עבריינות, אלימות ולקות למידה
עבריינות, אלימות ולקות למידה

ד"ר איריס קלקא היא אנתרופולוגית הלומדת כיום ניתוח התנהגות יישומי באוניברסיטת תל-אביב

מה באמת קורה עם ילדים לקויי למידה בבית הספר ומהו פוטנציאל הנפץ הגלום בהיעדר התייחסות מתאימה? הרהורים בעקבות הספר "כתב אישום", המביא  עדויות של אסירים שאובחנו כבעלי לקויות למידה וקשב

החברה הישראלית במוסדותיה השונים, ובראש וראשונה במערכת החינוך, מבחינה בין לקויי למידה לבין זולתם, הילדים "הרגילים". לקויי הלמידה זכאים לקבל ''טיפול מיוחד" בגין סיווגם, באמצעות הוראה מתקנת או כל אמצעי אחר. כל זה אומר לנו אך מעט אודות מה שבאמת קורה עם הילדים האלה. עוד פחות אנחנו יודעים על פוטנציאל הנפץ הגלום בהיעדר התייחסות מתאים לתופעה ששמה לקות למידה.

"כתב אישום" (ספרם של עמלה עינת  תומר עינת על ליקויי למידה, נשירה ועבריינות, קו אדום, הוצאת הקיבוץ המאוחד) נסוב על חומר הנפץ הזה הטמון באוכלוסיה כזו. הוא איננו מהסס לדבר על "הפקרה מדעת של ילדים רבים לסכנה ממשית", ומכל בחינה שהיא מדובר כאן בספר אמיץ מאד ומעורר מחשבה.  ככל שמתקדמים בקריאה בו, כך מתחזקת התחושה של סוף ידוע מראש. ומה שכבר ידוע, מתחיל במה שנלמד במדינות שונות ומכיוונים שונים אודות הקשר בין לקות למידה לבין עבריינות.

עיון בתיאוריות השונות, אותן מפרטים המחברים אחת לאחת, מגלה כי בקווי המתאר של ההתנהגות העבריינית יש יותר מדבר אחד המשיק להתנהגותו של לקוי הלמידה. תיאוריית הפיקוח העצמי, לדוגמה, נשענת על הבנת ההתנהגות העבריינית בהקשר של תהליך החיברות של הילד.

בחיברות המוביל לעבריינות אין מצליחים להנחיל לילד את השליטה העצמית הראויה (שם, עמ' 16). כלומר, בעוד הזולת מפנים נורמות של שליטה עצמית, של דחיית סיפוקים, תהליך ההפנמה נכשל אצל העבריין. ולפיכך, אלה שפוטנציאל השליטה העצמית שלהם נמוך יותר, כמו לקויי הלמידה, מועדים לפתח קריירה של עבריינות. לעומת זאת, על פי תיאוריית ההתפתחות החברתית, החיברות של הילד עלולה לעבור דרך מסלולים לא נורמטיביים ברמה הערכית, לה תורמים גורמים כמו חינוך לקוי, הורים וכן קבוצת השווים הביולוגית והעבריינית.

הכותבים מוסיפים בהקשר זה כי "לגורמים אישיותיים, כמו יכולת קוגניטיבית, אימפולסיביות והיפראקטיביות – יש השפעה על מערך ההזדמנויות השונה בהליך החיברות". התיאוריה הזו מסבירה, בין היתר, מדוע ילדים שאינם ניחנים בלקות למידה עלולים לפתח קריירה עבריינית, מה גם שזו יכולה להתפתח ללא קשר למערכת הבית-ספרית, בסביבה שכבר מאופיינת בהפרת החוק, ברמה זו או אחרת. עדיין, המשקל של הגורמים האישיותיים אצל  שני ילדים החשופים לחברה העבריינית, מטה את הכף באופן משמעותי יותר לפעילות עבריינית. הכוונה, כאשר מדובר בילד המאופיין באימפולסיביות והיפראקטיביות.

מסד של מחקרים רבים, המבססים תיאוריות שונות באשר לקשר בין לקות למידה לבין עבריינות. אך גם ללא מסד כזה, גם באינטואיציה בסיסית אנו חשים כי בסביבה תחרותית מאד, בחברה שבה הגיל שבו נידרש הילד להפגין הישגים אקדמיים או אחרים הולך ויורד, פוטנציאל התסכול ולצידו המצוקה, גדל כל הזמן – ולא רק עבור לקויי הלמידה. מסביבה כזו, המרימה על נס את יכולותיו המיוחדות של כל ילד באשר הוא, ניתן היה לצפות לבקרה טובה יותר לא רק על התשומות בתהליך ששמו הוראה, או חינוך, אלא גם על התוצאות או התוצרים.

*

חלקו הגדול של הספר מחזיק חלקי ראיונות עם אסירים. מבחינה זו, אין כאן מחקר אובייקטיבי, המתבונן בנחקרים דרך אמצעים מרחיקים, כמו עיבודים סטטיסטיים. ובכל זאת, יש כאן ביסוס עובדתי מרשים. למחקר נבחר באופן אקראי מדגם של 89 אסירים בוגרים דוברי עברית כשפת אם, משבעה בתי כלא שונים, וכולם עברו סדרה של אבחונים מתוקפים ומקובלים ללקויי קריאה וכתיבה מותאמים לגילם, וכן לבעיות קשב-ריכוז. לא פחות מ-69.6% מאוכלוסיית המחקר אובחנה כבעלת לקות למידה, הפרעת קשב-ריכוז, או שניהם. אף שבוצע כאן הליך של דגימה אקראית מתוך אוכלוסיית בית הסוהר, שחל עליה חוק חינוך חובה, היקף המחקר קטן מכדי לקבוע מסמרות לגבי הקשר. המחברים בהחלט נזהרים מהיקש לפיו שיעור זה, בטווח השונות המתבקש מגודל המדגם, חל על כל אוכלוסיית האסירים בישראל, שחוק חינוך חובה חל עליה.

30 ראיונות נערכו לצורך המחקר עם אלו שאובחנו כלקויי למידה.  כל ראיון היווה יחידה עצמאית של ניתוח, כאשר באמצעות השיטה המקובלת  של ניתוח תוכן ((content analysis חילצו החוקרים את המאפיינים הדומיננטיים של סיפורי האסירים. לציטוטים המובאים כאן, ממש כמו בספר, אין באמת מעמד של הסבר,  כזה המקשר בין סיבה למסובב.  הם בראש וראשונה צוהר לחוויה של הילד שהיה לאסיר, עם דגש על השנים שבהם עוד היה במוסד חינוכי.

"הייתי מציקנית למורים כי שעמם לי", מדווחת אחת האסירות, וממשיכה "לא הפרעתי לתלמידים, אך הפרעתי למורים". אותה אסירה-תלמידה-לשעבר עברה לבית ספר אחר. אסירה אחרת התגלגלה בהמשך הדרך  לפנימייה, וכך גם לגבי חלק ניכר מיתר האסירים. עם כל ראיון נגול סיפור של מערכת חינוכית שוויתרה.  גם המוסד הבא אליו נקלעו, כל ילד במועדו, לא השכיל להשית משמעת, לייצב מסגרת ולייצר סמכות מולו. על  הילדים-אסירים-לעתיד נגזר בכל מקום לחיות על דיאטה של מעט מאוד שבחים, אם בכלל, לאורך לא מעט שנים.

 אם יש ילדים שלמדו לחיות בשקט עם תסכול, עם בדידות, לא בספר הזה מקומם, היות והספר כאן מגולל רק את המצוקה של ילדים שתיעלו את המצוקה שלהם לנתיב אלים.

לא תמיד התסריט כה קודר. פה ושם נמצא לילד זה או אחר מזור בדמות "נשמה טובה" אשר גילתה אמפטיה, ניסתה לסייע. "היה מחנך שמאוד התעניין וגם בא לבקר אותי בבית", מספר אחד האסירים, "הוא כנראה למד להעביר לי חומר בצורה אחרת, לא כמו המורים האחרים. ואז זה התחיל לעניין אותי יותר, הרגשתי כבר כאילו יותר מחויב להתנהג בסדר... הייתי חייב לו".

עצם העובדה כי דמות בודדת נותרה חקוקה בזיכרונו של האסיר-תלמיד-לשעבר מעידה על נדירות היחס, אך גם על שלל מצבים שבאמצעותם ניתן היה להשיב את הילד אל חיקה של מערכת יחסים של מחויבות הדדית. במילים אחרות, הילד שנעזב לנפשו נפלט ממערכת של יחסים הדדיים, שבהם הוא מקבל דבר מה ונותן דבר מה. כאשר המורה איננו נותן, התלמיד איננו חש חייב, עד שלמערכת אין כל אחיזה בו.

 "זכרו שילדים הסובלים מהפרעת קשב זקוקים למבנה", כותבים הפסיכיאטרים האלוול ורייטי, ומוסיפים "הם זקוקים לסביבה חיצונית שתהווה מבנה למה שאינם יכולים לבנות לבדם...הם זקוקים להכוונה, הם זקוקים לגבולות. הם זקוקים למבנה" (שם, עמ' 319). דבריהם של האלוול ורייטי מהדהדים בדברים של כותבים אחרים, כמו ברקלי, פרופ' לפסיכיאטריה ונוירולוגיה מאוניברסיטת מסצ'וסטס, המדגיש כיצד ראוי למורה להתייחס אל כלל תלמידיו, ובמיוחד לאלו לקויי הלמידה. "שבחים וצורות אחרות של תשומת לב חיובית מצד המורה..... הם כמה מהכלים הבסיסיים שעומדים לרשות המורה" (שם, עמ' 194). כלים אלו אינם מספיקים, ובכל זאת הם הכרחיים.

עוד טוען ברקלי, בהקשר של מרכזיות המורה לתהליך שעובר התלמיד, כי "המרכיב היחיד החשוב ביותר להצלחתו של ילד ה-ADHD (לקוי הלמידה ולקוי הקשב) שלכם בבית הספר הוא מורו של ילדכם. שמה של תכנית בית הספר שילדכם נכלל בה, מיקום בית הספר, הציוד שבבית הספר ואף מספר התלמידים בכיתה – כל אלה אינם משמעותיים לילד ה-ADHD  כמו המורה של ילדם, ניסיונו עם ADHD והנכונות שלו להקדיש את המאמץ המיוחד את ההבנה שילדכם זקוק להם כדי שתהיה לו שנת לימודים מאושרת ומוצלחת" (שם, עמ' 186). 

*

מקובל לומר כי אנו חיים בעידן של שחיקת הסמכות; אנו משופעים במסרים על שחיקת הסמכות של המורה בפרט ושל מערכת החינוך בכלל,  אך מעט אנו יודעים על ההשלכות של היעדר הסמכות. בבתי הספר עולה וגואה אלימות, ועדיין איננו יודעים  מה ממנה מנביט את העבריינות של המחר. הדעת נותנת שהתמונה אך מחמירה ככל שיורד גיל מבצעי האלימות, ומסביב גואים הסימנים שזוהי בדיוק המגמה. ובכל זאת, לא כאן המקום להכביר בנתונים פורמליים, לא לגבי שיעור האלימות במערכות החינוך ולא לגבי  שיעור עבריינות נוער וצעירים מכלל העבריינות בישראל.

 אנחנו רוצים לזקק את העקרון, ובכך מסייע סיפרם של עמלה עינת ושל תומר עינת. שהרי,  כאן אנחנו מקבלים את כל הטווח של מה שהיה בתחילתה של הדרך, בהמשכה וכאמור בסופה. עוד טרם שפנו הילדים-שיהיו-לאסירים לדפוסי פעולה מנתצי סמכות, ובמעשיהם קראו תיגר על הסדר החברתי, הם היו ילדים שהחברה הפנתה להם עורף. בכך ייווכח כל מי שיקרא בספר, עמוד אחר עמוד. זרעי הפורענות היו שם מלכתחילה, ולכן נשאלה השאלה איך ממשיכים מכאן.

 המחברים מתייחסים, וטוב שכך הם עושים, למה שעוד ראוי לעשות עם האסירים, וזאת על מנת להטות את המסלולים המקובעים לעיתים של עבריינים השבים לחיק הפשע עם יציאתם לחופשי. עדיין, יש להתבונן במקביל אל האוכלוסייה הנמצאת מחוץ לכותלי בתי הסוהר, באשר האסירים הם רק קצה הקרחון. יש לעיין בכובד ראש באפשרות שתופעות אלימות בפרט, ותופעת העבריינות בכלל, ניזונה מתהליכים מורכבים אמנם, ובכל זאת תהליכים שיש בהם גורמים דומיננטיים, הקשורים מחד לאוכלוסיית התלמידים בכלל (ולתתי-אוכלוסיות ספציפיות בתוכה) ומאידך לאוכלוסיות ספציפיות לא רק של לקויי למידה, אלא לאוכלוסיות אחרות, המאופיינות בתת-הישגיות. 

"אלוהים מרחם על ילדי הגן", כתב יהודה עמיחי והוסיף, "פחות מזה על ילדי בית הספר".  ובהשראתו ראוי להוסיף כי עלינו מוטל לעשות למענם, ובעצם לא רק למענם, "כדי שאושרם יגן עלינו, עכשיו ובימים אחרים".


מקורות

ברקלי, ראסל א., "לשלוט ב-ADHD", גלילה, תל-אביב, 1998.

האלוול, אדוורד מ. ורייטי, ג'ון ג', "מריטת עצבים הפרעת קשב ADD", אור-עם, 1998.

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
12/07/2018
הנוגעים לפעילויות וקבלת שירותים מהסתדרות המורים
8
11/07/2018
מתנגדים לביטול הסייעות הרפואיות בגני הילדים
8
10/07/2018
8
4/07/2018
עובדי הוראה יקרים, בעקבות הודעת משרד הבריאות לפיו ...
8
2/07/2018
הוא רק תחילת המסע
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד