אורן פרסיקו: "מי ביטל את המודעה שלי"
אורן פרסיקו: "מי ביטל את המודעה שלי"

אורן פרסיקו הוא הכתב הראשי של "העין השביעית"

העיתונות המסחרית בישראל תלויה בבנקים הגדולים הן בשל הלוואות שנטלה מהם והן משום שהם מהמפרסמים המרכזיים במשק. המקרה של עיתון "הארץ"- מייצג. מו"ל העיתון, שנטל הלוואה משמעותית מבנק הפועלים, טען לפני מספר חודשים כי הבנק הטיל על עיתונו חרם מודעות בשל סיקור ביקורתי את ראשיו. כתב "העין השביעית" בדק את המספרים

"על תפישת דנקנר את תפקיד העיתונות אפשר ללמוד מן הצמצום החד בפרסומי בנק הפועלים ב'הארץ' כבר ברבעון האחרון של 2008 ובשנת 2009. הבנק פירסם בעיתונים שתמכו בדנקנר וצימצם לאפס כמעט את הפרסום ב'הארץ'" ("העיתונות של דנקנר", מאת עמוס שוקן, 22.05.09)

את הפיסקה לעיל פרסם מו"ל "הארץ", עמוס שוקן, בעיתונו בשיאו של מאבק בין בנק ישראל והמפקח על הבנקים לבין בעלת השליטה בבנק הפועלים, שרי אריסון, ומי שכיהן כיושב הראש של הבנק, דני דנקנר. מדבריו עולה כי "הארץ" הפך לצד פעיל במאבק בין הרגולטור לבעל ההון, לא רק מבחינת הקו המערכתי שבו נקט, בעד הרגולטור, אלא גם מבחינת המחיר שנדרש לשלם בשל פרסומיו. על פי גרסת שוקן, בעוד שבנק הפועלים המשיך לפרסם בעיתונים כגון "כלכליסט" ו"גלובס" שנטו לסקר אותו באופן אוהד יחסית, פרסום המודעות של הבנק ב"דה מרקר", שסיקר את הנעשה בבנק באופן ביקורתי, צומצם.

בראיון לתוכנית "המקור" בערוץ 10 חזר וטען שוקן כי פרסום המודעות של הבנק בעיתונו הופסק בשל כתיבה ביקורתית על הבנק ועל ראשיו. באותה הזדמנות נטען מפי מקור עלום בעיתון כי נוחי דנקנר, יו"ר קבוצת IDB ובן דודו של דני דנקנר, צמצם אף הוא את כמות המודעות שחברות בשליטתו רכשו ב"הארץ", כעזרה במאבקו של בן דודו. בתגובה רשמית לטענות אלו, הכחישו בנק הפועלים וקבוצת IDB כל חרם על העיתון.

מועמדותו של דני דנקנר לתפקיד יושב הראש של בנק הפועלים הוכרזה בחודש מרץ 2007, עם הודעת הפרישה המוקדמת של היו"ר הקודם, שלמה נחמה. דנקנר נכנס לתפקידו בסוף חודש יוני אותה שנה, והודיע על פרישתו באופן רשמי ב-1 ביוני השנה, לאחר מספר חודשים של מאבק עם בנק ישראל והמפקח על הבנקים.

מבדיקת "העין השביעית" את היקף המודעות של בנק הפועלים בעיתון "הארץ" (כולל "דה-מרקר", מוסף "הארץ", מוספי חג, מוסף "ספרים" ומוסף הנדל"ן) מחודש מאי 2007 ועד חודש מאי 2009, עולה כי ברבעון האחרון של 2008, ובעיקר בחודשים הראשונים של 2009, אכן צומצם מאוד מספר המודעות שרכש בנק הפועלים ב"הארץ". כפי שטען מו"ל העיתון, בארבעת החודשים הראשונים של השנה אכן שאף מספר עמודי המודעות של הבנק בעיתון לאפס. זאת ועוד, גם חברות "סלקום" ו"כלל", שבשליטת נוחי דנקנר, צמצמו במידה ניכרת את היקף המודעות שלהן ב"הארץ" בחודשים הראשונים של 2009.

אמנם, "הארץ" לא היה העיתון היחיד שסבל מירידה בכמות המודעות של בנק הפועלים בתקופה הנידונה. "גלובס" סבל אף הוא מירידה דומה, ובמידה פחותה "ידיעות אחרונות" ו"כלכליסט". במילים אחרות, יותר מש"הארץ" הוחרם והופלה לרעה על ידי בנק הפועלים באופן ייחודי בסוף שנת 2008 ותחילת שנת 2009, "ידיעות אחרונות" ו"כלכליסט" זכו מהבנק להעדפה יחסית לעיתונים אחרים, בכל הנוגע להיקף המודעות המתפרסמות בעיתון. אך אם נצרף להשוואת היקף המודעות של בנק הפועלים בתקופה זו גם את היקף המודעות של חברות "סלקום" ו"כלל" נגלה כי ב"הארץ"-"דה מרקר" נרשמה הירידה המובהקת ביותר מבין העיתונים.

כפי שניתן לראות מגרף מס' 1, כמות המודעות של בנק הפועלים בעיתון "הארץ"-"דה מרקר" ידעה עליות ומורדות לאורך החודשים שנבדקו, קמפיינים פרצו, עלו לשיא ואז ירדו, אך שפל כה משמעותי, שנמשך לאורך חודשים כה רבים ברצף, לא נמצא קודם לתום 2008 ותחילת 2009.

עיון ארכיוני בכתבות "דה מרקר" המתייחסות לבנק הפועלים ולעומדים בראשו מעלה כי ביקורת הוטחה בבנק ובראשיו הרבה לפני שהחל השפל בכמות המודעות, ובתדירות גבוהה יותר מאשר במשך תקופת שפל המודעות, עד להתפוצצות העימות בין הבנק למפקח על הבנקים.

עצם ההכרזה כי דנקנר מיועד להיות יו"ר הבנק, במרץ 2007, התקבלה ב"דה מרקר" תוך העלאת הסתייגויות על התאמתו לתפקיד ("מקורב לבנק הפועלים: 'אנשים לא מבינים את המינוי'", קראה כותרת כתבה על המינוי) וביקורת על הדירקטוריון שאישר את המינוי בלי, כך נטען, דיון ראוי ("הדירקטורים של בנק הפועלים [...] לא שאלו את השאלות הקשות", נכתב).

ב-15 בינואר 2008, חצי שנה לאחר כניסת דנקנר לתפקיד, פורסמה כתבת שער בלתי חתומה על "מלחמות הפועלים", שנכתבה בסגנון חופשי ובלשון עוקצנית. במרכזה עמד מה שכונה "הסיפור המביך הזה של הבנק", הפסדי עתק בשל השקעות כושלות בחו"ל. עשרה ימים אחר כך פורסם פרופיל נרחב על דני דנקנר, אשר לא חסך ממנו גם דברי ביקורת ("רבים מטילים ספק בנוגע להבנה העסקית שלו, ליכולתו להוביל אסטרטגיות, להתוות מדיניות ולפצח אירועים כלכליים מורכבים כמו אלה שאתם מתמודד כיום הבנק"). לפרופיל לווה טור מאת סמי פרץ, עורך "דה מרקר", שהעלה סימני שאלה על יכולתו של דנקנר לנהל את הבנק כראוי. "מינויו של דני דנקנר לתפקיד יו"ר בנק הפועלים נולד בחטא", כתב פרץ, "יש טעם לשאול אם בעיתוי הזה דנקנר הוא האיש הנכון במקום הנכון [...] בחודשים הראשונים של דנקנר בתפקיד נראו סימנים מדאיגים לגבי התנהלות הבנק תחת הנהגתו".

הבעיות של הבנק עם השקעותיו בחו"ל החריפו, ועמם גם הסיקור ב"דה-מרקר". בחודש אפריל 2008 פורסמה רשימה בוטה מאת יורם גביזון תחת הכותרת "מתי אתם מתפטרים?", ובה קרא למנכ"ל וליו"ר בנק הפועלים להתפטר מתפקידם. חודשיים אחר כך פורסמה רשימה נוספת, מאת אפרת נוימן, שתהתה אף היא באופן מפורש מדוע השניים עדיין מחזיקים בתפקידיהם.

במאי 2008, כשבנק הפועלים מחק את תיק האג"ח מגובה המשכנתאות שלו, ב"דה מרקר" הזכירו כי "אף מנהל בכיר לא פוטר מהבנק בעקבות ההשקעה הכושלת שהניבה הפסדים עצומים [...] כיום ברור לגמרי כי זיו ודנקנר (שהיה סגן היו"ר הקודם, נחמה) אינם יכולים לחמוק מאחריות". גם ב"גלובס" הועלתה באותם ימים שאלת האחריות של ראשי הבנק להשקעות הכושלות אך המחיקה עצמה תוארה כ"מכה קטנה בכנף". בבדיקה ארכיונית של גיליונות "כלכליסט", לעומת זאת, לא נמצא באותם ימים מאמר דומה, הדורש נטילת אחריות על הפסדי הענק. למעשה, בדיווח "כלכליסט" על מכירת תיק ההשקעות נכתב כי "באשר לדרישות שנשמעו מגורמים שונים על כך שמישהו בבנק ישלם בראשו על ההשקעות הגרועות, בבנק אומרים כי לא נדרשת 'עריפת ראשים'". כמו כן צוטט "בכיר בבנק" שהסביר כי "ההחלטה לרכוש את הנכסים לתיק ההשקעות היתה נכונה".

בחודש אוגוסט, עם בדיקת רשות ניירות הערך את אופן קבלת ההחלטות בבנק הפועלים ופרסום דו"ח של הבנק על השקעותיו הכושלות, החל ב"דה מרקר" רצף של מאמרים תקיפים נגד הבנק ונגד מנהליו.

"נראה שהנהלת בנק הפועלים צריכה לקבל שיעור בסיסי בדיני תאגידים", כתבה אתי אפללו ב-11 באוגוסט, "רשות ניירות ערך מחפשת גולגולת", קבע סמי פרץ למחרת, ואילו רותם שטרקמן פסק כי "בהפועלים מציגים חקלאות חדשה - מבוסר לריקבון במהירת הבזק". בתקופה זו גם ב"גלובס" וב"כלכליסט" פורסמה ביקורת על ראשי הבנק, אך לא בטון כה חריף, בהבלטה כה גדולה ובניסוחים כה בוטים (בשער "כלכליסט" מה-12.8.08, למחרת פרסום הדו"ח של בנק הפועלים, הופיעה הפנייה קטנה בלבד לרשימה על העניין הזה).

בנקודת זמן זו, אמצע אוגוסט 2008, פסקו המאמרים התקיפים של "דה מרקר" כלפי הבנק עד לפרישתו של המנכ"ל צבי זיו במרץ 2009. את השקט הפר טור ביקורתי ביותר כלפי דנקנר, שפורסם בסוף דצמבר 2008, החודש היחיד בו בכל זאת פרסם הבנק מודעות בעיתון בתקופה זו. בטור, תחת הכותרת "ראי ראי שעל הקיר, מי היו"ר הכי טוב בעיר", התייחס רותם שטרקמן לראיון שהעניק דנקנר לסבר פלוצקר בגיליון יום שישי של "ממון", מוסף הכלכלה של "ידיעות אחרונות". שטרקמן ציטט בהרחבה מדברי דנקנר והצמיד את פרשנותו הביקורתית לכל ציטוט. "מה עם לקיחת אחריות?", שאל שטרקמן. "חבילות השכר שמקבלים מנהלי בנק הפועלים הן שערורייה נוספת. גם האופן שבו הן אושרו ודווחו, וגם היקפן", הוסיף וקרא למנהלים להחזיר בונוסים שקיבלו בשנים עבר. בארבעת החודשים שלאחר טור זה,. ירד היקף המודעות של בנק הפועלים ב"דה מרקר" למינימום וכמעט שנעלם כליל.

מעניין לציין כי בתחילת פברואר 2009, לאחר שהבנק דיווח על רבעון נוסף של הפסדים, לא לווה הדיווח על כך ב"דה מרקר" בטורים ביקורתיים ובהטלת חיצים אל עבר העומדים בראש הבנק. במילים אחרות, לאחר חודשיים רצופים שבהם היקף המודעות היה אפסי, לא ניצל העיתון את ההזדמנות שנקרתה לדרכו לתקוף את הבנק שפסק לפרסם בו. ההתקפה באה רק חודש מאוחר יותר, כאשר פרץ המשבר הדרמטי בעקבות חילופי המנכ"ל. כשהתברר שהמנכ"ל צבי זיו פורש במפתיע מהבנק וכי המפקח על הבנקים מחליט להתערב במינוי מחליפו, "אכן הארץ"-"דה מרקר" היו נתונים מזה חודשים מספר למחנק פרסומי מטעם בנק הפועלים, כפי שטען  מו"ל הארץ" בראיון ל"קול ישראל".

השוואה של היקף המודעות של בנק הפועלים בעיתון "ידיעות אחרונות", על מוספיו השונים (גרף מס' 2), מעלה כי לאורך מרבית תקופת כהונתו של דני דנקנר כיו"ר הבנק לא נרשמו פערים גדולים בין שני העיתונים. כפי שניתן לראות, בחודשים הראשונים שבגרף, טרם נכנס דנקנר לתפקידו כיו"ר הבנק, נהנה דווקא עיתון "הארץ"-"דה מרקר" מהיקף מודעות גדול יותר מאשר זה של "ידיעות אחרונות". לאחר כניסת דנקנר לתפקידו, בסוף יוני 2007, השתנתה התמונה ובחודש דצמבר 2008, החודש שבסופו התפרסם ב"דה מרקר" הטור הביקורתי מאוד של שטרקמן על דנקנר, היא התהפכה לחלוטין.

בחודש זה, בעוד כמות המודעות ב"הארץ" גדלה במידה מתונה, הכמות ב"ידיעות אחרונות" גדלה במידה רבה. הפער שנוצר בין שני העיתונים הפך משמעותי, ובארבעת החודשים שלאחר מכן, כשכמות המודעות ב"הארץ" שאפה לאפס, נותר פער בין העיתונים, על אף שגם ב"ידיעות אחרונות" ניכרה ירידה איטית ומתונה יחסית במספר המודעות.

אם מוסיפים לנתונים אלה את מספר עמודי המודעות של הבנק ב"כלכליסט", העיתון מבית "ידיעות אחרונות" שהחל להופיע בפברואר 2008, הפערים גדלים (גרף מס' 3). גם בחודש אפריל 2008, מעט לאחר ש"כלכליסט" החל לצאת לאור, אז הגיע היקף המודעות של הבנק בעיתונים לשיא, אבל בעיקר בחודש דצמבר 2008 ובתחילת שנת 2009, תקופה לגביה טען מו"ל "הארץ" כי עיתונו היה נתון בה לחרם מודעות מצד הבנק .

מעבר לכמות המודעות השוטפת שזרמה מבנק הפועלים ל"ידיעות אחרונות", במהלך התקופה שנבדקה לצורך כתבה זו, נמצא גם מגוון שיתופי פעולה בין שני הגורמים. באוגוסט 2007, למשל, יצא מוסף מיוחד של העיתון לכבודם של מקבלי הצל"שים במלחמת לבנון השנייה, שכולו הופק בחסות בנק הפועלים. בנובמבר אותה שנה הוכרז על שיתוף פעולה גדול ממדים במסגרת מיזם "עם הספר". המיזם זכה לכמעט 170 עמודי מודעות בתקופה שנבחנה לצורך כתבה זו, לא כולל ידיעות חדשותיות שהופיעו בגיליונות יום שישי, הנפוצים במיוחד, שבישרו על הכרכים שיצאו לאור. פרט לכך, לעמותת "רוח טובה" של שרי אריסון שיתוף פעולה קבוע עם אתר ynet, ומדי שנה מארגנת העמותה  בשיתוף ynet ו"ידיעות אחרונות" את "יום מעשים טובים". ל"הארץ" אין שיתופי פעולה עם הבנק בהיקף דומה.

זאת ועוד, מבדיקת כמות המודעות של חברת "סלקום" שבשליטת נוחי דנקנר (גרף מס' 4) עולה כי באותה תקופה ממש, בארבעת החודשים הראשונים של שנת 2009, כמות המודעות של החברה בעיתון "הארץ" שאפה אף היא לאפס, שפל ממושך שכמוהו לא היה בחודשים קודם לכן.

 השוואה של מספר המודעות מטעם חברת "כלל" על נגזרותיה (גרף מס' 5), מעלה אפליה לרעה של "הארץ"-"דה מרקר". באותם חודשים של תחילת שנת 2009 נרשמה ירידה בכמות המודעות ב"הארץ"-"דה מרקר", בעוד שבשני העיתונים האחרים (במקרה זה "כלכליסט" מקבל רוב מוחלט של המודעות מבין השניים) הירידה כמעט ולא מורגשת; אדרבה, ישנה עלייה קלה בכמות המודעות בחודש פברואר 2009. חברת "כלל", יש לציין, אף היא בשליטת נוחי דנקנר.

בחינת מספר עמודי המודעות של "כלל" אשר פורסמו בעיתון "גלובס" על מוספיו השבועיים באותה תקופה (גרף מס' 6) מעלה כי עוד יותר מב"ידיעות אחרונות" וב"כלכליסט", ובשונה מ"הארץ" ו"דה מרקר", "גלובס" שמר על כמות מודעות גבוהה יחסית בחודשים הראשונים של 2009.

ל"ממון", מוסף הכלכלה היומי של "ידיעות אחרונות", ומאוחר יותר ל"כלכליסט", הסכם פרסום קבוע עם "כלל". העמודים המציגים את נתוני הבורסה מלווים דרך קבע ברצועה צרה של מודעה ל"כלל" ובמודעה נוספת, עבה יותר, בתחתית אחד העמודים. ב"כלכליסט" שיתוף הפעולה הקבוע בולט במיוחד – החל מהחודש השני לקיומו, כל אחד ואחד מהשערים של העיתון כוללים פרסומת ל"כלל" בתחתיתם (פרט למקרים יוצאים מגדר הרגיל כגון גיליון חג סוכות באוקטובר 2008). החל מנובמבר 2008 נוספה גם מודעה קטנה בשער האחורי של העיתון, בימים ב'-ה (אגב, המודעה הראשונה בגיליון הראשון של "כלכליסט" היתה אף היא של חברת "כלל"). גם הדפים בהם מופיעים נתוני הבורסה של "גלובס", מודפסים בחסות קבועה של "כלל", ומלווים באופן יומיומי במודעה אחת לפחות מטעם החברה.

בכל מקרה, גם בלא חישוב שיתופי הפעולה הקבועים בין "כלל" לעיתונים אלה, בסוף 2008 ובחודשים הראשונים של 2009, התגלע פער ניכר לטובת ""כלכליסט" ו"גלובס" לעומת "דה מרקר", בכל הנוגע להיקף המודעות של "כלל".

לעומת זאת, טענתו של מו"ל "הארץ" לחרם ייחודי מצד "בנק הפועלים" אינה תואמת את הנתונים העולים מהשוואת היקף המודעות של הבנק בעיתון זה לעומת היקף מודעות הבנק בעיתון "גלובס". מתוך השוואה כזו (גרף מס' 7), עולה כי למרות ש"גלובס", כמו "ידיעות אחרונות" ו"כלכליסט", פותח פער ניכר ויוצא מגדר הרגיל על חשבון "הארץ"-"דה מרקר" בחודש דצמבר 2008, החודש שבסופו התפרסם ב"דה מרקר" הטור הביקורתי מאוד של שטרקמן על דנקנר, מיד לאחר מכן סובל "גלובס" בראשית שנת 2009 מירידה משמעותית וממושכת בכמות המודעות, וזאת על אף שסיקורו את כהונת דנקנר לא היה ביקורתי במידה דומה לזו של "דה מרקר". למרות הירידה הדרמטית בכמות מודעות הבנק בעיתון לאורך החודשים הראשונים של שנת 2009, לא טען אליעזר פישמן, המחזיק בשליטה על  "גלובס", כי הבנק הטיל חרם על עיתונו; ראוי להזכיר כי "גלובס" סיקר את העימות הקולני בין בנק ישראל לבנק הפועלים כשהוא נוטה לעמדת הפועלים יותר מאשר זו של בנק ישראל.

זאת ועוד, השוואה של כמות המודעות מטעם "סלקום" ב"הארץ"-"דה מרקר" לעומת "ידיעות אחרונות" ו"כלכליסט" ולעומת "גלובס" (גרף מס' 8) מעלה כי בכל העיתונים ירדה לאפס כמעט כמות המודעות של חברה זו בחודשים הראשונים של השנה, גם בעיתונים שאמורים היו לכאורה ליהנות מתקציבי הפרסום שנמנעו מ"הארץ" כתוצאה מהחרם שכביכול הוטל עליו (אמנם בעיתונים אלה הופיעו מודעות מטעם החברה בחודש ינואר 2009, בעוד שב"הארץ"-"דה מרקר" לא). יוצאי דופן מבין העיתונים הללו הם "ידיעות אחרונות" ו"כלכליסט" שראו בדצמבר 2008 עלייה של ממש בהיקף המודעות.

על הירידה המשמעותית  בהיקף מודעות בנק הפועלים ו"סלקום" בעיתונים "גלובס" ו"כלכליסט", מפצה היקף המודעות היציב מטעם חברת "כלל".

תמונת המצב, שבה "הארץ" סבל מירידה דרסטית של היקף מודעות בנק הפועלים, "סלקום" ו"כלל" בסוף 2008 ובתחילת 2009, עולה בבירור מהשוואת חלוקת המודעות באחוזים לעיתונים השונים, לפי שלישונים, כפי שניתן לראות מטבלה מס 1, המשווה את נתח המודעות של שלוש החברות יחדיו, כפי שהוא חולק בין העיתונים "הארץ"-"דה מרקר" לעומת "ידיעות אחרונות" ו"כלכליסט" ולעומת "גלובס": מספר המודעות של חברות אלה ב"הארץ"-"דה מרקר" בחמשת החודשים הראשונים של 2009 ירד בשיעור ניכר, מ- 20 אחוזים בקירוב מכלל המודעות של שלוש החברות בתקופה דומה שנה לפני כן, ל- 12 אחוזים בקירוב.

בניכוי חודש מאי 2009, מחזיק "הארץ"-"דה מרקר" לאורך ארבעת החודשים הראשונים של שנת 2009 בפחות משישה אחוזים מסך המודעות של שלוש החברות, שבריר מנתח המודעות שהיו מנת חלקו לאורך מרבית החודשים קודם לכן.

 גם אם נוציא מהשוואה זו את המודעות שהתפרסמו ב"ידיעות אחרונות", ונשווה רק בין "הארץ"-"דה מרקר", "גלובס" ו"כלכליסט", נגלה כי בחודשים האחרונים של שנת 2008, ובתחילת שנת 2009, בעוד "כלכליסט" שומר על אחוזים דומים לאחוזים שרשם בחודשים קודמים, ו"גלובס" אף רושם עלייה בנתח המודעות שמתפרסמות בו, האחוזים של "הארץ"-"דה מרקר" מכלל המודעות של שלוש החברות צונחים בשיעור חד, עד כדי מחצית מהיקפם בחודשים קודמים ואף פחות מכך.

בבואנו לבחון את הנתונים שלעיל יש לקחת בחשבון כי ברבעון האחרון של 2008 החריף מאוד משבר האשראי העולמי, עובדה שבוודאי השפיעה על תקציבי הפרסום של כל החברות במשק, ולא רק על יחסי בנק הפועלים, "סלקום" ו"כלל" עם עיתון "הארץ". בינואר 2009 יצא צה"ל למבצע "עופרת יצוקה", אירוע שבאופן טבעי הוריד עוד יותר את כמות המודעות בעיתונות המודפסת למשך זמן מה.

במצב זה, של שפל כללי בתקציבי הפרסום, נפגעו כל העיתונים מירידה בהיקף המודעות, אך הנפגע העיקרי, בכל הנוגע למודעות של החברות שצוינו לעיל, היה "הארץ"-"דה מרקר". העיתון סבל יותר מאשר מתחריו מקיצוץ ניכר במספר המודעות הן של בנק הפועלים, הן של "סלקום" והן של "כלל". "גלובס", יחד עם "ידיעות אחרונות" ו"כלכליסט", יצאו מהשוואה זו כשנתוני המודעות שלהם עדיפים. "גלובס" אמנם סבל מירידה בכמות המודעות של בנק הפועלים ו"סלקום", אך רשם דווקא עלייה בכמות המודעות של "כלל". ב"ידיעות אחרונות" וב"כלכליסט" אמנם ירד היקף המודעות של "סלקום" במידה ניכרת, כמו בשאר העיתונים, אך היקף המודעות של "כלל" שמר על רמה גבוהה וזה של בנק הפועלים לא דעך במידה דומה לעיתונים אחרים. "כלכליסט", נזכיר, היה העיתון שנקט בעמדה נוחה לבנק הפועלים בסיקור העימות שפרץ במרץ 2009 בין הפועלים לבין בנק ישראל.

מנהל באחת מחברות המדיה, שקיבל לידיו את נתוני המודעות של בנק הפועלים בעיתונים השונים, טוען כי בשל קהל המטרה השונה בין "הארץ" ו"דה מרקר" ל"ידיעות אחרונות" ניתן היה לצפות דווקא לפערים גדולים יותר. "לפי הנתונים פה היחס דווקא מצוין לטובת הארץ דה מרקר", הוא אומר. יחד עם זאת, ההשוואה הרלבנטית, לדבריו, היא בין "הארץ"-"דה מרקר" לבין "גלובס". בהשוואה זו, נזכיר, הירידה בכמות מודעות הפרסומות של בנק הפועלים בשני העיתונים כמעט זהה, אך השוואה בין סך המודעות של שלוש החברות בשני העיתונים מעלה פער ניכר, לטובת "גלובס".

לדברי אותו מנהל, אין יכולת להסיק ממה נובע שפל המודעות ב "הארץ"-"דה מרקר" ברבעון האחרון של 2008 ותחילת 2009. "לפעמים יש תקציבים קטנים ועושים פרסום לקהל הרחב, כי כל העיתונים ביחד לא מגיעים לקהל של 'ידיעות אחרונות'", הוא אומר, "אולי יש קמפיין בטלוויזיה שמחזקים אותו בעיתונות, ובכלל יכול להיות שבדלת האחורית החזירו להם מישראכרט, שמבחינת המודעות בא יחד עם אלה של בנק הפועלים. מהשוואה פשוטה של מספר המודעות אי אפשר לדעת הכול".

עמוס שוקן בחר שלא להתייחס לפניית "העין השביעית".

מדוברות בנק הפועלים נמסר כי אינם מעוניינים להגיב על יחסם עם עיתון "הארץ".

דוברות "כלל" לא העבירה תגובה.

מדוברות חברת "סלקום" נמסר: "חברת סלקום מפרסמת בכל אמצעי התקשורת בכפוף לשיקולי עלות תועלת וללא שום העדפה שאינה עניינית לטובת אמצעי תקשורת כזה או אחר. מתוקף מדיניות זו, מזה שנים לחברת סלקום יש הסכם פרסום ושיתוף פעולה מסחרי עם עיתון 'הארץ'".

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
15/11/2018
יחד עם מנכ״ל משרד החינוך, שמואל אבואב ויו״ר ת“א ...
8
13/11/2018
לאור המצב הבטחוני, בכפוף להוראות פיקוד העורף - ...
8
12/11/2018
לאור המצב הבטחוני, בכפוף להחלטת פקוד העורף ובתיאום ...
8
6/11/2018
בנוגע לשביתה המתוכננת מחר במשק: הסתדרות המורים לא ...
8
4/11/2018
עמותת המחנכים למלחמה בגזענות ובאנטישמיות
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד