בפתח החוברת
בפתח החוברת

 

קוראות וקוראים יקרים,

 

בפתח החוברת מתכבד "הד הגן" לארח את האמן הבינלאומי חנוך פיבן. הוא כותב על עבודתו עם הילדים ביצירת מצרפים חדשים מפסולת. 

רוב החוברת בהמשך עוסקת ברב־תרבותיות ובפלורליזם בחינוך. מרטין ורמס כותבת על הנושא ומצטטת מדברי אחד הילדים: "קודם הייתי עולה חדש, עכשיו אני ילד בגן" - ציטוט המביע את כל התורה כולה.

ישראל, כמדינת הגירה, היא מדינה פלורליסטית או רב־תרבותית. מושגים כמו "כור היתוך", "קיבוץ גלויות", "קליטת עלייה" ו"פער חברתי" מושמעים לרוב בהקשרים שונים. השאלה אם יש בישראל תרבות אחת, או שהיא פסיפס של תרבויות רבות - על כך בכתבתה של ד"ר חנה שרון.

נילי ונציה עוסקת בתחום הרב־תרבותיות ומציינת כי הסביבה החינוכית, כמו החברה עצמה, נגועה בדעות קדומות. החוכמה היא להכיר בהן ולהתמודד איתן, כדי לדעת איך להנחיל לילדים כבוד אל האחר ולמיגוון התרבותי הגדול הסובב אותם. הגננות הן הראשונות המובילות את התפיסה הזו. הן צריכות לעמוד במרכז התהליך אשר יצור את השינוי המיוחל.

תמר גולדמן תרגמה ספרים לשפה האמהרית כי היא מאמינה שבמקום להכחיד את שפת האם של ילדי העולים מאתיופיה - צריך ללמד אותם להוקיר ולכבד אותה, לצד לימוד השפה העברית.

 

לעולים חדשים רבים יש מגבלות שפה, המקשות על ההורים להקריא לילדיהם בעברית. אחרים, על אף שפתם הרהוטה בעברית, מעדיפים לשמר את שפת האם בבית ואינם רגילים לקרוא לילדיהם בעברית. סילביה קמוביץ הראבן וגלינה פרומן מספרות על פרויקט פיז'מה המעודד קריאת ספרים.

 

התלבושת האחידה בגן מטשטשת הבדלים סוציו־אקונומיים ומחנכת לשוויון חברתי. על כך ממליצה הגננת כוכבה כהן.

"קוראים לגן שלנו גן אלאזהאר ואנחנו גן חובה. פירוש השם שלנו, אלאזהאר, הוא פרחים". אלה הפרחים בגן של אמינה נעאמנה בפזורה הבדואית.

 

מדי שנה בחג הסיגד מציינות המגשרות והגננות בגנים ובמתנ"סים את המסורת האתיופית, בחגיגות אותנטיות שבהן מוצגים לבוש מסורתי, כלים, מוסיקה, ריקודים, תבשילי העדה וסיפור החג כפי שנהגו לציין אותו באתיופיה. על עבודתה עם ילדי עולים מספרת ענת גולני. בהמשך מספרת אימבט מלדה על עבודתה כמגשרת באחת מהשכונות בנתניה.

 

אל גן הילדים בבית הספר "פרר" ביפו מגיעים ילדים יהודים, מוסלמים ונוצרים, הדוברים שפות אם שונות ובאים ממיגוון תרבויות. את החטיבה המיוחדת הזאת מנהלת ראדה כאבוב.

 

במקום להתמקד בלימוד פרטיו של טקס יום השואה, או להתעלם ממנו כליל, נכון יהיה לחשוף את הילדים לקסמו של מה שהיה ואבד. רעיון שונה מעלים יעל ארזי ויותם בנשלום.

 

סיגל כהן־עזריה, רונית זמיר ועפעף ברהום - שלוש מבין שש "הגננות של המדינה" - משתפות אותנו בדרכי העבודה שלהן.

 

ד"ר רבקה גירון מציגה מבחר יצירות ספרותיות העוסקות בצער הזרות ובשאיפת ההשתייכות אצל ילדים עולים.

 

צילי קופמן־שפי מציגה סדר יום טיפוסי בחיי גננת.

 

לסיום: מדורנו "במחלקה", והפעם סיכום שלוש שנים של המדור, ובמדור הקבוע של המועצה לשלום הילד מביאה חניתה קושר מידע מתוך השנתון הסטטיסטי לשלום הילד לשנת 2010.

 

מאחלת לכם חגים ומועדים לשמחה - פורים ובהמשך פסח,

וקריאה מעניינת ומהנה

אילנה מלחי

 

 

לקראת החוברת הבאה:

הנושא בו נעסוק יהיה מורשת ישראל. חומר עיוני או חומר מתוך העבודה בגן יתקבל בברכה.

 

 

"אצלנו בחצר

בצל עצי הזית

באים בדרך כלל

המון אורחים לקיץ.

לכל אחד מהם

שפה משלו

ודרך משלו

להגיד שלום".

(נעמי שמר)

 

תיקון: בגיליון "הד-הגן" הקודם (דצמבר 2010, ב') נשמטה השורה הבאה מהמאמר אזעקת אמת של הכותבות ד"ר חנה צימרמן וד"ר אורית הוד-שמר:

תודה לסטודנטיות ממכללת קיי וממכללת בית ברל על איסוף הנתונים"

 

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
12/07/2018
הנוגעים לפעילויות וקבלת שירותים מהסתדרות המורים
8
11/07/2018
מתנגדים לביטול הסייעות הרפואיות בגני הילדים
8
10/07/2018
8
4/07/2018
עובדי הוראה יקרים, בעקבות הודעת משרד הבריאות לפיו ...
8
2/07/2018
הוא רק תחילת המסע
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד