקיצוניות הימנית בישראל יש כמה רבדים, וביניהם: אולטרה-לאומיות, אקסטרה לגליות, עוינות לדמוקרטיה ולפלורליזם, קסנופוביה, אפליה אתנית ודרוויניזם חברתי. בניגוד למפלגות הימין הקיצוני האחרות, שהצניעו את ההיבטים הללו בהשקפתו עולמן, כהנא היה המנהיג הפוליטי היחיד שלא היסס להבליט את כלל המרכיבים שהוזכרו לעיל באידיאולוגיה של מפלגתו.

את הכהניזם מאפיין לפיכך שפרינצק (Sprinzak, 1991, 215-217) כגישה פונדמנטליסטית-דטרמיניסטית מקיפה, אם כי לא תמיד קוהרנטית, שנועדה להציג אלטרנטיבה למשטר הקיים במדינת ישראל, ואשר שיקפה את סך מרכיבי האידיאולוגיה של הימין הקיצוני.

העיקרון הראשון והבסיסי של הכהניזם, שממנו נבעו גם מרבית העקרונות האחרים, היה ממוקד בייחודו וקדושתו של העם היהודי. לשיטתו של כהנא, העם היהודי, שנבחר על-ידי האל, הוא שונה מכלל העמים, נעלה עליהם ומכאן שגם אינו מחויב לחוקים ולנורמות שלהם.

כמו באידיאולוגיה של מפלגות הימין הקיצוני האחרות בישראל, גם בכהניזם ניתן לאתר את ההשקפה האולטרה-לאומנית, שלפיה מתוקף היותו העם הנבחר, נתונה לעם היהודי זכות בלעדית על כל ארץ ישראל. אבל בניגוד לאותן מפלגות, במסגרת האידיאולוגיה הכהניסטית מהווה רעיון זה מרכיב אחד מני רבים ולאו דווקא מרכזי במיוחד. ההיבטים הבולטים ביותר בכהניזם היו הגזענות והקסנופוביה, או כפי שכהנא עצמו הגדיר זאת, השאיפה לנקמה ב"גויים". המושג "גויים" במשנה הכהניסטית היה רחב וגמיש. מלבד העובדה שכלל בתוכו קטגוריה רחבה של עמים וקבוצות אתניות, ובעיקר קבוצות אוכלוסייה לא-יהודיות ששהו בישראל (ובהן מהגרים לא-יהודים, עובדים זרים ואפילו חיילי או"ם), ניתן לאתר בו גם רעיונות ואידיאולוגיות דוגמת הליברליזם או הסוציאליזם, שהיו מאוסות על כהנא כי מקורן אינו בהלכה היהודית.

קבוצה אחת של "גויים", הערבים, ריכזה את מרב תשומת לבו של הרב. הערבים נתפסו על-ידי כהנא כגויים האולטימטיביים. הוא ראה בהם את התגלמות הרשע, והגדיר את גירושם מארץ ישראל (כלומר, מתחומה הריבוני של מדינת ישראל ומהשטחים שנכבשו ב1967-) כיעד מרכזי. כפוליטיקאי מוכשר ידע כהנא אלו מרכיבים באידיאולוגיה שלו יהיו אטרקטיביים לציבור תומכיו הפוטנציאלי, ובאיזה אופן להעביר אותם. בעוד שבספריו היוותה הסוגייה הערבית עניין מרכזי אך לא יחיד, פניותיו לציבור הרחב היו ממוקדות בעניין זה באופן כמעט בלעדי. על מנת לחדד את עוצמתה של "הסכנה הערבית" בשביל שומעיו, לא הסתפק כהנא, כמו אחרים ממנהיגי הימין הקיצוני, בשימוש ברטוריקה ביטחונית שעניינה האיום הצבאי הנובע ממדינות ערב, או בהצגת האיום הדמוגרפי הקשור בריבוי הטבעי המהיר של הפלשתינאים והערבים אזרחי ישראל. הוא עשה צעד נוסף קדימה והציג את הסכנה הנובעת מערביי ישראל כאינדיבידואלים.

בהתבסס על רעיון קדושת העם היהודי, ומתוך היכרות עם העוינות שרוחשים רבים מהיהודים בישראל לאזרחי המדינה הערבים, גיבש כהנא שני מסרים עיקריים. הראשון התמקד בטיעון כי הערבים גוזלים מהיהודים את מקומות העבודה שלהם; השני, החריף יותר, אמר כי צעירים ערבים מבקשים לפגוע בקדושת העם היהודי באמצעות פיתוי בנות יהודיות. מכיוון שעיקר כוח הגיוס של "כך" באותה עת היה בעיירות הפיתוח, היה כהנא מדגיש במיוחד את העובדה כי הערבים, שנתמכו לדידו בידי הממסד הפוליטי הישראלי ועקב כך נהנו מרווחה כלכלית, עשו שימוש בכספם כדי לפתות נערות יהודיות הנתונות במצוקה כלכלית (שפיר ופלד, 1986; Sprinzak, 1991, 241-242).

עוינותו של כהנא לממסד הפוליטי האשכנזי, ובעיקר לתנועת העבודה, השתלבה היטב בנדבך מרכזי אחר במשנתו, התנגדות עיקשת לדמוקרטיה כאידיאה בכלל ולמשטר במדינת ישראל בפרט. כפי שהוזכר לעיל, כהנא נטה להסתייג מכל רעיון או אידיאולוגיה שעמדו בסתירה לפרשנותו את ההלכה היהודית, ובכלל זה לרעיון הדמוקרטי. בניגוד לרבים ממנהיגי הימין הקיצוני, שראו בישראל ובמוסדותיה דבר בעל ערך, שניתן לתקן את "פגמיו" בדרכים שונות, התייחס כהנא לדמוקרטיה הישראלית כאל צורת משטר "הלניסטית". מתוך כך גזר שיש לחסלה ולהחליפה במשטר לא-דמוקרטי, שיהיה כפוף להלכה היהודית. 

העוינות הכהניסטית כלפי הדמוקרטיה וערכיה קיבלה ביטויים גם בתחומים אחרים, ובהם קידושה של האלימות הוויג'לנטית. עוד בזמן שיסד את הליגה להגנה יהודית בארה"ב האמין כהנא כי התשובה היחידה לאלימות היא אלימות. את התפיסה הזו ביקש ליישם גם במדינת ישראל. ברבים מפרסומיו, כמו גם במצעי הבחירות של מפלגתו, הדגיש כי לצורך התמודדות יעילה עם הטרור הערבי יש להקים  ארגוני טרור יהודיים (טרור נגד טרור), שיפעלו בחופשיות ולא יהיו כבולים לחוקים ונהלים שכופה המדינה הדמוקרטית על כוחות הביטחון שלה (Sprinzak, 1999, 207-210).

מהאמור לעיל ניתן לסכם ולומר, כי ארבעה עקרונות בולטים בתפיסה הכהניסטית: גזענות, לאומנות שביטויה העיקרי בשאיפה להתפשטות טריטוריאלית, עוינות לדמוקרטיה והצדקת השימוש באלימות. עקרונות אלו ישמשו אותנו בהמשך לצורך בניית מדד הכהניזם.

מה מסביר את התמיכה בכהניזם?

מבט מקיף במחקרים העוסקים בנטייה של בוחרים בישראל, כמו גם באירופה, לתת את קולם למפלגות ימין קיצוני, או לתמוך ברעיונותיהן, מעלה מגוון רחב של הסברים, שהחוטים הקושרים ביניהם אינם חזקים תמיד. ברם, התבוננות מעמיקה ברבים מההסברים הללו מצביעה בכל זאת על קיומה של חוליה מקשרת: הממד החברתי-כלכלי. כבר בראשית שנות התשעים זיהה יואב פלד, כמו עמיתיו באירופה, את מרכזיותו של ההסבר הכלכלי לניבוי התמיכה ברעיונות ימניים קיצוניים ובמפלגות ימין קיצוני. האם ממד זה עדיין מרכזי להסבר התמיכה בכהניזם גם היום?

*

הנתונים למחקר המוגש בעמודים אלה נאספו במשך שבועיים בחודש אוקטובר 2001. 706 אזרחים ישראלים יהודים, מעל גיל 18, נכללו במדגם. טעות הדגימה עומדת לפיכך על 3.5%. הסיבה שבחרנו במדגם הגדול יחסית נועדה לאפשר הכללתן של כמה קבוצות מרכזיות בחברה הישראלית, שבדרך כלל זוכות לתת-ייצוג במדגמים מסוג זה: תושבי עיירות פיתוח (n=120), מתנחלים החיים בשטחי יהודה, שומרון ועזה (n=88), חרדים (n=110) ומהגרים מחבר המדינות שבאו לישראל ב12- השנים האחרונות (n=94). עבור אוכלוסיית המהגרים תורגם השאלון לרוסית ולאחר מכן עבר מבחני תיקוף והתאמה כדי לבחון את מידת התאמתו למקור.

ביחס למבנה הדמוגרפי של המדגם, הוא משקף היטב את החברה היהודית בישראל בשנת 2001, כפי שעולה מבחינתם של כמה קריטריונים. ראשית, השתייכותם המגדרית של הנחקרים (51.3% נשים, 48.7% גברים). שנית, רמת ההכנסה שלהם (33.0% דיווחו כי הם משתכרים מתחת לרמת הכנסה הממוצעת למשק בית בישראל, העומדת על 7,500 שקל נטו; 19.9% דיווחו כי רמת הכנסתם תואמת את הממוצע, ו39.0%- אמרו כי רמת הכנסתם מצויה מעל לממוצע; 8.1% סירבו להשיב לשאלה).

לבסוף, גם דפוסי ההצבעה שלהם בבחירות האחרונות לראשות הממשלה שהתקיימו בפברואר 2001 (53.8% תמכו באריאל שרון, 22.5% באהוד ברק, 14.0% לא הצביעו, 1.1% הצביעו באמצעות פתק לבן ו8.5%- לא השיבו לשאלה).

עם זאת, ראוי להרחיב במעט על טיבו והרכבו של סולם הכהניזם. שני מקורות עיקריים שימשו אותנו לצורך הרכבתו של מדד זה. המקור הראשון היה "מדד הכהניזם" אשר פותח על-ידי פלד (Peled, 1990b: 101-105). מדד זה התמקד במדידת סימפתיה אישית כלפי כהנא, תמיכה במפלגתו ותמיכה ברעיון הטרנספר שלו. כדי לכלול היבטים נרחבים יותר של הכהניזם במדד ולעדכן אותו לאור השינויים שחלו בחברה הישראלית בשנים האחרונות, פנינו למרכיבי האידיאולוגיה הכהניסטית שהוזכרו לעיל, כפי שהופיעו בכתבי הרב כהנא ובפרסומיה של תנועת "כך", שראו אור בשנים האחרונות. בשלב הבא איתרנו את ההיבטים הבולטים ביותר באידיאולוגיה הכהניסטית (גזענות, לאומנות, עוינות לדמוקרטיה והצדקת השימוש באלימות) והצבנו אותם כפריטים בשאלון, בנוסף לשאלות שבהן עשה פלד שימוש. על בסיס זה הורכב סולם כהניזם חדש, בן שמונה פריטים. המדד החדש נמצא כבעל רמת מהימנות גבוהה Cronbach’s Alpha=.81. ניתוח גורמים (Confirmatory Factor Analysis) שבוצע למדד הוכיח כי טעינויות (loadings) כל הגורמים עלו על .06 והשונות המוסברת עמדה על 64%. מכאן עולה כי כל הפריטים המרכיבים את המשתנה מייצגים עולם-תוכן אחד, שעניינו תמיכה ברעיונות המשולבים באידיאולוגיה הכהניסטית.

טבלאות  1-5 מציגות את שיעורי התמיכה בשמונה הצהרות כהניסטיות אשר מקפלות בתוכן שני היבטים מרכזיים: אהדה אישית כלפי כהנא האיש והסמל ותמיכה ברעיונות מבית מדרשו. ביתר פירוט, ארבעה היגדים (1-4) עוסקים בצורה כזו או אחרת בעניין הערבי, שני היגדים (5,8) עוסקים ביחס בין הלכה דתית ומדינה ושניים נוספים (6-7) עניינם הרב כהנא כמנהיג פוליטי. המספרים המופיעים בטבלאות מבטאים אפוא את שיעורי ההסכמה עם כל אחד מההיגדים שהוצגו בשאלון.

טבלה מספר 1 מציגה את שיעורי התמיכה בהצהרות בקרב כלל המדגם ובקרב חמש קבוצות אוכלוסייה ייחודיות: תושבי עיירות פיתוח, תושבי יש"ע, חרדים, רוסים (יוצאי ברית המועצות לשעבר שעלו לישראל משנת 1990). נתוני המדגם כולו מראים כי התמיכה הרבה ביותר היא בהצהרות שעניינן ערביי ישראל וכיצד מדינת ישראל צריכה להתייחס אליהם: 65% סבורים כי על הממשלה לעודד הגירת ערבים; 64% סבורים כי ערביי ישראל מהווים סכנה לביטחון המדינה.

לעומת זאת התמיכה הדלה ביותר, אך המדהימה עדיין בהתחשב בנתונים מלפני כמה שנים, כאשר מקסימום התמיכה בהצהרות מסוג זה עמד על 4% בלבד, ניתנה דווקא להיגד שעוסק בנכונות להצביע בעד "כך" בבחירות הבאות, אם תתמודד (20%). כלומר, הציבור בכללותו מביע עמדות התואמות את האידיאולוגיה הכהניסטית, אך מכאן ועד שקילה של הצבעה בעד מפלגה מסוגה של "כך", המרחק רב.

תמונת המצב דומה למדי כשמתבוננים פנימה אל תוך האוכלוסיות השונות. יחד עם זאת, נדמה שהקבוצה המציגה את התמיכה הרבה ביותר בכהניזם היא זו של הרוסים. בקבוצה זו ניכרת הסכמה רבה עם שלושה מההיגדים העוסקים בערבים: ממשלת ישראל צריכה לעודד הגירת ערבים (76%); כאשר הטרור הערבי מכה, תגובות אלימות של יהודים נגד ערבים רצויות (77%), שיעור כפול מזה של כלל האוכלוסייה; וכן 78% סבורים שערביי ישראל מהווים סכנה לביטחון המדינה.

הציבור החרדי, לעומת זאת, בולט דווקא בתמיכתו באלמנטים הקשורים להלכה דתית: 93% סבורים שהיה מוטב לנהל את מדינת ישראל לפי חוקי ההלכה; 75% אינם חשים חובה לציית לחוק הסותר את ההלכה הדתית. יתרה מזאת, הם מראים מידה רבה של תמיכה בכך שממשלת ישראל תעודד הגירת ערבים (87%) וכי ערביי ישראל הם סכנה לביטחון המדינה (80%). זאת ועוד, בהשוואה לשאר האוכלוסיות, החרדים הביעו את הנכונות הגבוהה ביותר להצביע בעד "כך" (33%). 

 

 

טבלה מספר 1: שיעורי התמיכה בקרב קבוצות שונות

רוסים

חרדים

תושבי יש"ע

עיירות פיתוח

כלל המדגם

שיעור התומכים בהצהרה

הצהרה ברוח הכהניזם

 

76%

87%

63%

73%

63%

ממשלת ישראל צריכה לעודד את הגירת ערביי ישראל אל מחוץ למדינה

1

38%

55%

33%

42%

35%

המצב הכלכלי במדינה מחמיר בגלל שערבים תופסים מקומות עבודה של יהודים

2

77%

38%

33%

54%

35%

כאשר הטרור הערבי מכה, תגובות אלימות של יהודים נגד ערבים הן רצויות

3

78%

80%

62%

75%

64%

ערביי ישראל מהווים סכנה לביטחון המדינה

4

25%

93%

44%

39%

35%

היה מוטב לכולנו לו המדינה היתה מנוהלת יותר על-פי ההלכה מאשר על-פי החוקים הקיימים

5

25%

48%

31%

29%

25%

הרב מאיר כהנא היה יכול להיות מנהיג טוב לעם היהודי היום

6

11%

33%

19%

19%

20%

אם היו מאפשרים למפלגת "כך", שייסד הרב כהנא, להתמודד בבחירות הבאות הייתי שוקל להצביע עבורה

7

20%

75%

42%

36%

35%

כאשר חוק מסוים נמצא בסתירה להלכה או אמונה דתית איני חש חובה לציית לחוק

8

 

 

 

 

 

 

 

 

טבלה מספר 2 מדגימה את התפלגות התומכים בהצהרות כהניסטיות על פי מוצא עדתי, שנבדק במקרה זה לפי ארץ לידת האב. הנתונים מלמדים כי באופן כללי יוצאי אפריקה ואסיה הם התומכים הגדולים של הכהניזם, כפי שהוצג כאן. ילידי מערב אירופה-אמריקה-אוסטרליה, לעומת זאת, מציגים את שיעורי התמיכה הנמוכים ביותר.

 

 

טבלה מספר 2: שיעורי התמיכה על פי ארץ לידת האב

אפריקה/

אסיה

חבר העמים

מזרח אירופה (ללא חבר העמים)

מערב אירופה/  אמריקה /אוסטרליה

ישראל

   שיעור התומכים בהצהרה

 

הצהרה ברוח הכהניזם

 

70%

65%

64%

49%

65%

ממשלת ישראל צריכה לעודד את הגירת ערביי ישראל אל מחוץ למדינה

1

43%

27%

32%

23%

35%

המצב הכלכלי במדינה מחמיר בגלל שערבים תופסים מקומות עבודה של יהודים

2

35%

35%

24%

19%

27%

כאשר הטרור הערבי מכה, תגובות אלימות של יהודים נגד ערבים הן רצויות

3

69%

60%

47%

49%

64%

ערביי ישראל מהווים סכנה לביטחון המדינה

4

40%

30%

39%

32%

42%

היה מוטב לכולנו לו המדינה הייתה מנוהלת יותר על-פי ההלכה מאשר על-פי החוקים הקיימים

5

30%

17%

25%

7%

28%

הרב מאיר כהנא היה יכול להיות מנהיג טוב לעם היהודי כיום

6

27%

23%

14%

2%

21%

אם היו מאפשרים למפלגת 'כך', שייסד הרב כהנא, להתמודד בבחירות הבאות הייתי שוקל להצביע עבורה

7

39%

32%

36%

32%

44%

כאשר חוק מסוים נמצא בסתירה להלכה או אמונה דתית איני חש חובה לציית לחוק

8

 

טבלה מספר 3 מציגה את שיעורי התמיכה לפי רמת השכלה בחלוקה לארבע קטגוריות: השכלה יסודית, תיכונית, על-תיכונית לא אקדמית ואקדמית. ניסיון להצביע על מגמה ליניארית החוזרת על עצמה בכל אחד ואחד מההיגדים לא עלה בידינו. קרי, לא ניתן לומר באופן מוחלט כי ככל שרמת ההשכלה עולה, כך פוחתת התמיכה בהצהרות כהניסטיות. זאת, למעט מאשר בהיגד יחיד שעניינו הצבעה אפשרית למפלגת "כך". יחד עם זאת, ניתן בהחלט לומר כי בשישה מתוך שמונה ההיגדים מופיעים בעלי ההשכלה האקדמית במקום אחרון מבחינת התמיכה בכהניזם, כלומר הם מסתייגים ממנו באופן הברור ביותר. באותה מטבע, בשישה היגדים אחרים, בעלי השכלה יסודית נמצאים במקום הראשון בתמיכה בכהניזם.

דבר נוסף העולה מהנתונים הוא כי בשני היגדים - תמיכה בעידוד ממשלתי של הגירת ערבים (58% עד 69%) והאמונה בכך שערביי ישראל מהווים סכנה לביטחון המדינה (59% עד 70%) - ההבדלים בין קבוצות ההשכלה הם שוליים למדי.

 

טבלה מספר 3: שיעורי התמיכה על פי רמת השכלה

אקדמית

על תיכונית

תיכונית

יסודית

                    אחוז התומכים בהצהרה

הצהרה ברוח הכהניזם

 

58%

69%

63%

65%

ממשלת ישראל צריכה לעודד את הגירת ערביי ישראל אל מחוץ למדינה

1

24%

41%

45%

39%

המצב הכלכלי במדינה מחמיר בגלל שערבים תופסים מקומות עבודה של יהודים

2

28%

41%

40%

65%

כאשר הטרור הערבי מכה, תגובות אלימות של יהודים נגד ערבים הן רצויות

3

59%

66%

66%

70%

ערביי ישראל מהווים סכנה לביטחון המדינה

4

29%

42%

36%

55%

היה מוטב לכולנו לו המדינה הייתה מנוהלת יותר על-פי ההלכה מאשר על-פי החוקים הקיימים

5

27%

30%

29%

55%

הרב מאיר כהנא היה יכול להיות מנהיג טוב לעם היהודי כיום

6

12%

19%

26%

50%

אם היו מאפשרים למפלגת "כך", שייסד הרב כהנא, להתמודד בבחירות הבאות הייתי שוקל להצביע עבורה

7

29%

38%

38%

48%

כאשר חוק מסוים נמצא בסתירה להלכה או אמונה דתית איני חש חובה לציית לחוק

8

 

טבלה מספר 4 מציגה את שיעורי התמיכה על פי חמש רמות הכנסה. הממוצע מתייחס להכנסה חודשית ממוצעת למשק בית אשר עמדה בעת עריכת הסקר על 7500 שקל בקירוב. בניגוד לטבלה המתייחסת לרמת ההשכלה - שהרי למשולש הסטטוס שלושה נדבכים: השכלה, הכנסה, תעסוקה - כאן נדמה שהמגמה הצפויה אכן עולה. קרי, בשישה מתוך שמונה היגדים ניתן לראות שהקבוצות שומרות על סדר קבוע שתואם את ההנחה האומרת כי ככל שההכנסה עולה, פוחתת התמיכה בהצהרות כהניסטיות וההפך. יתרה מזאת, גם בהיגדים שבהם אין שמירה על הסדר - תמיכה ממשלתית בהגירת ערבים וציות להלכה דתית ולא לחוק מדינה - החריגות הן שוליות.

 

טבלה מספר 4: שיעורי התמיכה על פי רמת ההכנסה

הרבה מתחת לממוצע

קצת מתחת לממוצע

כמו הממוצע

קצת מעל הממוצע

הרבה מעל הממוצע

 שיעור התומכים בהצהרה

הצהרה ברוח הכהניזם

 

79%

68%

56%

58%

47%

ממשלת ישראל צריכה לעודד את הגירת ערביי ישראל אל מחוץ למדינה

1

57%

43%

34%

28%

15%

המצב הכלכלי במדינה מחמיר בגלל שערבים תופסים מקומות עבודה של יהודים

2

63%

35%

31%

30%

18%

כאשר הטרור הערבי מכה, תגובות אלימות של יהודים נגד ערבים הן רצויות

3

80%

71%

64%

56%

50%

ערביי ישראל מהווים סכנה לביטחון המדינה

4

53%

42%

37%

27%

17%

היה מוטב לכולנו לו המדינה הייתה מנוהלת יותר על-פי ההלכה מאשר על-פי החוקים הקיימים

5

39%

31%

25%

19%

13%

הרב מאיר כהנא היה יכול להיות מנהיג טוב לעם היהודי כיום

6

32%

25%

19%

17%

12%

אם היו מאפשרים למפלגת 'כך', שייסד הרב כהנא, להתמודד בבחירות הבאות הייתי שוקל להצביע עבורה

7

43%

44%

31%

29%

32%

כאשר חוק מסוים נמצא בסתירה להלכה או אמונה דתית איני חש חובה לציית לחוק

8

 

בניגוד להיבטים חברתיים-כלכליים שעלו מן הטבלאות הקודמות, טבלה מספר 5 מספקת לנו דווקא את ההיבט הפוליטי. טבלה זו מציגה ארבע קטגוריות של מצביעים, אך אנו נתייחס בעיקר לקטגוריות המוחשיות יותר: הצבעה לאריאל שרון או לאהוד ברק. בכל ההיגדים הכהניסטים מצביעי שרון מראים תמיכה ששיעוריה עולים בהרבה על התמיכה שמראים מצביעי ברק. יתרה מכך, הפערים מגיעים בהיגדים מסוימים לכדי עשרות אחוזים. ראוי לציין כאן כי הממצאים ביחס לתמיכה הגורפת של מצביעי שרון אינו מפתיע כלל ועיקר. ברם, הנתונים על עמדותיהם של מצביעי ברק ובפרט בסוגיות ערביות - 36% תומכים בעידוד ממשלתי להגירת ערבים ו36%- סבורים כי ערביי ישראל הם סכנה ביטחונית - הם דווקא המפתיעים בעוצמתם. את המגמות הללו ניתן לייחס כנראה לתחושת "הטרור בפתח הבית" ששורה בלבבות יהודיים רבים.

 

טבלה מספר 5: שיעורי התמיכה על פי דפוס הצבעה לראש ממשלה

פתק לבן

לא הצביע

אהוד ברק

אריאל שרון

 שיעור התומכים בהצהרה

ברוח הכהניזם

 

38%

56%

36%

76%

ממשלת ישראל צריכה לעודד את הגירת ערביי ישראל אל מחוץ למדינה

1

13%

27%

18%

45%

המצב הכלכלי במדינה מחמיר בגלל שערבים תופסים מקומות עבודה של יהודים

2

25%

35%

21%

44%

כאשר הטרור הערבי מכה, תגובות אלימות של יהודים נגד ערבים הן רצויות

3

50%

59%

36%

77%

ערביי ישראל מהווים סכנה לביטחון המדינה

4

13%

36%

9%

48%

היה מוטב לכולנו לו המדינה הייתה מנוהלת יותר על-פי ההלכה מאשר על-פי החוקים הקיימים

5

14%

23%

3%

36%

הרב מאיר כהנא היה יכול להיות מנהיג טוב לעם היהודי כיום

6

29%

14%

3%

30%

אם היו מאפשרים למפלגת "כך", שייסד הרב כהנא, להתמודד בבחירות הבאות הייתי שוקל להצביע עבורה

7

14%

36%

17%

44%

כאשר חוק מסוים נמצא בסתירה להלכה או אמונה דתית איני חש חובה לציית לחוק

8

 

טבלה מספר 6 פורסת לפנינו היבט פוליטי מפורט יותר. קרי, היא מתארת את התמיכה בהצהרות הכהניסטיות על פי אופן ההצבעה של הנבדקים בעד מפלגות בבחירות 1999. ניסיון לדרג את מצביעי המפלגות בכל אחד מההיגדים מלמד כי מצביעי המפלגות ישראל בעלייה וישראל ביתנו הם התומכים הגדולים של האידיאולוגיה הכהניסטית, אך לא בהכרח היו נותנים את קולם למפלגה מסוגה של "כך". לעומת זאת, מצביעי מרצ, שינוי ומפלגת המרכז, הם אלה אשר ממעטים כמובן לתמוך בכהניזם. בסך הכל, ניתן לראות כי מצביעים מכל קצוות הקשת הפוליטית סבורים כי ממשלת ישראל צריכה לעודד הגירת ערבים, כי המצב הכלכלי גרוע בגלל הערבים, כי יש להגיב באלימות ממוקדת על טרור ערבי וכי ערביי ישראל הם סכנה לביטחון המדינה. כמו כן, למעט מצביעי ישראל בעלייה ומפלגת המרכז, שיעורים שונים מקרב המצביעים היו רוצים לראות את כהנא כמנהיג העם היהודי או את מפלגת "כך" כשותפה בשלטון.

 

טבלה מספר 6: שיעור התמיכה על פי דפוס הצבעה למפלגה פוליטית

יהדותהתורה

מפלגת המרכז

האיחוד הלאומי

ישראלביתנו

מפד"ל

שינוי

ישראל בעליה

מר"צ

ש"ס

ליכוד

ישראל אחת

 שיעור התומכים בהצהרה

הצהרה ברוח הכהניזם

 

90%

14%

83%

100%

80%

69%

100%

27%

68%

71%

42%

ממשלת ישראל צריכה לעודד את הגירת ערביי ישראל אל מחוץ למדינה

1

52%

33%

39%

71%

31%

15%

50%

13%

66%

42%

26%

המצב הכלכלי במדינה מחמיר בגלל שערבים תופסים מקומות עבודה של יהודים

2

34%

15%

61%

71%

28%

31%

100%

22%

49%

41%

25%

כאשר הטרור הערבי מכה, תגובות אלימות של יהודים נגד ערבים הן רצויות

3

83%

29%

83%

100%

70%

62%

100%

26%

78%

76%

44%

ערביי ישראל מהווים סכנה לביטחון המדינה

4

91%

0%

61%

57%

70%

0%

9%

0%

82%

32%

11%

היה מוטב לכולנו לו המדינה הייתה מנוהלת יותר על-פי ההלכה מאשר על-פי החוקים הקיימים

5

45%

0%

65%

50%

25%

8%

0%

2%

59%

36%

4%

הרב מאיר כהנא היה יכול להיות מנהיג טוב לעם היהודי כיום

6

24%

0%

50%

50%

24%

15%

0%

2%

52%

33%

3%

אם היו מאפשרים למפלגת 'כך', שייסד הרב כהנא, להתמודד בבחירות הבאות הייתי שוקל להצביע עבורה

7

80%

14%

53%

14%

56%

0%

10%

19%

56%

32%

15%

כאשר חוק מסוים נמצא בסתירה להלכה או אמונה דתית איני חש חובה לציית לחוק

8

 

*

מה מלמד אותנו מחקר זה? ראשית, בתשובה לשאלה הראשונה שהעלינו ניתן לומר: כהנא אמנם מת אבל הכהניזם עדיין חי ופועם בחברה הישראלית. למעשה, התמיכה בעקרונות הכהניזם ואפילו במנהיגותו של כהנא ובמפלגתו גבוהה בעשרות אחוזים מכפי שהשתקפה בסקרים במחצית שנות השמונים, שנות פריחתה של מפלגתו.

ביחס לשאלה השנייה, הפילוח לקבוצות אוכלוסייה נותן בידינו את האפשרות לתת את הדעת למאפיינים הבולטים של קבוצות התומכות ברב כהנא ובמפלגתו, כמו גם ברעיונות מבית מדרשו. אם נקבל את ההנחה כי הכלים שבחרנו לעשות בהם שימוש אכן מבחינים בין מרכז ופריפריה בחברה היהודית בישראל, נוכל להגיע לכמה היקשים כלליים.

באופן כללי, מאוששים הנתונים את המגמה העולה מן הספרות שעניינה מאפייניהם של התומכים ברעיונות ימניים קיצוניים, שנדונה במקום אחר במאמר זה. כלומר, בקרב אוכלוסיות המצויות בפריפריה החברתית כלכלית, ניתן לראות שיעורי תמיכה נרחבים למדי בהצהרות הכהניסטיות בכלל ובפרט באלה שעוסקות ביחסי מדינת ישראל ואזרחיה הערבים.

יש כמה מסקנות אחרות שניתן להסיק ביחס לתומכי הכהניזם בישראל 2001. אם המחקרים מאמצע שנות השמונים מלמדים כי לעיקר תמיכתה זכתה "כך" בקרב המתנחלים ותושבי עיירות הפיתוח, הרי כ15- שנה לאחר מכן ניכר כי תמיכתם של שני המגזרים הללו בכהניזם פחותה בהשוואה לתמיכה שזוכה אידיאולוגיה זו בקרב המהגרים מחבר המדינות, כמו גם בקרב הציבור החרדי.

ממצא חשוב אחר נוגע לפיזור המפלגתי של תומכי הכהניזם. קרי, אין במפת המפלגות ולו מפלגה אחת אשר תומכיה מסתייגים לחלוטין מהתמיכה בכהניזם. ההפך הוא הנכון.

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
19/11/2018
נוכח החלטת הממשלה שהתקבלה היום בעד קיצוץ רוחבי, ...
8
15/11/2018
יחד עם מנכ״ל משרד החינוך, שמואל אבואב ויו״ר ת“א ...
8
13/11/2018
לאור המצב הבטחוני, בכפוף להוראות פיקוד העורף - ...
8
12/11/2018
לאור המצב הבטחוני, בכפוף להחלטת פקוד העורף ובתיאום ...
8
6/11/2018
בנוגע לשביתה המתוכננת מחר במשק: הסתדרות המורים לא ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד