קווים לדמותו של נוער המסכים
קווים לדמותו של נוער המסכים

פרופסור אליעזר בן-רפאל מן החוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב

אין ספק שמסכי המחשב והטלוויזיה מעבירים לנוער ערכים כמו חירות פעילה וסקרנות. ועם זאת, מדובר בהדגשת ה"עכשיו" ו"הלאה", לעומת "מה שהיה" וה"לאן". יש כאן אובדן מסוים של חוש ההיסטוריה והזיקה לסביבה כהתהוות וכפרספקטיבה

 

מאז ומתמיד מקובל בציבור הישראלי - ולפני כן בתקופת היישוב - להגזים בתיאור דמות הנוער. שנים רבות הוצג ה"צבר" כדור של "יהודים חדשים", יהודים אשר לא ידעו את ההשפלה של חיי הגלות וסמכות הפריץ, ואשר ניחנו בזקיפות קומה ועצמאות. מעמד זה השפיע לא במעט על בני הדור הזה עצמם ועל הדימוי העצמי שלהם. כפי שהמחקרים של תמר כתריאל ועוז אלמוג הראו, אותם צעירים וצעירות פיתחו סגנון דיבור והתבטאות שהדגיש את היותם "אחרים": דיבור ישיר, מחוספס, נמוך משלב, לאקוני. כן, ההיסטוריה הישראלית הקצרה, המאופיינת בתקופות לוחמה אקטיבית חוזרות ונשנות, ומצב הכן מתמיד, אשר הטילו על דור זה עומס ביטחוני אדיר, רק חיזקו את מעמדו בחברה. זכורים משנות הארבעים והחמישים אמירות הכנף של מנהיגי האומה שתיארו דור זה וממשיכיו כ"דור המכבים המחודש", שכמוהו לא היה בישראל זה מאות בשנים. כפועל יוצא של מצב דברים זה, זכתה העברית "הדוגרית" של אותם בנים ובנות ליוקרה רבה ביותר, בסמלה רובד חברתי "מיוחס". באופן פרדוקסלי למדי, אפשר לומר שבישראל, על פי ההבחנה הקלאסית של פרגוסון, סוג של עברית נמוכה (קרי שפת היומיום המדוברת בין קרובים וחברים) זכתה להיות סימן סטטוס חזק יותר מהמשלב הגבוה המכובד של אותה שפה.

אבל שנות השישים המוקדמות, שאופיינו בהרפיה של המתח החיצוני והתפתחות החברה הישראלית אל עידן המודרנה התעשייתית והתרבותית, מעידות על אינדיבידואליזציה גוברת בקרב בני הנוער והתפשטות גישה יותר חומרנית-אגואיסטית מבשנים עברו: זו התקופה שאוניברסיטאות מתרבות בארץ ותנועות הנוער החלוציות מאבדות מתהילתן כ"בונות האומה". בעקבות שינויים אלה, הנוער זוכה אז מפי אנשי רוח ודמויות פוליטיות הקשורים לאתוס הקודם לכינויים חדשים לחלוטין. יזהר סמילנסקי, מהאינטלקטואלים הבולטים של שנות החמישים  והשישים, לא היסס להוקיע את הנוער של התקופה כ"דור האספרסו", שהיה לטענתו "חריף, מהיר וזול".

אבל רק פרצה מלחמת ששת הימים ב-1967, וכבר נשמעו נימות אחרות לחלוטין, תוך חזרה לפולחן הנוער של התקופה הקודמת. שבו וחזרו אל המטבע של "תחיית דור המכבים". אמירות מסוג זה הוזנו בהצלחות הכבירות של צה"ל בשדה הקרב במלחמה.

אך התפתחות החברה הישראלית מאז, ברוב תחומי פעילותה - תיעוש וטכנולוגיה, התבססות כלכלית ודמוגרפיה - הרחיקה לכת וקירבה אותה מאוד לסטנדרטים מערביים. לשנויים הללו היתה כמובן השפעה תרבותית עמוקה: החברה נעשתה יותר קוסמופוליטית, פתוחה לעולם, ובסופו של דבר רב-תרבותית מבפנים. כל אלה תרמו להשכיח את מיתוס "הצבר". מה גם שאותם ילידי הארץ היו כעת לקבוצה יותר ויותר רחבה באוכלוסייה הישראלית, ואיבדו מידה ניכרת של הסטטוס הייחודי להם. זאת, אף אל פי שבהקשרים לא מעטים נותרו עקבות ניכרים באופני הדיבור ובהתנהגות של ה"ישראלי המצוי", ובמיוחד אצל בני הנוער.

היום מוצאים בני הנוער דפוסים חדשים להתבטא. שינויים אלה מזמינים תיוגים חדשים שלא יכלו להיות בעבר, ואחד המעניינים שבהם הוא התיוג של "נוער מסכים".

2.

אמנם, בהבדל מהתיוגים הקודמים, המושג "נוער מסכים" (screenagers) אינו "ישראלי" מובהק. מדובר בתופעה כללית המאפיינת חברות עם טכנולוגיה וצריכה טכנולוגית גבוהות. תופעה זו היתה לסימן היכר של התרבות הגלובלית המתפשטת מחלקו המפותח של העולם אל שאר כדור הארץ. התופעה הזאת מתבטאת בכך שחלק גדול וגדל של הנוער בעולם קשור יותר ויותר למכשירים אלקטרוניים, מבלה במחיצתם יותר ויותר זמן. המדובר במחשב, בכל מגוון הפעילויות שהוא מאפשר - מקשר דואר אלקטרוני ועד לצ'אטים ובלוגים - ובטלוויזיה, על כל הערוצים שהיא מציעה, ובכלים ובאבזרי המשחק האלקטרוניים. ילדים ובני נוער, מתברר, יכולים להישאר מרותקים ל"אלקטרוניקה הזאת" שעות על גבי שעות, ולרבים מהם זה עשוי להיות דפוס דומיננטי באורח החיים. השפעה קיצונית זו לא יכולה שלא לעורר שאלות רבות ביחס למשמעות הדבר מבחינת התפתחות הנוער ודמותו.

בבואנו לנסות להשיב על שאלות אלו, עלינו להיזהר מלתלות תופעות "מאקרו"-חברתיות (דהיינו, תופעות המתייחסות למערכת החברתית בכללותה) בגורם יחיד. אנו יודעים שהחיים החברתיים מורכבים מאין ספור עניינים, שמרובים הכוחות הפועלים בכל היבט והיבט של המציאות החברתית. יש להימנע מטעות שכיחה ולעשות רדוקציה של תופעות להיבט אחד, לקשור אותו לגורם בודד ולהסביר כך - לרוב באופן פשטני החוטא לאמת - את כלל התופעה. השפעת המסך על צעיר וצעירה היא רק השפעה אחת מרבות המעצבות את דמותם ותרבותם.  מתוך מודעות למורכבות זו של אפיון נוער המסכים, מבקשים אנו בהמשך להתמקד רק בתפוקות הבילוי הממושך של צעירים מול המסך, ולעמוד על תפוקותיו של בילוי זה - ה"סימפטיות" יותר וה"סימפטיות" פחות.

אפשר קודם כל לקבוע שגם היום, לא העלימה ולא ביטלה האלקטרוניקה את ההורות ותפקידי ההורים בהכוונת הילד או הילדה המתבגרים. כמו בעבר, גם היום חשוב לצעיר ולצעירה דברם של אמא ואבא והוויית התא המשפחתי. כן, בכל אינטראקציה בין ההורים לצאצאיהם זורמים נורמות, דעות, פרספקטיבות וערכים, במתוכנן ושלא במתוכנן. אירועים חברתיים ופוליטיים - מלחמות או משברים רחבי היקף - נסיבות החיים למיניהם, אפיוניו החברתיים של הבית, טיב ההתנסות הבית-ספרית והפעילויות החוץ-בית-ספריות ועוד עניינים, יש בהם כדי להשפיע על מערכת הערכים של צעירים וצעירות, על האופקים הרוחניים שלהם ותפיסות החיים והחברה שלהם.   

3.

עם זאת, ותוך שאנו נותנים את הדעת להסתייגויות הללו, יש עדיין מקום לקבוע שבין התפוקות ה"סימפטיות" של תרבות המסך היום - בישראל ובמקומות אחרים - אחת החשובות היא, שהישיבה מול המסך היא התנהגות אקטיבית במהותה: בין שמדובר בצפייה בטלוויזיה, בגלישה באינטרנט, בניהול משחק אינטרנטי, במשחק עם אביזר אלקטרוני; בכל השימושים הללו, אין הצופים או השחקנים נשארים ללא מעש. תרבות המסך פירושה, שהפרט ניצב תמיד לפני אפשרויות בחירה: להישאר צמודים לתוכנית או ערוץ, לבחור באתר אינטרנטי אחד בין רבים, לבחור בין אלטרנטיבות במהלך משחק. ההתמודדות הזאת עם ריבוי אפשרויות ועם הכורח להחליט היא ללא ספק סיטואציה מחנכת לאוטונומיה אינדיבידואלית ולהתמצאות, שהם ערכים חינוכיים הנחשבים חיוביים לפי כל תורה חינוכית דמוקרטית וליברלית. זאת ועוד. לאור המהירות המסחררת של השינויים המתרחשים בתחומים הקשורים למסך האלקטרוני, יש בבילוי מול המסך כדי לפתח שאיפה להיות תמיד "מעודכן". פירוש הדבר, שזה גוף ידע שהצעירים והצעירות הקשורים בו זוכים להתמצאות, למומחיות ולהישגים בפני עצמם. הם גוברים לרוב בנקל על הוריהם מהבחינה הזאת. וככל שיש כאן מיומנויות העשויות לשרת את המשפחה כולה - הורדת סרטים ומוזיקה, גישה למקורות מידע ועוד - הרי שמיומנות עדיפה זו מבצרת תחושת העצמה (empowerment) במסגרת המשפחה.

 גם אין ספק שהפעילות האלקטרונית לכשעצמה גורמת אצל חסידיה הצעירים לפתיחות ללא תקדים לתחומי ידע שמחוץ למכשור האלקטרוני. גם אגב משחקים או צפייה בסרט נפתחים הצעירים הללו לאפיקי ידע שלא היו מוכרים להם קודם לכן. בהקשר זה, הדור הצעיר משכיל לפעמים יותר מהוריו. מה שנכון ביחס לידע, גם נכון לפעמים ביחס למשאבי תרבות. תוכניות או משחקים, והשתתפות בבלוג, מפגישים צעירים וצעירות עם תרבויות ונושאי דיון חדשים ובלתי מוכרים. דוגמה אחת מרבות: הסדרות הספרדיות והדרום-אמריקאיות, Tele-novelas , הזוכות בישראל להצלחה רבה בקרב בני העשרה, העניקו פופולריות חדשה לשפה הספרדית. אמנם ידוע שהידע בשפה זו לא יחרוג, אצל צופי הסדרות, ממספר מוגבל של מלים וביטויים. אנו גם יודעים כי גדל מאוד בשנים האחרונות מספר תלמידי התיכון בארץ המבקשים ללמוד את השפה לבגרות, בעקבות החשיפה לאותן סדרות. בעצם הצפייה בסדרות הללו יש כדי לקרב את הנוער לעולם תרבותי אחר ולנטוע בו תחושה של "מוכרות" ביחס אליו.

פתיחות זו היא ביטוי אחד מרבים למה שאפאדוראי (Appadurai ( מכנה "זרימות המשאבים התרבותיים והסימבוליים" על פני העולם, המעידות על גלובליזציה ומתייחסות, בין היתר, למוזיקת הרוק וז'אנרים מוזיקליים אחרים, לאמנויות הבמה, לקולנוע וכו'. אין ספק שחשיפת הנוער לטכנולוגיה האלקטרונית, יש בה כדי לקדם שייכות ל"עולם הגדול", תוך התקרבות, ואף אימוץ, סמלים, סגנונות התנהגות ואמות מידה הכובשים רבבות לבבות צעירים בעולם. דוגמה ספציפית אחת: הפסטיבלים בדפוס הניו-אייג' (New Age) המתקיימים בישראל זה שנים, בהשראת תופעות שהחלו בארה"ב ובאירופה לפני 20 שנה ויותר.

פתיחות תרבותית פירושה גם פתיחות לשונית. ומשמעותה התקרבות לשפות עולם שונות ובראש וראשונה לשפה האנגלית, שהיא בעידן הזה ה"לינגואה פרנקה" (lingua franca). האנגלית מופצת היום כשפה זרה ראשונה בכל מקום שבו היא אינה השפה המקומית הדומיננטית. בישראל, התפתחות זו מקבלת גוון מיוחד, בשל הנוכחות החזקה ממילא של השפה האנגלית.

ישראל, יש לזכור, היא מדינה קטנה ובעלת אוכלוסייה מצומצמת, ששפתה ייחודית לה, שפה שאינה נמצאת בשימוש בתקשורת עם מדינות או גורמים בחוץ - להוציא שימוש חלקי בעולם היהודי. אבל יותר ממדינות רבות אחרות, ישראל נתונה לתהליכי גלובליזציה חזקים, מטעמים שונים. מבחינה פוליטית מקיימת ישראל מערכת יחסים מיוחדת עם ארה"ב, ומסיבות אידיאולוגיות רגשיות היא מקיימת מערכת יחסים מסועפת עם יהדות הגולה, ובראש וראשונה עם יהודי העולם האנגלו-סקסי, שהם רוב היהודים בעולם.

די בטעמים אלה להסביר מדוע מוצאת עצמה ישראל מעורבת עמוקות בזירה הגלובלית ונזקקת מאוד לשפה האנגלית. לכן היא מעודדת את לימוד האנגלית בבתי הספר ובאוניברסיטה ומייחסת לשפה זו חשיבות רבה בשוק העבודה ובנוף הלשוני. כמעט אין שלט בישראל שאינו נושא כתובת באנגלית. אף כי מעמדה זה של האנגלית אינו מצדיק את ראייתה כשפה לגיטימית-לאומית - העברית היא השפה הרשמית והשלטת - הנסיבות גם אינן מצדיקות לראות באנגלית "שפה זרה" ממש. לפיכך מוצע כאן לראות במעמד האנגלית בישראל מעין מצב ביניים שאנו מתארים במושג "שפה לא-זרה".

מציאות זו משפיעה כמובן על תרבות הנוער, ובמיוחד על שפת "ילדי המסכים". האנגלית משמשת כאן חומר מאוד מבוקש ליצירת שפת הנוער; אך בהבדל מעולם המבוגרים, ובדומה לשפות נוער במקומות אחרים, אנגלית זו איננה השפה ה"גבוהה" או התקנית, אלא לרוב המשלב הנמוך של שפה זו. בדומה לצרפתית או לגרמנית של בני הנוער בצרפת ובגרמניה, זהו המשלב שממנו נקלטים אלמנטים לשוניים בעברית של הצעירים. את המשפט הזה יש לסייג ביחס ללקסיקון הטכני-אמריקאי של החידושים הקשורים באלקטרוניקה הביתית, וביחס ללקסיקון של המוזיקה או אפנות הלבוש המגיעות למודעות הנוער ממרכזי ההפצה שלהן בעולם. ביחס לאלה, שפת הנוער לרוב מאמצת את מילות המפתח שבהן משתמשים המפיצים.

המרכיב המרכזי של שפת ילדי המסך הוא אותו לקסיקון של קודים, שבני נוער אוהבים לייצר לעצמם כסמן של תרבותם. אנו חושבים כאן על השימוש המרבי שהם עושים בקיצורי מלים וביטויים, ראשי תיבות, קודים שאולים ממקורות לשוניים שונים (משפטים שאולים מאיטלקית, גרמנית) ועוד. דוגמה אחת, אופיינית בשכיחות שלה, היא הביטוי "יאללה ביי". ביטוי זה הוא צירוף של ערבית ואנגלית, והתרומה של ערבית מצמצמת את נפיצותו מחוץ לגבולות ישראל. לעומת זאת, דוגמה אוניברסלית הרבה יותר היא המלה  האנגלית "קול", המקבלת במקומותינו - ולא רק בהם - ריבוי משמעויות על פי נסיבות השימוש: "יפה", "שקט", "טוב", "יוצא מן הכלל" וכו'.

נציין עוד תפוקה סימפטית של הפעילות המסכית האינטנסיבית של צעירים בימינו: ההתקשרויות הגלובליות וסוגי יחסי גומלין הגלובליים שהיא מאפשרת. היום יכולים צעירים מכל העולם להתקשר זה עם זה, לשוחח, להתווכח, לשחק ולשתף פעולה בנושאים ובהקשרים רבים. במלים אחרות, לחיות את הגלובליזציה כעובדת חיים יומיומית. אפשרויות אלו משמשות להעברת מידע על חידושים, נושאים בעלי ערך כללי, אפנות ועוד. מימוש כל אלה הוא בוודאי בעל ערך חינוכי, באותה פרספקטיבה אידיאולוגית שבה חשיפה למגעים, ידע ואפשרויות של טיפוח כישורים מייצגים ערכים חינוכיים.

4.

לכל ה"טובות" הללו יש מחירים לא קלים בשביל נוער המסכים וכיווני התפתחותו. ההיבט הראשון הבולט ביותר הוא, שההוויה המסכית היא לרוב אינדיבידואלית, ללא שותפים העומדים ביחסי פנים-אל-פנים. גם אם מדובר בדו-שיח עם יחידים השוהים במקום אחר, יחסי גומלין אלה שונים מאלה שנרקמים בין אנשים המצויים במגע ישיר. הדיבור בעל פה, המלווה בהבעות פנים וגוף,  הרגשות העוברים בין בני שיח, הדינמיקה החברתית - שהם עיקר יחסי הגומלין בעמידה פנים אל פנים - נעדרים בתקשורת אלקטרונית מכל סוג שהוא; ואפילו כאשר יש דיבור בעל פה, כמו ב-סקייפ.

התקשורת האלקטרונית היא הרבה פחות פרסונלית, מתקיימת לרוב בשל אינטרסים מוגדרים ונטולי חשיבות מבחינת בניית קונסנזוס, טיפוח רגישות לנורמות או יצירת מעגלי סולידריות. היא גם מתרחשת מחוץ לקונטקסט חברתי משותף ולפיכך משוללת משמעות מעבר לעצם הקשר והחליפין המתרחשים בעת הקשר. יוצאת דופן ממבחינה זו היא קבוצת הדיון האלקטרונית העוסקת בנושאים בעלי ערך: זהות הקולקטיבית, ענייני דת או פוליטיקה. אבל ההשתתפות בקבוצה מוגבלת לנושאים שלשמם הוקמה, ללא זיקה לקונטקסט החברתי או התרבותי של המשתתפים. הדברים נכונים גם ביחס לבלוגים, שבאמצעותם מגבשים פרטים רשתות שיח חובקת עולם. מקרה פרדוקסלי הוא שפרט שמשקיע את עצמו באותה פעילות מסך ויוצר קבוצת בני שיח אלקטרוניים, עלול להישאר ללא מעגל חברתי ממשי במקום שבו הוא חי.

במלים אחרות, מחיר ה"חברתיות" האלקטרונית עלול להיות חוסר חברתיות בחיים הרגילים. ואמנם, עצם הישיבה מול המסך פירושה "ישיבה בבית" והחלשת הדחף "לחפש חברים". נטייה זו אינה קריטית למי שמוקף חברים בכל מקרה ונהנה מפופולריות בבית הספר או במסגרות אחרות. אבל למי שמתקשה להתחבר לחבר'ה עלולה הפעילות האלקטרונית לעלות בוויתור על מאמצים למצוא חברים וסביבה אוהדת. הדבר עלול ליצור קשיים בהשתלבות חברתית בבוא הזמן.

גם אין ספק שפעילות מול המסך מכווצת את הזמן המוקדש לקריאת ספרים. לתופעה הזאת יש כמה הסברים, והראשון שבהם הוא שיש היום, תודות למחשב ולאינטרנט, גישה לחומרים שבעבר היו נגישים רק באמצעות ספרים. קיומם ברשת של אנציקלופדיות, אין ספור מאמרים וספרים שלמים, מאפשר להגיע למידע בלי לנטוש את עמדת המחשב. הדבר בוודאי חיובי ומקל. ועם זאת, קשה להתכחש לכך שספר מקנה ערכים וחשיבה ביתר עומק ממדיום אחר. ההרגל לפתוח ספר, לקרוא בשעת פנאי, הוא חוויה שבני אדם מכל הגילים ספגו באמצעותה ערכים, הפנימו סמלים, וזכו להתרגשויות מחנכות. אין ספק שילדי המסך יוצאים מופסדים מכך שזיקתם לספר פוחתת.

אם המסך בכל זאת מעביר ערכים, הרי שמדובר בהדגשת ה"עכשיו" ו"הלאה", לעומת "מה שהיה" וה"לאן". יש כאן אובדן מסוים של חוש ההיסטוריה והזיקה לסביבה כהתהוות וכפרספקטיבה. ההווה והעתיד המיידי הם ממדי הזמן המקודשים כעת, תוך טיפוח יחס הדוניסטי ונרקיסיסטי לחיים, אגואיסטי משהו ו"חוץ-חברתי". נטייה זו, אפשר להמשיך ולהציע, מתבטא ומובלת על ידי התגברות העניין בטכניקה ובטכנולוגיה של התקשורת, על חשבון החינוך ההומניסטי וההתייחסות לשאלות גדולות; אך כפי שאמרנו, אין להסיק מסקנה זו באורח חד-משמעי מדי, כי מי שמבקש לעסוק באלה באמצעים אלקטרוניים, ימצא אפשרויות טובות. אך אפשר לראות קשר מסוים, לא-בלעדי כמובן, בין מיעוט הנכונות להזדהות עם פרויקטים של חברה בעשורים האחרונים, לבין ה"אינדיבידואליזציה" שמקדמת תרבות המסך. 

5.

אפשר, אם כן, להצביע על היבטים "סימפטיים" יותר ו"סימפטיים" פחות בהתפשטותה של תרבות המסך בקרב הנוער, שהיא היום מהמרכיבים העיקריים של תרבות הנוער בכלל. תרבות זו צומחת על רקע התפתחויות אדירות שהתרחשו בעשורים האחרונים, שהכל רואים בהן "קידמה". אין כל סיכוי כמובן להיאבק בהתפתחויות שהשתלבו העמוקות באורח החיים שלנו ומעצבות אותו במידה רבה. כל טיעון בזכות ההכרח ב"מלחמת קודש" נגד אותן התפתחויות חסר כל משמעות מעשית. אין פירושו הדבר שההורה והמחנך צריכים לקבל את ההשלכות הבלתי רצויות של אותן התפתחויות. אך עליהם לדעת, שמאמציהם צריכים להביא בחשבון את העובדה שהטכנולוגיה והישגיה אינם ניתנים להסגה אחורה. יש רק לנצלם בצורה מועילה יותר.

מבחינה סוציולוגית אנו יודעים שמאז תחילת המודרנה, כל דור התפתח ועיצב את דמותו באופן שונה מאוד מקודמו, בסגנון חיים, תעסוקה, בצריכה תרבותית, באידיאולוגיה חברתית. מאז שנכנסנו לעידן הדיגיטלי ראוי להחריף את האמירה הזאת. קצב השינוי הואץ כל כך, שהפערים נוצרים ברווחי זמן קצרים הרבה יותר מבעבר. לפעמים, אחים ואחיות צעירים "שונים" בהקשרים רבים מאחיהם הבוגרים. לא הכל קשור ישירות למסכים, אבל אלה בוודאי תורמים להתפתחות זו. זה אחד הגורמים שעשו את העידן הגלובלי למשהו שהדור הצעיר לא סתם מודע לו "מרחוק", אלא לחלק מחיי היומיום שלו; ולכן, גם שלנו.

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
15/11/2018
יחד עם מנכ״ל משרד החינוך, שמואל אבואב ויו״ר ת“א ...
8
13/11/2018
לאור המצב הבטחוני, בכפוף להוראות פיקוד העורף - ...
8
12/11/2018
לאור המצב הבטחוני, בכפוף להחלטת פקוד העורף ובתיאום ...
8
6/11/2018
בנוגע לשביתה המתוכננת מחר במשק: הסתדרות המורים לא ...
8
4/11/2018
עמותת המחנכים למלחמה בגזענות ובאנטישמיות
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד