המנוף ארוך הטווח של המדינה
המנוף ארוך הטווח של המדינה

אהוד ברק הוא שר הביטחון

 

נושא החינוך צריך להיות בראש סדר העדיפות הלאומי, לא רק בהתבטאויות ובהתייחסויות של שרי חינוך ושל חברי ממשלה, אלא בסדר הפעולה המעשי של מדינת ישראל

 

בעוצמתה של ישראל ישנם שלושה יסודות: ביטחון, חברה וכלכלה, וכל השלושה, כשאתה מסתכל עליהם ביושר ובאחריות, מתחילים בחינוך, חינוך וחינוך. החינוך חשוב מאוד ברמה הכללית. העולם היום הוא כפר גלובלי באופן הרבה יותר עמוק ורחב מהפירוש המקורי שנתן למושג הזה מרשל מקלוהן. זהו עולם של כלכלת ידע, כמעט ללא גבולות, עולם שבו חיים של אדם צעיר, מוכשר, יכולים להכיל שתיים, שלוש ולפעמים ארבע קריירות שונות. היכולת ללמוד מהחינוך היא מפתח להצלחה והחיים כולם נהפכים, לא רק בשלב שבין גיל 3- 4 או בסיום המכללה או האוניברסיטה, למצע שעניין הלימוד הוא חלק חיוני ואינטגרלי בהם.

החינוך חשוב מאוד, כי הוא מבטיח את הזכות היסודית בתרבות שלנו, שלפיה לכל צעיר זכות טבועה, שניתנה לו מעצם לידתו בחברה חופשית מתקדמת, והיא  הזכות למצות את הפוטנציאל שנתן לו אלוהים. את הפוטנציאל הזה אין סיכוי ואין דרך למצות בלי מערכת חינוך ברמה גבוהה.

המערכת החינוכית חשובה מאוד במצב שבו נמצאת מדינת ישראל, כאשר אין לה משאבי טבע, אלא רק שכל ויוזמה וכישרון של אנשים צעירים. במדינה כמו שלנו הסיכוי טמון בכך שנפיק את העוצמה מתוך הראשים של אנשים. בישראל נרשמות היום התחלות מצוינות במספר תחומים, כאשר בחלק גדול מהם אנחנו מובילים בעולם. זה קורה לא רק בהיי-טק, אלא גם במכשירים רפואיים, במדעי החיים, באנרגיות חלופיות, בטיפול במים. כל אחד מהתחומים האלה הוא תחום מוביל, שמיליארדים בעולם מחכים בו לפתרונות, וישראל נחשבת בהם לאחת המובילות בעולם. זאת כתוצאה מהישגי מערכת החינוך שלנו בעשרות השנים הראשונות של המדינה.

 

קיומה ארוך הטווח של ישראל קשור באופן יסודי ליכולתה להיות חברת מופת מובילה בעולם במדע, בטכנולוגיה, בחינוך, בתרבות. הדברים האלה קשורים אלה באלה בתשתיות, באיכות חיים ובסופו של דבר גם ברמת החיים. כאשר לצעירים שלנו, ובמיוחד למוכשרים שבהם, יש בחירה חופשית לחיות בכל מקום בעולם שבו  יבחרו, יש לוודא שהם יבחרו, בבחירה חופשית, לחיות פה, ושצעירים יהודים מכל מקום בעולם יהיו גאים בזיקה אליה.

החינוך הוא תנאי והוא צריך להיות בראש סדר העדיפות הלאומי, לא רק בהתבטאויות ובהתייחסויות של שרי חינוך, של ראשי ערים ושל חברי ממשלה, אלא בסדר הפעולה המעשי של מדינת ישראל. אנחנו העם שפיתח את הרעיון שילדים בגיל 3 ו-4 צריכים ללמוד עם צורה של אות ועם ההפשטה הקשורה במושג של מילה ואחר כך עם המספר, ואסור לנו לאבד את הדברים האלה. צריך לבסס את הדבר הזה בשני הצדדים של המשוואה,ולכך להוסיף אי חסימה של שום כישרון. צריך לתת למצוינות לפרוח. מדינת ישראל בלי הרשקואים וצ'חנוברים ורוברט אומנים מאבדת ממהותה, והאנשים האלה צומחים מתוך מערכת חינוך שבה דוחפים ילדים צעירים ומאפשרים להם לרוץ קדימה בקצב שלהם, בלי לעצור אותם. מצד שני, הדברים האלה הם שמביאים אותנו אחר כך לפרסי ביטחון ישראל, להצלחות חינוכיות אדירות כמו "עתידים" וכמו "תלפיות", שלוקחים את הילדים מהפריפריה ונותנים להם יד כדי שיגיעו לחינוך אקדמי, טכנולוגי ומדעי ברמה גבוהה.

אתה שואל מאיפה צומחת התופעה של זנות בקרב ילדות וילדים בגיל 12, ושל פושרים בני 14, ששירותי הרווחה והחברה שלנו משקיעים בהם כל כך הרבה, עם בתי הסוהר אחר כך, וכל הטיפול הסוציאלי? חלק גדול מזה מקורו בהזנחה בחינוך בגיל 3 ו-4, ובחוסר היכולת שלנו ליישר את הקו על ידי השקעה בסיסית. אחר כך, כמדינה וכחברה, אנחנו משלמים על זה בריבית דריבית, ויותר מפעם אחת.

אנחנו צריכים לדחוף בתי ספר כמו "שבח מופת", כמו "אורט סינגלובסקי", כמו "קוגל" כמו חלק מבתי הספר בנגב. אנחנו עוסקים עכשיו בהעברת צה"ל לנגב, וברור שעם הרכבת של היום ועם כביש 6, אפשר לגור ברמת השרון ולעבוד בנגב. אבל מה באמת יביא את האנשים לנגב? תעסוקה לבני ולבנות הזוג ומערכת חינוך ברמה גבוהה. הנכונות שלהם להישאר בדרום תלויה בתעסוקה ובמערכת חינוך. כמה מבתי הספר ההישגיים ביותר הפועלים כיום במדינה נמצאים בנגב, וחלק גדול מהאנשים שמגיעים עם בני ובנות הזוג (אנחנו מורידים לנגב אלפי משפחות של אנשי קבע) יכולים להשתלב בתוך מערכות החינוך הללו ולייצר את המסה הקריטית של מצוינות, שאחר כך הגרעין שסביבה גדל והולך.

כמובן שהכל תלוי גם במעמד המורה, שצריך להיות מכובד. זו צריכה להיות פרנסה שמכבדת את בעליה ושמפרנסת אותו. אנחנו צריכים לחזק את התשתית הפיזית, הכיתות ומיזוג האוויר, אבל צריך להבין שזה לא כל הסיפור. הייתי בסינגפור, שר החינוך שם הוא גם סגן שר ההגנה. הם הבינו מזמן, שחינוך קשור גם לביטחון. שאלתי אותו מה מספר המורים שם, והוא אמר: "אנחנו בכל המערכת ביחד 35,000 מורים".

עשיתי חשבון, שאם מספר התושבים שם הוא מחצית ממספר התושבים אצלנו וכאן יש בערך 140 אלף מורים, הרי שאצלם היו צריכים להיות 70,000 מורים. הוא הסביר: "קודם כל, כל המורים מלמדים. כולם נכנסים לכיתה ומלמדים". המשכתי לשאול אותו: "מה גודל הכיתות? אצלנו השאיפה היא שיהיו לא יותר מ-28 ילדים בכיתה,"הוא אמר: "יש כיתות של 28,  אבל גם של 35 של 42, ויש של  48". שאלתי: "איך לומדים?" והוא השיב: "מה שחשוב זה לא גודל הכיתה, אלא אם יש בכיתה שקט ואם כל התלמידים באים כדי ללמוד. אם יש שקט וכל התלמידים באים כדי ללמוד, כי זה מה שהם לומדים  מהבית ומהמשפחה ומהסביבה, אז גם בכיתה של 42 ילדים אפשר להתקדם. אבל אם הכיתה היא מקור לרעש ולמהומה, ומערערים על סמכותו של המורה ויש ברדק, אז גם בכיתה של 28 תלמידים לא מצליחים ללמוד".

 

 

ביניים: חפיפיות, פרטצ'יות ואלימות

 

אני חושב שזה קשור גם לסמכות המנהלים. אני לא מקנא בסינגפור, אל תבינו אותי לא נכון, יש גם דוגמאות אחרות. בפינלנד יש מערכת חינוך מהטובות בעולם, ואין לה מבנה משטר כמו זה שבסינגפור, אבל גם בפינלנד וגם בסינגפור, כל אחת בדרך אחרת, ניתן לראות שבכיתה יש כבוד אמיתי למורה, יש התייחסות אמיתית. בסינגפור גם מגיעים לבית הספר במדים, כמו שהיתה לנו פעם תלבושת אחידה, והתלמידים קמים בכל פעם שהמורה נכנס לכיתה, וטובי הצעירים הולכים להוראה. הדבר הזה משנה את התרבות. 

נכון שלא בכך זה נגמר. גם בסינגפור וגם בפינלנד זה קשור גם לתרבות ברחוב. בסינגפור לא זורקים סיגריה ברחוב, בפינלנד כולם  מתנהגים באחריות, זו קהילה הומוגנית, שכמעט נזרקה לשולי הדרך של המציאות, אבל היא לקחה את עצמה בידיים ותוך 20 שנה הגיעה לכך שהיא מובילה בתחום החינוך בעולם.

דיברתי על הדברים האלה עם אחד מראשי מערכת החינוך שלנו בעבר, שהיום כבר לא נמצא במערכת. הוא אמר לי: "אהוד, אל תשלה את עצמך, זה לא מספיק. גם אם יהיו כיתות קטנות וגם אם יהיה שקט בכיתה, חינוך זה דבר הרבה יותר רחב ממה שקורה בין כותלי בית הספר. זו הדרך שבה החברה מעבירה את ערכיה לדור הבא ומקנה לו אותם. אם הערכים המובילים בחברה הם חפיפיות, פרטצ'יות ואלימות, אז הערכים האלה יעברו, גם אם המורים יהיו מצוינים וגם אם בתוך הכיתה יהיה שקט. לכן, הטיפול האמיתי בחינוך הוא הרבה יותר רחב, הוא שייך לתרבות שלנו כחברה על כל היבטיה".

כמובן שחינוך, הרבה פחות מבעבר, קשור בלימוד טכני של ידע. בעולם של היום, עם קצב ההשתנות, מעבר לדברים יסודיים כמו מיומנויות של שפה ומיומנויות של מתמטיקה ושל טיפול במספרים, אדם יצטרך במהלך חייו לעדכן את עצמו שלוש-ארבע פעמים, והוא ישכח שלוש-ארבע פעמים. אני רואה באילו נושאים בחשבון ובאלגברה סטודנטים לתואר ראשון במתמטיקה היום מתעסקים בשנה השנייה של לימודיהם. אני למדתי את זה פעמיים, פעם בתואר ראשון ואחרי 10 שנים לתואר שני ועברתי מבחנים, והיום חוץ מלזהות את הסימנים וחלק מהשמות שנזכרים, אני לא מסוגל לפתור בעיות פשוטות, כי צריך לשמור על קשר.

הדבר העיקרי הוא לא מה שלמדת, אלא היכולת שהוקנתה לך, בעזרת המיומנויות הבסיסיות האלה, להתמודד עם כל חומר חדש, לספוג אותו, להתמודד איתו ולנוע איתו קדימה. האם אפשר לעשות את זה? אני אומר  שאפשר לעשות את זה, גם בתחום הידע וגם בתחום הערכים, כבוד האדם, סולידריות, אחריות. אתה יכול, את יכולה, אנחנו יכולים, אם אנחנו פועלים יחד נכון ועושים. איך אני יודע שאפשר? כי המדינות שהזכרתי קודם, למשל סינגפור, פינלנד או אירלנד, הן לא שונות מאיתנו. אין שם אנשים אחרים. אם תקלף את העור, כולנו אותו הדבר: הם לא יותר גדולים, הם אולי אפילו פחות חכמים, אבל הם הבינו שבלי זה דברים לא יזוזו. אבל זה לא יכול להישאר ברמה של דיבור, צריכה להיות גם פעולה קונקרטית.

איך אני יודע? אני מסתכל על העם שלנו בכל מקום אחר בעולם. בכל קהילה יהודית שאתה נוחת בה בעולם, אתה מגלה ש-75, 80, או 85 אחוז מהצעירים שם גמרו מכללה או אוניברסיטה. אצלנו, היום, ב-42 או 44 אחוז במכללות או באוניברסיטה, מגיעים בקושי ל-60 אחוז לבגרות ונאבקים על זה.

זה אומר שיש הרבה עבודה לעשות. הדוגמה לכך היא ההישגים בשפה ובמתמטיקה של שכנינו הרחוקים, האיראנים, שבאולימפיאדות למתמטיקה נמצאים הרבה לפנינו. כשאני הייתי ילד, היינו בחמישיה הפותחת של המדינות בעולם בהישגים של ילדים בבית ספר עממי בחשבון ובקריאה, היום אנחנו במקום ה-30. זה מצמרר לראות איזה מדינות עברו אותנו. 

 

ביניים: מפתח לסגירת פערים

אני רוצה להאיר עוד פן אחד. ברמה הלאומית, חינוך ברמה גבוהה הוא המפתח גם לסגירת פערים חברתיים. הסיכוי של ילד שגדל מתחת לקו העוני להיות אבא לילד שגדל בתוך קו העוני הוא גדול בצורה מבהילה. וכשאתה שואל מה הדרך של החברה להתמודד עם זה, התשובה היא: החינוך.

הסיכוי שילד שהגיע לאוניברסיטה או למכללה יהיה מובטל, הוא נמוך מאוד. לפי נתוני הביטוח הלאומי, הסיכוי שהילד של אדם שגמר מכללה או אוניברסיטה יגדל מתחת לקו העוני הוא באחוזים בודדים, חד-ספרתי. הסיכוי של ילד לגדול מתחת לקו העוני, כאשר שני ההורים עובדים, הוא שוב באחוזים בודדים. ההשכלה היא המנוף ארוך הטווח של מדינה לסגירת פערים, גם אם לא רואים את זה בקדנציה של ממשלה אחת.

אני נלחמתי להגדלת תקציב החינוך. אני הייתי ראש הממשלה, חוץ מיצחק רבין, שאִפשר את הקפיצה הגדולה ביותר בהגדלת תקציב החינוך. אתמול, בדיוני התקציב, הייתי מוכן להצביע נגד תקציב שלא הלך להרחבה, וכיוון שהוא לא הלך להרחבה, קיצצו ב- 1.3מיליארד מתקציב הביטחון כדי להקטין את הפגיעה בחינוך וברווחה, ועדיין יש פגיעה של בערך 350 מיליון.

השאיפה שלנו צריכה להיות שתיווצר פה מעצמה של ידע וחברת מופת ערכית. לשם כך נדרשת תוכנית פעולה שנותנת לאנשים הזדמנות ודורשת מהם אחריות. ברגע שיש 15 עיריות עצמאיות, שעוד מעט יוכלו להוציא אגרות חוב לבד, הרי שבמקום לעודד את זה ולדאוג שיהיו לנו 150 עיריות כאלה, אנחנו יוצרים מצב שבו העצמאות הזאת מוענשת, במקום להיות מתוגמלת.

למדינה יש הרבה מנופים שבעזרתם היא יכולה להזרים אל הפריפריה, גם הגיאוגרפית וגם החברתית. הפריפריות לא חופפות, וצריך להגדיר אותן בצורה יותר חכמה ממה שנעשה בהצעה של האוצר. אבל יש דרך לטפל גם בפריפריה באופן שיתמרץ את אלה שעוד לא למדו לנהל את עצמן. 

היו לנו בעבר לא מעט שרי חינוך טובים מאוד. מה עשה אותם מצליחים? לפי דעתי, זו העובדה שמאחורי כל אחד מהם בתקופתו, עמדו שר אוצר וראש ממשלה שנתנו להם גיבוי, חומה בצורה, כדי שעניין החינוך יעבוד. מה שנדרש זה אומץ לקבל החלטות, וכוח לבצע אותן באמינות ובעקביות. אילו הכל היה תלוי רק בדיבורים, אנחנו מזמן היינו במלכות שמיים. אין עם בעולם שמצטיין בדיבורים כמו העם שלנו. הבעיה שלנו היא במעבר מתרגום הדיבורים למעשים, ובשילוב ידיים נכון של הממשלה, של הרשויות, של משרד החינוך, של ארגוני המורים ושל ארגוני התלמידים, הסטודנטים וההורים, אנחנו יכולים לעשות מערכת חינוך לאומית למופת. חינוך, חינוך, חינוך.

 

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
22/05/2018
כנסים נופשים ואירועי תרבות
8
17/05/2018
צום קל וחג שמח
8
14/05/2018
המשך הביטוח הסיעודי במסגרת פוליסה פרטית
8
14/05/2018
בעקבות דרישת הסתדרות המורים: יו"ר ועדת החינוך ...
8
10/05/2018
כזכור, הסתדרות המורים הכריזה לפני כשבועיים של ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד