על מצבה של העברית
על מצבה של העברית

על מצבה של העברית

נתן זך

משורר

 

דבר-מה לא טוב קרה לה לעברית בדרכה מבית המרקחת או היכלו של הפה המפיק מרגליות, אל הרחוב והשוק ואף אל שפת העיתון ואמצעי התקשורת האחרים. משתש כוחו של המעמד הבינוני העברי, נוצר הלשון, והלכו לעולמם דורות של משכילי העברית, הפכה המדינה לפטרוניתה היחידה של הלשון.

 

 

א.

מצבה של העברית? בכי רע, תודה. לפחות אם לשפוט כרגע על פי שלטי החנויות בעיר קובעת-הטעם שלנו. הרי שמות חנויות ברחובות עיר, למדנו, מעידים לא רק על המנטליות של בעליהן ולקוחותיהן, אלא על משהו מקיף יותר. נאמר, על מצבה של תרבות ותקנתה של חברה, במובן הרחב ביותר.

הנה מה שהעלה שיטוט בן מחצית השעה בדיזנגוף סנטר וסביבותיו. קודם לכל, הדיזנגוף סנטר עצמו. אחר כך, בקצב ההליכה: הקרֶפ הצרפתי, מי במול, הנרי'ס, פלוס מינוס, פונגו, פיקדילי טוסטים, אוריינט אקספרס, טופ ווק, מטרופוליטן, פול ווליום, וילונות דקור, ויוה, לידי ג'ין, בוניטה, אקסקלוסיב, טופ, בנק דיסקונט עצמו, זום 18, אופטיקנה, אואזיס, טריפ, חשמל הסנטר, סרביס אלקטרוניקה, דן דרין (אוּפְּס, סליחה), סֶקְסִי בן, אוטסיידר, הנדימן, בינגומט, בן רפאבליק, דיוה, קלאסיק, מג'יק. ועכשיו אלה שאין שום מלה עברית בצדם: Meat Bar,
Bagel Country, American Comfort, Toby Treats, Time Out, Only Chic, Sbarro Pasta, "TCBY" Treats, Palladium, Subway, Tattoo, Mad Man, Coffee House Lavazza, Big Mama, Metro, Inca, Imba, Yellow, Golf, Media Plus, Atomic, London Boy, Segafredo, Slippers, Otentico, Change, Surf & Skate Shop, Gatic, Michel Chateau.

איזה לקוח שאינו יודע צרפתית יבין מה מוכרים ב-Vit-Sec הצרפתי (מכבסה: מהר יבש), מה מעוללים לאדם ב-איל-מקיאג' (כאן אמנם הוסיפו כותרת משנה: בית-ספר לאיפור), מה מסתתר מאחורי הניב הצרפתי Du Pareil au meme, מה נדרש מאדם בחנות הנקראת Just Do It (מיקי ברקוביץ' בכלל רואה עצמו פטור מטורחה של העברית בשמות חנויותיו) ומהו Segafredo זה. אבל השיא שמור, בכל זאת, ל"לה ספוזה רויאל", ששום אדם שאינו שומע איטלקית לא ינחש כי היא מוכרת שמלות כלה "מלכותיות".

בקיצור, בוקר טוב פאריס או מנהטן, ואולי מוטב ביירות או יהופיץ. הכל Otentico (אותנטי) למהדרים. הכל חסר נגיעה לעברית. מה, אגב, דחף את יצרני הסיגריות שלנו להכתיר את מרכולתם בשמות אנגליים דווקא, למשל, Time Light. "זמן / סיגריות קלות" כבר אינו נאה להם? או שהם באמת מבקשים להטעות אותנו שלפנינו מוצרים אמריקניים?

ואם כבר אנגלית, איזו אנגלית! מי החליט שקאנטרי קלאב זה צריך להיקרא בארץ הקודש דווקא קאונטרי קלאב של בורים? וכמה משעשע למצוא, בסרט המוכר "כחום הלילה" (עם סידני פואטייה), את The Vice Boys, שהוראתם במקורם "אנשי מחלק המוסר", מתורגמים ל"נערי וייס". במה חטא וייס האומלל?!

ומן השלטים אל לשון הדיבור והעגה (סלנג). באמת אין איש מבקש לאסור על הסלנג. אין כיום שום מלה עברית שבכוחה לגבור על ה"פירגון" ו"לפרגן", שמקורן הקרוב אידיש והרחוק יותר – גרמנית, וכנראה גם ייכנסו למילון העברי באחד הימים. גם אין שום פסול ב"תכלס" זה, שה"תכלית" העברית מגביהה. דומה שגם ה"מבואָס", שצלצולו עברי ומקורו ערבי, יתאזרח ביום מן הימים, כמו ה"התעלק" (מלשון עלוקה) העברי למהדרים, וגם עם ה"חאנטריש" וה"בלגאן" וה"ג'ורה" השלמנו. והנה נחת עלינו גם הסלנג הצבאי, שמקורו בדרך כלל ערבי, פאדיחה, חארתה, נחנח, לפלף, אשכרה, זובור, "יציאה" וסבבה, שכבר נתקבעו בלשונם של אנשים צעירים. והתוספת האחרונה, החיננית דווקא, על משקל "הפוך על הפוך": "קניתי שמלה, חבל על הזמן", או "ראיתי סרט, חבל על הזמן". דווקא בהוראה חיובית, כמחמאה. כלומר, הסרט, השמלה כל כך יפים עד שלמה לי להאריך דברים בשבחם. פשוט חבל על הזמן...

תאמרו שגם אין רע במינון מסוים של מלים לועזיות. זו דרכן של כל הלשונות, ובהן העברית, שמראשיתה אימצה לעצמה מושגים ואף תחביר שאולים משפות זרות. הבעיה מתחילה בשעה שלשון מסוג זה מתחילה לחדור, תחילה לעולם הבידור ואחר כך אל המקומונים ושפת הכתב. והבעיה מחריפה עוד יותר, עם חדירת המושגים הזרים. לשם מה לנו "לוקיישן" ו"קריז" ו"פריימר ליג" ו"סי פוד" ו"קאמבק" ו"מיינסטרים" ו"טרנד" ו"גימיק" ו"טייפ קאסטינג" ו"סיקסטיז" ו"סבנטיז" ו"ניינטיז" ו"אודישן" ו"טריפ" ו"קליפ" ו"פרומושן" אלה, שכבר הדיחו מלשוננו את מקבילותיהן העבריות. מדוע לא נתקבל ה"שלטוט" המוצלח של האקדמיה ללשון העברית, כך שנשארנו עם ה-Zapping וה"זומביט" האמריקניים המכוערים. ומה קרה ל"ידוענים" (סלבריטיז במקומונינו). אפילו ה"יָשרה" הנאה של האקדמיה לא הצליחה להדיח את ה"אינטגריטי". ברכת השלום הדו-לשונית המקובלת, "יאללה ביי", מייצגת את הקלקלה בדמותה המכוערת ביותר, וכבר העירה על כך המשוררת דליה רביקוביץ.

דבר-מה לא טוב קרה לה לעברית בדרכה מבית המרקחת או היכלו של הפה המפיק מרגליות, אל הרחוב והשוק ואף אל שפת העיתון ואמצעי התקשורת האחרים.

מובן שאיש אינו ממליץ להחליף את היאללה-ביי בצפרא טבא הארמית. אבל במה חטאו ה"שלום", ה"להתראות" וה"להשתמע". האם גם זה מסימניו של תהליך ה"שלום" התקוע? מי זוכר עוד את הימים שהיינו מברכים איש את רעהו, בארץ ישראל הקטנה והטובה, ב"שלום וברכה". דומה, לפני חמישים שנות מדבר.

ללשון בלתי-מבוקרת מומנטום או תנופה משלה, כך שלפעמים נדמה כי הגרוע יותר עוד לפנינו (והגרוע יותר הוא, כידוע, אויבו של הגרוע, כדרך שהטוב יותר אויב לטוב). נראה שלא יעבור זמן רב ונתרגם את ה-this goes without saying האנגלי ל"זה הולך בלי לדבר" של ההלצה. הרי כבר תרגמנו את ה-sleep on it, שפירושו שהות למחשבה, ל"לישון על זה", שהוא דבר הבל בעברית. ויש עוד כהנה וכהנה פניני תרגום שלא היה בהם שום צורך ושום היגיו

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
5/09/2018
הנחיות ליישום הסכם אופק חדש למורי של"ח
8
5/09/2018
עלון 5
8
27/08/2018
בקרת התקן הרב תחומית תיערך אחת ל -5 שנים
8
23/08/2018
הקפאת ניהול עצמי בחט"ב בשנת תשע"ט
8
14/08/2018
מכתבה של מזכ"לית הסתדרות המורים למנהלת האגף ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד