בכיו של המורה למוסיקה
בכיו של המורה למוסיקה

בכיו של המורה למוסיקה

מוחמד בכרי

ילדות הכפר בענה, בימי הממשל הצבאי, המסתננים, השב"כ ושירת "התקווה" בחגיגות העצמאות

 

Good Morning!

Good Morning to you!

I am glad to see you!

We are glad to see you too!

Sit down please.

 

כך היה מתחיל את השיעור שלנו באנגלית, בכיתה ה' בבית הספר היסודי בכפר בענה  שבגליל בסוף שנות חמישים. אף פעם לא הבנתי מה אמר ולא מה ענינו, ומאוחר יותר הבנתי שבאנגלית אומרים please ולא "בריז", כך ביטאתי את please.

המורה שלנו באנגלית הוא משאריות המנדט הבריטי. קרחת מוסקוואית בכובע קש, אם העונה היא קיץ, וצמר, אם גשום וקר. כרס לא מבוטלת, שפם ג'ינג'י מגעיל על לחיים אדומות מעודף ויטמינים. לעולם לא מחייך, שפתיו מכווצות כאילו הוא מריח משהו מסריח. והאמת היא שהיה מסריח בכיתה.

אני מודה שהייתי בין המשתינים במיטה, באותם לילות של סוף שנות החמישים. זה היה כאשר הממשל הצבאי היה עוד על הסוס, בזמנו של אשכול המנוח. אמי תמיד הזעיקה את הצבא כשסירבתי להירדם, ויפה שעה אחת קודם. לא הייתי היחיד באותם לילות, וכך היה מסריח בכיתה בימי חול. באותם ימים לא הגיעו עדיין מים לכפרים שבגליל, מלבד בניין הממשל הצבאי הסמוך לכפר, גם הוא משאריות המנדט. היינו מתקלחים פעם בשבוע, ואני שנאתי להתקלח, כי אמי הייתה רוחצת אותי, גם את אחיי, ולי הייתה מכאיבה מאוד. הייתה מורטת את שערותיי, אצבעותיה הקשות כאבן היו פושטות בשערי, מפשפשות, משפשפות וסורקות בעוצמה צבאית, הורסות כל מה שחי ונושם בראשי הקטן והמסולסל, כמו יחידה מובחרת הנשלחת למשימה קטלנית אי שם בג'ונגל גלילי, לאתר מסתננים. (הרבה מסתננים היו בתקופה ההיא. רבים מהם נתפסו כשהם מתנים אהבה בלילות עם נשותיהם, ועוד באותו לילה היו מושלכים מעבר לגבול שממנו באו).

מהר מאוד הצלחתי לחלץ את ראשי מידי אמי, וקיבלתי עצמאות מוקדמת, להתקלח בכוחות עצמי. אחיי הקטנים ממני קינאו, ורצו גם הם, אך לא היו נחושים בדעתם, ונשארו תחת חסותן של אצבעות אמי. כך התחלתי להתקלח פעם בשבועיים, לפעמים פעם בשלושה, והכל בגלל הטראומה שרכשתי מהאצבעות הללו.

למנהל בית הספר קראו נעים והוא היה נעים. נמוך קומה אבל תמיד מחייך. הוא לא היה דומה לשאר הנמוכים, שרובם כעסו על העולם, והיה לו חוש הומור יוצא מהכלל. גם הוא לא אהב את המורה לאנגלית, או לפחות כך הרגשתי. פעם נעים, המנהל, ערך מבחן איי.קיו. למורה לאנגלית. וכך קרה הדבר. בוקר אחד, לפני שהפעמון צלצל, אנחנו עומדים בשורות ומתכוננים להיכנס לכיתות, ומולנו עמדו כל המורים, וביניהם המורה לאנגלית, כשבשמאלו כוס תה חם ובימינו תיקו השחור, גם הוא משארית המנדט הבריטי. פנה אליו המנהל ושאל אותו: "מה השעה?" הרים המורה את ידו השמאלית, האוחזת בכוס התה, כדי להסתכל על השעון, וכך שפך את התה על עצמו. סובב המנהל את ראשו לצד הנגדי והתגלגל מצחוק. (אני תוהה לפעמים אם הסיפור הזה הוא אמיתי, או שמא המצאתי אותו בגלל עניין אישי הקשור והתלוי)

המנהל נעים לימד אותנו חקלאות והיה מספר בדיחות. בזמנו הפנוי למדנו חקלאות, אודות החסה, הזית והפטרוזיליה. אבל הכי אהבתי את בית הספר בימי העצמאות, כלומר, חגיגות ימי העצמאות שבית הספר היה עורך מידי שנה. קודם כל, באותו יום אין שיעורים, רק עושים מסיבה, אוכלים ופלים ושותים מיץ תפוזים צהוב, הכל בחינם, על חשבון המדינה. בית הספר היה מקושט בגרינלדות ודגלים קטנים של המדינה התנופפו ברוח. הכל היה חדש. אני זוכר את רשרוש הניירות וריח הצבעים הממלאים את הכיתות, ואת רחבת ה"מחניים".

טכס החגיגה כלל שירים, ריקודים ונאומים. נאום בעברית, נאום בערבית ונאום באנגלית לאלה שלא הבינו. סגן המנהל היה מורה לעברית, ותפקידו היה לכתוב את נאום העצמאות בעברית צחה לתלמיד המצוחצח ביותר. באחת השנים זכיתי לקרוא אותו בנוכחות נכבדים יהודים מהממשל. זו הייתה ההופעה הראשונה שלי בעברית לפני קהל ישראלי, וזה עבר כל כך מהר. לא נקודות, לא פסיקים. בנשימה אחת.

מנהל בית הספר מעולם לא נכח בחגיגות. תמיד היה חולה, ותמיד מילא את מקומו הסגן, וקרא במקומו את נאום העצמאות, אותו נאום שחזר שנה אחרי שנה. ידעתי שזה היה אותו נאום, בגלל שורה אחת שחזרה תמיד בכל הנאומים. "אנו עומדים כדי לזכור" "נקף לנתד'קר". מאוחר יותר, סגן המנהל נעשה מנהל בזכות השב"כ, אללה והנאום.

בכיתה ד' למדנו את "התקווה". המורה למוסיקה "רפיק", שפירושו, חבר במפלגה הקומוניסטית, ניגן בכינורו ושר, ואנחנו חזרנו אחריו. המלים והלחן היו מרגשים. אני זוכר איך שרנו יחד: "כל עוד בלבב פנימה, נפש יהודי הומיה". כשהגענו ל"התקווה בת שנות אלפיים", זלגו דמעות מעיני "רפיק" המורה, עד שהצטברו והתגוששו בקצה לחיו המונחת על כרית הכינור.

גם עיניי זלגו דמעות. רק לא ידעתי על מי אני בוכה. על רפיק, על היהודים המסכנים והנרדפים, ואולי על עצמי.

 

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
20/11/2018
הליך הגשת הבקשות למלגת לימודים לשנת הלימודים ...
8
19/11/2018
נוכח החלטת הממשלה שהתקבלה היום בעד קיצוץ רוחבי, ...
8
15/11/2018
יחד עם מנכ״ל משרד החינוך, שמואל אבואב ויו״ר ת“א ...
8
13/11/2018
לאור המצב הבטחוני, בכפוף להוראות פיקוד העורף - ...
8
12/11/2018
לאור המצב הבטחוני, בכפוף להחלטת פקוד העורף ובתיאום ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד