הרצינות והרייטינג נפגשו באמצע
הרצינות והרייטינג נפגשו באמצע

הרצינות והרייטינג נפגשו באמצע הדרך

פרופ' גבי ויימן ואיילת גורן

החוג לתקשורת, אוניברסיטת חיפה

 

התפיסה המקובלת אומרת שיש הבדלים משמעותיים בין מהדורות החדשות בערוץ 1 ובערוץ 2. מחקר שיטתי מקיף שהוכן עבור "פנים" במהלך דצמבר 2000 מגלה שהדמיון בין מהדורות החדשות עולה על השוני; נראה שהמאפיינים המסורתיים של כל אחד מהערוצים השפיע דווקא על המתחרה.

 

במשך 25 שנה, מאז 1968 ועד ראשית שנות התשעים, היתה ישראל לדמוקרטיה היחידה בעולם שפועל בה ערוץ טלוויזיה ממלכתי יחיד. חסר מתחרים ומוזן בכספי אגרה כפויה ותמיכות ממשלתיות, התנשא ערוץ הטלוויזיה הישראלית מעל כל השיקולים של רייטינג, ציפיות הקהל וצרכיו, תחרות וחיזור אחר מכנה משותף. לטוב ולרע, היה זה ערוץ שהיה יכול להרשות לעצמו להתעמר בצופיו, להחשיך מסכים, לייגע את צופיו בתוכניות משמימות אך גם להתעלם מתכתיבי הרייטינג ולפנות גם אל קבוצות צופים המבקשים תרבות ואיכות ולא רק "פספוסים" או "כספת/פיתוי/מיליונר".

פסגת ההצלחה של הערוץ 1 בימיו המאושרים ומחוסרי התחרות היתה תוכנית החדשות, "מבט לחדשות". בשעת שידורה היו נשמעים מכל חלון צלילי פתיחת המהדורה וכל שבט ישראל התכנס סביב מדורת חיים יבין וחדשותיו. ואז הגיע ערוץ 2 ועמו "חברת החדשות" ומהדורת חדשות אחרת: קצבית יותר, קצרה יותר, ובמקום חיים יבין המעונב והממלכתי התייצבו שני מגישים, צעירים יותר, קלילים יותר. מדורת השבט החלה להתפרק: בתחילה עזבו הצופים הצעירים ובהדרגה הצטרפו אליהם אחרים. "מבט לחדשות" נותרה מבט גלמוד, מידרדר בטבלאות הרייטינג, אך שומר על חזותו הממלכתית, המכובדת והמאוד חיים יבינית. יש האומרים כי בערוץ 1 נשמרו הרצינות, העומק, והמקצועיות של עשיית חדשות איכותית בעוד ערוץ 2, הערוץ המסחרי והמתחנף לצופיו, הפך גם את החדשות לגימיק קליל, רדוד, מרובה בחיוכים, סיפורים אנושיים וקריצה גסה לרייטינג.

הביקורת הגיעה לשיאה באירועי האינתיפאדה האחרונה. מוטי שקלאר, יו"ר מועצת הרשות השנייה, ביקר את חדשות ערוץ 2 בנטייה לבידוריות, לקלילות ולהסתרת מידת החומרה של האירועים. אחרים טענו כי חדשות ערוץ 1 דווקא היו לשילוב בין רוח נכאים לשיממון של מהדורות מיגעות ורבות מלל. והצופים? הם, מסתבר, הפחיתו את הצפייה בחדשות. מספר הצופים בחדשות שני הערוצים נופלת מהמספר שממנו נהנה "מבט לחדשות" בימי העדנה המונופוליסטית שלו. יתר על כן, רוב בישראלים טענו כי סיקור החדשות בטלוויזיה נרחב מדי. בסקר שעשה מכון "שילוב" בהזמנת חברת "רשת", מזכייניות ערוץ 2, נבדק מדגם של 490 ישראלים מגיל 18 ומעלה באוכלוסייה היהודית. הסקר נעשה בנובמבר 2000, באחד משיאיה של תקופת האינתיפאדה (פורסם בין השאר ב"הארץ", 13.12.200). נמצא כי 45% מהנשאלים טענו כי סיקור החדשות "בשבועיים האחרונים" (לשון השאלה בסקר) היה נרחב מדי, 38% טענו כי הוא היה במינון הנכון ורק 5% טענו כי הסיקור היה מצומצם מדי.

למרות ביקורת זו ואף כי שני הערוצים פועלים זה לצד זה כמעט עשור - טרם נעשה מחקר אמפירי השוואתי לבדיקת הדמיון והשוני שבין מהדורות החדשות שלהם. טענות על אופי שונה, תפיסות שונות של חדשות והגשתן, הסגנון האמריקאי של ערוץ 2, זילות החדשות בערוץ מסחרי או התקרבותו של ערוץ 1 למתכונת המצליחה יותר של ערוץ 2 - לא נבדקו במחקר השוואתי. עניין מיוחד בבדיקה מחקרית של חדשות שני הערוצים מתעוררת בתקופת משבר, וחודש דצמבר 2000 "זימן" לנו "הזדמנות" של משבר כפול: אירועי האינתיפאדה ופיגועי הטרור נמשכו ובאותה עת חל משבר פוליטי פנימי בישראל ובשיאו החליט ראש הממשלה אהוד ברק להתפטר. השוואת הסיקור החדשותי, באותם ימים, על רקע אותם אירועים דרמטיים ובאופן כמותי ואובייקטיבי, מאפשרת לנו "מבט לחדשות", מבט השוואתי שממצאיו יוצגו להלן.

*

במשך חודש הוקלטו כל מהדורות החדשות (ערב בלבד) של שני הערוצים (לא כולל ימי שישי ושבת, שבהם משודרות מתכונות מיוחדות של יומנים). 25 מהדורות של הערוץ 1 ו26- מהדורות של ערוץ 2 (בתקופה שבין 26.11.2000 עד 31.1.2000) נותחו על פי נוהל קידוד (codebook) שכלל פריטים כמו אורך המהדורה, מספר פריטי החדשות ("אייטמים"), אפיון הדוברים, משך כל אייטם במהדורה, שימוש בשידורים חיים מהשטח ועוד.

במהדורות החדשות של שני הערוצים שודרו בתקופה זו 725 פריטי חדשות בשני הערוצים, מהם 378 פריטים בערוץ 1 (כלומר 15.1 פריטים בממוצע למהדורה) ו347- פריטים בערוץ 2 (ממוצע של 13.3 פריטים למהדורה). את ההבדל בין מספר הפריטים בשני הערוצים ניתן להסביר בכך שכל מהדורות החדשות של ערוץ 2 נקטעו לפרסומות ואלה הפחיתו מזמן המהדורה. עם זאת, בערוץ 1 היו המהדורות מעט  ארוכות יותר. 81% מהמהדורות ערוץ 2 הסתיימו כמתוכנן, לעומת 36% מהמהדורות ערוץ 1. בשני הערוצים שודרו במהדורת החדשות גם קדימונים ("פרומו") לתוכניות אחרות של אותו ערוץ. באופן מפתיע לא היו הבדלים גדולים, ואף כי ציפינו כי הערוץ המסחרי יהיה יותר להוט לקדם את צופיו לצפייה בתוכניות אחרות, הרי ב11.5%- ממהדורות ערוץ 2 שודרו קדימונים לעומת 8% ממהדורות ערוץ 1. ניתן לסכם כי לפחות מבחינת מאפיינים צורניים לא נמצאו הבדלים גדולים בין שני הערוצים.

ומה לגבי תוכן החדשות? לוח 1 מציג את נושאי הפריטים של מהדורות החדשות בכל ערוץ. כל פריטי החדשות העוסקים בפוליטיקה הישראלית, אך לא בנושא הבחירות, נכללו בסוג הנושא "פוליטיקה כללית". ואילו הנושאים הפוליטיים הקשורים לבחירות (קביעת מועד הבחירות, תקציב הבחירות, תעמולת הבחירות וכו') נכללו בנושא "בחירות". הקטגוריה soft news כוללת סיפורים אנושיים, משעשעים ושאינם תלויי-זמן (לדוגמה, הידיעה על "מחקר" שגילה כי ליקוק של פרה על ראש קירח מצמיח שערות, שדווחה במהדורת החדשות של ערוץ 1).

 

לוח 1: נושאי הפריטים במהדורות החדשות של שני הערוצים

 

ערוץ 2

ערוץ 1

נושא

6.3%

3.4%

פוליטיקה כללית

22.5%

19.8%

בחירות 2001

19.3%

16.9%

ביטחון/צבא/טרור

6.6%

7.7%

שטחים/פלשתינאים

10.1%

10.6%

הסכם/משא ומתן

1.4%

1.6%

התנחלויות

1.7%

0.8%

ערביי ישראל

0.6%

1.6%

הפגנות ומחאות

6.1%

8.2%

חדשות חוץ

0.6%

2.9%

חברה ורווחה

0.6%

1.1%

חינוך

4.9%

5.8%

כלכלה

7.8%

8.2%

פשיעה ועבריינות

0.9%

0.8%

ספורט

1.2%

0.5%

תרבות ובידור

0.6%

1.6%

בריאות ומדע

4.6%

4.2%

Soft news

4.3%

4.2%

אחר

100%(n=347)

100% (n=378)

סה"כ

 

עיתוי המחקר, תקופת מהומות האינתיפאדה וההחלטה על בחירות, העלתה בשני הערוצים נושאים אלה לשכיחות הגבוהה ביותר. השוואת הערוצים אינה מגלה הבדלים גדולים: ערוץ 2 הקדיש לאירועים בשטחים ולבחירות כ65%- מהאייטמים ואילו ערוץ 1 הקדיש לנושאים אלה 58.5% מהאייטמים. ההבדל העיקרי בין שני הערוצים מתייחס לסיקור נושאים כמו כלכלה, חברה ורווחה וחדשות חוץ - ערוץ 1 מקדיש יותר תשומת לב לנושאים אלו. ממצא מפתיע קשור לשני נושאים: ניתן היה לצפות שערוץ 2 יקדיש יותר זמן לנושאי פשיעה ולחדשות רכות. אבל מהנתונים עולה כי ערוץ 1 מסקר אירועים הקשורים לפשיעה ועבריינות יותר מערוץ 2, וכי ההבדל בערוצים מבחינת סיקור החדשות הרכות אינו שונה כלל.

*

האם הזמן בתוך המהדורה המוקדש לכל אחד מהנושאים שונה בין הערוצים, והאם מיקומם של הנושאים שונה? זמן ממוצע של אייטם בערוץ 1 הוא דקה ו49- שניות ובערוץ 2 - דקה ו58- שניות. ההנחה כי האייטמים בערוץ 1 יהיו ארוכים יותר התבדתה. בלוח 2 מוצגת השוואת הערוצים מבחינת זמן ממוצע לאייטם (דקות ושניות) ומיקומו הממוצע במהדורת החדשות (1 מציין את הפריט הפותח וכך הלאה בסדר הפריטים) וכל זאת לפי נושא הפריט.

 

לוח 2: זמן ממוצע ומיקום הפריטים במהדורות החדשות של שני הערוצים

לפי נושא הפריט

 

ערוץ 2

ערוץ 1

בשני הערוצים

נושא

זמן ממוצע

ממוצע מיקום

זמן ממוצע

מיקום ממוצע

זמן ממוצע

מיקום ממוצע

 

0:03:43

6.91

 

0:01:40

6.54

 

0:02:58

6.77

 

פוליטיקה כללית

0:02:41

6.24

0:02:38

5.08

 

0:02:40

5.67

 

בחירות

0:01:26

6.25

 

0:01:33

6.89

 

0:01:29

6.56

 

ביטחון/צבא/טרור

0:01:31

7.91

 

0:01:40

8.34

 

0:01:36

8.15

 

שטחים/פלשתינאים

0:01:57

4.74

 

0:01:59

4.93

 

0:01:58

4.84

 

הסכם/מו"מ

0:01:43

8.4

 

0:01:55

9.67

 

0:01:50

9.09

 

התנחלויות

0:01:26

9.17

 

0:01:30

11.0

 

0:01:28

9.78

 

ערביי ישראל

0:01:25

9.5

 

0:01:08

9.67

 

0:01:12

9.63

 

הפגנות ומחאות

0:01:17

10.24

 

0:01:15

11.39

 

0:01:16

10.92

 

חדשות חוץ

0:02:05

10.5

 

0:01:52

12.45

 

0:01:54

12.15

 

חברה ורווחה

0:02:46

8.0

 

0:01:52

12.75

 

0:02:10

11.17

 

חינוך

0:01:38

 

9.12

 

0:01:55

11.55

 

0:01:48

10.49

 

כלכלה

0:01:41

7.85

 

0:01:30

8.77

 

0:01:35

8.34

 

פשיעה ועבריינות

0:01:53

12.67

 

0:01:33

17.0

 

0:01:43

14.83

 

ספורט

0:01:56

12.25

 

0:01:08

15.0

 

0:01:40

13.17

 

תרבות ובידור

0:01:01

9.0

0:02:16

13.0

 

0:01:57

12.0

 

בריאות ומדע

0:01:14

13.75

 

0:01:12

15.44

 

0:01:13

14.59

 

Soft news

 

גם מבחינת מיקום הפריטים לפי נושאיהם לא נמצאו הבדלים רבים בין שני הערוצים. כצפוי, שני הערוצים מיקמו בקדמת מהדורות החדשות שלהם את נושאי היחסים עם הפלשתינאים (מו"מ, הסכם אפשרי), הבחירות ונושאי ביטחון (פיגועים, אירועי ירי, צבא וטרור). עם זאת, ערוץ 1 מיקם את נושא הבחירות ביתר בולטות (מיקום ממוצע 5.08) מאשר ערוץ 2 (6.24). לעומת זאת ערוץ 2 מקדים יותר מערוץ 1 פריטי חדשות העוסקים בחברה ורווחה (10.5 לעומת 12.45), חינוך (8.0 לעומת 12.75), כלכלה (9.12 לעומת 11.55) ובמיוחד מעדיף סיפורי ספורט (12.67 לעומת 17.0) ותרבות ובידור (12.25 לעומת 15.0) וכן Soft News (13.75 לעומת 15.44). הבדלים מסוימים נמצאו גם בהקצאת זמן לאייטמים לפי נושאיהם: ערוץ 2 הקצה זמן כפול (בממוצע לאייטם) מערוץ 1 לנושאים כמו חינוך, חברה ורווחה, ופוליטיקה כללית, בעוד ערוץ 1 האריך (לעומת ערוץ 2) רק בנושאי בריאות ומדע. עם זאת, מרבית ההפרשים הם קטנים למדי ומעידים כי בשני הערוצים יש מתכונת דומה מאוד של מבנה מהדורה מבחינת הנושאים, מיקומם, מספרם, ומשך הזמן לכל תחום.

האם יש הבדלים במתכונת ההגשה של שני הערוצים? ביקשנו לבדוק שאלה זו על ידי השוואת נתונים על שימוש בשידורים חיים מהשטח, שידורים חיים מאולפן החדשות ושידורים של כתבות שצולמו ונערכו מראש ושולבו במהדורת החדשות. בלוח 3 מוצגות ההתפלגויות של פריטי החדשות לפי מתכונת ההגשה.

   

לוח 3 : מתכונות של הצגת החדשות בשני הערוצים

 

ערוץ 2

ערוץ 1

כללי

 

ממוצע למהדורה

כמות

ממוצע למהדורה

כמות

ממוצע

למהדורה

כמות

 

 

10.77

280

80.7%

12.92

323

85.4%

11.82

603

83.17%

אייטמים מצולמים מראש

0.8

21

6.0%

1

25

6.7%

0.9

46

6.35%

אייטמים משודרים מאולפן

1.77

46

13.3%

1.2

30

7.9%

1.49

76

10.48%

אייטמים בשידור חי מהשטח

 

347

100%

 

378

100%

 

725

100%

סה"כ

 

מתכונת ההגשה של פריטי החדשות שונה רק במעט בין ערוץ 1 לערוץ 2. ביקורת המושמעת תכופות כלפי ערוץ 1 היא כי מתכונת ההגשה שלהם מרבה ב"ראשים מדברים", אך על פי הנתונים נראה כי בביקורת זו אין ממש. אמנם בערוץ 2 יש שימוש רב יותר בשידור חי מהשטח (13.3% מהאייטמים לעומת 7.9% בערוץ 1), אך בשני הערוצים מרבית השידורים הם כתבות שהוכנו ונערכו מראש (85.4% בערוץ 1, 80.7% בערוץ 2). בדקנו גם את נוכחותו של פרשן או כתב באולפן החדשות בעת שידור החדשות, כשהוא מלווה או מסביר את החדשות: גם כאן לא נמצא הבדל מהותי בין שני הערוצים (פרשן או כתב השתתף ב -9.8% מפריטי ערוץ 1 וב -10.7% מפריטי ערוץ 2).

ערוץ 2 נוטה יותר לשלב בין אייטמים מצולמים עם שידור חי ואייטמים באולפן עם צילומים מהשטח מאשר ערוץ 1. נטייה זו גוברת במיוחד כאשר מדובר באייטמים עם פרשן באולפן. גם ערוץ 1 משלב אייטמים עם פרשן באולפן ושידור מצולם מהשטח, אם כי מעט פחות מערוץ 2. במובן זה, הביקורת בדבר "הראשים המדברים" בערוץ 1 נכונה חלקית.

 

                                         *

 

מתי מעדיפים הערוצים לשלב שידורים חיים? בדקנו שאלה זו על פי נושא האייטם החדשותי וההשוואה מוצגת בלוח 4.

 

לוח 4: שידור חי על פי נושאים - השוואה בין ערוצים

 

ערוץ 2

ערוץ 1

נושא

31.8%

7.7%

פוליטיקה

38.5%

21.3%

בחירות

19.4%

12.5%

ביטחון/צבא/טרור

0

3.4%

שטחים/פלשתינאים

11.4%

7.5%

הסכם/משא ומתן

9.5%

6.5%

חדשות חוץ

0

33.3%

ספורט

0

50%

תרבות ובידור

6.7%

12.5%

אחר

 

הערה: האחוזים מציינים את החלק היחסי של פריטים בשידור חי מתוך כלל הפריטים בנושא מסוים ששודרו באותו ערוץ. למשל: 7.7% מכלל פריטי הפוליטיקה בערוץ 1 היו בשידור חי.

ערוץ 2 מתמקד בשידוריו החיים בנושאים מתחום הפוליטיקה והבחירות (כלומר, 31.8% וכן 38.5% מהאייטמים בנושאי פוליטיקה ובחירות, בהתאמה, היו עם שידורים חיים). תרמה לכך עובדת העיתוי: פוליטיקאים ישראלים למדו לכוון את הופעותיהם באירועים לזמני מהדורת החדשות ובמיוחד לזו של ערוץ 2 (הנהנה מצופים רבים יותר). היו שטענו כי אפילו היריות על שכונת גילה בירושלים כוונו לשעה שמונה כדי להבטיח חשיפת קהל מרבית. ערוץ 1, שמהדורת החדשות העיקרית שלו היתה בעת זו בשעה תשע בערב, התאים פחות לעיתוי של מארגני מופעים פוליטיים או ביטחוניים. לוח 3 מגלה ממצא מפתיע, לפחות במבט ראשון: שידורים חיים רבים בערוץ 1 היו מתחום הספורט, תרבות ובידור. כאשר בדקנו פריטים אלה נמצא כי הם כללו שידורים חיים, במסגרת החדשות עצמן, ממשחקי הכדורסל של מכבי תל אביב ומבימת  הקדם-אירוויזיון. ערוץ 1, אם כך, לא נמנע מתשדירי קדימונים לאירועים שלערוץ זה היו עליהם זכויות שידור בלעדיות, במסגרת תוכנית חדשות. בכל התחומים האחרים היה לערוץ 2 יתרון בהעדפת שידורים חיים.

מאפיין אחר של הגשת חדשות היא בהופעת פרשן או מומחה באולפן. לפעמים, מי שמסביר את האירועים באולפן הוא כתב ("כתבנו לענייניי צבא", "כתבנו הפוליטי" וכדומה), עיתונאי המתמחה בפרשנות (לדוגמה, אהוד יערי, זאב שיף, אהרון ברנע) או מומחה בתחום הנידון. בהשוואה המוצגת בלוח 5 נבדקה מידת הנוכחות של פרשן/כתב לפי הערוץ וסוג הנושא.

 

לוח 5: הופעת כתב/פרשן באולפן על פי נושאים - השוואה בין הערוצים

 

ערוץ 2

ערוץ 1

נושא

13.6%

0

פוליטיקה

10.3%

17.3%

בחירות

11.9%

6.3%

ביטחון/צבא/טרור

8.7%

10.3%

שטחים/פלשתינאים

37.1%

37.5%

הסכם/משא ומתן

9.5%

0

חדשות חוץ

0

9.1%

כלכלה

3.7%

0

פשיעה ועבריינות

 

הערה: האחוזים מציינים את החלק היחסי של פריטים עם פרשן/כתב באולפן מתוך כלל הפריטים בנושא מסוים ששודרו באותו ערוץ. למשל: 13.6% מהפריטים של פוליטיקה בערוץ 2 כללו הופעת פרשן/כתב באולפן.

מספר האירועים, מידת חשיבותם והקצב המהיר של ההתפתחויות הביאו את שני הערוצים למסקנה כי הגשת החדשות תיטיב לעשות אם תיעזר בפרשנים ומומחים. המתכונת המקובלת היתה שמגישי החדשות הציגו לפרשנים ולמומחים שאלות שהיו אמורות לייצג את אלה של הציבור הרחב. כך מצאו שני הערוצים כי ההסכם המתרקם בין הישראלים לפלשתינאים (באותה עת היו שיחות בוושינגטון ומפגשים ישירים ברצועת עזה ומגעים עם מתווכים בינלאומיים) הוא נושא מורכב ולכן הקדישו לפריטים העוסקים בכך את מיטב פרשניהם שיסבירו סוגיות מורכבות, כמו זכות השיבה וריבונות על הר הבית. שני הערוצים הירבו בפרשנים בפריטים מסוג זה, במידה כמעט זהה (כ37%- מפריטי החדשות בנושא זה  בכל ערוץ בנפרד). ערוץ 1 הירבה, יותר מערוץ 2, בשימוש בפרשנים באולפן במרבית סוגי החדשות ובכלל זה בחירות, כלכלה, פלשתינאים.

לבסוף, בדקנו את מידת השימוש  באמצעי המחשה בהגשת החדשות. אלה כללו שימוש באיורים, דיאגרמות, מפות, גרפים ונקודות לתמצות עיקרי הדברים. ב180- אייטמים, שהם 25% מכלל פריטי החדשות, היה שימוש בעזרי המחשה. האם היה הבדל בין הערוצים בשימוש בעזרים ובנושאים שבהם השתמשו בעזרים אלה? בערוץ 1 השתמשו בעזרים ב79- אייטמים בלבד (20.9%) ואילו בערוץ 2 השתמשו בעזרים ב101- אייטמים (29.1%). האם הבדל זה בין הערוצים היה קשור בנושא החדשותי? על כך עונה לוח 6, בהשוואת השימוש בעזרים על פי נושאים.

 

 

 

לוח 6: שימוש בעזרים על פי נושאים (באחוזים), הבדל בין ערוץ 1 וערוץ 2

 

ערוץ 2

ערוץ 1

נושא

45.5%

15.4%

פוליטיקה

24.4%

26.7%

בחירות

35.8%

18.8%

ביטחון/צבא/טרור

21.7%

10.3%

שטחים/פלשתינאים

45.7%

40%

הסכם/משא ומתן

20%

0

התנחלויות

16.7%

0

ערביי ישראל

0

0

הפגנות ומחאות

14.3%

9.7%

חדשות חוץ

0

9.1%

חברה ורווחה

50%

50%

חינוך

29.4%

27.3%

כלכלה

40.7%

25.8%

פשיעה ועבריינות

66.7%

0

ספורט

0

0

תרבות ובידור

0

16.7%

בריאות ומדע

0

6.3%

Soft news

20%

25%

אחר

 

הערה: האחוזים מציינים את החלק היחסי של פריטים עם עזרי המחשה  מתוך כלל הפריטים בנושא מסוים ששודרו באותו ערוץ. למשל: 15.4% מכלל פריטי הפוליטיקה בערוץ 1 כללו עזרים כאלה.

העדפתו של ערוץ 2 להשתמש באמצעי המחשה ניכרת במרבית הנושאים ובמיוחד בנושאים העיקריים של מהדורות החדשות. הבדל זה בין הערוצים הוא חשוב: השימוש בעזרים הופך את החדשות ל"יותר ידידותיות" לצופים. המעקב אחר הנאמר קל יותר כאשר הנקודות העיקריות מובאות בכתב ומודגשות בצבעים. אמצעי נוסף הוא הצגה גרפית של טקסט מילוי: כאשר מובעים דברים הנאמרים על ידי גורמים בעל פה והשקופיות מביאות אותם בכתב (לפעמים תוך הדגשת קטעים מסוימים), קל לעקוב אחרי הדברים ולהתרשם ממה שנחשב כעיקרם. כאמור, ערוץ 2 מרבה בליווי פריטי החדשות באמצעי המחשה, גרפים, דיאגרמות, טקסטים מאוירים ומודגשים. 

משתנה נוסף שנבדק הוא שימוש בקטעים מתקשורת זרה (פלשתינית או בינלאומית) בחדשות. גם כאן, לא נמצא הבדל משמעותי בין מהדורות החדשות של שני הערוצים; שתיהן ממעטות להשתמש בכתבות ששודרו בערוצים זרים (2% עד 3.5% מכלל הפריטים, והפערים בין הערוצים זעירים). השימוש בתקשורת זרה מתמקד רק במספר קטן של נושאים ובמיוחד בחדשות חוץ וידיעות הקשורות בשטחים ובפלשתינאים.

עד כה לא מצאנו הבדלים רבים בין הערוצים, אך אין להתעלם מהיבט חשוב שאינו ניתן לכימות: האווירה באולפן ודרך הגשת הכתבות. ליווי הכתבות של ערוץ 2, לעתים די קרובות, כולל התבטאויות אישיות וחילופי דברי אישיים בין שני מגישי המהדורה. כאשר שני המגישים של חדשות ערוץ 2 נמצאים באולפן, הממד הרגשי של הגשת חדשות מובלט יותר, בין השאר מכיוון שהמגישים מחליפים משפטים קצרים על הכתבה (למשל: "איזו מקסימה" בנוגע לאייטם על רקדנית בגיל העמידה, או ביטויי עצב אישי לאחר אירוע קשה). בערוץ 1, עם מגיש יחיד, נעדרים חילופי הדברים האישיים והליווי של הערות אישיות ורגשיות. לפחות בממד זה,  שומר ערוץ 1 מעט מתדמיתו הרשמית, הממלכתית והקפואה.

*

למרות התפיסה המקובלת כי יש הבדלים משמעותיים בין מהדורות החדשות של שני הערוצים, העלתה השוואה אמפירית, שיטתית ואובייקטיבית ממצאים שונים. הדמיון בין מהדורות החדשות של שני הערוצים עולה על השוני. שני הערוצים אינם שונים משמעותית מבחינת הנושאים, סדר הנושאים, כמות הסיקור לנושאים שונים, מבנה המהדורות, מתכנות הצגת הכתבות והשימוש בשידורים חיים ובמקורות חוץ. הבדלים נמצאו בסגנון ההגשה (אישי ורגשי יותר בערוץ 2) אך אלה מתבטלים מול הדמיון הרב בכל המאפיינים האחרים.

כיצד ניתן להסביר את הדמיון בין שני הערוצים במהדורות החדשות שלהם? לדעתנו חוברים כאן שני גורמים, האחד זמני-אקטואלי והאחר תהליך מתמשך. ההסבר הראשון קשור לאירועים ואופיים: בתקופת המחקר היו האירועים הפוליטיים והביטחוניים רבי עוצמה וחשיבות. אינתיפאדה אלימה, פיגועי טרור, מכות נגד של צה"ל ועם זאת משבר פוליטי פנימי והכרזת בחירות מוקדמות לראשות הממשלה הכתיבו לתקשורת כולה, ולמהדורות חדשות הטלוויזיה בפרט, סדר יום אחיד. קשה למצוא שונות כאשר האירועים הדרמטיים מכתיבים אחידות בסינון החדשות, בסדר היום התקשורתי.

בנוסף לגורם זה, שהוא באופיו זמני ותלוי באקטואליה, יש הסברים נוספים והם קשורים לתהליכים ממושכים יותר ואיטיים יותר. ראשית, בשני הערוצים פעלים עיתונאים, כתבים ועורכים שמקורם באותם בתי אולפנה מקצועיים, במסלולים משותפים של סוציאליזציה מקצועית ולפעמים שותפים לשנות עבודה ארוכות. יש בכך כדי להסביר, חלקית לפחות, את יחסם הדומה לעריכת חדשות, בחירת נושאים ובניית מהדורה.

לכך נוספת גם השפעתו של הערוץ המסחרי על סביבותיו: כניסתו של ערוץ 2 למפת התקשורת הישראלית הקרינה על התרבות הישראלית כולה, ובכלל זה גם על ערוצי תקשורת אחרים. החיזור אחר הקהל, הרצון למצוא נוסחאות "רייטינגיות" והשקידה המתמדת על התאמת תכנים ומתכונות לטעמו של הקהל, כולם מסממניו הבולטים של ערוץ מסחרי  - לא הותירו ערוצים אחרים ואמצעי תקשורת אחרים מחוץ למעגל השינוי. גם ערוץ 1 למד על כך, לפעמים בדרך כאובה של אובדן צופיו. במשך השנים האחרונות איבד הערוץ הממלכתי את מרבית צופיו, שנדדו לערוצי הכבלים ולערוץ 2. אפילו "ספינת הדגל" של ערוץ 1, "מבט לחדשות", ירדה מגדולתה ובהדרגה איטית אך כואבת נדחקה מהמקום הראשון. מול השחיקה הקבועה במספר הצופים הנהיגו קברניטי הערוץ הממלכתי  כמה שינויים. אלה, בסופו של דבר, קירבו את "מבט" המסורתי והשמרני למתכונת החדשנית של ערוץ 2. הדמיון בין שתי המהדורות אינו בגלל תנועה של שניהם לכיוון האמצע, אלא, לטענתנו, ערוץ 1, נואש ומעוט-צופים החל להתקרב למתכונת של המתחרה המצליח יותר.

ולבסוף השאלה הנצחית - זה טוב לנו או לא? ללא ספק דמיון בין ערוצים אינו בשורה טובה. הוא מקטין את מגוון ההיצע, הוא מחליש את יכולת הבחירה של הצופה, הוא מחזק יכולת מניפולציה של חדשות והוא מעיד על התיישרות עם מי שמתיישר עם מכנה משותף נמוך ומחניף לתרבות הרייטינג.

בקרוב מצטרף לשני ערוצים אלה ערוץ ייעודי חדש, שכולו חדשות. אם גם הוא יתאים עצמו למתכונת של ערוץ 2, הרי ששפע ערוצים, כפי שלמדו חברות מערביות רבות, אינו מבטיח גיוון רב יותר או רמה גבוהה יותר. וכפי שמציין פייר בורדיה:

"לנגד עיני עומדת המחשבה שהתוצרת העיתונאית הומוגנית הרבה יותר מכפי שאנו סבורים. ההבדלים הבולטים ביותר בינם. . .מסתירים קווי-דמיון עמוקים, הקשורים בעיקר לאילוצים שכופים עליהם מקורותיהם בתוספת עוד שורה שלמה של מנגנונים, שהחשוב בהם הוא היגיון התחרות. אומרים תמיד,. . .שמונופול יוצר אחידות ותחרות יוצרת גיוון. אין לי כמובן שום התנגדות לתחרות אבל שמתי לב שתחרות בין עיתונאים או עיתונים הכפופים לאותם אילוצים, לאותם סקרים, לאותם מפרסמים יוצרת הומוגניות".

(פייר בורדיה, על הטלוויזיה, תל אביב: הוצאת בבל, עמ' 23-24)

 

 

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
17/07/2018
בעקבות סכסוך העבודה שהסתדרות המורים הכריזה לפני ...
8
12/07/2018
הנוגעים לפעילויות וקבלת שירותים מהסתדרות המורים
8
11/07/2018
מתנגדים לביטול הסייעות הרפואיות בגני הילדים
8
10/07/2018
8
4/07/2018
עובדי הוראה יקרים, בעקבות הודעת משרד הבריאות לפיו ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד