מתבגרים כמהגרים
מתבגרים כמהגרים

מתבגרים כמהגרים

ד"ר ורד סלונים-נבו וד"ר יוליה מירסקי

ד"ר ורד סלונים-נבו היא פרופסור חבר וד"ר יוליה מירסקי, היא מרצה במחלקה לעבודה סוציאלית ע"ש שפיצר, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

 

יש צורך בגישה משפחתית-מערכתית לעבודה עם מהגרים. ממצאי המחקרים שלנו מלמדים שבחייהם של ילדים ובני נוער למשפחות עולים מחבר העמים יש השפעה מכרעת למשפחה, ליחסים שבין בניה, לעמדות והערכים שמחזיקים ההורים

 

בעקבות גל ההגירה של שנות התשעים נקלטו בישראל כמיליון עולים חדשים, מרביתם מחבר המדינות. ספרות עניפה בישראל ובעולם חוקרת את תהליך ההגירה וקשייו תחת תנאים שונים: הגירה חוקית מול הגירה ללא תעודות ומסמכים, הגירת משפחות מול הגירת בודדים, הגירה זמנית מול הגירת קבע, הגירת פועלים מול הגירת עובדים משכילים והגירת פליטים חסרי כל מול הגירת מתוך בחירה.

המעמד החוקי של המהגר, תנאי החיים במדינה שעזב ובמדינה הקולטת ותכונות המהגר (גיל, מין, השכלה, מצב משפחתי, בריאות פיזית ונפשית, ותכונות אישיותיות) - כל אלה נחקרו ונמצאו משפיעים על תהליך הקליטה. פחות נחקרה השפעתם של היחסים בתוך המשפחה המהגרת על תפקודם של בני המשפחה. במאמר זה נביא עדויות לכך שליחסים אלה השפעה מכריעת על הקליטה בארץ חדשה: יחסים פתוחים ותומכים מסייעים בהתמודדות עם קשיי ההגירה, ויחסים מתוחים ונוקשים מקשים על מהגרים לתפקד ולהתמודד. נציג נתונים משני מחקרים חדשים המדגימים את חשיבות האווירה המשפחתית בתהליך הקליטה, אך תחילה נסקור בקצרה ספרות מקצועית העוסקת בנושא זה.

הגירה היא אירוע מרכזי בחיי משפחה הכרוכה בהתמודדות עם אתגרים, קשיים, אובדן והסתגלות לחברה חדשה. במצב לחץ זה, בני המשפחה עשויים להעניק זה לזה תמיכה ועידוד (Fox, 1991; Hartman and Hartman, 1986).  ואולם ההגירה עלולה גם להגביר מתחים ומריבות במשפחה ולגרום לשינויים בתפקידים ובדפוסי הקשר במשפחה (Ben-David and Lavee, 1994; Chambon, 1989; Kauh, 1997; Slutzki, 1979). יתר על כן, הדרך שהמשפחה מתמודדת עם אתגרי ההגירה משפיעה על ההסתגלות הפסיכולוגית והחברתית של כל אחד מבניה, בפרט זו של ילדים ובני נוער. הסתגלות של אלה האחרונים משפיעה מצדה על מצבה הכללי של המערכת המשפחתית.

למשל, מחקר בקרב מהגרים מחבר המדינות בקנדה (1992Aronowitz,) הראה כי עמדות של הורים מהגרים ביחס לשינויים וחוויות חדשות השפיעו על הסתגלות ילדיהם לבית הספר. במחקר אחר נמצא כי הדימוי העצמי של בני נוער מהגרים בהולנד הושפע מתפיסתם את דימוים בעיני הוריהם. לעומת זאת, הדימוי העצמי של ילידי המקום הושפע מתפיסתם את דימוים בעיני חבריהם ((Verkuyten, 1988. במחקר אחר נמצא קשר ברור בין דיכאון ותופעות פסיכוסומטיות של הורים מהגרים בקנדה ובין בעיות התנהגות, קשיי למידה, וקשיים חברתיים של ילדיהם (Barankin et al., 1989).

ממחקרים שנעשו באחרונה בישראל עולה דפוס דומה. הן בקרב בני נוער מהגרים ממדינות חבר המדינות והן בקרב בני נוער ילידי ישראל שהוריהם עלו בשנות השבעים מברית המועצות, תפיסת היחסים במשפחה ניבאה את תפקודם הנפשי, דימוים העצמי ותפקודם החברתי (Slonim-Nevo and Sharaga, 1999).

השפעת היחסים במשפחה על הסתגלות לארץ חדשה נמשכת גם לאחר גיל ההתבגרות: מחקר על סטודנטים מהגרים מחבר המדינות הראה כי הם פונים למשפחותיהם לקבלת תמיכה וזו קשורה באופן חיובי לתפקודם הפסיכולוגי .(Mirsky et al., 1999) גם בקרב מהגרים קשישים נמצא קשר חיובי בין תפקוד משפחתי להסתגלות לחברה החדשה (Katz and Lowenstin, 1999). ואולם מחקרים אמפיריים העוסקים בהשפעת היחסים המשפחתיים על תהליך הקליטה עדיין מעטים יחסים. יתר על כן, אלה שעוסקים בנושא זה בארץ ובעולם נוטים להתמקד בהשפעתם על הילדים ולא על המבוגרים. מחקרים המתוארים במאמר זה מבקשים להשלים במעט חוסר זה.

 

                                     *

 

שני המחקרים המוצגים כאן עוסקים בהשפעת התפקוד המשפחתי על ההסתגלות הנפשית והחברתית של מהגרים מחבר המדינות. המחקר הראשון השווה בין בני נוער מהגרים מחבר המדינות בישראל לבין לבני נוער יהודים החיים במוסקבה ולא חוו הגירה. במחקר השני השפעת יחסי המשפחה על ההסתגלות נבדקה בקרב בני נוער והוריהם, יהודים ולא יהודים, שהיגרו מחבר המדינות לישראל ולגרמניה. מערך מחקר זה מאפשר לבחון את השפעת יחסי המשפחה על הסתגלות לארץ חדשה הן בקרב הורים מהגרים והן בקרב ילדיהם, בשתי סביבות חברתיות שונות.

במחקר הראשון נכללו 184 בני נוער יהודים ממוסקבה ו -63 בני נוער שהיגרו לישראל מחבר המדינות בשנות התשעים, כולם בני 15-17 שנה ((Slonim-Nevo et al., 2000. במחקר נאסף מידע על משתני רקע כמו גיל, מין, השכלת ההורים, ומצב כלכלי. כמו כן, באמצעות שאלונים סטנדרטיים מדדנו את תפיסת התפקוד המשפחתי של המשתתפים וחמישה מישורי תפקוד: דימוי עצמי, יחסים עם חברים, הישגים בלימודים, סימפטומים של מצוקה פסיכולוגית ומעורבות בהתנהגויות מסוכנות.

 

לוח 1: תפיסת התפקוד המשפחתי של בני נוער מהגרים ובני נוער

במוסקבה (ממוצע וסטיית תקן)

 

 

F

בני נוער  במוסקבה(N=184)

בני נוער מהגרים בישראל

(N=63)

 

תפקוד משפחתי

1.56

2.08 (0.5)

1.99 (0.4)

פתרון בעיות

0.59

2.18 (0.4)

2.19 (0.4)

קומוניקציה

0.82

2.31 (0.3)

2.30 (0.3)

תפקידים במשפחה

3.15*

2.15 (0.5)

2.18 (0.5)

תגובה רגשית

4.66**

2.00 (0.5)

2.27 (0.5)

מעורבות רגשית

6.96**

2.35 (0.3)

2.27 (0.3)

שליטה בהתנהגות

0.36

2.09 (0.6)

2.06 (0.5)

תפקוד כללי

* p<0.05;   ** p<0.01

 

בלוח 1 מוצגים ממוצעי התשובות שנתנו בני הנוער בישראל ובמוסקבה לתחומי התפקוד של המשפחה. סולם התשובות האפשרויות נע מ 0 ועד 4, וציון גבוה יותר משקף קשיים גדולים יותר בתפקוד המשפחתי. מספרים המופעים בעמודה הקיצונית משמאל מבטאים את עצמת ההבדל בין הממוצעים בשתי הקבוצות, ואילו כוכביות מעידות על מובהקות סטטיסטית של ההבדל.

התוצאות המוצגות בלוח 1 מלמדות כי בני נוער מהגרים בישראל נוטים יותר מבני נוער שלא חוו הגירה לתפוס את משפחותיהם כמתקשות בתפקוד, במיוחד בתחום של מעורבות רגשית ותגובה רגשית (ההבדלים כאן מובהקים ברמה גבוהה). אחת ההשערות שעשויה להסביר ממצא זה היא העובדה שהורים מהגרים עסוקים יותר מהורים שלא עברו הגירה בהתמודדות יומיומית עם הסביבה, ולכן אינם פנויים פיזית ונפשית להיות מעורבים רגשית בחיי ילדיהם. ואולם דווקא אווירה משפחתית חיובית ויחסים תקינים במשפחה משפיעים מאוד על ההסתגלות הפסיכולוגית והחברתית של בני נוער מהגרים.

 

לוח 2: השפעת משתני הרקע, התפקוד המשפחתי וההגירה על התפקוד הפסיכולוגי והחברתי של בני נוער מהגרים מחבר המדינות בישראל ובני נוער במוסקבה: תוצאות ניתוחי רגרסיה

 

חי בריבוע

תפקוד משפחתי

גיל

מין

מבנה משפחתי

מצב כלכלי

השכלת האב

הגירה

 

0.123****

-0.015*

0.01

-0.08

-0.10

-0.02

0.19*

-0.12

דימוי עצמי

0.065*

0.19**

0.02

-0.15*

-0.09

-0.00

-0.03

0.03

יחסים עם חברים

0.067*

-0.04

-0.02

0.02

-0.07

0.08

0.24*

0.17*

ציונים

0.067*

0.016*

0.06

0.08

-0.04

-0.02

-0.02

0.14

פסיכוסומטיות

0.140****

0.27****

0.12

0.10

-0.03

-0.07

-0.04

0.13

אובססיביות

0.161****

0.24****

0.06

0.14*

-0.00

0.04

-0.07

0.18*

רגישות בין אישית

0.178****

0.38****

0.01

0.08

-0.02

0.01

-0.09

0.03

דיכאון

0.140****

0.26****

0.01

0.11

-0.07

-0.07

-0.10

0.12

חרדה

0.133****

0.32****

0.12

-0.04

-0.02

-0.04

-0.01

0.11

עוינות

0.125****

0.20***

0.03

0.10

-0.02

-0.00

-0.05

0.21**

פוביה

0.210****

0.30****

0.06

0.00

-0.02

0.00

-0.11

0.26****

מחשבות פרנואידיות

0.114****

0.26****

0.07

0.04

0.02

-0.02

-0.05

0.15*

פסיכוטיות

0.179****

0.32****

0.06

0.08

-0.03

-0.03

0.05

0.17*

לחץ נפשי כללי

0.239****

0.24****

0.32****

-0.12*

0.05

-0.03

0.08

-0.19**

מעורבות בהתנהגויות מסוכנות

* p <0.05;   ** p <0.01;   *** p <0.005;  **** p <0.001

 

מין 0=זכר, 1=נקבה; מבנה משפחתי 0=הורים נשואים, 1=אחר; מצב כלכלי 1=מצוין...6=לא טוב; השכלת אב 1=פחות מ8 שנים...6=יותר מ15 שנים; הגירה 0=יהודים רוסיים, 1=מהגרים לישראל; דימוי עצמי: 1-4 ערכים גבוהים מצביעים על דימוי עצמי גבוה יותר; יחסים עם חברים 0-100 ערכים גבוהים מצביעים על יותר קשיים עם חברים; מדדים של תפקוד נפשי 0-4 ערכים גבוהים מצביעים על קושי נפשי רב יותר; תפקוד משפחתי 1-4 ערכים גבוהים מצביעים על יותר קשיים במשפחה; התנהגויות מסוכנות 0-5 ערכים גבוהים מצביעים על מעורבות רבה יותר בהתנהגויות מסוכנות.

 

בלוח 2 מוצגים הקשרים בין המשתנים שהשפעתם על תפקוד המתבגרים נחקרה במחקר. השורות מכילות את תחומי התפקוד השונים (דימוי עצמי, יחסים עם חברים, הישגים בלימודים, סימפטומים של מצוקה פסיכולוגית והתנהגות מסוכנת). העמודות מכילות את המשתנים שהשפעתם על התפקוד נבדקת (הגירה, השכלת האב, מצב כלכלי, מבנה המשפחה, מין, גיל, תפקוד משפחתי). המספרים בלוח מבטאים את עוצמת ההשפעה של המשתנים בעמודות (המשתנים הבלתי תלויים) על תחומי התפקוד (המשתנים התלויים). מספר גדול יותר (גם אם הוא מופיע עם סימן -) מעיד על השפעה רבה יותר וכוכביות מעידות על מובהקות סטטיסטית של השפעת המשתנה הבלתי תלוי.

כפי שניתן לראות מן התוצאות המוצגות בלוח 2, הן חוויית ההגירה והן תפיסת התפקוד המשפחתי השפיעו על תפקוד בני הנוער. חוויית ההגירה עלולה להגביר את הקשיים הפסיכולוגיים ותפיסת התפקוד המשפחתי קשורה לכל ממדי התפקוד של בני הנוער בשתי הקבוצות, הן המהגרים והן אלה שלא חוו הגירה. ככל שהמתבגרים תופסים את היחסים במשפחתם כחיוביים יותר, כך עולה דימוים העצמי, משתפרים יחסיהם עם חבריהם, מתמתנת מצוקתם הפסיכולוגית ופוחתת מעורבותם בהתנהגויות מסוכנות כמו שתיית אלכוהול ושימוש בסמים.

ראינו כי שני משתנים עיקריים משפיעים על תפקודי המתבגר: הגירה ותפיסת היחסים במשפחה. לכן, סביר להניח כי המתבגר המתמודד עם קשיי ההגירה ייטיב להסתגל לארץ החדשה כאשר היחסים במשפחתו טובים. המודל (ציור מס' 1) מציג את יחסי הגומלין בין המשתנים.

 

 

 

 

 


 

 

 

במודל זה, התפקוד המשפחתי משפיע על הדימוי העצמי של המתבגר, על יחסיו עם חבריו ועל מצבו הנפשי. לכן, מתבגר אשר נהנה מיחסי משפחה בריאים הינו בעל יכולות תפקוד נפשיים וחברתיים טובים יותר המאפשרים לו להסתגל היטב לחברה הקולטת. אבל המודל אינו קווי אלא מעגלי, כלומר, למשתנים השונים ישנה השפעה הדדית בו זמנית האחד על השני. לדוגמה, היחסים במשפחה אינם רק משפיעים על תפקודי המתבגר אלא גם מושפעים מהם וקשה לדעת מה קדם למה. בדומה לכך, רמת ההסתגלות לארץ החדשה משפיעה גם היא על תפקודי המתבגר ותפקודים אלה משפיעים על רמת ההסתגלות.

המחקר השני כלל 896 מהגרים לישראל (448 הורים ו448- ילדיהם המתבגרים) ו854- מהגרים לגרמניה (427 הורים, ו427- ילדיהם המתבגרים). גם במחקר זה השתמשנו במדדים סטנדרטיים כדי להעריך את תפיסת התפקוד המשפחתי ואת מישוריה של ההסתגלות לארץ החדשה: מצוקה פסיכולוגית, תחושת אפליה ורכישת שפה ((Slonim-Nevo et al., 2001.

 

 

לוח 3: משתנים המשפיעים על מצוקה פסיכולוגית בקרב מהגרים מבוגרים וילדיהם המתבגרים

אחוז השונות המוסברת

מצוקה פסיכולוגית

בקרב הילדים

מצוקה פסיכולוגית

 בקרב ההורים

23%

3%

2%

1%

1%

סך הכל

30%

 

מצוקה פסיכולוגית של הילדים**

תחושת אפליה**

מין**

רכישת השפה החדשה**

ארץ ההגירה**

23%

3%

1%

1%

0.6%

0.4%

סך הכל

29%

מצוקה פסיכולוגית של ההורים**

ארץ ההגירה**

תחושת אפליה**

תפקוד משפחתי**

רכישת השפה החדשה**

מספר ילדים במשפחה**

 

* p<0.05;   ** p<0.01 

 

בלוח 3 מוצגים משתנים שנמצאו כמשפיעים באופן מובהק סטטיסטית על רמת המצוקה הפסיכולוגית של ההורים ושל הילדים. המספרים בעמודה השמאלית מציינים את שיעור השונות של המצוקה הפסיכולוגית שניתן להסביר באמצעות כל אחד מן המשתנים (מספר גבוה יותר מעיד על השפעה רבה יותר של המשתנים). 

התלות וההשפעה ההדדית בין בני המשפחה המהגרת בולטים בתוצאות: המשתנה העיקרי המסביר את רמת המצוקה הפסיכולוגית של ההורים הוא מצבם הנפשי של ילדיהם; וההפך, המשתנה העיקרי המסביר את רמת המצוקה הפסיכולוגית של בני נוער הוא רמת המצוקה  של הוריהם (23% מהשונות המוסברת בשני המקרים).

 

                                         *

 

עד כה הראינו, כי ליחסים במשפחה השפעה משמעותית על היכולת של בני המשפחה להסתגל לחברה חדשה, ואילו תפקודם של בני המשפחה כפרטים משפיע מצדו על תפקוד המשפחה כולה. ואולם דרוש מחקר נוסף כדי להבין בצורה מעמיקה יותר את הקשר ההדדי בין הגירה לבין תפקוד משפחתי. ייתכן, למשל, שקשיי ההגירה עשויים ללכד את המשפחה: במשפחות שבהן היחסים תקינים, בני הזוג מתגייסים לתמוך זה בזה וביחד עוזרים לילדיהם, לנוכח קשיי ההגירה. במשפחות אחרות, קשיי ההגירה עשויים להביל להתגברות של מתחים ולמריבות שבהן הקשיים מושלכים על בני המשפחה ומחריפים את המצב של כל אחד. 

מבט קרוב יותר על המתרחש במשפחות המהגרות מתאפשר תודות לשיטות מחקר איכותניות, המתמקדות באיסוף מידע מנקודת המבט הסובייקטיבית של המשיבים. במחקר שבו יישמנו שיטות מסוג זה ראיינו בראיונות עומק משפחות שהיגרו לישראל מברית המועצות בשנות השבעים. בחרנו לראיין הן משפחות שהתפקוד המשפחתי שלהן, על פי דווח הילדים, היה גבוה, וילדיהן הסתגלו היטב לישראל ("משפחות מתפקדות"), והן משפחות שתפקודן המשפחתי לא היה טוב וילדיהם הראו קשיי הסתגלות ("משפחות בעייתיות") (Slonim-Nevo et al., 1998).

הממצא הבולט ביותר היה שבמשפחות "מתפקדות" בני המשפחה הנם בעלי ערכים דומים ואילו במשפחות "הבעייתיות" נמצאו פערים בולטים בערכים של בני המשפחה השונים. יתר על כן, במשפחות המתפקדות בלטו ערכים של עזרה הדדית, חברתיות והקרבה עצמית למען בני המשפחה. לעומת זאת, במשפחות הבעייתיות בלטו ערכים של שמרנות והתנגדות לשינוי.

דוגמה לעזרה הדדית מופיעה בדברי האם באחת המשפחות המתפקדות:

"כשהגענו לישראל, היה לי קשה לגור בעיירת פיתוח. ההבדל בין ישראל לעיר מגורי  היה כמו בין לילה ליום. למזלי, הדודה שלי פגשה אותנו בשדה התעופה. היא באה לעיירה וראתה שאני לא מסתדרת ואמרה: תיקחי את הדברים שלך, זה לא מצליח. היא מצאה לי עבודה ואמרה לי ללמוד עברית בערבים" (שם עמוד 351).

במשפחה אחרת באותה הקבוצה האב מבטא ערכים של הקרבה עצמית למען יתר בני המשפחה:

"מה היה קשה. זה לא שאלה של קושי. צריך להתחיל מההתחלה. הגענו עם המזוודות. להיכנס לדירה חדשה בלי כלום, ילדים קטנים. אשתי לא מדברת עברית, היא לא יכולה לעבוד. התחלתי לעבוד מהבוקר ועבודה נוספת בלילה. היה קשה. המצב לא נהיה טוב יותר, היינו חייבים להסתדר. לא היה לנו זמן לראות אחד את השני. אני עבדתי. לא הרגשתי את זה. אף אחד לא עזר לנו. עשינו הכל לבד" (שם עמוד 353).

ובאותה משפחה, האם מדברת על היחס לילדיה:

"גידלתי אותם כך שאם יש משהו - הם באים לספר. נמצא פתרון לכל דבר, לא להחביא דברים. אני יכולה להיות חברה טובה אם משהו רע קרה... אם משהו קורה, לא הורגים אף אחד. אנחנו יושבים ומדברים ובדרך כלל גם מסבירים" (שם עמוד 353).

במשפחות הבעייתיות בולטים השמרנות והפחד משינוי, כפי שמשתקף בדברי אחת האמהות, שמבטאת יחס שלילי כלפי המגרים של שנות התשעים:

"המהגרים שהגיעו ה89-' ו90-' הם לא כמונו. הם לא ציונים. אני לא מבינה אותם. הפסיכולוגיה שלהם שונה. הכל השתנה לגמרי...אני לא מבינה את הבדיחות שלהם. הם קוראים לי שמרנית. זה גס. הכל עשינו בדרך הקשה" (שם עמוד 355).

ובמשפחה אחרת האב מבטא התנגדות לאופנה בישראל:

"החינוך כאן שונה. לא כמו שהיה בחוץ לארץ. למשל, ילד בא הביתה ואומר שהוא הולך להסתפר. הוא בא שעה אחר כך. אם אני הייתי בא הביתה נראה ככה, הייתי מקבל סטירה מאבא שלי. זה לא תספורת לילד, לילד בגילו. ילד צריך להסתפר ככה? אני לא אוהב את זה. אם הייתי בא ככה הביתה, הייתי מקבל סטירה" (שם עמוד 355).

במקום תמיכה הדדית יש במשפחות הבעייתיות מריבות וקונפליקטים, לא רק בתוך המשפחה הגרעינית, אלא גם במשפחה המורחבת, כפי שמספרת אם המשפחה:

"יש לנו הרבה קרובים שהגיעו עכשיו. אין לנו קשר אתם. רבנו, אנחנו לא נפגשים ולא מדברים אחד עם השני. עזרנו להם - אבל הם לא מרוצים... אני לא יודעת מה יש לנו במשותף... הם הגיעו עם דרישות גבוהות: אם הוא טכנאי הוא לא יכול לעבוד בתור מהנדס, אבל הוא דורש לעבוד כמהנדס והוא כותב מכתבים. הוא בטוח שחייבים לו" (שם עמוד 356).

 

                                        *

 

עשרות אלפי ילדים ובני נוער מהגרים באים בכל בוקר לבתי הספר בישראל. העברית שגורה בפי רובם, לא מעטים אף מסתתרים מאחורי מבטא מקומי טהור, הם מתלבשים כמו חבריהם לכיתה, משתובבים, מתפרעים ומתחצפים כמותם. חלק מהם אפילו נולדו בישראל. אבל ילדים ובני נוער אלה באים בכל בוקר מבתים, ממשפחות של מהגרים וחוזרים למשפחותיהם בתום כל יום לימודים. ממצאי המחקרים שלנו מלמדים כי בחייהם של ילדים ובני נוער מהגרים יש השפעה מכרעת למשפחה, ליחסים שבין בני המשפחה, לעמדות והערכים שבהם מחזיקים ההורים.

חלק מן המשפחות מתחזקות ומתלכדות אל מול קשיי ההגירה, אבל לא כל המשפחות מצליחות להתמודד עם האתגר. רבים מן המהגרים שקועים בהתמודדות עם בעיות קיומיות ואינם פנויים למלא את תפקידיהם כהורים. אחרים מאבדים את האוריינטציה לנוכח הסביבה החדשה ואינם בטוחים עוד ביכולתם להיות הורים לילדיהם. ילדים ובני נוער מהגרים נאלצים אז להתמודד עם המציאות החדשה והחברה החדשה בכוחות עצמם. לפעמים נזקקים ההורים המהגרים עצמם לתמיכה ועזרה של ילדיהם.

אין משמעות הדבר כלל, שהורים מהגרים אינם הורים טובים. סביר להניח שהם מילאו תפקיד זה היטב בסביבתם הטבעית, שבה הכירו את הנורמות, הערכים והציפיות המקובלים ובה עמדו לרשותם מקורות תמיכה והכוונה. בסביבה החדשה מהגרים מצויים במשבר ומשבר זה חל גם על תפקודם ההורי. האתגר הקשה של מורים, מחנכים, יועצים וכל אלה הבאים במגע עם ילדים ובני נוער מהגרים הוא לא לנשל את ההורים מסמכותם ואחריותם ההורית, אלא לסייע להם לשקם את מעמדם ולחזור להיות הורים לילדיהם.

יהיו משפחות שיזדקקו לעזרה נוספת, טיפולית. ואולם לעתים קרובות מדי העזרה המוצעת למהגרים החווים קושי בתהליך הקליטה הנה פרטנית. למשל, הפסיכולוגית החינוכית בבית הספר עשויה להיפגש עם הילד המתקשה, ואולי אף לשלבו בקבוצת תמיכה לעולים חדשים. או העובדת הסוציאלית בלשכת הרווחה עשויה להיפגש עם האם שפנתה לקבל עזרה, אך לא עם שאר בני המשפחה. הממצאים שהוצגו במאמר זה מדגישים את הצורך בגישה משפחתית-מערכתית לעבודה עם מהגרים.

חלק גדול מן הקשים במשפחה נובע מן המפגש עם החברה החדשה, מהבדלים בין הנורמות המקובלות בה ובין התפיסות של המשפחה עצמה. במקרים אלה יכולים המטפלים המשפחתיים ליטול על עצמם את תפקיד "מפענחי קודים": לתאר ולהסביר למשפחה את הנורמות המקומיות ולבדוק יחד עד כמה יכולה ורוצה המשפחה לאמץ נורמות אלה, תוך מתן מקום וכבוד לנורמות שהובאו מארץ המוצא. מלאכת התיווך של המטפלים המשפחתיים יכולה לכלול גם תיווך בין המשפחה למטפלים אחרים ורשויות חיצוניות הבאות במגע אתה, כמו בית ספר, לשכת הרווחה, קופת החולים.

העבודה המשפחתית טיפולית עשויה להתמקד בבירור דפוסי הקשר המאפיינים את המשפחה המהגרת והמקשים על הסתגלותה. למשל, ניתן לעזור לבני המשפחה לגלות ערכים משותפים, לזהות את הזדקקותם זה לזה, להבין כיצד קשיי הילדים משפיעים על מצב ההורים וההפך, כיצד מצוקות ההורים משפיעות על תפקוד הילדים. ניתן לסייע למשפחות ולפעול ביחד להגשמת המטרות המשותפות, לוותר על דפוסי התמודדות של מריבות ומאבקי כוח לטובת תמיכה ועזרה הדדית גם בעת מחסור כלכלי ושעות עבודה ארוכות.

הורים מהגרים משקיעים לעתים קרובות את מיטב מרצם וכוחם כדי למצוא עבודה, לשלם משכנתה ולספק את הצרכים הבסיסיים של המשפחה. דפוס התמודדות זה הוא מחויב המציאות. יחד עם זאת, חשוב לסייע למשפחות אלה לראות כי ליחסים הרגשיים חשיבות עצומה דווקא בתקופת משבר, וכי הקשבה הדדית, אמפתיה לקשיים, תמיכה ועזרה הדדית עשויים לסייע  להסתגלות טובה בארץ החדשה.

 

 

מקורות:

 

Aronowitz, M. (1992). Adjustment of immigrant children as a function of parental attitudes to change. International Migration Review, 26: 89-110.

 

Barankin, T., Konstantareas, M., and De Bosset, F. (1989). Adaptation of recent Soviet Jewih immigrants and their children to Toronto. Canadian Journal of Psyciatry, 34: 512-518.

 

Ben-David, A., and Lavee, Y. (1994). Miration and marital distress: The case of Soviet immigrants. Journal of Divorce & Remarriage, 21(3/4): 133-146.

 

Chambon, A. (1989). Refugee families’ experiences: Three family themes, family disruption, violent trauma and acculturation.  Journal of Strategic and Systemic Therapies, 8: 3-13.

 

Epstein , N.B., Baldwin, M. N., & Bishop, D.S. (1983). The Family McMaster Family

Assessment Device. Journal of Marital and Family Therapy, 9, 171-180.

 

Fox, P. G. (1991). Sress related to family change among Vietnamese refugees. Journal of Community Health Nursing, 8(1): 45-56.

 

Hartman, M., and Hartman, H. (1986).  International migration and household conflict.  Journal of Comparative Family Studies, 27: 131-138.

 

Katz, R., and Lowenstein, A. (1999). Adjustment of older Soviet immigrant parents and their adult children residing in shared households: An intergenerational comparison. Family Relations, 48: 43-50.

 

Kauh, T. O. (1997). Intergenerational relations: Older Korean-Americans” experiences. Journal of Cross-Cultural Gerontology, 12: 245-271.

 

Mirsky, J., Baron-Draiman, Y., and Kedem, P. (1999). It is not good for the immigrant to be alone: Social support network of immigrant university students from the FSU in Israel. Society and Welfare, 19: 39-53 (in Hebrew).

 

Slonim-Nevo, V., Chaitin, J., Sharaga, Y., and Abdelgani, A. (1998).  Value patterns and content among families of  Soviet immigrants: SYMLOG analysis.  Family Process, 37 (3): 345-361.

 

Slonim-Nevo, V., and Sharaga, Y. (1999). Social and psychological adjustment of Soviet and Israeli-born adolescents: The effect of the family. In: Horowitz, T. (Ed.). Children of Perestroika in Israel, (p. 135-150). New York, Oxford: University Press of America.

 

Slonim-Nevo, V., Sharaga, Y., Petrovsky, V., and Borodenko, M. (2001). Family functioning and the psychological, social, and educational behavior of Russian and Israeli aAdolescents. Final Scientific Report, INTAS, June, 20

 

Slonim-Nevo, V., Mirsky, J., Ratner, D., and Horowitz, T. (2001). Social Participation and

PsychologicDistress among Immigrants from the former Soviet Union: A Comparative Study in Israel and Germany (unpublished manuscript).

Slutzki, C. (1979). Migration and family conflict.  Family Process, 18: 379-390.

 

Verkuyten, M. (1988). General self-esteem of adolescents from ethnic minorities in the Netherlands and reflected appraisal process. Adolescence, 23: 863-890.

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
22/05/2018
כנסים נופשים ואירועי תרבות
8
17/05/2018
צום קל וחג שמח
8
14/05/2018
המשך הביטוח הסיעודי במסגרת פוליסה פרטית
8
14/05/2018
בעקבות דרישת הסתדרות המורים: יו"ר ועדת החינוך ...
8
10/05/2018
כזכור, הסתדרות המורים הכריזה לפני כשבועיים של ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד