משה קוה "חינוך יהודי במבחן קיומי"
משה קוה "חינוך יהודי במבחן קיומי"

 

פרופ' משה קוה הוא נשיא אוניברסיטת בר-אילן ועד לאחרונה כיהן כיו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות בישראל

 

עלינו להתבונן בעיניים פקוחות בסכנות ובאתגרים שהגלובליזציה מציבה לתרבות היהודית, וממילא לקיומו הקולקטיבי של העם היהודי. חינוך הוא אחד הרכיבים החשובים בקרב הזה  

 

תהליך הגלובליזציה, שאמור או עומד לעשות את העולם כולו לכפר גדול אחד, מעמיד תרבויות לאומיות רבות במבחן קיומי. מוטל או נגזר עליהן להתמודד עם כוח שמשאביו אדירים וכוח המשיכה שלו עצום וכולו כמו אומר שהייחודי והפרטיקולרי הוא קרתני ומוּעד להידרס או להידחק לשולי השוליים. החזות המבהילה שהוגדרה בספר בראשית במילים "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים" נראית ריאלית. רק שוכחים שהסוף של מסר זה היה הרסני. האנשים השתמשו באחידות כדי לבנות מלחמה נגד התיאולוגיה כי חשבו עצמם כמחליפי אלוהים. על כן ההתערבות של הבורא הייתה לפזרם לארצות שונות, לתרבויות שונות ולשפות שונות.

יהודים שאינם מתיימרים לעשות את חשבונו של הקב"ה, ולנגד עיניהם הציווי של "הכל צפוי והרשות נתונה" ולקחי ההיסטוריה של מאתיים השנים האחרונות, אינם רשאים לסמוך בעניין זה על נס משמים שיתרחש לפתע ומבעוד מועד. לא להם להשליך את יהבם על התערבות של כוח עליון שימוטט את מגדל בבל הפוסט-מודרני. מחובתם להתבונן בעיניים פקוחות ובשום שכל בסכנות ובאתגרים שמציבה הגלובליזציה לתרבות היהודית, וממילא לקיומו הקולקטיבי של העם היהודי.

לשון רבים אינה ננקטת במקרה. הבעיה היהודית בהקשר הזה היא רב-ממדית. היא כרוכה, בין היתר, בכך שהגלובליזציה מיוסדת על קידום הידע, שמיטב המוחות היהודיים תורמים לו רבות ובתוך כך הם גם שבויים בקסמו וחרדים, בצדק, מפני כל ניסיון לשים אותו בכל סד שהוא. הבעיה הזאת כרוכה גם בעובדה שפתיחת האופקים הגלובליים תרמה במשולב גם למיטוט חומות רבות שסגרו על היהודים וגם להחלשת הזיקה למקורות התרבותיים היהודיים. הבעיה הזאת כרוכה גם בכך שהגלובליזציה מאיימת על התפיסה המוכרת של מדינת לאום, ולכן גם על הלגיטימציה של מדינת הלאום היהודית היחידה, מדינת ישראל, שהיא אחת המשענות העיקריות של הקולקטיב היהודי, וחוסנה שלה נשען במידה לא מבוטלת על עצם קיומו ועל מידת חוסנו של הקולקטיב הזה.

הגלובליזציה מסייעת לתביעה המעיקה להפוך את מדינת היהודים ל"מדינת כל אזרחיה", אף-על-פי שהמדינה הזאת קמה לאחר שהוכח בעליל הצורך בכינון מקלט בטוח לעם היהודי. והגלובליזציה מאיצה תהליכי התבוללות וניכור ברחבי העולם היהודי, ובכלל זה גם במדינת ישראל עצמה. אם מוסיפים לכך את שיעור הילודה הנמוך של יהודים בדורותינו, שהוא בעיקרו פועל יוצא של השבחת מעמדם הסוציו-אקונומי – ולכן גם מואץ-גלובליזציה, בפני עצמו – נקל לראות מדוע פוחת היקפו של העם היהודי ממש מיום ליום. אומדנים רציניים מלמדים שמספר היהודים בעולם קטן במאה משיעורו אתמול וגדול במאה משיעורו מחר. הכתובת רשומה אפוא בבירור על הקיר.

אבל מהלך הדברים אינו דטרמיניסטי והקרב אינו אבוד. בראש ובראשונה, מפני שהמורשת היהודית מיוסדת גם על ערכים אוניברסליים והיא שהנחילה את תמציתם לתרבות המערב – אמה-הורתה של הגלובליזציה. מן המורשת היהודית יצאו הבשורות הגלומות בעשרת הדיברות, בחזון הנביאים ובמזמורי תהילים, שבלעדיהן לא היו הציוויליזציות המודרניות לובשות את סבר פניהן השפוי. המורשת היהודית עומדת גם בסימן של "וחי בהן", שפירושו הסתגלות לנסיבות חדשות הימנעות מדוקטרינריות תוך שמירה על עיקרי יסוד.

במורשת היהודית מעוגן, בין השאר, גם מאמרו המופלא של הרמב"ם "ולא יושג אותו מדע אלוקי אלא לאחר מדעי הטבע". הקדמה אינה זרה לה ואינה מנוגדת לה. היא בשר מבשרה. במורשת היהודית, שהיא לוז התרבות היהודית, מצויה אפוא היכולת לעמוד במבחן הגלובליזציה, ובלבד שמתוודעים אליה. במילים אחרות, שהן שם קוד לתוכנית פעולה אופרטיבית ובת-ביצוע, ובלבד שיימצאו ויפותחו הדרכים הנאותות לחינוך יהודי ראוי לשמו.

אין נושא אחד ואין מוקד אחד למימוש המשימה הזאת. היא עניין להוגים ולאנשי מעשה, למעצבי מדיניות ומקבלי החלטות יחד עם יוצרים, מדענים ומלומדים מכל חלקי הקשת האקדמית. היא מוטלת על הדמויות הדומיננטיות של העם היהודי במדינת ישראל ומחוצה לה. אין בהם אחד שעליו המלאכה לגמור ואין בהם אחד שפטור ממנה או רשאי להמתין עד שיבחין בהיווצרותה של מאסה קריטית לפי טעמו ועד שיובטח לו בבירור שאינו חייל בודד. מדובר במאמץ שהוא אוטו-קטליטי וסינרגי בעת ובעונה אחת, מגביר את עצמו ומוליד שלם גדול מחלקיו.

אני כותב את הדברים האלה לאחר מעקב אחרי הוויכוח הניטש במדינת ישראל בשאלה "מיהו יהודי?" אני כותב אותם לאחר שהגעתי למסקנה כי התשובה הרלבנטית לשאלה הזאת היא "יהודי, זכר כנקבה, הוא, מעל לכל קריטריון אחר, מי שיכול להבטיח שהנכד שלו יהיה יהודי". אני כותב אותם כיהודי מאמין, כמדען שאמון ומצווה על חשיבה רציונלית – וגם בתוקף הזכות שנפלה בחלקי להיות נשיא אוניברסיטת בר-אילן.

האוניברסיטה שלנו הוקמה מלכתחילה כאוניברסיטה יהודית, והיא הגדולה בעולם מסוגה. במסגרתה חיה וקיימת ופועלת הפקולטה למדעי היהדות הגדולה והטובה בעולם. והאוניברסיטה שלנו היא, עם זאת, מעצם מהותה, אוניברסיטה במלוא מובן המילה – מוסד אקדמי שמקפיד בדבקות על חופש המחקר ועל שאיפה למצוינות.

מנקודת המבט הזאת, חברַי לאוניברסיטה ואני קוראים בהתמדה לחברה הישראלית על קברניטיה ועל כל שדרותיה לטפח את הסולידריות שלה-עצמה ושלה עם העם היהודי. מנקודת המבט הזאת אנו רואים לנו לחובה לתרום לכל מאמץ שיתקן בישראל עוולות מוסריים על אף אילוצי המציאות, וגם יגדיל את חן-ערכה בעיני כל יהודי. מנקודת המבט הזאת לא נחדל להזכיר לאחינו בפזורה, החרדים כמונו לעתיד העם היהודי בעידן הגלובליזציה, כי עליהם להטות כתף לביצור החינוך היהודי מפני שהשעה דוחקת.

ואיננו מסתפקים במילים. בית הספר לחינוך שלנו הוא אחד הרכיבים החשובים ביותר של האוניברסיטה. משכנו החדש הולך ונבנה בהשקעה של כ-18 מיליון דולר, כספי תרומה, הראויה לברכה ולתודה עמוקה, של קרן ג'ים ג'וזף מארה"ב. אחת התוכניות המרכזיות שלנו היא לעשות את הגוף הזה למרכז עולמי להשתלמויות למורים ומחנכים יהודיים מרחבי העולם, ובמיוחד מארה"ב. כן אנו מתכננים להביא לקמפוס שלנו מדי שנה מאות תלמידים יהודים מהפזורה, בגיל בר-מצווה ומעלה, כדי להפגיש אותם באופן בלתי אמצעי עם החוויה היהודית הישראלית.

ובעיקר, במחקר ובהוראה בכל הפעילות האינטלקטואלית של האוניברסיטה אנו פועלים כמיטב יכולתנו להדגיש את רוחב האופקים וריבוי הפנים של המורשת היהודית. את היותה של מדינת ישראל לא עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב, אלא לבו הפועם של העם היהודי, שלא נס ליחו גם בימים סוערים אלה וכוח חיותו במותניו, לאמור, ברוחו.

 

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
19/07/2018
פעילויות הקרן לקידום מקצועי
8
17/07/2018
בעקבות סכסוך העבודה שהסתדרות המורים הכריזה לפני ...
8
12/07/2018
הנוגעים לפעילויות וקבלת שירותים מהסתדרות המורים
8
11/07/2018
מתנגדים לביטול הסייעות הרפואיות בגני הילדים
8
10/07/2018
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד