תחום המושב הווירטואלי של המאה
תחום המושב הווירטואלי של המאה

ד"ר דוד גרין הוא מומחה בכיר בפסיכולוגיה קלינית, מנהל מכון גרין לפסיכולוגיה מתקדמת

 

העולם הווירטואלי הפסיק מזמן לשרת מטרות בידוריות בלבד והיה למרחב ההתרחשויות "המציאותיות" למיליוני ילדים ובני נוער. אלה מצדם פיתחו בוחן מציאות לקוי של העולם המוחשי הסובב אותם

דוד גרין

 

 

האדם הוא היצור היחיד שיצר מכשירים ומכונות, וגם היחיד שיוצר מכונות היוצרות מכונות, אך תמיד התקיימה דיכוטומיה בין אדם למכונה. עם המצאת המחשב, נוצרה מכונה "אנושית" בעלת "אינטליגנציה מלאכותית" וכישורים פסבדו-מנטליים.

באופן פרדוקסלי, המצאת המחשב יצרה פרדיגמה חדשה שאיפשרה להבין ולהסביר טוב מאי פעם חלק מתפקודי המוח. תהליך האנשת המחשב התחיל בימיו הראשונים, באמצעות "מבחן טורינג", האומר שכאשר בני אדם לא יהיו מסוגלים להבדיל בין תשובות של המחשב לתשובות של אדם, ואפשר יהיה לקבוע שהמחשב אינטליגנטי ומסוגל ליצור מידע, ייחצה הגבול אל שוויון בין אדם למכונה.

 

המהפכה הדיגיטאלית

לפני 12 שנה, כשאני התמודדתי עם פוביית-המחשב שלי, ביקרתי בבית נכדתי ומצאתי תינוקת כבת שנתיים בחיתול, יושבת מול המחשב עם מוצץ בפה ומשחקת. התמונה שיעשעה  והיכתה אותי בהלם-עתיד. חשתי כמו שנוכח בהתהוות של מה שיכונה בהמשך "המהפכה הדיגיטאלית".

הזוג טופלר (1994) טוען שלאחר הגל הראשון - החקלאי, והשני - התעשייתי, האנושות עוברת גל השלישי המבוסס על היווצרות מוסדות, בתי ספר וטכנולוגיות חדשות. חדירת המחשב והטכנולוגיות הנלוות (מט"נ) לכל מרחבי מחיית האדם העכשווי יצרו סביבה חדשה, שעושה ציביליזציה חדשה: התרבות הדיגיטלית המתרחשת בעקבות "המהפכה הדיגיטלית ...שהיא אולי המשמעותית ביותר מאז המצאת הדפוס"  (אילת ון-הסן 2002), מהפכה המשנה בהדרגה את חיי האנושות בכלל וחיי הפרט הבא במגע עם טכנולוגיות אלה. היקף המהפכה רחב ואי  אפשר להבין אותה במלואה.

לצורך הכנת מאמר זה, לדוגמה, ויתרתי על שירותיה של הספרייה האוניברסיטאית החמימה והתיישבתי מול האינטרנט, כדי לאתר מאמרים רלוונטיים. נבלעתי בצונאמי מידע שכמעט הטביע אותי: בהקלדת מילת המפתח "אינטרנט" הופיעו 3,550,000,000 (כן: שלושה מיליארדים, חמש מאות חמישים מיליון...) פריטים. ב"אינטרנט וילדים" הופיעו לשמחתי רק 229 מיליון פריטים; וב"תרבות דיגיטלית" 102 מיליון. כל זאת, לעומת 7,140,000 פריטים בלבד למילות הקוד זיגמונד פרויד, אבי הפסיכולוגיה המודרנית, שגם הוא חולל מהפכה לא קטנה.

טכנולוגיות אלה והפעלתן מחזיקות רשימה אין סופית של נושאים ותחומים בעלי שמות מטאפוריים, ראשי תיבות או מלים חדשות לתיאור הטכנולוגיה ויצירת קשר בין המפתחים והמשתמשים, דבר שיצר עגה בינלאומית ייחודית     (Izwaini, Sattar, 2003) (Tomaszewski, 2002). הטכנולוגיות משרתות נושאים מגוונים, משהו שבין הנשגב והאיכותי ועד לשפל והחולני. הנה רשימה חלקית: תקשורת בין אישית, קבוצות דיון, דואר אלקטרוני, משחקי מחשב אישיים ואינטראקטיביים, הימורים, יצירה, העתקה וחיפוש במאגרי מידע קולוסליים בכל תחומי החיים, שיחות מיידיות או מושהות עם אדם אחד או יותר, שירותי שדכנות, שירותי מין, פורנוגרפיה, פרסום יומנים אישיים (בלוגים), טוקבקים, טלפוניה דרך האינטרנט, חנויות מוזיקה מקוונות, מסחר חובק עולם, אתרים לשיתוף קבצי וידיאו וסרטים ועוד אין-ספור פיתוחים המוכרים בעיקר ליודעי סוד האינטרנט, המופיעים בשמם המקורי: Talk back, Itunes, Chat, Instant Messenger, ICQ, Forum, Googletalk, IP, IPOD, Alexa Com, Skype, etc.. אני אעסוק באינטרנט והשלכותיו הפסיכו-חברתיות, בעיקר על הצעירים.                                                                                       

 

השלכות האינטרנט על ילדים ובני נוער                                          

אפשר לומר שהשינויים המתרחשים בתרבות העכשווית מאוששים את אמרתו הידועה של קרל מרקס, שההוויה יוצרת תודעה. עקב השימוש במט"נ, אנשים בכל הגילים משנים ומרחיבים בהדרגה את תודעתם, במידה ששום כלי מכני או אלקטרוני עשה קודם לכן. אך האימפקט העיקרי של התפתחות זו חל על הצעירים, המוגדרים "דור הרשת" או " “Net Generation (Tapscott, 1999). המפגש עם טכנולוגיות חדישות אלה ניכר במהירות וביעילות שמפגינים בני אדם בשלושה מישורים הבונים תודעה: התוך-אישי ((intrapersonal, הבין-אישי (interpersonal), ותחום נוסף, הטראנס-אישי (transpersonal), המתייחס ל"חוויות שבהן תחושת הזהות או האני מתרחבת מעבר לאינדיבידואלי או האישי במטרה להקיף היבטים רחבים יותר של האנושות, החיים, הנפש והיקום" .(Gackenbach, 1998)

כמו בעבר, החברה מתפעלת מטכנולוגיה מהפכנית, מבקרת אותה, מוקיעה ומתפלצת בעת ובעונה אחת. המט"נ נחשבים לייחודיים ויוצאי דופן מחד גיסא ולהרסניים מאידך גיסא, כפי שנחשבו אמצעי תקשורת המוניים לפני כן, הטלפון והרדיו בתחילת המאה הקודמת והטלוויזיה באמצעיתה.

התקדים ההיסטורי להתפתחות המטאורית של המחשב והטכנולוגיות הנלוות אליו מצוי בתולדות הרדיו. בארה"ב נמכרו ב-1922 100,000 מכשירי רדיו, ושנה אחר כך כחצי מיליון. כמו האינטרנט, מיידיות ואמיתיות המידע המשודר עשו את הרדיו למתחרה בעיתונים, חוללו מעין קיצור של המרחק הפיזי בין האנשים. הנגישות המיידית אל הרדיו של אוכלוסיות חלשות כילדים, נשים וזקנים, תרמו במהירות לפופולריות שלו והפכו אותו ל"הכרחי". כמו באינטרנט, גם הרדיו ומאוחר יותר הטלוויזיה חייבו את המשתמשים בפיתוח טכניקות "גלישה", מיון ובחירה בעולם וירטואלי. תחילה שימש הרדיו להעברת מידע, לחינוך, לבידור, לגיבוש הרוח הלאומית,  לפרסום בינלאומי, להפצת רעיונות ופיתוח תודעה פוליטית.

בשנותיו הראשונות הורים התלהבו מיתרונות הרדיו. מבטא זאת אב נלהב הכותב, שהשימוש ברדיו הופך את הילדים למשכילים ומיומנים יותר: "הרדיו מאפשר לכל אחד להשתמש ביעילות במוח שלו ונותן לכולם שוויון הזדמנויות בהשכלה ותרבות" (O’Brien, 1924). אך במהרה החלו אנשי חינוך ואקדמיה באמריקה ובאירופה לפקפק בתועלתו וביקרו את השפעותיו השליליות על המשפחה והחברה, על דעותיהם וטעמם של הילדים והצעירים, ובעיקר חששו מירידת רמת ההשכלה של הילדים שזנחו את קריאת הספרים.

ככל שהתפתח הרדיו התברר שהשפעתו החינוכית כמעט נעלמה. אך להפתעת כולם הוא לא יצר "מיליוני זומביים בורים, הישג מפוקפק שכן אפשר ליחס לטלוויזיה" (Gackenbach, 1998)

אף שאין לגזור גזרה שווה בין השפעות הרדיו, הטלוויזיה, המחשב והאינטרנט על הדורות הצעירים, אי אפשר להתעלם מנקודות השקה. במסגרת עבודתי הקלינית הענפה עם ילדים, מתבגרים ומבוגרים, נוכחתי לדעת בשנים האחרונות שהשימוש במט"נ משפיע על החיים הקוגניטיביים, האמוציונליים וההתנהגותיים של האדם. השימוש בכל או בחלק מטכנולוגיות האינטרנט, התלויות במידה רבה בלשון ובשפה וייצוגיהן הגרפיים, מפעיל בכל גיל את הפונקציות הקוגניטיביות העיליות, הדורשות בין היתר: חשיבה, למידה, הבחנה, זיכרון, זיהוי, בחירה, תכנון, מיקוד ופיזור הקשב, סקרנות, קבלת החלטות, שיקול דעת, שלילה, דחיית סיפוקים, מוטיבציה, הישגיות ואין ספור פונקציות קוגניטיביות אחרות מורכבות ביותר. חלק מהפעלת הטכנולוגיות הללו מלווה בריגוש ובעוררות אמוציונלית אינטנסיבית ומחולל הנאה, אהבה, שמחה, תקווה, דחייה, גועל, שנאה, כעס, אכזבה, כל עולם הרגשות המפגיש אמוציה וקוגניציה .(Power & Dalgleish, 1997)

הפעלת המחשב והטכנולוגיות גם מפתחת אצל ילדים מיומנויות סנסוריות ופסיכו-מוטוריות כתפיסה מרחבית, ראייה דו-עינית, קואורדינציה, מוטוריקה עדינה, רכישת מיומנויות טכניות ואינסטרומנטליות מורכבות. יש הבדל בין בנים ובנות: עד גיל 6 אין הבדל במיומנויות מחשב, אך מגיל זה ואילך הבנים עולים על הבנות, מגמה המתחזקת בגיל התיכון. בנים מקבלים מהוריהם כפליים מוצרים הקשורים למחשב בהשוואה לבנות (Morell, 1996). בנים מבלים יותר זמן מבנות במחשב (Rowland, 1997) .

מעניין לדעת מה עושים ברשת מתבגרים אמריקאים, בגילים שבין 12 ל-17: 89% מהם שולחים או קוראים דוא"ל. 84% מבקרים באתרי סרטים, תוכניות טלוויזיה, ספורט או מוזיקה. 81% משחקים במשחקים מקוונים. 76% מחפשים מידע על אירועים אקטואליים. 75% שולחים או מקבלים מסרים מידיים ב-ICQ, מסנג'ר, צ'טים, וכו'.  57% מחפשים מידע על ביה"ס. 43% קונים. 22% מחפשים מידע על ענייני בריאות אישיים .(Pew Internet and American Life Project) מערכת החינוך ומסגרות חברתיות נוספות רואות במט"נ אמצעי הכרחי לשיפור הלמידה, החינוך והסוציאליזציה, מגיל הגן (אתר הממלכתי של מדינת ישראל, "טכנולוגיות המידע הממשלתי").

 

המט"נ כאמצעי לפיתוח האני והזהות

השיח הדיאלוגי והמולטילוגי המתנהל באינטרנט מאפשר ואף עשוי להאיץ את בניית האני של המשתתפים בו(Kupferberg & Green, 2005)  ולהעשיר את המציאות הפנימית שלהם. באמצעות אינטראקציות אלה, בעיקר באינטרנט, אך גם באמצעות הטלפון והודעות טקסט (SMS) המבוססות על משוב אישי או המוני, מושהה או מיידי, מתפתחות תובנות חדשות ומהירות. ידוע שתהליכי השיח בגיל ההתבגרות הם קריטיים לפיתוח הזהות הפסיכו-חברתית, הנוצרת, בין היתר,  בפגישות והתנסויות בין-אישיות (גרין, 2002). אלה מסייעות להגברת המודעות העצמית. המפגשים ברשת גם מזמנים לילדים ונוער השתקפות, חיקוי והזדהות עם אחרים משמעותיים רבים ומגוונים יותר, דבר המסייע בגיבוש הזהות האותנטית הבוגרת (גרין, 2005).

האינטרנט מאפשר למתבגר לצאת מהאנונימיות שלו באמצעות קהל. בשלב החיים שבו המתבגרים הם אגוצנטריים וחשוב להם שהעולם יידע על קיומם ועל חייהם, מאפשר להם האינטרנט להציג "קבל עם ועדה" מי הם, מה הם מרגישים, חושבים ועושים. בעולם מנוכר וזר, המתבגרים והבוגרים הצעירים מציגים את קיומם הפיזי והנפשי באמצעות האינטרנט, הבנוי על תקשורת כתובה, אורלית ומשוב. אחת הסוגות המסקרנות, הנחקרות והפורחות  ביותר בשנים האחרונות באינטרנט הוא  digital weblog או בקיצור, בלוג. עד סוף 2004, שמונה מיליון אנשים כתבו בלוג באינטרנט (Pew Intenet and American Life Project), ובעולם אותרו 31.6 מיליוני בלוגים. 70.4% מהם נכתבו בידי מתבגרים ובוגרים צעירים  .(Herring et al. 2004) רוב האתרים שמתבגרים מתחת לגיל 17 ביקרו בהם היו בלוגים או רשתות חברתיות (Media Matrix).

טכנולוגיה זאת מאפשרת, לראשונה בהיסטוריה, פרסום אישי בינלאומי של כל אדם, בכל גיל, בכל רגע. החשש המלווה רבים כל חייהם, למות אנונימיים ובלתי מורגשים, התבטל ביעף מאז איפשר האינטרנט לכל אחד לבטא ברבים את מחשבותיו ורגשותיו בכתיבה בבלוג. בכתיבה באינטרנט בכלל, ובכתיבת בלוגים בפרט, הקהל האנונימי שאליו מופנה הטקסט ממלא כמה פונקציות. הוא עד לחוויה רגשית, מקבל את רגשות הבלוגר קבלה בלתי מותנית, מנתח ומפרש את הנרטיב, מבקר את הכתיבה ובמקרים רבים גם מזדהה עם הכותב.

באמצעות השיח הדיגיטלי המתנהל בין אנשים שונים זה מזה, שבתנאי חיים רגילים לא היה סיכוי להפגישם, נוצרים ונפתרים קונפליקטים בין-אישיים, תוך אישיים וטרנס-אישיים רלוונטיים או "טריוויאליים": רגשיים, אתיים, חברתיים, אינטלקטואליים, פוליטיים, רוחניים, מיניים. גדלים הידע והנגישות לתכנים בהיקף שלא היה כמותו בהיסטוריה האנושית. יכולת האינטרוספקציה מתפתחת אצל אנשים צעירים עקב האינטראקציה עם תכנים, תמונות, נושאים ורעיונות.

עם פיתוח האינטרנט והופעת הפס הרחב, יצרה הרשת אשליה של עולם בעל אפשרויות בלתי מוגבלות בכל תחומי החיים; מושגי הזמן והמרחב השתנו, ומגבלות השפה הלאומית נעלמות עם התפתחות אספרנטו דיגיטלי, עילג אמנם ותכופות חסר עומק אינטלקטואלי, אך כזה שמאפשר תקשורת מיידית בין דוברי סינית ופינית. המושג המתמטי או המטאפורי "אינסוף" קיבל משמעות קונקרטית בשביל רוב משתמשי האינטרנט.

במישור הבין-אישי מתפתחות אינטראקציות ששום דמיון אנושי לא יכול היה להכיל לפני כמה שנים, כמו קבוצת דיון בינלאומית של ילדים בגיל בית הספר היסודי, הדנים, למשל, ביחסים המורכבים עם הוריהם, או קבוצות מתבגרים שמקבלים עצות כיצד להתאבד, או מקבלים סיוע של "צוות הצלה" המתנדב להניא אותם מלעשות זאתKupferberg & Green, 2005) . מיליוני אנשים משתתפים בו-זמנית במשחק בינלאומי הנמשך חודשים או שנים (World of Warcraft) במסגרת "קהילה משחקת", ונוצרים קשרים בין אנשים מכל העולם המובילים למעורבות רגשית עצומה, העשויה להגיע להתאהבות סוערת או לשנאה תהומית, ונעה בין שיתוף פעולה אלטרואיסטי לניצול מיני מחפיר. אלה רק חלק מאפשרויות עולם הרשת. לא הכל חיובי או תקין בעולם מופלא זה.

   *                            

אחד הפולמוסים החריפים ביותר על חסרונות המט"נ (כפי שהיה בעבר עם הרדיו והטלוויזיה) מבוסס כנראה על האידיאל האריסטוטלי החינוכי של איזון בין פעולות המפתחות גוף ונפש, ופעולות כמו דיון, נגינה, עיסוק במדע ופילוסופיה, המשלבים מרכיבים פרקטיים ועיוניים. מודל זה נבנה מניסיון הדורות, מתיאוריות חינוכיות ופסיכולוגיות ומהשכל הישר של המבוגרים.

הקריטריונים לנזק פוטנציאלי מגוונים וסותרים לפעמים, אך בדרך כלל יש בהם טענות על הזמן שמושקע בעיסוקים הקשורים במחשב ובטכנולוגיות הנלוות, על טיב הפעילות, השפעתה על ההתפתחות הקוגניטיבית, הרגשית, ההתנהגותית של הצעיר לעומת פעילויות אחרות, הנתפסות כיותר יעילות. ניגע כאן בכמה קריטריונים בלבד ובהשלכותיהם.

 

פיקוח מבוגרים

בהבדל מחינוך פורמלי ובלתי פורמלי (משפחתי), הפעילות באינטרנט  ובטלפון הנייד (הודעות טקסט) מתנהלת ללא השגחת מבוגרים.  ילדים וצעירים יוצרים עולם של לשון ותוכן משלהם, ללא פיקוח, עולם שלרוב אינו מובן למבוגרים. אם במציאות מצווה ההורה לשמור ולהגן על ילדיו, בעולם הווירטואלי רוב הילדים והצעירים מתהלכים בלתי מוגנים. כל הדלתות פתוחות, ילדים נכנסים ללא ליווי או אישור של ההורים וללא כלים להתמודדות עם אתרי פורנו, סמים, אלימות, עבריינות, ניצול מיני או אידיאולוגיות מטורפות.

51% מההורים אינם מפקחים על השימוש באינטרנט של ילדיהם. 95% מההורים אינם מזהים את עגת ילדיהם באינטרנט. 28% מההורים אינם מזהים או יודעים שילדיהם מדברים עם זרים באינטרנט. 30% מההורים מרשים לילדיהם להשתמש במחשב באזורים פרטיים של הבית ללא השגחה. 42% מההורים אינם יודעים לפקח על תוכן המסנג'ר ופונקציות אחרות המשמשים את ילדיהם. בלי שהחברה שמה לב, הפכה הרשת לגורם בעל השפעה חזקה על ילדים ונוער, ודחקה את בית הספר והבית למקום שני. אם ממילא נשמעו קינות על ירידת קרנן של דמויות מחנכות בחיי הצעירים, בא האינטרנט וסילק אותן כמעט כליל מדרכם של ילדים.

 

זמן מט"נ

הזמן שצעיר מבלה מול המכשירים הוא מדד לפוטנציאל הנזק שיכול להיגרם לו. הרציונל שמאחורי הנחה זאת מנוסח באופן סטריאוטיפי על ידי הורים רבים: "יש דברים חשובים יותר מלשבת כל היום מול המחשב". כדי לסבר את האוזן נציג חלק מסטטיסטיקות אמריקאיות בנדון:

אדם ממוצע בארה"ב מבלה היום 30.5 שעות בחודש בשימוש במחשב האישי שלו (Nielsen Net Rating). שיעור הצעירים הגולשים באינטרנט: בגילים 12-17 87%, בין 18-24 82%, בין 25-29 85%, ומגיל זה יורד שיעור הגלישה (Washington Post    2.6.06(. 73% מהמתבגרים בגילים 12-17 ו-39% מהילדים בגילים 3-11 משתמשים באינטרנט באופן סדיר .(Kids & Teens: Blurring the line between Online and Offline)

ילד אמריקאי מתחת לגיל 8 מבלה יותר מ-38 שעות שבועיות (כחמש וחצי שעות יומיות) מול המחשב והטלוויזיה. ילדים מעל גיל 8 מבלים כך 6.43 שעות ביממה.

16% מהילדים בגילים 8 עד 18 הם "משתמשים כבדים", ומבלים יותר מ-10 וחצי שעות יומיות מול המדיה. (Kids & Media The New Millennium. The Kaiser Family Foundation). מתבגרים מבלים 90 דקות ויותר ביום בהעברת מסרים מיידיים או בכתיבת דוא"לים (United Press International). צעירים בגילים 13 עד 24 מבלים 16.7 שעות שבועיות באינטרנט, ו-13.6 שעות בצפייה בטלוויזיה .(Born to be Wired report. July 2003)

 

התמכרות למט"נ

הזמן שהאדם משקיע בפעילות כלשהי עשוי להוביל לתלות פסיכולוגית או פיזית המהווה יסוד להתמכרות. זה שנים שאנשי מקצוע למדו, שיש אפשרות להתמכר לכל חומר או אובייקט שאדם בא אתו במגע הדוק, כפי שהדבר קורה עם טבק או טלוויזיה. ב-1989 נטבע לראשונה המונח התמכרות למחשבShotton, 1991)  ). באותה תקופה היה מחשב אישי רק למעטים. מאז הופיעו בספרות המקצועית מונחים כמו InternetAddiction, Pathological Internet use, Problematic Internet use, Computer and Cyberspace addiction (Suler 2004). ועוד. גולדברג(Goldberg, 1996)  יצר הגדרות קליניות להתמכרות לאינטרנט, שלפיהן שימוש לא מותאם בו מוביל למצוקה או להתנהגות בעייתית הבאה לידי ביטוי בשימוש מתארך והולך, ובתסמונת גמילה בכל פעם שמנסים להפסיק שימוש זה: אי שקט, חרדה, חשיבה אובססיבית על מה שקורה באינטרנט, ירידה בתפקוד החברתי, המקצועי, או בתפקוד חשוב אחר. היום ברור לפסיכולוגים קליניים שכל אדם יכול להתמכר לרשת, וככל שהפעילות באינטרנט פונקציונלית ומתגמלת יותר, יפתח האדם תלות עזה יותר.

זה יכול לקרות לילדים, מתבגרים, בוגרים, אך אם ההתמכרות מתחילה בגיל מוקדם עולה ההסתברות לפגיעה בהתפתחותו כאדם. ילד או צעיר שטרם גיבשו זהות וכישורי חיים הדרושים להתמודדות עם העולם הלא וירטואלי, עשויים לפתח פתולוגיות בתחום האמוציונלי, הקוגניטיבי או החברתי (גרין, 2006). הדבר מחייב פיתוח תוכניות לחינוך מניעתי, שיקנו כישורים לשימוש נבון באינטרנט.

 

העולם הווירטואלי

אחת התופעות המרתקות והמבוקרות ביותר הקשורות למט"נ הוא שינוי הדרגתי אך משמעותי בהבנת המושגים מציאות ודמיון. לצד העולם הממשי והפרקטי, או העולם הדמיוני של אמנות ומיתוסים, נוצר באמצעות המט"נ עולם שלישי, כמעט-מציאותי, או בלשון הישראלים "כאילו" מציאותי, המוגדר במונח הלטיני "וירטואלי". פירושו, משהו שנראה אמיתי אך אין לו בסיס פיזי. טשטוש, או שמא מזיגה של מציאות ודמיון, הפכו סימן היכר לחלק מהפונקציות שהאינטרנט מציע. רבים מהצרכנים שלו בכל הגילים, אך בעיקר ילדים וצעירים, אצלם יכולת ההבדלה בין מציאות לדמיון תלויה בהתפתחותם הקוגניטיבית ההדרגתית, החלו להעניק לעולם הווירטואלי משקל רב יותר מאשר לעולם המציאותי. ככל שהילד מבלה זמן רב יותר מול מסכי הטלוויזיה והמחשב, מיטשטש יותר ההבדל בין העולמות, לרוב לטובת העולם הווירטואלי.

העולם הווירטואלי הוא אמורפי ואינדיבידואלי, או מורכב מקהילות שבכוחן  להציע מטרות כמרחב מוגדר, ליצור שייכות ולכידות חברתית, להחליף מידע, לתת ולקבל אמפתיה, ליצור פעילות משחקית (Lindley, 2005) ושיח חופשי בכל נושא.

ההעדפה ההדרגתית של העולם הווירטואלי אצל ילדים ונוער נובעת מכך שהוא מצוי בהישג יד, מתגמל באופן תמידי, חוסך תסכול, מתנהל ללא פיקוח מבוגרים סמכותיים, ובעיקר מאפשר למפעיל שליטה מרבית בו. גישות אקטיביסטיות של שינוי עולם, שאפיינו מתבגרים במשך דורות והניעו לא מעט מהפכות חברתיות, מתחלפות אצל חלקים גדלים והולכים של בני הנוער בגישות פסבדו-רוחניות, אגוצנטריות, הדוניסטיות ובדיוניות, שמובילות לפסיביות ובריחה.

העולם הווירטואלי הפסיק מזמן לשרת מטרות בידוריות בלבד, והיה למרחב ההתרחשויות "המציאותיות" למיליוני ילדים ובני נוער בעולם. אלה מצדם פיתחו בוחן מציאות לקוי של העולם המוחשי הסובב אותם.

היקיקומורי                                                               

מכל תופעות השתלטות העולם הווירטואלי על ילדי המסכים, ההיקיקומורי (hikikomori) ביפן הם הפרדיגמה האבסורדית והמופתית. זו תופעה פסיכו-חברתית חדשה יחסית המאפיינת בעיקר בנים (80%) בגילים שבין אמצע שנות העשרה לאמצע שנות העשרים. הם פורשים מרצונם מהעולם ומסתגרים בחדריהם. אמנם אין סטטיסטיקה רשמית, אך וויקיפדיה מדווחת שביפן יש כמיליון היקיקומורי -  20% מהנערים היפנים ו-1% מהאוכלוסייה הכללית.                                                              

נערי ההיקיקומורי מסתגרים בחדריהם לכמה חודשים או כמה שנים, מגיפים את התריסים, ישנים ביום ונותרים ערים בלילה, יוצאים מהחדר רק לצורכי היגיינה מינימלית. הם מנתקים כל קשר עם סביבתם החברתית והמשפחתית, אמהות המספקות להם לפעמים את צורכיהם הבסיסיים. המשפחה לרוב מסתירה את הדבר ומשתפת פעולה עם הפורש, מטעמי כבוד, בושה או חולשה. הספרות מדווחת על כמה גורמים אישיותיים ומשפחתיים לתופעה: אי עמידה בלחץ החברתי להצטיין בלימודים או בעבודה ביפן; קשיים בפיתוח הזהות הבוגרת; התמכרות למט"נ,  והיעדר נוכחות מחנכת של ההורים.                                         

ההיקיקומורי מצוידים בדרך כלל במחשב המחובר לאינטרנט, במשחקי פלייסטיישן, dvd וטלוויזיה. הם מעבירים את זמנם בצפייה בטלוויזיה, במשחקי וידיאו ומחשב, בצפייה בסרטי אנימציה בדיוניים מסוג אנימה (anime), בהאזנה למוזיקה אפלה ובהשתתפות תדירה בקבוצות דיון של נערי היקיקומורי אחרים. ככלל, יפן מאופיינת במודעות חברתית וחינוכית מועטה. כמעט אין מסגרות למתן סיוע נפשי לנערים או להוריהם) הארץ, 27.5.06).

 

המט"נ והשעמום

רווחת הדעה שאנשים מפעילים תדיר את המחשב והטכנולוגיות הנלוות כדי להפיג שעמום, שברוב המקרים הוא קצהו של דיכאון קיומי או קליני. זה חל בעיקר על צעירים, שחושבים שהגברת ריגושים "תוציא אותם מהדיכאון". הצורך הגובר בגרייה חושית מופרזת מתחיל לרוב בינקות, כשהאם מושיבה תינוק מול מסך הטלוויזיה. אז מתחילה הידרדרות. הריבוי הופך את הגירויים לנפסדים, ומעורר צורך בגירויים חזקים יותר. ניטשה אמר שאחד מסימני הניוון האנושי נעוץ בצורך בגירויים חיצוניים חזקים יותר ויותר כדי להתגבר על השעמום והשיממון שהאדם מגלה בתוכו (אלוני, 1998).

אין סיכוי שהאינטרנט יגאל אנשים מהניכור והריקנות. הוא יגביר את אשליית יכולותיו המופלאות, אך ישאיר את משתמש האינטרנט הצעיר מרוקן משמחת חיים.

 

האינטרנט והבערות                                                  

 אינטלקטואלים האוחזים בתפיסה הומניסטית-דמוקרטית ציפו שבתחילת המאה ה-21 יתנהל העולם באופן מציאותי, רציונלי ומדעי. "אך ייתכן שאנו נמצאים על סף ימי הביניים החדשים, תקופה של חוסר רציונליות ואמונות תפלות ... הקמנו ציוויליזציה כלל עולמית שמרכיביה החיוניים ביותר תלויים במדע ובטכנולוגיה. בה בעת הסדרנו את הדברים כך שכמעט שום איש אינו מתמצא במדע ובטכנולוגיה. זהו מרשם לאסון. אולי נצליח לחמוק ממנו לזמן מה, אבל במוקדם או במאוחר עתידה התערובת הנפיצה הזאת של בערות ועוצמה להתפוצץ בפנינו..." (סייגן 1995).                                                                

 האינטרנט חולל מהפכה אדירה בהפצת המידע, אך נראה שהתפעלותנו מכמות המידע המופץ והנגיש אינה מוצדקת ואינה קשורה בהכרח בקידמה. "הסכנה בציוויליזציה העכשווית טמונה לא בהפצת המידע, אלא באמיתותו או שקריותו ... השליטה התרבותית או הפוליטית אפשרית הודות להפצת מידע שקרי, שלקהל הרחב והנבער אין כלים ויכולת להבחין בו" (Revel, 2006). חשיבה רציונלית אינה קשורה בטכנולוגיה מתקדמת, וכבר הוכח שכדי לבנות מטוס או כור גרעיני לא נדרשת חשיבה רציונלית אלא ידע טכנולוגי. רבל (שם) טוען ש"אויב האדם היתה פעם הבורות. היום זה השקר ... לכן, תפקידם של המורים אינו העברת מידע, אלא הקניית כלים להבחנה בין אמת לשקר". בעולמנו המוצף בידע, שרווחות בו גישות ניהיליסטיות, פוזיטיביסטיות, או פוסט-מודרניות שצמחו על כנפי המהפכה הדיגיטלית, צעירים ללא הרגלי חשיבה ביקורתית עשויים לאבד את היכולת להבחין בין מותר ואסור, בין שקר לאמת, ולהתנער מחתירה לערכים אוניברסליים של אמת, צדק, נאורות וקידמה (אלוני, 1998).

את ההבחנה בין אמת לשקר אי אפשר להטיל על מקורות המידע הנגישים באינטרנט. דרושה מערכת אנושית אינטראקטיבית בין מבוגרים נאורים ומחויבים לצעירים, המקיימת דיאלוג שמציב דילמות ומפתח סולם ערכים המאפשר שיפוט מוסרי, חשיבה ביקורתית ותפיסת עולם עצמאית. היום אין לצעירים כלים משוכללים להיעזר בהם. תפקיד זה מוטל כנראה על בית הספר והמשפחה, ומסגרות חינוך בלתי פורמלי כמו תנועות הנוער.                                                         

"ייתכן" אם כן, "שככלות הכל טכנולוגיית המידע הדיגיטלי אינה בגדר מהפכה גדולה כל כך, אלא רק המשך של מגמה קיימת - עוד התפתחות טכנולוגית שתיטמע בקרוב במסגרות הקיימות של המערב המודרני המתועש" (בן דב, 2004).

 

ביבליוגרפיה

 

אלוני נ. (1998) להיות אדם-דרכים בחינוך הומניסטי. תל אביב: הוצאת הקבוץ המאוחד

 

.אילת ון הסן י. 2002 התרבות הדיגיטלית. ת"א: הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת קו אדום.

 

בן-דב י. (20004) מחומר למידע: לשנות את הכללים. גלילאו, 67, 6-63.

 

גרין , ד. (2006) הרצאה- הקשר הסימביוטי בין אדם למכונה- תלות פסיכולוגית ופיזיולוגית ברשת. כנס שנתי, החוג לפסיכולוגיה ומכון נטוויז'ן לחקר האינטרנט- התמכרות לרשת- התמכרות ברשת. אוניברסיטת תל אביב. פברואר.

 

גרין ד. (2006) הרצאה- תרבות ושפה של בני נוער בעולם דיגיטאלי. פאנל ילדי המסכים. הכינוס החמישי של האגודה הישראלית לחקר שפה וחברה שפה בעולם משתנה. האוניברסיטה הפתוחה, רעננה. יוני.

 

גרין ד. (2004) ייעוץ בתהליך גיבוש הזהות המינית בגיל ההתבגרות בתוך, ר. ארהרד וא. קלינגמן (עורכים), ייעוץ בבית-ספר בחברה משתנה. (ע' 181-208) תל אביב:רמות.

 

גרין, ד. (2002) מבגרים בחלל מתרוקן. פנים, כתב עת לתרבות חברה וחנוך.19, 93-105.

 

 הארץ (27.5.2006) גי ג'ונס: תופעת "המתבודדים" ביפן: טקאשי לא יצא מחדרו במשך 4 שנים רצופות.

 

סייגן ק. (1995) העולם כנר בעלטה- עולם רדוף שדים. ירושלים : הד ארצי.

 

 

Gackenbach, J. Ed. (1998) Psychology and the Internet. Intrapersonal, Interpersonal and Transpersonal Implications London: Academic Press.

 

      Gail Hawisher and Cynthia L. Selfe (Eds.) (2000). Global literacies and the World-

      Wide Web. Literacies Series. London and New York: Routledge.

 

Green, D. (2004). La metafora organizante: Condensacion figurativa de narrativos terapeuticos. A plenary talk at the Centro de Investigaciones Interdisciplinarias en Ciencias y Humanidades. Universidad Nacional Autףnoma de Mexico, December.

 

Goldberg, I., (1996). Internet Addiction. Electronic message posted to Research, http://www.cmhc.com/mlists/research/, 5 Jul 1996  email, quoted in Storm A. King, "Is the Internet Addictive or are Addicts Using the Internet," December 1996,
 <
http://www.concentric.net/~astorm/iad.html> (1 April 2001).

Herring, S. C., Scheidt, L. A., Bonus, S., and Wright, E. (2004). Bridging the gap: A genre analysis of weblogs. Proceedings of the 37th Hawai'i International Conference on System Sciences (HICSS-37). Los Alamitos: IEEE Computer Society Press. http://www.blogninja.com/DDGDD04.doc.

Izwaini, Sattar. A Corpus-based Study of Metaphor in Information Technology. A corpus linguistics workshop presentation, Birmingham, England. <http://www.cs.bham.ac.uk/~mgl/cl2003/papers/izwaini.pdf> Last Edited: 2003.

   Kupferberg, I. & Green, D. (2005). Troubled talk: Metaphorical negotiation in

   problem discourse. Berlin and New York: Mouton de Gruyter.
 

       Kupferberg, I., Green, D. & Gilat, I. (in press). Adolescents’ figurative expression of

       emotion when war threatens. In A. Stavans & I. Kupferberg (Eds.), Studies in

       language and language education: Essays in honor of Elite Olshtain. New Vistas in

       Education and Society Series. NCJW Research Institute for Innovation in Education.

       Jerusalem: The Hebrew University Magnes Press.

Lindley C. A. (2005) The Semiotics of Time Structure in Ludic Space As a Foundation for Analysis and Design. The International Journal of Computer Game Resaerch. 5, 1, 36-49.

     Morell V. (1996) computer culture deflects women and minorities. Science, 271, 1915-

     1916.  

 

O’Brien H.V. (1924)  It’s Great to be a Radio Maniac. Collier’s 74’ 16/

 

Revel, J.F.(2006) El Conocimiento Inutil. Madrid: Coleccion Austral.

Power, M. and Dalgleish, T. (1997) Cognition and Emotion, From Order to Disorder. Hove: Psychology Press.

Rowland, W.(1997)Spirit of the Web: The Age of In formation from Telegraph to Internet. Toronto: Somerville House.

Shotton, M. (1991). The costs and benefits of "computer addiction." Behavior and Information Technology. 10(3), 219-230.

Tapscott, D. (1999) Growing Up Digital: The Rise of The Net Generation. New York: McGraw Hill 

      Toffler, A. & H. (1994) Creating a New Civilization: The politics of the Third Wave.

      Atlanta: Turner.

Tomaszewski, Zach. Conceptual Metaphors of the World WideWeb.http://www2.hawaii.edu/~ztomasze/ling440/webmetaphors.html> Last Edited: 15 May 2002.

 

 

 

 

 

 

 

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
14/08/2018
מכתבה של מזכ"לית הסתדרות המורים למנהלת האגף ...
8
9/08/2018
8
5/08/2018
רבים מהמעונות הפרטיים מכנים עצמם "גני ...
8
19/07/2018
פעילויות הקרן לקידום מקצועי
8
17/07/2018
בעקבות סכסוך העבודה שהסתדרות המורים הכריזה לפני ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד