נורית רון: "מעצמה נשית במחול"
נורית רון: "מעצמה נשית במחול"

 

נורית רון היא מפקחת מרכזת על אמנות המחול במשרד החינוך. המאמר מוקדש לרכזות מגמות המחול במערכת החינוך

 

עבודתן של רכזות מגמות המחול דומה לכוריאוגרפיה המשלבת אמנות, חינוך, תרבות וניהול ומאפשרת מיצוי ומצוינות של הלומדים. כך יוצרים דור מקצועי ומיומן של רקדנים, מורים, חוקרים וצופים

 

 

95% ממגמות המחול בארץ מנוהלות בידי נשים, עובדה המשאירה את  חמשת האחוזים הנותרים בידי רכזים גברים. סוגיה זו מעלה מחדש את השאלה:  מדוע המגדר הנשי במחול עדיין כל כך מובהק? (נושא שיש לעסוק בו במאמר אחר). מאמר זה יעסוק בנשים המלמדות ומנהיגות את התחום במערכת החינוך.

נשים אלה הן מחנכות, אמניות ואקדמאיות, המקדישות שעות רבות על מנת להקים דור מוביל של מורים, חוקרים, רקדנים וכוריאוגרפים בתחום המחול. פרופיל רכזת מגמת מחול נגזר מ"פרופיל המורה למחול, מסמך שגובש במסגרת קורס חונכי סטאז' למחול במכללת סמינר הקיבוצים. רכזות המגמה ממזגות כישורים בתחום הידע (מחול), בחינוך ובאמנות, תוך שהן מנהיגות את 80 המגמות במערכת החינוך בישראל.

          מגמות המחול הן מסלול המאפשר מיצוי ומצוינות, טיפוח כישרונות אמנותיים תוך העמקה והתמחות בתחומים המעשיים והתיאורטיים ובשימת דגש על הישגיות, ידע וביצוע. תוכנית הלימודים במגמת מחול כתחום התמחות מאפשרת הרחבה, העמקה ולימוד מובנה של התחום כמקצוע בחירה לבגרות.

            כיום פועלות כ-50 מגמות מחול בחטיבות העליונות, וכ-30 בחטיבות הביניים, כאשר מספר התלמידים בכל אחת מהן נע בין 20 תלמידים ועד ל-200 תלמידים ויותר. 20-40 תלמידות ותלמידים ילמדו בדרך כלל במגמת מחול במגזר ההתיישבותי או ביישובים קטנים, בעוד מספר הלומדות במגמות בעיר יכול להגיע ל-200 ויותר. בדומה למגדר הרכזות והמורות, גם רוב התלמידים הן תלמידות.

            מהניסיון בשטח ומהמחקרים עולה, כי החינוך באמצעות מחול הוא גורם משמעותי בעיצוב אישיותם של התלמידים המאפשר להם להגיע לכלל מיצוי או מצוינות במהלך לימודיהם. תוכניות הלימודים במגמות המחול כוללות הרחבת לימודי המחול  כמקצוע  בחירה בהיקף של 5 יחידות לימוד. שני החלקים הנלמדים הם: א) "היבטים תיאורטיים עיוניים במחול" בהיקף של 3 יח"ל הכוללות: תולדות המחול במערב ובישראל, יישומי אנטומיה למחול, מוסיקה למחול. ב) "טכניקה, סגנונות במחול וכוריאוגרפיה" בהיקף של 2 יח"ל. טכניקות וסגנונות במחול - בלט קלאסי, מחול מודרני  ועכשווי וכוריאוגרפיה.

            על האמנות נכתב בין השאר כי היא "אספקלריה של תהליכים היסטוריים, חברתיים ודתיים [...]" (עובדיה, 1998, ע' 190). בתוכניות הלימודים שנכתבו עם האגף לתכניות לימוד ופיקוח על המחול, משולבים ממצאים של מחקרים, גישות ותפיסות הנוגעים ללימודי אמנות שעלו מתוך דיאלוג פורה ומיוחד עם מורות ורכזות מובילות, אשר שיקפו באופן מובהק תפיסות אלה מעבודתן בשדה. 

תחום המחול הינו תובעני ביותר, והמורות נדרשות לתכונות מתאימות על מנת להוביל את מגמת המחול. עוד מראשית מהלך ההכשרה באקדמיה או במכללה, עליהן לרכוש מיומנויות רבות, ובהמשך דרכן המקצועית עליהן להתעדכן ולהשתלם באופן קבוע על מנת להוביל ולשמור על רמה גבוהה, איכותית ומקצועית, הן בתחומים המעשיים והן בתחומים התיאורטיים. על כתפיה של המורה/הרכזת למחול מוטלת אחריות רבה לרווחתם הפיזית והנפשית של התלמידים, על מנת לקדם אותם בתחומים הפיזיים, האמנותיים והקוגניטיביים, תוך מתן תשומת לב מרבית לשונות בין הצרכים והרגישויות של התלמידות והתלמידים.

            המורות/רכזות רואות בעבודתן שליחות, המתאפשרת דרך החינוך בכלל והחינוך לאמנות בפרט. בין היעדים המרכזיים של הוראת התחום עולה הרצון לפתח בתלמידים יכולת למידה עצמית ועבודה בצוות וכן לממש את הפוטנציאל הטמון בהם. להיות אותנטיים וייחודיים כבני אדם וכיוצרים צעירים, על מנת שבעתיד יוכלו להשתמש במיומנויות אלה ככלי לביטוי אישי ולתקשורת בינם לבין הסביבה.

            רוב הרכזות והמורות העוסקות בתחום מאמינות בתרומתו לתלמיד באופן אישי ובחשיבות לשילובו במערכת בחינוך, למען חיים מלאים ומספקים. הן רואות בהוראת המחול בבתי הספר אמצעי לחינוך התלמידים לאהבת המחול, ודרכו לאהבת האדם, החברה והתרבות. מטרה חשובה נוספת, לדעתן, היא כי באמצעות לימודי המחול ניתן לעצב בוגרים משכילים, רחבי אופקים ובעלי יכולת ביטוי מילולית גבוהה, אשר תאפשר להם צמיחה אישית ואפשרות להתפתחות מקצועית בעתיד . 

 

 "כוריאוגרפיה" של הידע

בעבודתה של רכזת המגמה מתמזגים כישוריה מתחום הידע (השפה המחולית), החינוך, האמנות והתרבות. כישרון המנהיגות הוא היכולת לשלב את אלה ולהביאם לכדי תוצר חינוכי, אמנותי, או תרבותי. אלה  דומים בעיני לכישרונה של הכוריאוגרפית ביצירת המחול.

            יצירת הכוריאוגרפיה אינה תוצאה של השראה המגיעה לפתע. ההשראה מבוססת בעיקרה על עבודה אנליטית, הנובעת מתהליך עומק כבר בתחילת היצירה. הכוריאוגרפית דוריס האמפרי (Humphrey) משרטטת דרך מדעית ואובייקטיבית אשר מתייחסת אל הכוריאוגרפיה הנוצרת כאל יכולת של מבט-על:  ראייה כללית של העשייה היצירתית אשר בונה את הריקוד (האמפרי, 1984).

            על-פי התיאוריה של האמפרי, יש ארבעה יסודות של מרכיבי המחול: מבנה, דינמיקה, מוטיבציה ומקצב. החלל והבמה הם מרכיבים משמעותיים של הריקוד, אליהם יש להתייחס וללמוד על-פיהם את הבמה ואת כל המקומות המרכזיים והמוצנעים שבה. לדעתה של האמפרי, השפעה פסיכולוגית חשובה יש למרכז הבמה, הנתפש כנקודה החזקה ביותר, ולאלכסון המוביל מהפינה העליונה הימנית של הבמה, לפינה התחתונה השמאלית.

נקודת מבט נוספת בנושא זה היא של  הכוריאוגרפית הנסטיין (Hanstein, 1999), המשווה את עשיית המחול לעריכת מחקר. היא מצביעה על הדמיון שבין תהליך המחקר לתהליך הכוריאוגרפיה. בשניהם, לתפיסתה, מתקיימים השלבים של: איסוף החומרים (פרטי המידע או התנועות), שלב שאילת השאלות, הדיאלוג עם החומר שנאסף, והרצון לחדש ולעצב את הידע, התנועה והסגנון. תהליך העשייה אינו מתבצע באופן אקראי אלא בשלבים המתוכננים מראש. הכוריאוגרפית דומה לחוקרת, המגיבה כל העת על החומר והידע שנאסף על מנת לערוך את מחקרה.

אני מוצאת כי עבודתן של רכזות המגמה דומה למעשה הכוריאוגרפיה. גם הן, כפי שתיארה האמפרי, מפתחות דרך של "עשיית מחול" שהיא מעין כוריאוגרפיה המשלבת בין העשייה המקצועית והחינוכית. עשייתן איננה תוצאה של השראה המגיעה לפתע, היא מבוססת על עבודה "אנליטית" שיטתית, הנובעת ממקום מקצועי, אחראי ומיומן. בתהליך זה מתאפיינות יכולותיהן של הרכזות, יכולות של  "מבט-על - ראייה כללית", המשלבת את יסודות החינוך בכלל והחינוך למחול על כל היבטיו ומרכיביו בפרט.

בדומה להנסטיין, רכזת מגמת המחול יוצרת באמצעות המחול דרך חינוכית שונה, לעיצובם של בוגרי מערכת החינוך. סקרנים, בעלי ערכים וידע, שיודעים ומכירים שפות שונות; מודעים ומכירים תכנים שהינם בבחינת 'נכסי צאן ברזל'. בוגר מגמת מחול אשר הגיע להישגים מוכחים של הצטיינות ומיצוי הוא אזרח העתיד, שיהיה מסוגלת למזג ידע מקצועי ואיכותי, בצד ידע חינוכי ייחודי, באופן טבעי בהמשך חייו.

הידע המקצועי של המורות והרכזות כולל את שפת המחול על היבטיה התיאוריים והמעשיים ואת סוגות המחול ושפות המחול המורכבות ממושגים,  מסימנים, מסמלים ומדימויים. בקרב חוקרות חינוך לאמנות, כמו בקרב המורות העוסקות בחינוך למחול, בולטת הגישה כי המחול והעיסוק באמנות הם דרך לימודית באמצעות החוויה והעשייה, כפי שהגה אריסטו, כי לימוד אגב עשייה הוא החינוך במיטבו.

המחול הוא למידה שאינה נובעת רק מתכתיבי ההכרה או השכל, אלא תהליך שכבר מראשית לימודי השפה נעשה באמצעות שימוש בכל החושים. בלימודי המחול יש מכלול התנסויות, לרבות התנסויות רגשיות, גופניות ויצירתיות, המזמנות גם התנסויות רב-תחומיות. הרכזות הן בעלות ידע רחב בתחומי המחול על סוגותיו וגווניו השונים, ורובן מתמחות באחד התחומים התיאורטיים ו/או המעשיים.

מעורבותן המקצועית כמו גם החינוכית נובעת ממחויבות והבנה עמוקה  של מורכבות התחום הדורש אחריות לביצוע תוכנית הלימודים, העמדת אתגרים מחוליים וקוגניטיביים, זאת בצד הרגישות וההקשבה הרבה להן הן נדרשות.

            בעבודתן של הרכזות בסטודיו, בשיעורי המחול המעשיים, הן נדרשות לבקיאות בכל הנושאים המעשיים-גופניים, כאשר השיח הגופני מאפשר מקום מרכזי לרגש ולנפש התלמידים. לפי ז'אן זאק רוסו, "הסוד הגדול בחינוך הוא להבטיח שכוחות הגוף והנפש יפעלו תמיד בתיאום שהאחד ייתן מנוח לשני" (כהן,  1996, ע' 219). בנוסף, קיימת בקרב תלמידים אלה נטייה לשלמות מקצועית והם מציבים לעצמם רף ביצועי גבוה, הן בהיבטים התיאורטיים והן באלו המעשיים. משום כך הם נדרשים למורות מקצועיות ומנוסות מחד גיסא, מבינות, מכילות ותומכות מאידך גיסא.

הידע החינוכי של הרכזות מתייחס לגיבוש התפיסה הפדגוגית הנבנית על פי תוכניות הלימודים במחול, ובהתאם לתוכנית בית הספר. הוראת המחול מעצימה את  ממד  החוויה וההזדהות, דרכה ניתן ללמוד ולהפנים  באופן משמעותי כל נושא או מסר ובכך היא הופכת להיות "אירוע" לימודי חינוכי מכונן.

פרקינס, אשר דן במושג ה"ידע המחולל"Generative Knowledge) ), עוסק בשלוש המטרות המרכזיות של הידע החינוכי: הבנת הידע, שמירת הידע לטווח ארוך ועשיית שימוש פעיל בידע. לדבריו, המפתח ללמידה האמיתית הוא טיפוח אמנות החשיבה, שהיא לדעת, לזכור, לשמר, לקשר, ולבסוף "להטביע או להטמיע" (פרקינס, 1998).

בתהליך הלימוד בשעורי המחול ניתן ביטוי לשלוש מטרות  אלה: להבנה של הידע - הרקע התיאורטי לתרגיל או לנושא הנלמד; לשמירת הידע - תרגול הידע באופן טכני ויצירתי; ול"שימוש פעיל", ההטמעה לטווח הארוך. במטרות אלה משולבים העולם הרגשי, הגופני, האסתטי, האינטלקטואלי והרוחני של התלמידים, כפי שמתחייב בעת ביצוע התרגילים או הריקוד, המאפשרים את מימושו של הפוטנציאל החינוכי באמצעות המחול.

בשנת 2004, נערך ב-22 ממגמות המחול מחקר גישוש, באמצעות ראיונות עם כ-100 מורות ורכזות ו-22 מנהלים; ושאלונים לכ-200 תלמידים. המחקר בדק את נקודת מבטן של מורות ורכזות ביחס לחשיבות המחול כתחום ידע, תוך התייחסות לאמנות, לחינוך ולתרבות (רון, 2004). הממצאים המרכזיים מתחלקים לשתי קטגוריות. האחת, תרומתה של המגמה בכל הקשור להתפתחות ולהתקדמות של  התלמידים במחול, בהיבט המקצועי, כשההתייחסות הייתה בעיקר לשיפור הטכניקה, היצירתיות ושיפור התפיסה האסתטית.

לדברי המורות והרכזות, "במהלך הלימודים במגמה, תלמידים רבים מגיעים לרמת ביצוע מקצוענית וממשיכים לרקוד בלהקות המובילות בארץ וגם בעולם [...]". תגובה נוספת: "היצירה במחול מעוררת מעורבות אישית, מגבירה ומעצימה רפלקסים ותשומת לב [...], או: "היצירתיות דרך המחול והשימוש בגוף מאפשרים מוצא לתחושות ולהשקפות שונות, והתלמידים יכולים להצטיין בדברים שהם חזקים בהם". כמו-כן: [...] "ניכרת מעורבות גדולה המציפה הבעת רגשות [...], וגם "המחול הפך לנכס, בבית הספר יש הופעות מחול איכותיות, מקצועיות ומרגשות בכל טקס, כשהקהל המקומי ותלמידי בית הספר העניקו תמיכה מתמדת [...]".

"כשתלמידים עוסקים בדברים האהובים עליהם, הם ממצים את יכולותיהם, קשובים לעצמם והופכים נוחים יותר לסביבתם [...]", ובנוסף: "העבודה הסיזיפית קשה, אולם זה נעשה מתוך כוח ורצון עז [...]. מאפיין אותם הרצון והצורך לרקוד ליצור ולעבוד קשה". גם הבחינה תורמת: "ההיבחנות מגבירה את הדרישות ומאתגרת ללמד וללמוד ברמה מקצועית, מעשית ותיאורטית גבוהה, ומתוך שאיפה מתמדת למצוינות [...]".

בקטגוריה השנייה התייחסו הרכזות להתפתחות הלימודית, לתרומה להעצמה האישית, ולחיזוק ערכים הקשורים בחברה ובתרבות. "זהו מדיום שמעדן, נותן כלים לחיים, לאחריות ולהתמדה, מאפשר התלכדות וידידות בין גילאים שונים, בין הורים לילדיהם, מחזק יחסים אישיים ומאפשר אקלים מיוחד בכיתה". תגובה חשובה של מרואיינת במחקר: "בתקופה שבה האלימות, חוסר הכבוד לזולת וחוסר הסובלנות הם חלק מחיינו, לימודי המחול הם הכרחיים". או תגובה נוספת: "בהיבט התרבותי, בית הספר זוכה באופן קבוע בהתנהלות היומיומית, בשיח, בחצר, בכל טקס, ההורים והקהל תומכים, נלהבים ושותפים".

"העבודה המשותפת באמצעות הגוף וללא מילים עוזרת בשלבים מאוחרים יותר לאפשר  דיבור קולח [...]". וגם "דרך המחול והשימוש בגוף יש מוצא לתחושות ולהשקפות [...] והתלמידים יכולים להצטיין בדברים שבהם הם חזקים". מורה אחרת אמרה: "בתהליך מעניין, מרתק, קשה ומלהיב מאין כמותו התגבשה קבוצת התלמידים לצוות מלוכד, מיומן, מטופח, תרבותי ונבון. התלמידים מצוידים באינספור ערכים כמו אחריות, חברות, נאמנות, חריצות, עידון, יצירתיות [...]".

הרכזות מחזקות בדבריהן כי מדובר בכלי נדיר, המאפשר ללמוד תוך התנסות: "החופש שהריקוד מאפשר, אהבת המחול והקניית ערכיו הם מחובתנו  החינוכית והמקצועית  לתלמידים שלנו ולדור ההמשך, שיכתיב את פני המדינה". ההיבט הניהולי של הרכזות הוא "ראיית העל" - הראייה המערכתית, השילוב והסידור בין כל התפקידים והגורמים. "ארגון הכוריאוגרפיה" כולל את הובלת צוות המורות, ההורים, המנגנונים של בית הספר, משרד החינוך, התלמידים והתכנים הלימודיים. הרכזת "מגיבה כל העת על החומר שנאסף והידע הנוצר", ועליה להיות מקצועית, רגישה, קשובה וחרוצה על מנת להצליח בעבודתה.

 

לסיכום

כחלק מקהילה מקצועית זו, וכמי שמלווה את מגמות המחול כמעט מראשית היווסדן, שמחתי על ההזדמנות לכתוב מאמר שמטרתו להאיר את הזווית המקצועית, הפדגוגית והניהולית של  תפקיד מורכב זה. רכזות מחול אלה, הרואות בעבודתן אתגר מחד גיסא, ושליחות מאידך גיסא, סבורות כי ללמודי המחול חשיבות רבה ומשמעותית הן עבור התלמידות הלומדות במסגרת המגמה והן לקהילה הנחשפת ושותפה לתהליך לימודי זה.

מורות, תלמידים והורים, במגמות המחול בעיר או באולפנות האזוריות, הלוקחים חלק במסע החינוכי והאמנותי הזה, הופכים ברובם הגדול להיות צרכני תרבות איכותיים וקהל משכיל. חלק מהתלמידים משתלבים בחינוך, בחקר ובהוראת המחול, והכישרוניים ובעלי הדחף בתחום הריקוד פונים לרקוד או לעסוק בכוריאוגרפיה בלהקות בארץ ובעולם.

יותר משני עשורים שרכזות מגמות המחול אורגות יחסי גומלין ייחודיים בין ההתפתחות האקדמית, העשייה האמנותית והמקצועית בתחום הדעת "אמנות המחול" בשדה החינוכי. ההתמקצעות וההעמקה בתחום המחול על היבטיו התיאורטיים והמעשיים מתפתחות כל העת, תוך דיאלוג מרתק בנושאים ובסוגיות רבות העוסקות בהיבטים המגוונים שבתחום.

הודות להן, למסירותן חריצותן והאהבה הגדולה לתלמידיהן ולעבודתן  אנחנו עדים לדור חדש, מבריק, מיוחד ומוביל של מורים, חוקרים, רקדנים וכוריאוגרפים, וקהל איכותי גדול  של אוהדי וחובבי מחול.

אשרי התלמידים שאלה הן מורותיו, והזכות היא שלי להודות להן על כך. "חלומות, חזונות ומחולות הם דרך לחינוך לאהבה ולתרבות מאדם לאדם, ומעם לעם" (ירדנה כהן,  התכתבות אישית, 2000).

 

 

 

 

ביבליוגרפיה

 

אלוני, נ' (1998) להיות אדם – דרכים בחינוך ההומניסטי. תל-אביב: הוצאת קו אדום, הקיבוץ המאוחד.

 

 אריסטו ( 1973). אתיקה. תל-אביב: שוקן.  

 

בן-טוב-אורן, ח' (2003). תחושת שייכות מורה המחול לביה"ס ולמגמת המחול, העצמת משמעות תפקידו. תל-אביב: קורס חונכי סטאז' מחול, מכללת סמינר הקיבוצים.

 

גובר, נ. הכשרת המורים והשתלמותם ברוח החינוך הביקורתי. עיונים בחינוך 5.

 

דה-בונו, א' (1995), יצירתיות רצינית. ירושלים: "תל" ומכון ברנקו-וייס.

 

האמפרי, ד' (1984) אמנות עשיית המחול. מכון וינגייט: הוצ' ע"ש עמנואל גיל.  

 

פרופ' כהן א' (1996). ספר הציטטות הגדול (ע' 219) – תל-אביב: כנרת.

 

מוסקונה, ש', י' (2003). מחול עכשיו: דפוסי קריירה של מורות.

נוביס-דויטש, נ'. חשיבה פלורליסטית כעמדה או כיכולת -  עד כמה ניתן לצפות לפלורליזם באוכלוסיה.

 

אתר תל"י: www.pluralismisrael.com/maagar_maamarim

 

נוי, פ' (1999). הפסיכואנליזה של האמנות והיצירתיות. תל-אביב: מודן.

 

 

עובדיה, א' (1998) אמנות כל ההקשרים (ע' 190). תל-אביב: ידיעות אחרונות וספרי חמד.

 

על-דור, נ' (2004). (עורכת). פרופיל המורה למחול (מסמך שגובש במסגרת קורס חונכי סטאז' למחול). תל-אביב: מכללת סמינר הקיבוצים.

 

פרקינס, ד' (1998), לקראת בית ספר חכם: מאימון הזכרון לחינוך החשיבה. ירושלים: משרד החינוך ומכון ברנקו-וייס.

 

פשחור, צ' ושטיינר, ח' (2003). משמעות כמקור אנרגיה – מפתח לזהות מקצועית. תל-אביב: קורס חונכי סטאז' מחול, מכללת סמינר הקיבוצים.

 

רון, נורית (2004). מחקר גישוש על מגמות המחול בישראל. ירושלים: הפיקוח על המחול,  משרד החינוך.

 

 

Hanstein, P. (1999). From Idea to Research Proposal. Researching Dance London: Dance books.

 

Lincoln, Y. S. & Guba, E. G. (2000). Paradigmatic controversies, contradictions, and emerging conflicts. In N. K. Denzin and Y. S. Lincoln (Eds.). Handbook of Qualitative Research. London: Sage

 

Publications Gay, G. (1995). Curriculum theory and multicultural education. In J. A. Banks and C

 

 

 

 

 

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
5/09/2018
הנחיות ליישום הסכם אופק חדש למורי של"ח
8
5/09/2018
עלון 5
8
27/08/2018
בקרת התקן הרב תחומית תיערך אחת ל -5 שנים
8
23/08/2018
הקפאת ניהול עצמי בחט"ב בשנת תשע"ט
8
14/08/2018
מכתבה של מזכ"לית הסתדרות המורים למנהלת האגף ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד